גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה המניע של מדיניות טראמפ אל מול הודו, ואיך זה קשור לרוסיה

המדיניות של וושינגטון מול הודו נובעת מהאכזבה שלהם מהניסיונות החוזרים ונשנים להביא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכינון הפסקת אש עם אוקראינה, וההבנה כי הודו היא מקור הכנסה חשוב שלו ● מהצד השני, המדיניות ההודית נובעת מצרכי האנרגיה שבלעדיהם לא תוכל הודו להמשיך לצמוח באופן שאליו היא שואפת להגיע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכה בסוף השבוע את הודו עם "חבטה" כלכלית חדשה, וזאת בעקבות הדרישה שלו לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים. אלא שזה עשוי להתגלות בקרוב כקדימון לצעד נוסף וחמור בהרבה נגד ניו דלהי.

שאלות ותשובות | טראמפ סוגר את שערי ארה"ב לרילוקיישן, אבל עבור הישראלים יש חדשות טובות
יודעת לסגור עסקאות: האישה שטראמפ מכנה "המנהיגה החזקה ביותר באירופה"

הכלכלה הצומחת ביותר והרביעית בגודלה כבר ספגה מכסים בגובה 50% בעקבות התעקשותה לרכוש נפט מרוסיה, עתה - לפי דיווחים בשורת כלי תקשורת כדוגמת פיייננשל טיימס, רויטרס ו־CNBC - האמריקאים לוחצים על אירופה להצטרף למכסים בגובה 100%.

המדיניות של וושינגטון מול הודו נובעת מהאכזבה שלהם מהניסיונות החוזרים ונשנים להביא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכינון הפסקת אש עם אוקראינה, וההבנה כי הודו היא מקור הכנסה חשוב שלו. בשנת 2024 לבדה, סך ההכנסות הרוסי מיצוא נפט להודו הסתכם בכ־52.7 מיליארד דולר, עבור כ־1.85 מיליון חביות ביום. כ־40% מכלל יבוא הנפט ההודי.

זה לא תמיד היה המצב, למעשה המצב היה רחוק מכך: בטרם מלחמת רוסיה־אוקראינה, הודו ייבאה מרוסיה כ־100 אלף חביות נפט ביום בלבד ב־2021. כבר ב־2022, שנת הפלישה של פוטין, חל זינוק לכמיליון חביות ביום, ומ־2023 ישנה התייצבות על כ־1.85-1.6 מיליון חביות ביום ברמה השנתית, כולל מתחילת 2025.

שלישית בטבלת יבואניות הנפט הגדולות

הדבר משקף את מדיניות החוץ הוורסטילית של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שבממשל האמריקאי מתקשים להבין. מחד, מודי שב על מחויבותו לתוכנית מסדרון IMEC להובלת סחורות מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל לאירופה דרך יוון, לצידו של טראמפ בפברואר האחרון, ומאידך הוא ממשיך לייבא נפט רוסי בהיקפי ענק.

ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה, מגדירה את מערכת היחסים האמריקאית-הודית בתור שיח "חירשים-אילמים", אף ששתי המדינות דמוקרטיות ודוברות אנגלית. "ישנם משקעים רבים וחוסר הבנה בין הצדדים. הודו וארה"ב היו במגמה של העמקת היחסים, וטראמפ בעצם תוקע את זה. לשתי המדינות יש קווים אדומים, להודו זו פקיסטן ולארה"ב זו רוסיה. שתיהן לא מבינות כי הן צריכות האחת את השנייה".

המדיניות ההודית נובעת מצרכי האנרגיה שבלעדיהם לא תוכל הודו להמשיך לצמוח באופן שאליו שואף מודי. הנפט מהווה בשנים האחרונות כ־30% מכלל היבוא ההודי, תוך שבהיבט הכמותי - הזהב השחור צומח בעקביות מכ־4.3 מיליון חביות ביום ב־2020 לכ־4.8 מיליון חביות ביום, אשתקד. אלו סיפקו כ־85% מכלל צרכי האנרגיה המקומיים של הודו. צמיחת היבוא, מחזקת את מקומה של ניו דלהי במקום השלישי בטבלת יבואניות הנפט הגדולות, מתחת לסין ולארה"ב, שלצורך ההשוואה בתקופה המקבילה עמדה במקום עם יבוא של כ־6.6 מיליון חביות ביום.

מן הזווית האמריקאית, ניכר כי טראמפ מבין את ההשלכות של אותם 50% מכסים על הסחר הבילטרלי עם הודו, שעומד על כ־190 מיליארד דולר בשנה. "הודו הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם (של רוסיה)", ציין טראמפ בראיון לרשת פוקס ניוז. "שמתי 50% מכס על הודו כי הם רוכשים נפט מרוסיה. זה לא דבר פשוט לעשות. זה ביג דיל, וזה גרם לקרע עם הודו".

טראמפ במסרים מנוגדים

"הממשל ההודי קוראים ומודעים לאיומים שטראמפ מפזר ברשת, אבל כרגע הם מגלים בגרות -כשהאסטרטגיה מתמקדת בהימנעות מתגובה פומבית והיגררות להתכתשויות", מסבירה ד"ר אושרית בירודקר, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, חוקרת בכירה במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה (JISS), מנכ"לית חברת Indivade. "כרגע, צוותים משני הצדדים ממשיכים לעבוד מאחורי הקלעים. הודו מבינה את המקום שממנו טראמפ פועל, וכי הוא משתמש במכסים כאמצעי לחץ על רוסיה אחרי שהבין שפוטין לא בדרך להפסקת אש - בטח אחרי שיגורי הכטב"מים לעבר פולין שהקפיצו את מטוסי נאט"ו. אין ספק שהמהלך שטראמפ רוקם, הוא מורכב לאירופה - שם יש מדינות שתלויות באספקת הגז לקראת החורף הקרב".

בסל השיקולים של טראמפ עומד ככל הנראה נפט, אבל לא בהכרח כזה מרוסיה ובטח לא מהודו. וושינגטון הולכת ומתקרבת ליריבה הגדולה של ניו דלהי, פקיסטן, כאשר מִנהל מידע האנרגיה האמריקאי (EIA) מעריך כי עתודות הנפט הפקיסטניות עשויות להגיע לכ־9.1 מיליארד חביות. ב־2023, למשל, הופקו בפקיסטן פחות מ־100 אלף חביות ביום, לעומת כ־13 מיליון חביות ביום אצל המפיקה המובילה בעולם - ארה"ב. זו גם שואפת לממש את פוטנציאל היסודות הנדירים בפקיסטן, שעליה הוטלו מכסים בגובה 19% "בלבד". "הראיון משקף שנראה כי טראמפ מתחיל להבין שטיפס על עץ גבוה", אומרת ד"ר דגן עמוס. "נראה שנשיא ארה"ב ממשיך בגישה העסקית, ולכן ללובי הפקיסטני קל להגיע אליו. ארה"ב רוצה להשפיע על פקיסטן בגלל הנשק הגרעיני ועניינים היסטוריים שקשורים לאפגניסטן".

ב־CNBC וברויטרס מדווח כי טראמפ לא רק שואף כי ארה"ב תטיל מכסים בגובה 100% על הודו אלא, כאמור, גם האיחוד האירופי - לאחר שבתוך חמש שנים הסחר הבילטרלי של הודו ואירופה יותר מהוכפל: מכ־65.3 מיליארד אירו לכ־136 מיליארד אירו. בד בבד, הוא שואף כי האירופים ינקטו בצעד דומה מול סין, במטרה "לחנוק" את הכנסות הנפט של פוטין.

בינתיים, הוא ממשיך במסרים המנוגדים. ברשת החברתית X (טוויטר, לשעבר) צייץ טראמפ בשבוע שעבר כי שיחות הסחר עם הודו נמשכות, ומודי הוא "חבר טוב מאוד". לעומת זאת, ברויטרס דווח כי בשיחת ועידה, נשיא ארה"ב הבהיר לממונה הסנקציות של האיחוד האירופי, דייוויד אוסאליבן, את דרישתו ל־100% מכס. "הם למעשה אומרים: אנחנו נעשה זאת, אך אתם נדרשים לעשות זאת איתנו", סיפר דיפלומט אירופי לרויטרס.

