גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה המניע של מדיניות טראמפ אל מול הודו, ואיך זה קשור לרוסיה

המדיניות של וושינגטון מול הודו נובעת מהאכזבה שלהם מהניסיונות החוזרים ונשנים להביא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכינון הפסקת אש עם אוקראינה, וההבנה כי הודו היא מקור הכנסה חשוב שלו ● מהצד השני, המדיניות ההודית נובעת מצרכי האנרגיה שבלעדיהם לא תוכל הודו להמשיך לצמוח באופן שאליו היא שואפת להגיע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / צילום: ap, Alex Brandon

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכה בסוף השבוע את הודו עם "חבטה" כלכלית חדשה, וזאת בעקבות הדרישה שלו לגביית תשלום בסך 100 אלף דולר בשנה עבור ויזת עבודה מסוג H-1B. מתוך כ־400 אלף בקשות שאושרו אשתקד, כ־71% היו להודים. אלא שזה עשוי להתגלות בקרוב כקדימון לצעד נוסף וחמור בהרבה נגד ניו דלהי.

שאלות ותשובות | טראמפ סוגר את שערי ארה"ב לרילוקיישן, אבל עבור הישראלים יש חדשות טובות
יודעת לסגור עסקאות: האישה שטראמפ מכנה "המנהיגה החזקה ביותר באירופה"

הכלכלה הצומחת ביותר והרביעית בגודלה כבר ספגה מכסים בגובה 50% בעקבות התעקשותה לרכוש נפט מרוסיה, עתה - לפי דיווחים בשורת כלי תקשורת כדוגמת פיייננשל טיימס, רויטרס ו־CNBC - האמריקאים לוחצים על אירופה להצטרף למכסים בגובה 100%.

המדיניות של וושינגטון מול הודו נובעת מהאכזבה שלהם מהניסיונות החוזרים ונשנים להביא את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לכינון הפסקת אש עם אוקראינה, וההבנה כי הודו היא מקור הכנסה חשוב שלו. בשנת 2024 לבדה, סך ההכנסות הרוסי מיצוא נפט להודו הסתכם בכ־52.7 מיליארד דולר, עבור כ־1.85 מיליון חביות ביום. כ־40% מכלל יבוא הנפט ההודי.

זה לא תמיד היה המצב, למעשה המצב היה רחוק מכך: בטרם מלחמת רוסיה־אוקראינה, הודו ייבאה מרוסיה כ־100 אלף חביות נפט ביום בלבד ב־2021. כבר ב־2022, שנת הפלישה של פוטין, חל זינוק לכמיליון חביות ביום, ומ־2023 ישנה התייצבות על כ־1.85-1.6 מיליון חביות ביום ברמה השנתית, כולל מתחילת 2025.

שלישית בטבלת יבואניות הנפט הגדולות

הדבר משקף את מדיניות החוץ הוורסטילית של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שבממשל האמריקאי מתקשים להבין. מחד, מודי שב על מחויבותו לתוכנית מסדרון IMEC להובלת סחורות מהודו, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל לאירופה דרך יוון, לצידו של טראמפ בפברואר האחרון, ומאידך הוא ממשיך לייבא נפט רוסי בהיקפי ענק.

ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה, מגדירה את מערכת היחסים האמריקאית-הודית בתור שיח "חירשים-אילמים", אף ששתי המדינות דמוקרטיות ודוברות אנגלית. "ישנם משקעים רבים וחוסר הבנה בין הצדדים. הודו וארה"ב היו במגמה של העמקת היחסים, וטראמפ בעצם תוקע את זה. לשתי המדינות יש קווים אדומים, להודו זו פקיסטן ולארה"ב זו רוסיה. שתיהן לא מבינות כי הן צריכות האחת את השנייה".

המדיניות ההודית נובעת מצרכי האנרגיה שבלעדיהם לא תוכל הודו להמשיך לצמוח באופן שאליו שואף מודי. הנפט מהווה בשנים האחרונות כ־30% מכלל היבוא ההודי, תוך שבהיבט הכמותי - הזהב השחור צומח בעקביות מכ־4.3 מיליון חביות ביום ב־2020 לכ־4.8 מיליון חביות ביום, אשתקד. אלו סיפקו כ־85% מכלל צרכי האנרגיה המקומיים של הודו. צמיחת היבוא, מחזקת את מקומה של ניו דלהי במקום השלישי בטבלת יבואניות הנפט הגדולות, מתחת לסין ולארה"ב, שלצורך ההשוואה בתקופה המקבילה עמדה במקום עם יבוא של כ־6.6 מיליון חביות ביום.

מן הזווית האמריקאית, ניכר כי טראמפ מבין את ההשלכות של אותם 50% מכסים על הסחר הבילטרלי עם הודו, שעומד על כ־190 מיליארד דולר בשנה. "הודו הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם (של רוסיה)", ציין טראמפ בראיון לרשת פוקס ניוז. "שמתי 50% מכס על הודו כי הם רוכשים נפט מרוסיה. זה לא דבר פשוט לעשות. זה ביג דיל, וזה גרם לקרע עם הודו".

טראמפ במסרים מנוגדים

"הממשל ההודי קוראים ומודעים לאיומים שטראמפ מפזר ברשת, אבל כרגע הם מגלים בגרות -כשהאסטרטגיה מתמקדת בהימנעות מתגובה פומבית והיגררות להתכתשויות", מסבירה ד"ר אושרית בירודקר, מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, חוקרת בכירה במכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה (JISS), מנכ"לית חברת Indivade. "כרגע, צוותים משני הצדדים ממשיכים לעבוד מאחורי הקלעים. הודו מבינה את המקום שממנו טראמפ פועל, וכי הוא משתמש במכסים כאמצעי לחץ על רוסיה אחרי שהבין שפוטין לא בדרך להפסקת אש - בטח אחרי שיגורי הכטב"מים לעבר פולין שהקפיצו את מטוסי נאט"ו. אין ספק שהמהלך שטראמפ רוקם, הוא מורכב לאירופה - שם יש מדינות שתלויות באספקת הגז לקראת החורף הקרב".

בסל השיקולים של טראמפ עומד ככל הנראה נפט, אבל לא בהכרח כזה מרוסיה ובטח לא מהודו. וושינגטון הולכת ומתקרבת ליריבה הגדולה של ניו דלהי, פקיסטן, כאשר מִנהל מידע האנרגיה האמריקאי (EIA) מעריך כי עתודות הנפט הפקיסטניות עשויות להגיע לכ־9.1 מיליארד חביות. ב־2023, למשל, הופקו בפקיסטן פחות מ־100 אלף חביות ביום, לעומת כ־13 מיליון חביות ביום אצל המפיקה המובילה בעולם - ארה"ב. זו גם שואפת לממש את פוטנציאל היסודות הנדירים בפקיסטן, שעליה הוטלו מכסים בגובה 19% "בלבד". "הראיון משקף שנראה כי טראמפ מתחיל להבין שטיפס על עץ גבוה", אומרת ד"ר דגן עמוס. "נראה שנשיא ארה"ב ממשיך בגישה העסקית, ולכן ללובי הפקיסטני קל להגיע אליו. ארה"ב רוצה להשפיע על פקיסטן בגלל הנשק הגרעיני ועניינים היסטוריים שקשורים לאפגניסטן".

ב־CNBC וברויטרס מדווח כי טראמפ לא רק שואף כי ארה"ב תטיל מכסים בגובה 100% על הודו אלא, כאמור, גם האיחוד האירופי - לאחר שבתוך חמש שנים הסחר הבילטרלי של הודו ואירופה יותר מהוכפל: מכ־65.3 מיליארד אירו לכ־136 מיליארד אירו. בד בבד, הוא שואף כי האירופים ינקטו בצעד דומה מול סין, במטרה "לחנוק" את הכנסות הנפט של פוטין.

בינתיים, הוא ממשיך במסרים המנוגדים. ברשת החברתית X (טוויטר, לשעבר) צייץ טראמפ בשבוע שעבר כי שיחות הסחר עם הודו נמשכות, ומודי הוא "חבר טוב מאוד". לעומת זאת, ברויטרס דווח כי בשיחת ועידה, נשיא ארה"ב הבהיר לממונה הסנקציות של האיחוד האירופי, דייוויד אוסאליבן, את דרישתו ל־100% מכס. "הם למעשה אומרים: אנחנו נעשה זאת, אך אתם נדרשים לעשות זאת איתנו", סיפר דיפלומט אירופי לרויטרס.

הודו פועלת מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן

מנגד, ד"ר בירודקר מדגישה כי האסטרטגיה ההודית היא לפעול מאחורי הקלעים להמשך המשא ומתן. "כשמנהלים מו"מ עם כלכלה עצומה כמו הכלכלה ההודית, הדברים מורכבים וזה לא מתרחש בהתאם לגחמותיו של טראמפ, אלא ייקח מספר חודשים. מבחינת רכישות הנפט, איני רואה את הודו מפסיקה או מקזזת בייבוא מרוסיה בקרוב, בעיקר כי אחרי מסע ההכפשות של טראמפ ברשת בחודשים האחרונים, נכנסו כאן אלמנטים של כבוד וגאווה לאומית שיש להם השפעות פנימה על קהל הבוחרים של מודי. בטווח הארוך, נראה ירידה בייבוא הנפט הרוסי להודו".

ד"ר דגן עמוס מסכמת כי היא תופתע מאוד, אם טראמפ אכן יממש את איום 100% המכסים. "סין היא איום הייחוס של הודו", היא מסבירה על המשותף עם וושינגטון. "הודו לא בקטע של מחנאות: רוסיה היא לא בדיוק האס, יש לה פרויקטים גם עם מדינות אירופה והמפרץ. להודו יש ראייה הרבה יותר אסטרטגית, בזמן שארה"ב סובלת מקוצר ראייה: יחסי הודו-רוסיה נמשכים מאז המלחמה הקרה, כשרוסיה באה לקראת הודו בהזדמנויות רבות. הקערה התהפכה, וכעת ידה של הודו על העליונה מול רוסיה - ואני בספק שכל ראש ממשלה, גם אם הוא לא מודי, יוותר על דבר שכזה".

עוד כתבות

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן