גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהכלכלה חלשה והחוב תופח, הגז מישראל הופך לחבל ההצלה של מצרים

בעסקת ענק של 35 מיליארד דולר עם מאגר לוויתן, הגדילה מצרים את התלות שלה בגז הישראלי הזול יחסית ● החשמל מייצב את המשטר ומאפשר את המשך פעילות התעשייה, הנשלטת ע"י הצבא ● לדברי מומחים, באמצעות ההסכם שואפת מצרים להפוך ל'האב' אזורי של סחר בגז

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Alexander Vilf
עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Alexander Vilf

עבור תעשיית הגז הישראלית, מצרים היא בור שאין לו תחתית. הראיה הבולטת לכך היא העסקה ההיסטורית שנחתמה לאחרונה בין שותפות לוויתן לבין חברת Blue Ocean Energy המצרית, שבמרכזה אספקת גז בהיקף 35 מיליארד דולר. מדובר על 22% ממאגר לוויתן וכמעט 13% מכלל קיבולת הגז של ישראל.

הטילים של תע"א שנשלחו לקפריסין, והחברה הישראלית שחשפה יכולות
היא הכירה במדינה פלסטינית ומיד השלימה עסקה עם אלביט

העסקה כה משמעותית, שחברות הגז הסכימו לממן בעצמן את הקמת ותפעול צינור "ניצנה" בשווי של כ־2 מיליארד שקל - רק כדי שהיא תוכל לצאת לפועל. גם המצרים מוציאים 400 מיליון דולר על הנחת הצינור בצד שלהם. אז למה משק החשמל והכלכלה המצרית זקוקים כל כך לגז הישראלי?

צריכת החשמל הוכפלה

"עד לפני כמה שנים, מצרים הייתה ספקית הגז הבלעדית של עצמה, ואפילו ייצאה הלאה עודפים", אומר פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית וחבר במכון המחקר "מיתווים". זאת בעיקר בזכות מאגר "זוהר" שהתגלה ב־2015, ומכיל על פי ההערכות 850BCM, כמעט כמו כל עתודות הגז של ישראל יחד.

בזמנו נדמה היה כי מאגר בסדר גודל כזה ייתר את הצורך ביבוא לחלוטין, אך בפועל, הצמיחה הדמוגרפית והצרכים האנרגטיים של מצרים התבררו כעצומים עוד יותר. "מצרים מוסיפה 2 מיליון נפש לאוכלוסיה שלה בכל שנה, והאקלים רק נעשה יותר חם", מסביר פרופ' פודה. "כתוצאה מכך, צריכת החשמל של מצרים כמעט הכפילה את עצמה בשני העשורים האחרונים".

בנוסף לכך, חלק ניכר מהכלכלה המצרית נשען על תעשייה - ייצור פלדה, מלט, דשנים, מוצרי נפט וכימיקלים - וזאת צורכת 51% מהגז במדינה. נתח רב מהחשמל הזה מסובסד על ידי הממשלה המצרית, מה שמעודד צריכת־יתר בידי אותם מפעלים. למעשה, כשיצוא הגז מישראל נפסק במהלך 12 ימי מבצע "עם כלביא" מול איראן, התעשייה המצרית נאלצה להאט ואף לעצור את הפעילות במפעלים מסוימים.

חמצן למשטר

החשמל אינו רק מנוע כלכלי, הוא חיוני גם להמשכיות המשטר המצרי. לדברי פרופ' פודה, "הפסקות חשמל היא סוגיה פוליטית חשובה, ויש תלונות נגד הנשיא א־סיסי וממשלתו על זה. ראש הממשלה המצרי הצהיר שבקיץ 2025 לא יהיו הפסקות חשמל, וחלק מהמטרות של עסקת הגז עם ישראל היא להבטיח את זה להבא. זה נדרש כדי לייצב את המשטר ולהעניק לו לגיטימציה".

האתגרים הכלכליים גדולים: הצבא המצרי שולט על חלק נרחב מהמשק החלש, כולל פרויקטים גדולים כמו הרחבת תעלת סואץ ובניית הבירה החדשה של המדינה, בעוד שהאזרחים והיזמים מתקשים למצוא עבודה, גם בעלי התארים האקדמיים מביניהם. אבטלת הצעירים עומדת על 18.7% לפי הבנק העולמי, וגם זה שיפור משמעותי ביחס לעבר.

"להגיד שהמצב הכלכלי במצרים קשה זה אנדרסטייטמנט", מוסיף פרופ' פודה. "היא לקחה הלוואות מפה עד הודעה חדשה מגופים חיצוניים, 155 מיליארד דולר (לפי הבנק המרכזי של מצרים). אבל הלוואות צריך להחזיר, וזה מכביד על הכלכלה מאוד".

