ישראל ממשיכה לתפוס מקום מרכזי בכלל יצוא הרכב מסין, בדגש על כלי רכב עם הנעה "ירוקה". כך עולה מנתוני יצוא מסין על חודשים ינואר-אוגוסט, שפרסם המכס הסיני. מהנתונים עולה כי בפלח רכבי הפלאג-אין תפסה ישראל באוגוסט את המקום השלישי בעולם ביעדי היצוא של כלי רכב מתוצרת סין, עם כ-7,400 כלי רכב, פער קטן אחרי איחוד האמירויות ובלגיה, ולפני שווקים גדולים בכמה סדרי גודל, כמו איטליה, ספרד, גרמניה ובריטניה. במצטבר, בחודשים ינואר-אוגוסט תפסה ישראל את המקום החמישי בדירוג שוקי היצוא לרכבי פלאג-אין מסין, אחרי ברזיל, מקסיקו, בלגיה, ובריטניה. קצב הצמיחה של היצוא של כלי רכב כאלה מסין לישראל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, היה השני בגובהו בעולם, וקדמה לו רק בלגיה.
● מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר
● החל מ-167 אלף שקל: לרכב הזה יש את היחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר
ישראל גם היוותה שוק יעד חשוב לכלי רכב סיניים עם הנעה היברידית - המקום התשיעי בדירוג גלובלי וכ-9,600 כלי רכב בין ינואר לאוגוסט.
מקום 5 בקצב הצמיחה
בדירוג העולמי של קצב הצמיחה של יצוא כלי רכב היברידיים מסין, תפסה ישראל את המקום החמישי, בעיקר הודות למשלוחים גדולים של רכבי צ'רי טיגו 4 וג'אקו 5, שחלקם עדיין לא הגיעו ארצה. נוסף על כך יוצאו לישראל באוגוסט 46 אוטובוסים חשמליים מתוצרת סין.
בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות הסינית CAIXIN תחקיר על יצוא הרכב הסיני לישראל, ולפי נתוניה כמחצית מכלל כלי הרכב החדשים עם הנעה ירוקה שנמסרו בישראל בשמונת החודשים הראשונים של השנה, כולל חשמליים, היברידיים ופלאג-אין, היו של מותגים סיניים. בקטגוריה הזו תפסו צ'רי ו-BYD את המקום השלישי והרביעי בדירוג.
הסוכנות ציטטה את הנספח הכלכלי של הקונסוליה הישראלית בשנחאי, שאמר כי "ישראל היא אחד היעדים המרכזיים ליצוא רכב סיני, לאחר מקסיקו ורוסיה". המאמר קובע כי היצוא של כלי מסין תרם להפיכת סין לשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל (אחרי ארצות הברית) עם יצוא של 19 מיליארד דולר - צמיחה של כ-18% לעומת 2023, וכחמישית מכלל היבוא הישראלי באותה שנה.
ובתוך כך, מספר יבואני רכב בישראל החלו לבדוק אפשרויות לייבא בשנה הבאה כלי רכב של יצרנים סינים, שייוצרו במפעלים באירופה. הגל הנוכחי של ייצור רכב סיני באירופה נועד לעקוף את המכסים הגבוהים שמטיל האיחוד האירופי על רכב חשמלי מתוצרת סין. הוא כולל בעיקר הרכבה של "קיטים" מפורקים של כלי רכב, שנשלחים מסין ומורכבים באירופה.
עם זאת, מספר יצרנים סינים כבר החלו להרחיב בהדרגה את בסיס הספקים המקומי שלהם באירופה, ולרכוש סוללות ממפעלים מקומיים.
שני יצרנים ראשונים
הגל הראשון כולל שני יצרנים. הראשון, BYD, צפוי לפתוח עוד השנה מפעל הרכבה לרכב חשמלי בהונגריה, שבו ייוצרו בשלב הראשון הדגם ATTO3 בגרסה משודרגת, ולאחריו ATTO2 וגרסה מותאמת לאירופה של המכונית העירונית SEAGULL.
השני, XPENG, כבר החל להרכיב באוסטריה את דגמי הקרוס-אובר G6 ו-G9. הייצור מתבצע באמצעות הקבלנית המקומית "מאגנה", שמייצרת סדרות רכב גם עבור מרצדס ויצרניות אחרות.
גם צ'רי החלה להרכיב בתחילת השנה את דגמי הקרוס-אובר הפופולריים שלה במפעל חדש בספרד, ביחד עם שותפה מקומית, ומשם הם משווקים באירופה תחת המותג EBRO.
באמצע השנה הבאה תצטרף אליהן גם ליפמוטור, שתתחיל לייצר באחד המפעלים של קבוצת סטלנטיס באירופה, כנראה בספרד. הרכב הראשון בתכנון הוא הקרוס-אובר החשמלי הקומפקטי B01.
היצוא הראשוני מכל המפעלים מיועד לאירופה, אולם בהמשך צפוי ייצור גם עבור ישראל, כדי ליהנות מפטור מהמכס בגובה 7% שניתן בישראל לרכב מתוצרת האיחוד.
האיחוד האירופי ימסד קטגוריה "מועדפת" של כלי רכב חשמליים קומפקטים וזולים
האיחוד האירופי צפוי להכריז עד סוף השנה על רגולציה חדשה שתעניק הטבות לקטגוריה חדשה של כלי רכב חשמליים קומפקטיים במחיר נגיש. כלי הרכב הללו יזכו לתמריצי מס ברחבי האיחוד, הן בשלב הייצור והן בשלב המכירה ללקוחות.
על פי המידע הראשוני צפוי האיחוד להגדיר עוד השנה מפרט סף של ממדים, הספק וטווח מחירים עליון, שינוע ככל הנראה סביב 23-28 אלף אירו לפני מסים. הרגולציה תושק ב-2026, במקביל להשקה של דגמים חשמליים חדשים ומוזלים מבית קבוצת פולקסווגן, סטלנטיס, רנו ויצרנים אירופיים נוספים, והוא נועדה להקל על היצרנים לעמוד בדרישות להפחתת הפליטה עד 2027.
ההטבות אינן אמורות להשפיע באופן ישיר על השוק הישראלי, אולם הן עשויות להשפיע בעקיפין, באמצעות הוזלה של הייצור של כלי רכב כאלה.
קיה מתרחבת לתחום המסחריות והמוניות החשמליות, גם בישראל
חברת טלקאר נערכת לקראת כניסה לפלח המסחריות הקלות והמוניות החשמליות בישראל, באמצעות הדגם החדש PV5 של קיה. הרכב, שניצב על פלטפורמה ייעודית שפותחה עבור השוק המסחרי, מתאפיין בעיצוב ייחודי, ואורכו 4.7 מ', רוחבו 1.9 מ' וגובהו 1.92 מ'. בסיס הגלגלים שלו הוא באורך 2.99 מ'.
תא המטען שלו בגרסה להסעת נוסעים, שמורשית להסיע עד חמישה נוסעים, הוא 1,330 ליטר, ואילו בגרסה המסחרית מעל 3,600 ליטר. משקל ההעמסה משתנה בהתאם לגרסה, ומתחיל בכ-530 ק"ג.
באגף ההנעה הרכב מצויד במנוע בודד בהספק 163 כ"ס, עם בחירה בין מספר סוללות, שהגדולה בהן, לפחות בשלב ההשקה, היא בקיבולת 71.2 קילוואט שעה, עם טווח של 412 ק"מ ב-WLTP. הסוללה תומכת בטעינה מהירה בקצב של עד 150 קילוואט. מחיר הרכב בגרמניה, בגרסה הבכירה, מתחיל כבר בכ-43 אלף אירו, מקביל לזה של רכבי SUV חשמליים פופולריים.
בישראל עשוי המחיר להתחיל סביב 200 אלף שקל. מספר כלי רכב כאלה צפויים לנחות בקרוב בישראל לצורך בחינה, לקראת התחלת היבוא הסדיר ב-2026.