הודו פועלת מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן

מנגד, ד"ר בירודקר מדגישה כי האסטרטגיה ההודית היא לפעול מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן. "כשמנהלים מו"מ עם כלכלה עצומה כמו הכלכלה ההודית, הדברים מורכבים וזה לא מתרחש בהתאם לגחמותיו של טראמפ, אלא ייקח מספר חודשים. מבחינת רכישות הנפט, איני רואה את הודו מפסיקה או מקזזת בייבוא מרוסיה בקרוב, בעיקר כי אחרי מסע ההכפשות של טראמפ ברשת בחודשים האחרונים, נכנסו כאן אלמנטים של כבוד וגאווה לאומית שיש להם השפעות פנימה על קהל הבוחרים של מודי. בטווח הארוך, נראה ירידה בייבוא הנפט הרוסי להודו".

ד"ר דגן עמוס מסכמת כי היא תופתע מאוד, אם טראמפ אכן יממש את איום 100% המכסים. "סין היא איום הייחוס של הודו", היא מסבירה על המשותף עם וושינגטון. "הודו לא בקטע של מחנאות: רוסיה היא לא בדיוק האס, יש לה פרויקטים גם עם מדינות אירופה והמפרץ. להודו יש ראייה הרבה יותר אסטרטגית, בזמן שארה"ב סובלת מקוצר ראייה: יחסי הודו-רוסיה נמשכים מאז המלחמה הקרה, כשרוסיה באה לקראת הודו בהזדמנויות רבות. הקערה התהפכה, וכעת ידה של הודו על העליונה מול רוסיה - ואני בספק שכל ראש ממשלה, גם אם הוא לא מודי, יוותר על דבר שכזה".

עוד כתבות

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

דירקטוריון אל על הודיע: לוי הלוי נבחר למנכ"ל החברה

הלוי מכהן בשבע השנים האחרונות כמנכ"ל חברת האשראי כאל ● קודמיו באל על הגיעו לרוב מתוך הענף, והוא יצטרך להסתגל במהרה למציאות מאתגרת ומרובת שינויים

בפרספקטיבה של עשור, אפשר להצביע על הישגים נקודתיים למחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה / צילום: רוני שיצר

כמו ביוון: בדקנו כמה משכורות תצטרכו בשביל לקנות דירה

המחאה על מחירי הדיור בקיץ 2011 הוציאה לרחובות מאות אלפי ישראלים - אך כיום ניתן רק לחלום על רכישת דירה בתנאים שהיו אז ● מחקר חדש מראה כי בעוד ההכנסה הריאלית לנפש עלתה מאז ב־2% בשנה בממוצע, מחירי הדירות עלו בכ־5% בשנה בממוצע ● כך ממשיך להתרחק חלום הדירה הישראלי

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות שערים קלות באירופה; מניית פורשה נופלת ביותר מ-8%

מניית פולקסווגן, המחזיקה הגדולה ביותר בפורשה, נחלשה בכ־7.7% ● מניית לוקסשר, ספקית של אפל הנסחרת בשנזן, זינקה הבוקר בכ-10% ● הניקיי טיפס ב-1%, מדד שנגחאי ומדד שנזן נסגרו בעלייה של 0.2% ו-0.6% בהתאמה ● החוזים העתידיים על וול סטרט נמצאים בירידות קלות ● מחירי הנפט רושמים ירידות קלות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבעל ברח לחו"ל והשאיר אישה וילדים. זה ה"עונש" שנתן לו ביהמ"ש

יו"ר ועד אגודת מושב זוהר וחברי ועד נוספים חויבו לשלם כ־2.5 מיליון שקל לשני אחים, לאחר שסירבו לאשר את חברותם ● ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הימלטות של בעל מהארץ, כשהוא מותיר את אשתו וילדיהם ללא תמיכה כלכלית, מהווה "סיבה מיוחדת" להעניק לאישה נתח גדול יותר מדירתם ● בימ"ש השלום בחיפה הורה לתקן צו ירושה שניתן ב־2014 ולקבוע כי ויתורו של חייב בהוצאה לפועל על חלקו בירושה לטובת שני אחיו - אינו תקף ● 3 פסקי דין בשבוע

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

"פגיעה חמורה": הממונה על שוק ההון נגד הליך מינוי גמזו לדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שמגדל אחזקות החליטה למנות מחדש את רוני גמזו לדירקטור בחברת הביטוח בניגוד לעמדת הממונה, ואף לא להאריך את כהונתו של הדירקטור אבי דותן, עמית גל מבהיר כי מדובר בהדחה שנועדה אך ורק לפנות לגמזו מקום בדירקטוריון ● עוד תוקף גל את מעורבות בעל השליטה אליהו וקובע: העובדה שעד עכשיו לא מונה יו"ר "חמורה ביותר"

צילום: Shutterstock

8 גרפים שמגלים מה קרה לכלכלה השנה, ויש לנו בעיקר בשורות טובות

הבורסה זינקה, השקל התחזק, פרמיית הסיכון ירדה, המלחמה פגעה ביחס החוב־תוצר, האינפלציה נכנסה לתחום היעד, מחירי השכירות במגמת עלייה ואילו מחירי הדירות דווקא בכיוון ההפוך ● המספרים והנתונים של השנה העברית שהסתיימה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין

החברה שתקבל בונוס מפתיע של מאות מיליונים ממכירת כאל

במסגרת מכירת חלקו של דיסקונט בחברת כרטיסי האשראי תסדר לאל על סכום נכבד שיכול להגיע ל-190 מיליון שקל ● הסיבה: הסכם מ-2018 שמעניק לחברת התעופה "אופציית פאנטום" במקרה של עסקה למכירת כאל

בית בקיבוץ הגושרים / צילום: אייל מרגולין

אחת העסקאות היקרות באזור: בכמה נמכר צמוד קרקע בקיבוץ הגושרים?

צמוד קרקע עם 5 חדרים, בשטח 210 מ"ר, בהרחבה של קיבוץ הגושרים, נמכר תמורת 5.05 מיליון שקל ● זו העסקה השנייה בגובהה בגליל העליון, לאחר נכס שנמכר במשמר הירדן ב־5.3 מיליון שקל

פרויקט VOGUE של גינדי בשדה דב / צילום: הדמיה: viewpoint

מחירי הדירות יורדים מעט, אבל קשה למכור דירות

חמישה סמנכ"לים מחברות נדל"ן בכירות בשוק מספרים על האתגר מול הרוכשים ("קשה יותר להגיע ליעדים"), על קצב המכירות המעודד דווקא בפריפריה ("משקיעים מזהים פוטנציאל באזורים כמו אופקים, נתיבות וקריית ביאליק") ועל החולשה בתל אביב ("מתנהלת בקצב שונה")

הקולינריה המקומית מצאה דרכים לנסח מחדש מהי חוויית אוכל ישראלית בימים של אי ודאות

מסעדות כשרות צצו בכל מקום, השעות השמחות עזרו להחזיק את הראש מעל למים וכל דבר טעים עלה על שיפוד ● המגמות שבלטו במסעדנות הישראלית בשנה החולפת, והעוסקים במלאכה שראויים לשבחים

מדריך ביטוחי נסיעות / צילום: יח''צ

לא תמיד תקבלו את הכסף בחזרה: כך תבחרו נכון את ביטוח הנסיעות לחו"ל

בעידן של אי-יציבות ביטחונית, ריבוי שביתות וניסיון לבניית אמון מחודש מול חברות התעופה, יותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם האם ביטוח הנסיעות שרכשו אכן מעניק שקט נפשי ● מאילו סיבות אפשר לבטל את הטיסה, מה ההבדל בין סוגי הביטוחים השונים, ואיך נכון להתנהל במקרה של תביעה ● גלובס עושה סדר

צורך מיידי להגדלת כושר ייצור החשמל / צילום: Shutterstock

סגירה פיננסית של 470 מיליון ש' להשלמת פרויקט סולארי מהגדולים בישראל

כהיערכות לעלייה הצפויה בצריכת החשמל בשנים הקרובות - ישנה חשיבות גדולה להגדלת קיבולת הייצור, על מנת לאפשר תחרות במודל השוק הנוכחי שישפיע על מחירי החשמל לצרכן ● שני ההסכמים שנסגרו השבוע מהווים התקדמות משמעותית בנושא

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המדד שזינק 156% והמניה שהיא ללא ספק הכוכבת של תל אביב: סיכום שנה בבורסה

בעיצומה של מלחמה קשה וטלטלות גיאו־פוליטיות מורכבות, המדדים המובילים בבורסה המקומית שברו שיאים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם ● שוק ההנפקות הראשוניות התאושש והיקף הגיוסים הכולל זינק ביותר מפי שניים ● ולמרות מעמדה המדיני המורכב של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי מדברי נתניהו לאחרונה - המשקיעים הזרים דווקא הגדילו חשיפה למניות בתל אביב

אסף בנאי / צילום: ענבל מרמרי

ההפתעה, האכזבה והטרנד החם הבא: מייסד פרופיט מתכונן לשנה העברית החדשה

אסף בנאי, המייסד והבעלים של קבוצת הפיננסים פרופיט, מסכם שנה עברית ומספק תחזיות לזו הבאה ● מההזדמנות שעשויה להיות בשוק האג"ח, דרך התשואה של החוסכים במניות ועד להשפעות איומי החרם מאירופה: "נצא מהאירוע הזה מחוזקים" ● המסלול לצמיחה פיננסית, סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

וורן באפט בביקור במשרדי חברת BYD בסין / צילום: ap, Kin Cheung

וורן באפט חיסל את החזקותיו ביצרנית הרכב החשמלי הסינית BYD

ההשקעה המקורית של ברקשייר האת'ווי ביצרנית הרכב BYD נעשתה לפני 17 שנה, לאחר הפצרות של צ'ארלי מאנגר ● באפט לא הסביר בפירוט מדוע ברקשייר מכרה את המניות

מנכ''ל קבוצת דלק, עידן וולס / צילום: יח''צ

שיחות רבעוניות רבות־משתתפים: מנכ"ל דלק מגלה איך מתחזקים קשר עם המשקיעים הקטנים

בראיון שהעניק עידן וולס לגלובס, הוא סיפר על מאחורי העסקה לרכישת השליטה בישראכרט ועל הקשר הקרוב עם יצחק תשובה ● כעת אנו מביאים קטעים נוספים מהשיחה: על הקשר המיוחד עם המשקיעים הקטנים והתחזית האופטימית לכלכלה

צריכת החשמל בישראל צפויה לגדול משמעותית / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

הדוח שחושף: משק החשמל יעבור שינוי משמעותי ב-5 השנים הקרובות

עפ"י דוח משק החשמל שפרסמה רשות החשמל, עשרות מיליארדי שקלים צפויים להיות מושקעים במשק החשמל בחמש השנים הקרובות ● 42 מיליארד מתוכם תשקיע חברת החשמל הממשלתית בתשתית, ו-47 מיליארד יגיע מהשוק הפרטי ביכולת ייצור ואגירה

חברי ועדת בכר. מימין למטה בכיוון השעון: יוסי בכר ז''ל, מנכ''ל האוצר דאז ויו''ר הוועדה, דרור שטרום, הממונה על התחרות לשעבר, יואב להמן, המפקח על הבנקים בזמנו, מאיר סוקולר, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, ואייל בן שלוש , הממונה על שוק ההון לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

"ראינו את הנתונים והתחרפנו": חברי ועדת בכר חוזרים לרפורמה ששינתה את המדינה

תשעה חברים ישבו בוועדת בכר, ובמשך חודשים ארוכים גיבשו את הרפורמה שעיצבה את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו היום ● 20 שנה אחרי, גלובס חזר לכמה מהחברים, ששיחזרו את הדיונים הסוערים בכנסת, מכבש הלחצים שהופעל עליהם מכל כיוון, ועל מה הם מתחרטים עד היום? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד  

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

לוי הלוי, מנכ"ל כאל, מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל אל על

לוי הלוי הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל חברת התעופה אל על, במקום דינה בן טל-גננסיה שהודיעה על פרישתה מוקדם יותר השנה ● בשנתיים האחרונות נהנתה אל על מכך שחברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לישראל

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת שלמה קרעי

הייעוץ המשפטי לממשלה מתנגד להצעת חוק השידורים שמובאת היום לוועדת השרים לחקיקה, ומזהיר מפגיעה בתקשורת החופשית ● ארגון העיתונאים: "מטרת הצעת החוק היא להפוך את שידורי החדשות לשידורים מטעם" ● שר התקשורת קרעי: "עידן השליטה של הפקידות והיועמ"שים נגמר"