יחס החוב לתוצר של מצרים עמד על 83% בשנה שעברה, ובתמורה להלוואות קרן המטבע הבינלאומית דרשה רפורמות משמעותיות כולל הפחתת סובסידיות ו"הרחבת בסיס המס" - דרך מנומסת לבקש את ביטול הפטורים הנרחבים ממיסוי שחברות בשליטת הצבא המצרי זוכות להם.

על פי ד"ר מירה צורף, מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, "מצרים נזקקת לסיוע מסיבי לשם היחלצות מן המצוקה הכלכלית בה היא מצוייה ואלה דורשים ממנה לנהל מדיניות כלכלית שעיקריה: הפחתת הסובסידיות על מצרכי היסוד, צעד שעלול להוציא המונים אל הרחובות ולערער את יציבותו של משטר א־סיסי, צעד נוסף המתבקש במטרה לייצב את מצבה הכלכלי של מצרים, הוא הפקעת נתח כלכלי משמעותי מידי הצבא המצרי. זה עלול לקומם את הצבא שהוא בסיס הכוח העיקרי של הנשיא ואף להסתיים בהפיכה צבאית שתביא להדחתו".

בינתיים, מצרים עוברת את הבדיקות התקופתיות של קרן המטבע, אך קצב הרפורמות עדיין נחשב איטי - בשל הסיכונים הפוליטיים שהפרטות ופתיחה לתחרות עלולות ליצור.

גם המלחמה בעזה מעיבה על הכלכלה המצרית, בייחוד עקב הידלדלות התיירות בסיני וסגירת תעלת סואץ לפרקים. "אל־סיסי השקיע מאוד בכרייתה של תעלת סואץ החדשה", מסבירה ד"ר צורף. "ב־2023 היא התחילה להניב סוף סוף רווחים, אבל אז פרצה המלחמה והחות'ים שיתקו את תנועת האוניות בתעלה והרווחים פחתו משמעותית".

צרה נוספת היא הפעלת סכר התחיה, שמייצר חשמל זול עבור אתיופיה במעלה הנילוס, אך מדלדל את כמויות המים המגיעות למצרים. "מלחמת רוסיה־אוקראינה אינה מאפשרת למצרים לייבא את כמויות החיטה הגדולות שהיא נוהגת לייבא, מה שעלול להביא לעליית מחירי מצרכי היסוד", אומרת ד"ר צורף. לדבריה, "בכל פעם שראשי המשטר ניסו להוריד את הסובסידיות על מצרכי היסוד והאזרח המצרי התקשה לרכוש לעצמו לחם או פיתות, מוצר המזון הבסיסי ביותר, גרר הצעד מהומות שהובילו מיידית להחזרת הסובסידיות על מצרכים אלה".

מייצאת לאירופה

"ההגדלה הדרמטית של יבוא הגז מישראל מתרחש בזמן מלחמה שהופכת את ישראל לשעיר לעזאזל, וזה דורש אומץ גדול מצד מצרים", אומר פרופ' עוזי רבי, חוקר בכיר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ללימודי המזרח התיכון.

"מצרים הופכת ל'האב' אזורי של סחר בגז טבעי", מציין פרופ' רבי, ומדגיש שההסכם מעגן את מעמד זה. היא קונה גז ישראלי זול יותר מזה המונזל (LNG נמכר ב־13־11 דולר ליחידת חום, לעומת כ־7־6 דולר לגז בצינורות מישראל), מנזילה אותו ומייצאת לאירופה - ליוון, לאיטליה ולשווקים שנפגעו ממלחמת רוסיה-אוקראינה. בכך לדברי פרופ' רבי, היא גם בולמת את השפעתה של טורקיה ומשתלבת באינטרסים האמריקאיים.

האם פירוש הדבר שמצרים תלויה לחלוטין בישראל? לא בדיוק. קטאר, מהיצואניות הגדולות בעולם של LNG, יכולה תיאורטית לספק את הפער. אך בפועל, היריבות בין המדינות מעודדת את קהיר להעדיף את ירושלים. "לעיתים מצרים מעדיפה את ישראל על פני קטאר, למרות שלקטאר חשובה הנראות של יחסים טובים", מסכם פרופ' פודה.

עוד כתבות

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת בכ-7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; פירסט סולאר נופלת ב-12%, סירקל מזנקת ב-22%

עליות באירופה ● מדדי הניקיי והקוספי זינקו לשיאים חדשים ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● בורסת דרום קוריאה עקפה את בורסת פריז במונחי שווי שוק ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"