גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בומרנג טורקי: לפני שאתם נבהלים מחרמות, תראו מה קרה לארדואן

בתוך גל החרמות, הכלכלה משרטטת את גבולות כוחם של הצעדים נגד ישראל ● הדוגמה הבולטת ביותר היא האיסור הטורקי על היצוא, שנעקף בדרכים יצירתיות על ידי יזמים וכן הגביר את התחרות והכניס שחקנים חדשים ● גם בנק ישראל מזכיר: מגבלות סחר אינן תמיד כלי מדיני יעיל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim
נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

אסור להישאר אדישים מול גל החרמות והגינויים שסופגת ישראל, אבל כדאי לקחת הכל בפרופורציה. מדובר בהזדמנות לדבר דווקא על הכוח של הכלכלה ושל השוק הפרטי. גם כשהפוליטיקאים מאיימים בחרם, תסמכו על היזמים ועל בעלי העסקים שימצאו דרכים להמשיך למכור ולהרוויח. תסתכלו על טורקיה למשל.

ארדואן סוגר חשבונות ומטלטל את הבורסה באיסטנבול
אחרי ספרד, גם יוון עלולה להימנע מעסקת נשק עם ישראל

תזכורת: באפריל 2024 הכריז נשיא טורקיה ארדואן על איסור יצוא של 54 סחורות לישראל, רובן תשומות לבנייה כמו מלט ומוצריו, ומוצרי מתכת ופלדה. חודש אחר כך האיסור הורחב, וטורקיה חסמה כל סחר כלשהו עם ישראל.

עבור ענף הבנייה, הכרזת ארדואן נראתה כמו מכה אנושה. כמחצית מסך יבוא המלט והגבס ומוצריהם הגיעו משכנתנו המוסלמית. כחמישית מסך יבוא הברזל והפלדה. ללא אותן סחורות, בהינתן שמדובר במוצרים שלא פשוט לשנע ממדינות מרוחקות וכשבשוק הישראלי ישנם מעט מאוד שחקנים מקומיים (גם השמות הישראלים הגדולים והממותגים בעיקר מייבאים כיום את מוצריהם), החשש מקפיצת מחירים - וממילא מקפיצה במחירי הדיור - היה מתבקש מאליו.

אלא שבדיעבד, מחירי הדירות יורדים כבר חמישה חודשים ברציפות. מדד תשומות הבנייה האחרון הציג עלייה בקצב שנתי של 5.5%. זה לא מעט, אבל גם לא אובדן שליטה. וחשוב מכך: העלייה במדד התשומות נזקפה ברובה המוחלט לעלייה בשכר הפועלים, בשיעור שנתי של 9.7%, בעיקר בשל היעדר פלסטינים. שיעור העלייה בסעיף "חומרים ומוצרים" הסתכם בשנה שלמה ב־2.5%, נמוך אפילו מקצב האינפלציה.

בבנק ישראל התרשמו

איך זה קורה? ראשית, כי לא אלמן ישראל. מסתבר שאם טורקיה לא רוצה למכור לנו, יש מספיק מדינות ששמחות להחליף אותה. כך למשל, נתוני היבוא מתאילנד בין ינואר ליולי השנה עמדו על 798 מיליון דולר, לעומת 337 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2024, קפיצה של יותר מפי שניים.

אבל לא פחות מכך, כי לא מעט יזמים פרטיים, טורקים וישראלים, מצאו דרכים יצירתיות ומקוריות להמשיך לשתף פעולה. ודאי כשאף אחד לא רוצה לריב עם בעלי המאה, וכנראה שגם הפוליטיקאים משני הצדדים מעוניינים פעמים רבות לעצום עין.

גם בבנק ישראל התרשמו מ"כוחות השוק" בשבירת החרם הטורקי. ד"ר חגי אטקס מבנק ישראל הראה לאחרונה בהרצאה כי לא רק שהתגברנו על איסור היצוא, מחיר המלט אפילו הוזל מאז. בעוד שמדד מחירי המלט עמד על 99.8 באפריל 2024, בסוף הרבעון הראשון של 2025 הוא הגיע ל־96.4. אנומליה? לא בהכרח. השחקנים האחרים קיבלו תמריץ למכור לנו סחורה נוכח היעלמות השחקן הכי משמעותי, מה שדווקא הגביר את התחרות.

ושימו לב לזה: היבוא משכנתנו ירדן עמד בין החודשים ינואר ליולי השנה על יותר מ־323 מיליון דולר, לעומת פחות מ־200 מיליון בתקופה המקבילה ב־2024. היבוא משכנה אחרת, מצרים, קפץ מ־136 ל־187 מיליון דולר בשבעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ועם כל הכבוד לתעשייה המשגשגת בירדן או במצרים, ההנחה הרווחת היא שמדובר בסך הכל בצינורות חדשים שמביאים את אותם מוצרים אהובים מטורקיה ולכל היותר מוסיפים מדבקה מקומית. הרשות הפלסטינית, שכמעט ולא ייבאה מוצרים מטורקיה עד אפריל 2024, מייבאת משם כיום מוצרים בקצב חודשי של כ־50 מיליון דולר.

זו אגב הפירצה היחידה שהביכה עד כה את ארדואן, ולפני קצת פחות משנה הוא החל לדרוש מהרשות להוסיף אסמכתאות רשמיות לכך שהסחורה הטורקית מיועדת אך ורק לשוק הפלסטיני, מה שהוריד את הקצב החודשי מ־178 מיליון דולר בספטמבר 2024 לכ־50 מיליון כעת. אבל מה שהוא דורש מהרש"פ, הוא לא יכול לבקש מהירדנים או מהמצרים, שבעיקר עושות עליו סיבוב כמתווכות.

מה המסקנה?

"המסקנה", כתבו לאחרונה בבנק ישראל, "היא המחשה של חשיבות שווקים מתפקדים ומדיניות סחר ליברלית ליצירת ביטחון כלכלי, וכן לקושי של מדינות בודדות להשתמש במגבלות סחר על מוצרים סחירים בני תחלופה ככלי מדיני".

זה לא אומר שצריך לנוח על זרי דפנה או להתעלם מצעדים כאלה ואחרים נגדנו, ודאי מול מה שנראה כמו חרמות חובקי עולם שעלולים ליצור סחף מסוכן פי כמה, אבל מוכרחים גם להחזיר דברים לפרופורציה. הנה למשל החרם הטורקי, שחבט בחזרה בארדואן הרבה יותר משהוא הכאיב לנו.

כוכבי השבוע

מצוין: המוסדיים עוצרים את עופר ינאי

הגופים המוסדיים אמונים על הכסף שלנו. אלה המשכורות, הפנסיות והחסכונות של כולנו שהם מפזרים בנדיבות ברחבי שוק ההון והנדל"ן. ולכן, כשפה ושם הם מראים שהם לא רק ניצבים בהצגה, אלא גם מנהלים אותה בפועל, מדובר בבשורה.

הדוגמה הטרייה היא ההחלטה של בעלי המניות שלא לאשר את תנאי העסקת מנכ"ל נופר אנרג'י החדש, עמי לנדאו. רוב של 52% מול 48% בעלי מניות החליט לדחות את התנאים המשונמכים שהציעה נופר בהשוואה להצעה המקורית (שגם לה הם התנגדו), שכללו חוזה מתוקן שמחק מענק חתימה אוטומטי בסך 2 מיליון שקל וקבע יעדים גבוהים יותר לקבלת חבילת המניות העתידית. בתגובה, לנדאו החליט שהוא לא ינסה מחדש ופרש מהחברה לפני שהחל לנהל אותה.

ומבלי חלילה לפקפק ביכולותיו של האיש, בעל שליטה דומיננטי כמו עופר ינאי קיבל תזכורת חשובה שהוא לא לבד על המגרש.

בלתי־מספיק: טראמפ מסכן את ה־DNA שעיצב את אמריקה

בטווח הקצר, ברור לגמרי שחומות גבוהות מגבילות כניסה ותעסוקה של מהגרים, ומסייעות למשק המקומי ואנשיו לפרוח. רוצה לקחת עובד זר? תחשוב פעמיים (או תשלם כפליים).

אלא שבטווח הבינוני והארוך, אלה שחשובים פי כמה למדינה ולכלכלה (לא בטוח שגם לפוליטיקאים), מדובר במשחק באש. כניסת אנשים וידע, הגעה של מהגרים שבאים עם שפע של אמביציה לשרוד ולהצליח, היא המפתח הכי שכיח לשגשוג של מדינות. תראו מה עשו היהודים, למשל, למדינות אליהן הגיעו במאות השנים האחרונות. תסתכלו על סונדאר פיצ'אי וסאטיה נאדלה, למשל, מנכ"לים של שתי חברות קטנטנות בשם גוגל ומיקרוסופט, שנולדו שניהם בהודו. ובכלל, מהי אמריקה ללא מהגריה?

ולכן, עוד מוקדם לנתח את ההחלטה של נשיא ארה"ב טראמפ להטיל אגרה של 100 אלף דולר לוויזת עבודה. בכל מקרה, זהו מהלך מאוד מסוכן ל־DNA שעיצב את אמריקה.

עוד כתבות

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור