גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בומרנג טורקי: לפני שאתם נבהלים מחרמות, תראו מה קרה לארדואן

בתוך גל החרמות, הכלכלה משרטטת את גבולות כוחם של הצעדים נגד ישראל ● הדוגמה הבולטת ביותר היא האיסור הטורקי על היצוא, שנעקף בדרכים יצירתיות על ידי יזמים וכן הגביר את התחרות והכניס שחקנים חדשים ● גם בנק ישראל מזכיר: מגבלות סחר אינן תמיד כלי מדיני יעיל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

אסור להישאר אדישים מול גל החרמות והגינויים שסופגת ישראל, אבל כדאי לקחת הכל בפרופורציה. מדובר בהזדמנות לדבר דווקא על הכוח של הכלכלה ושל השוק הפרטי. גם כשהפוליטיקאים מאיימים בחרם, תסמכו על היזמים ועל בעלי העסקים שימצאו דרכים להמשיך למכור ולהרוויח. תסתכלו על טורקיה למשל.

ארדואן סוגר חשבונות ומטלטל את הבורסה באיסטנבול
אחרי ספרד, גם יוון עלולה להימנע מעסקת נשק עם ישראל

תזכורת: באפריל 2024 הכריז נשיא טורקיה ארדואן על איסור יצוא של 54 סחורות לישראל, רובן תשומות לבנייה כמו מלט ומוצריו, ומוצרי מתכת ופלדה. חודש אחר כך האיסור הורחב, וטורקיה חסמה כל סחר כלשהו עם ישראל.

עבור ענף הבנייה, הכרזת ארדואן נראתה כמו מכה אנושה. כמחצית מסך יבוא המלט והגבס ומוצריהם הגיעו משכנתנו המוסלמית. כחמישית מסך יבוא הברזל והפלדה. ללא אותן סחורות, בהינתן שמדובר במוצרים שלא פשוט לשנע ממדינות מרוחקות וכשבשוק הישראלי ישנם מעט מאוד שחקנים מקומיים (גם השמות הישראלים הגדולים והממותגים בעיקר מייבאים כיום את מוצריהם), החשש מקפיצת מחירים - וממילא מקפיצה במחירי הדיור - היה מתבקש מאליו.

אלא שבדיעבד, מחירי הדירות יורדים כבר חמישה חודשים ברציפות. מדד תשומות הבנייה האחרון הציג עלייה בקצב שנתי של 5.5%. זה לא מעט, אבל גם לא אובדן שליטה. וחשוב מכך: העלייה במדד התשומות נזקפה ברובה המוחלט לעלייה בשכר הפועלים, בשיעור שנתי של 9.7%, בעיקר בשל היעדר פלסטינים. שיעור העלייה בסעיף "חומרים ומוצרים" הסתכם בשנה שלמה ב־2.5%, נמוך אפילו מקצב האינפלציה.

בבנק ישראל התרשמו

איך זה קורה? ראשית, כי לא אלמן ישראל. מסתבר שאם טורקיה לא רוצה למכור לנו, יש מספיק מדינות ששמחות להחליף אותה. כך למשל, נתוני היבוא מתאילנד בין ינואר ליולי השנה עמדו על 798 מיליון דולר, לעומת 337 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2024, קפיצה של יותר מפי שניים.

אבל לא פחות מכך, כי לא מעט יזמים פרטיים, טורקים וישראלים, מצאו דרכים יצירתיות ומקוריות להמשיך לשתף פעולה. ודאי כשאף אחד לא רוצה לריב עם בעלי המאה, וכנראה שגם הפוליטיקאים משני הצדדים מעוניינים פעמים רבות לעצום עין.

גם בבנק ישראל התרשמו מ"כוחות השוק" בשבירת החרם הטורקי. ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל הראה לאחרונה בהרצאה כי לא רק שהתגברנו על איסור היצוא, מחיר המלט אפילו הוזל מאז. בעוד שמדד מחירי המלט עמד על 99.8 באפריל 2024, בסוף הרבעון הראשון של 2025 הוא הגיע ל־96.4. אנומליה? לא בהכרח. השחקנים האחרים קיבלו תמריץ למכור לנו סחורה נוכח היעלמות השחקן הכי משמעותי, מה שדווקא הגביר את התחרות.

ושימו לב לזה: היבוא משכנתנו ירדן עמד בין החודשים ינואר ליולי השנה על יותר מ־323 מיליון דולר, לעומת פחות מ־200 מיליון בתקופה המקבילה ב־2024. היבוא משכנה אחרת, מצרים, קפץ מ־136 ל־187 מיליון דולר בשבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ועם כל הכבוד לתעשייה המשגשגת בירדן או במצרים, ההנחה הרווחת היא שמדובר בסך הכל בצינורות חדשים שמביאים את אותם מוצרים אהובים מטורקיה ולכל היותר מוסיפים מדבקה מקומית. הרשות הפלסטינית, שכמעט ולא ייבאה מוצרים מטורקיה עד אפריל 2024, מייבאת משם כיום מוצרים בקצב חודשי של כ־50 מיליון דולר.

זו אגב הפירצה היחידה שהביכה עד כה את ארדואן, ולפני קצת פחות משנה הוא החל לדרוש מהרשות להוסיף אסמכתאות רשמיות לכך שהסחורה הטורקית מיועדת אך ורק לשוק הפלסטיני, מה שהוריד את הקצב החודשי מ־178 מיליון דולר בספטמבר 2024 לכ־50 מיליון כעת. אבל מה שהוא דורש מהרש"פ, הוא לא יכול לבקש מהירדנים או מהמצרים, שבעיקר עושות עליו סיבוב כמתווכות.

מה המסקנה?

"המסקנה", כתבו לאחרונה בבנק ישראל, "היא המחשה של חשיבות שווקים מתפקדים ומדיניות סחר ליברלית ליצירת ביטחון כלכלי, וכן לקושי של מדינות בודדות להשתמש במגבלות סחר על מוצרים סחירים בני תחלופה ככלי מדיני".

זה לא אומר שצריך לנוח על זרי דפנה או להתעלם מצעדים כאלה ואחרים נגדנו, ודאי מול מה שנראה כמו חרמות חובקי עולם שעלולים ליצור סחף מסוכן פי כמה, אבל מוכרחים גם להחזיר דברים לפרופורציה. הנה למשל החרם הטורקי, שחבט בחזרה בארדואן הרבה יותר משהוא הכאיב לנו.

כוכבי השבוע

מצוין: המוסדיים עוצרים את עופר ינאי

הגופים המוסדיים אמונים על הכסף שלנו. אלה המשכורות, הפנסיות והחסכונות של כולנו שהם מפזרים בנדיבות ברחבי שוק ההון והנדל"ן. ולכן, כשפה ושם הם מראים שהם לא רק ניצבים בהצגה, אלא גם מנהלים אותה בפועל, מדובר בבשורה.

הדוגמה הטרייה היא ההחלטה של בעלי המניות שלא לאשר את תנאי העסקת מנכ"ל נופר אנרג'י החדש, עמי לנדאו. רוב של 52% מול 48% בעלי מניות החליט לדחות את התנאים המשונמכים שהציעה נופר בהשוואה להצעה המקורית (שגם לה הם התנגדו), שכללו חוזה מתוקן שמחק מענק חתימה אוטומטי בסך 2 מיליון שקל וקבע יעדים גבוהים יותר לקבלת חבילת המניות העתידית. בתגובה, לנדאו החליט שהוא לא ינסה מחדש ופרש מהחברה לפני שהחל לנהל אותה.

ומבלי חלילה לפקפק ביכולותיו של האיש, בעל שליטה דומיננטי כמו עופר ינאי קיבל תזכורת חשובה שהוא לא לבד על המגרש.

בלתי־מספיק: טראמפ מסכן את ה־DNA שעיצב את אמריקה

בטווח הקצר, ברור לגמרי שחומות גבוהות מגבילות כניסה ותעסוקה של מהגרים, ומסייעות למשק המקומי ואנשיו לפרוח. רוצה לקחת עובד זר? תחשוב פעמיים (או תשלם כפליים).

אלא שבטווח הבינוני והארוך, אלה שחשובים פי כמה למדינה ולכלכלה (לא בטוח שגם לפוליטיקאים), מדובר במשחק באש. כניסת אנשים וידע, הגעה של מהגרים שבאים עם שפע של אמביציה לשרוד ולהצליח, היא המפתח הכי שכיח לשגשוג של מדינות. תראו מה עשו היהודים, למשל, למדינות אליהן הגיעו במאות השנים האחרונות. תסתכלו על סונדאר פיצ'אי וסאטיה נאדלה, למשל, מנכ"לים של שתי חברות קטנטנות בשם גוגל ומיקרוסופט, שנולדו שניהם בהודו. ובכלל, מהי אמריקה ללא מהגריה?

ולכן, עוד מוקדם לנתח את ההחלטה של נשיא ארה"ב טראמפ להטיל אגרה של 100 אלף דולר לוויזת עבודה. בכל מקרה, זהו מהלך מאוד מסוכן ל־DNA שעיצב את אמריקה.

עוד כתבות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס