גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"דואגים למשפחות שלנו": איך בודקים עובדות תחת משטר מאיים?

באיראן נזהרים שלא לחצות קווים אדומים, בהונגריה חוששים להיכנס ל"רשימה שחורה", ובגיאורגיה הממשלה תוקפת את העברות כספים ● כשמדינות שונות מנסות למנוע מהאמת לצאת לאור, הקרב על העובדות הופך להיות קשה יותר ויותר

איראקלי קובאחידזה, ראש ממשלת גיאורגיה, עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן וויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: רויטרס - Nadja Wohlleben
איראקלי קובאחידזה, ראש ממשלת גיאורגיה, עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן וויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה / צילום: רויטרס - Nadja Wohlleben

אחד הרעיונות בבדיקת עובדות - כמו בתקשורת באופן כללי - הוא להביא את האמת, בין אם היא נוחה לממשלה ובין אם לא. אלא שחלקים נרחבים בעולם חווים נסיגה דמוקרטית, ומדינות שונות עושות צעדים כדי למנוע מהאמת הלא נוחה לצאת לאור, בין השאר באמצעות רדיפת כלי תקשורת עצמאיים. כך למשל, מוקדם יותר השנה נשיא אינדונזיה אמר על כלי תקשורת שמקבלים מימון מחו"ל שהם מעוררים פילוג בעם, מה שהביא לכך שבודקי העובדות של Tempo מצאו מחוץ למשרדים ראש של חזיר, חולדות ללא ראש ושהמחשבים שלהם חוו מתקפת סייבר. והם לא לבד. שוחחנו עם שלושה ארגוני בדיקת עובדות מרחבי העולם - כולם חברים ברשת הבינלאומית של בודקי עובדות (IFCN) - כדי להבין את אתגרי העבודה בעולם לא ליברלי.

לא רק הצהרה: להכרה במדינה פלסטינית יכולות להיות השלכות מעשיות. מהן?
הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

איראן: בודקים מבחוץ

האם אפשר לבדוק את השלטון במדינה סמכותנית כמו איראן? "אתה יכול לעשות בדיקת עובדות טובה, ואפילו יש בודקי עובדות שפועלים בתוך איראן, כל עוד לא חוצים קווים אדומים מסוימים", מספר לנו פרהאד סוזנצ'י מהארגון פאקטנאמה (FactNameh). "לא בודקים את המנהיג העליון, אין שאלה בכלל. רוב הזמן אפשר לבדוק את הנשיא, תלוי מה הוא אומר, ואפשר לבדוק פוליטיקאים. אפשר לפעול כל עוד לא מרגיזים את האנשים הלא נכונים ולא מטלטלים את הספינה לגבי הסיפור הרשמי של המשטר. זה נכון לכל התקשורת האיראנית, שיכולה להיות ביקורתית בתוך גבולות מסוימים".

אבל פאקטנאמה לא מסתפק בעבודה במסגרת הקווים האדומים האלו, ולמעשה מדובר בארגון גולה שיושב בקנדה. כך, בזמן שכלי תקשורת שיושבים באיראן גופא צריכים להיזהר כדי שהמשטר לא יסגור זמנית את כלי התקשורת (במקרה הטוב), סוזנצ'י וחבריו יכולים לבדוק את כולם בלי חשבון.

אבל גם אם אין חשש לעבור על הקווים האדומים של המשטר, נשאלת השאלה כמה אמינה יכולה להיות בדיקה של מדינה כזו. החברים ב־IFCN נדרשים לבסס את הבדיקות שלהם על מקורות רשמיים ככל האפשר. אלא שאם בדמוקרטיה מתפקדת אפשר לסמוך על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל גופי הממשל השונים שיספקו נתונים בלי קשר לזהות של הממשלה המכהנת - מה מונע ממשטר לא דמוקרטי כמו שיש באיראן לשחק במספרים כדי שיתאימו לאג'נדה של המנהיג העליון?

"המרכז הסטטיסטי של איראן ומרכז המחקר של הפרלמנט הם פחות או יותר אמינים", אומר סוזנצ'י. "אם ישחקו בנתונים זה יתגלה בסוף, כי המספרים לא יתכנסו. אף פעם אי אפשר להסתמך עליהם כעל אמת מוחלטת, אבל זה נכון גם למחקר אקדמי. בסוף אלו בני אדם וכולנו עושים טעויות. יש ניסיונות לשלוט באמת, אבל הגופים האלו יחסית עצמאיים והנתונים שהם מספקים לא נועדו לשרת אג'נדה כזו או אחרת. השאלה היא איך הפוליטיקאים משתמשים בהם אחר כך".

בתור בודקי עובדות בגולה, כמה אימפקט יש לכם בתוך איראן?
"לפני כמה חודשים עשינו סקר לקהל הקוראים שלנו, שאלנו איפה הם חיים, ו־89% מהם ענו שבאיראן. זה מאוד שימח אותנו. אנחנו גם יכולים לראות שפוליטיקאים וכלי תקשורת איראניים מתקנים את עצמם, למרות שהם לא תמיד מודים בזה או מסבירים למה הם תיקנו. אחרים נהיים לעומתיים כלפינו".

וכאן גם נכנס היתרון של פאקטנאמה כגוף שלא צריך לפעול בתוך גבולות המשחק של המשטר. "חמינאי אמר שלפי הבנק העולמי איראן היא הכלכלה השמינית בעולם", מספר סוזנצ'י. "הבנק העולמי לא אמר שום דבר כזה. תיקנו אותו וזה נהיה ויראלי. בתגובה, סוכנות ידיעות שמקורבת למשמרות המהפכה פרסמה זיוף של גרף, ואנחנו הבנו שזה פוטושופ ופרסמנו עוד תיקון, שנהיה אפילו יותר ויראלי. ואז חמינאי עשה משהו שאני לא חושב שהוא אי פעם עשה. בנאום הבא שלו הוא אמר: 'בפעם האחרונה דיברתי על כלכלת איראן ונקבתי בנתון שהובא לתשומת לבי שהוא לא נכון, ואני מודה לאנשים שהפנו את תשומת לבי לכך'. אני לא חושב שהוא הודה לנו אלא לאנשים סביבו, אבל מי יודע?"

למרות שאתם בחוץ, איראן ידועה כבעלת זרועות תמנון ארוכות. אין פחד?
"היו לאחרונה מקרים בהם עיתונאים איראנים אוימו, אז אנחנו נוקטים באמצעי זהירות, בעיקר בתחום הדיגיטלי, כדי שלא יפרצו לנו. אבל זה לא שיש קשר נגדנו ואנחנו לא מפחדים לצאת מהבית. אנחנו בעיקר דואגים למשפחות שלנו בתוך איראן, שזו עוד דרך של המשטר ללחוץ על עיתונאים שמתגוררים מחוץ למדינה. לשמחתנו לא קרה להן שום דבר, ויכול להיות שזה כי אנחנו לא לעומתיים. אנחנו לא אקטיביסטים נגד המשטר, אלא פועלים נגד אי־דיוקים, שקרים ומיסאינפורמציה. כבר נתנו לחמינאי ציוני 'נכון'. אם היינו אקטיביסטים היינו מציינים רק את השקרים שלו. זו תדמית פחות עוינת. זה עדיין לא אומר שאין איום ושאנשי המשטר לא כועסים עלינו, כי הם כן, ולפעמים תומכי המשטר מתקיפים אותנו ברשתות החברתיות. לפעמים המשטר כועס דווקא על קבוצות לא אקטיביסטיות, כי הן זוכות ליותר אמון מהציבור".

הונגריה: איום באוויר

ומה לגבי המדינה ששימשה את מתנגדי הממשלה בישראל כדוגמה למקום אליו עלולים להגיע אם מכרסמים בדמוקרטיה? הצעת חוק שעלתה בפרלמנט ההונגרי במאי ונתמכה על ידי חברים בממשלתו של ויקטור אורבן, שעניינה "שקיפות בחיים הציבוריים", מטרידה מאוד את ארגון בדיקת העובדות העצמאי היחידי בהונגריה, לקמוס (Lakmusz), וארגוני חברה אזרחית אחרים.

החוק, בקצרה, אומר כך: המשרד להגנת הריבונות, גוף ממשלתי שהוקם ב־2023, יקבל על עצמו להכין רשימה שחורה של כל הארגונים שמקבלים תרומות זרות ולכאורה מסכנים את ריבונות המדינה, והממשלה תבחן אותה ותהפוך אותה לרשמית באמצעות צו, ואז רק רשות המיסים יכולה לתת אישור להמשיך לקבל את התרומות. מי שלא יקבלו אישור יאבדו גישה לתרומות פטורות ממס והבעלים יידרשו לגלות את נכסיהם. אם ארגון יתעקש לקבל תרומה מחו"ל למרות שהוא ברשימה, הוא עלול לעמוד מול קנס בגובה עד פי 25 מסכום התרומה. ייתכן, אולי, שזה מזכיר לכם מעט את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), להטיל 80% מס על תרומות מישות מדינית זרה ושלילת גישה לבית המשפט מעמותה שרוב מימונה נשען על תרומות כאלה.

"הצעת החוק מאוד עמומה", אומרת ז'ופיה פילפ (Fülöp) מלקמוס. "היא יכולה לפעול נגד ארגון להטב"ק או נגד גוף תקשורת עצמאי. התקציב שלנו מגיע ברובו ממענקים, בעיקר מהאיחוד האירופי, והחוק הזה עלול לחתוך לנו כמעט לגמרי את התקציב. נוכל לנסות להמשיך לפרסם, אבל זה יהיה לנו מאוד קשה, ובנסיבות מסוימות גם יוכלו לנסות לסגור אותנו".

החוק גרר מחאה גדולה ברחובות הונגריה וגם לגינויים מטעם המוסדות של האיחוד האירופי, בו הונגריה חברה, מחשש שאם ההצעה תעבור בפרלמנט היא תאפשר לממשלה לרדוף כלי תקשורת וארגונים שמבקרים אותה. "בגלל שזו רק טיוטה ולא חוק של ממש, האיחוד כרגע לא יכול לעשות משהו", אומרת פילפ. "אם ההצעה תעבור אני מניחה שיהיה ניסיון לעשות משהו, כמו שיש כבר עכשיו הליכים בגלל חופש העיתונות". הלחץ עשה את שלו, וביוני הוחלט לדחות את הליך החקיקה עד לאחר הפגרה, שהסתיימה החודש, ולפי שעה לא ברור מה יעלה בגורל הצעת החוק. "יש באפריל הקרוב בחירות, ומפלגת השלטון פידס (Fidesz) לא במצב טוב", ממשיכה פילפ. "אז יכול להיות שהם ינסו להתנהל יותר בזהירות".

אבל זה לא אומר שאפשר לנשום לרווחה. "זה איום מתמיד", אומרת פילפ. "זה לא שאתה חושב על זה כל הזמן, אבל זה נמצא בתודעה שלך, ואתה לא יודע אם ההצעה הזו תחזור או לא, ואם בנוסח זהה או משהו מרוכך יותר, ואם בהמשך נאבד את התקציב וכתוצאה מכך את הפרנסה". עד שזה יקרה, היא מסבירה, ניתן לפרסם בחופשיות, אבל פרסומים ביקורתיים יכולים לעלות בקמפייני השמצה (כולל מטעם הממשלה), תביעות דיבה ותביעות השתקה, עניין קריטי שכן לדבריה "מערכת המשפט לא באמת חופשית".

גיאורגיה: צעדים קונקרטיים

"אנחנו נמצאים במצב ששינו כל כך הרבה חוקים שקשה להבין מה המסגרת המשפטית במדינה", אומרת סלומה גיונאשווילי מההקרן לפיתוח התקשורת (MDF). אם בהונגריה החקיקה כרגע היא בעיקר בגדר איום, בגיאורגיה הממשלה הפרו־רוסית כבר עברה למעשים של ממש. וגם כאן, זה התחיל בניסיון להקשות על ארגוני החברה האזרחית לקבל מימון מחו"ל.

בתחילת 2023 הונחה בפרלמנט הגיאורגי הצעת חוק סוכני ההשפעה הזרה. לפי ההצעה, סוכן השפעה זרה הוא כל ישות משפטית שיותר מ־20% ממימונה מגיע מחו"ל (ממדינות זרות או מגורמים פרטיים שאינם גיאורגיים). מי שנופלים תחת ההגדרה, כך הוצע, יצטרכו להירשם ככאלו ולמסור דוחות כספיים למשרד המשפטים, וזה מצדו יוכל להחליט לפשפש עוד יותר בקרביים של ארגונים כאלה.

מפגינים בגיאורגיה נגד ההגבלות על מימון מחו''ל / צילום: Reuters, Georgia Politics Foreignagents"חוק דומה עבר ברוסיה ב־2012", מספרת גיונאשווילי, "אז החברה האזרחית בגיאורגיה זיהתה במהירות את מהות החקיקה הזו ופעלה נגדה. היו שלושה ימי הפגנות מול הפרלמנט, והממשלה התקפלה". לא רק הציבור הגיאורגי מחה נגד הצעת החוק, וגם האיחוד האירופי והאו"ם יצאו בהצהרות נגדה.

אלא שבשנה שלאחר מכן, באביב 2024, הממשלה החליטה להביא הצעת חוק דומה: "שקיפות ההשפעה הזרה". הפעם, הממשלה לא נתנה למחאות, לגינויים מבחוץ או אפילו לווטו שהטילה הנשיאה דאז סלומה זוראבישווילי להוריד אותה מהמסלול להעברת החוק. הפרלמנט עקף את הווטו, והחוק נכנס לתוקף. הדבר גרר את הקפאת המשא ומתן על הצטרפותה של גיאורגיה לאיחוד האירופי ולשלל עתירות מצד שלל גורמים בכל חזית משפטית אפשרית.

באפריל האחרון הפרלמנט העביר עוד חוק שנקרא "חוק המענקים". "עכשיו כל גורם זר שרוצה לממן גוף בגיאורגיה צריך לקבל אישור מהממשלה", מסבירה גיונאשווילי. "צריך לפנות בכתב ללשכה נגד שחיתות ולהיכנס לשיחות עם הממשלה על היעדים של הכסף, ורק לאחר מכן יהיה ניתן לתרום אותו. הממשלה מנסה להשתלט על ספירת המידע ולהביא לכך שהנרטיב היחידי בתקשורת הוא פרו־ממשלתי ופרו־רוסי. לכן, היא תוקפת את היכולות הפיננסיות של כלי תקשורת עצמאיים שלא תלויים בממשלה, וברור שאם המימון שלהם ייפגע אז הם יתקשו לעבוד ואולי אפילו ייסגרו".

אבל השיא כנראה הגיע השנה, אז הלשכה נגד שחיתות פנתה לקרן לפיתוח התקשורת. "היא דרשה מאיתנו לספק את כל המידע שיש לנו, כולל מידע מאוד אישי ומאוד רגיש על מי שמקבלים מאיתנו כספים. הסיבה הרשמית לזה הייתה ששיתפנו בפייסבוק שלנו הצהרה נגד תהליכי הנסיגה של הדמוקרטיה במדינה". הדרישה, אגב, קיבלה את אישור בית המשפט, שלפי גיונאשווילי נמצא בכיס של הממשלה.

הקרן, כמו ארגונים אחרים, החליטה שלא לשתף פעולה בגלל רגישות הנתונים, אף שהדבר עשוי לשאת סנקציות פליליות. בפועל עוד לא קרה דבר, אך המצב הוא של המתנה. "לממשלה יש יכולת לתקוף אותנו פיננסית, ובסופו של דבר גם לפעול במישור הפלילי. אם בעבר מי שהטרידו אותנו היו קבוצות שוליים פרו־רוסיות, היום זו הממשלה". אבל, היא מבטיחה, "אנחנו לא מתכוונים להפסיק לעבוד מיוזמתנו".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה ללא הכר צמרת החברות המובילות של הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● נובה, אלביט ונייס בפער ארביטרז' חיובי ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות