גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה גרם לפרידה בין ענקיות המזון קראפט והיינץ, ומה חושבים בשוק הישראלי

המיזוג בין חברות הענק האמריקאיות, שיצא לדרך לפני כעשור בקול תרועה, סבל מהיעדר חדשנות ותגובה איטית למגמות השוק, לצד פערים בתרבויות הארגוניות ● המומחים מסבירים מה כדאי ללמוד מהכישלון, ומה הסיכוי שאחת מהן תצא למיזוג אחר

מיונז קראפט וקטשופ היינץ בסופרמרקט בניו יורק (בעיגול: וורן באפט, מאדריכלי המיזוג) / צילום: Shutterstock
מיונז קראפט וקטשופ היינץ בסופרמרקט בניו יורק (בעיגול: וורן באפט, מאדריכלי המיזוג) / צילום: Shutterstock

האיחוד בין קראפט להיינץ, שיצא לדרך לפני כעשור, הגיע החודש לקיצו בקול ענות חלושה. "העסקה הזאת תהיה טובה לכל בעלי המניות ותיצור חברת מזון חזקה מאוד", אמר ב-2015 משקיע-העל וורן באפט, אולם למרות ששתי ענקיות המזון לא עמדו בתחזיות, הוא נשמע מאוד לא מרוצה מהפרידה שלהן. באפט ציין בפני CNBC כי הוא מאוכזב מהפיצול: "זה לא מוסיף ערך, וזה יוצר המון הוצאות. זה לא עושה שום דבר, אתם יודעים, לטעם של הקטשופ".

השקעת הענק של וורן באפט התרסקה: מאחורי נפילתה של קראפט-היינץ

קראפט והיינץ אוחדו תחת ניצוחו של האורקל מאומהה ו-3G קפיטל, אך נראה כי האמונה שהגודל תמיד קובע לא בהכרח נכונה, לפחות בכל הנוגע לחברות מזון. "אנחנו לא יכולים להקצות מספיק תשומת-לב ומשאבים כדי לאפשר את הפוטנציאל של כל אחד מהמותגים להביא לביצועים טובים יותר", הסביר מיגל פטריציו, יו"ר קראפט-היינץ, את המהלך.

"המותגים של קראפט-היינץ הם אייקוניים ואהובים", הוא הוסיף, "אבל המורכבות של המבנה הנוכחי שלנו גורם לאתגרים בהקצאת הון אפקטיבית".

כעת, לאחר הפיצול, היינץ ימכרו רטבים וממרחים ברחבי העולם, וקראפט ימכרו מוצרי מזון כלליים בצפון אמריקה.

עד כמה הפיצול הזה מפתיע? בשוק מסבירים כי לפעמים דווקא חיבור ענק משבש את הערך שכל צד מביא בנפרד. "קראפט והיינץ לא היו חברות כושלות. להפך - לפני המיזוג כל אחת מהן נחשבה למותג חזק עם מכירות עצומות ונאמנות צרכנית שנבנתה לאורך עשרות שנים", מסביר מוטי אלבז, מנכ"ל פירמת הייעוץ Success Code.

"ואז הגיע המיזוג, שנועד לכאורה לחסוך בעלויות ולבנות אימפריה שתשלוט במדפי המזון בעולם. אלא שדווקא החיבור הזה חשף את השבר. במקום לייצר סינרגיה, נוצרה התנגשות תרבותית, חוסר חדשנות והאטה בתגובה למגמות השוק. במילים אחרות: מה שעבד מצוין בנפרד, כשל ביחד".

שאלת השאלות היא למה זה קרה.
"בפועל, הצרכן השתנה מהר יותר מהחברות. בעידן שבו הוא דורש בריאות, שקיפות וקיימות, שני המותגים נראו כבדים, איטיים ומנותקים. קטגוריית המזון המעובד בארה"ב - ששתי החברות מחזיקות בה נתח שוק משמעותי - רשמו ירידה של כ-5% ב-2024, בעוד שקטגוריית המזון הבריאותי צמחה בכ-12%.

"ההבטחה הגדולה של המיזוג הייתה היתרון לגודל, אך בפועל זו הייתה חרב פיפיות. במקום להיות 'ענק שיודע לבעוט חזק יותר', הן הפכו ל'ענק מגושם שמתקשה לזוז'. המיזוג גם הפך אותן לכבדות יותר בהיבט תפעולי, ובעיקר הייתה שם התנגשות בין תרבויות ארגוניות".

מוטי אלבז / צילום: עידו סקעת

חדשנות מעבר לבקבוק

ב-2024 הסתכמו המכירות של קראפט-היינץ ב-25.8 מיליארד דולר, ירידה של כ-3% לעומת המכירות ב-2023. הרווח הנקי ירד ב-3.5% והסתכם ב-2.75 מיליארד דולר. במקביל, שווי השוק של החברה הממוזגת צנח בעשור שחלף מאז המיזוג.

יניב פרנקו, מנהל אגף השיווק ביפאורה, מפנה את תשומת-הלב לאווירת המאקרו בשווקים. "עולם הטכנולוגיה צורך המון כסף להשקעות", הוא מסביר. "מי שיזם את האיחוד ומי שמפרק אותו, זו קרן ההשקעות של באפט. בפורטפוליו של חברת השקעות שמסתכלת ורואה את תשואות תעשיית המזון, ומול זה התשואות בעולמות אחרים, הפערים גדולים, ויש כאן מנופי לחץ על תעשיית המזון".

פרנקו מציג ארבעה מנועי צמיחה לחברות גלובליות. "הראשון הוא ההתרחבות הגלובלית, עם כניסה לשווקים חדשים, אבל זה נגמר מכיוון שהעולם שטוח. השני הוא מיזוגים ורכישות. אבל אם מתמזגים יותר מדי או קונים יותר מדי, במקום צמיחה מייצרים עול כבד.

"השלישי הוא כוח המותג והרצון לגבות פרמיה, אבל קיימת איזושהי תקרת זכוכית. הנקודה הרביעית היא חדשנות. בסוף, עבור מנהלי שיווק והחברות, המשקל בתמהיל שמייצר צמיחה לכיוון החדשנות יהיה חייב לגדול באופן משמעותי. אתה כבר לא יכול לעשות תעלולים פיננסיים ולאחד בין חברה א' ל-ב' במטרה להביא צמיחה.

"גם הציר השיווקי מאוד מוגבל - החברות האלה לא המציאו עצמן יותר מדי בשנים האחרונות, היה להן מוצר צריכה קלאסי שהולך לסופרמרקטים. לדעתי הן יצטרכו למצוא דרכים לייצר חדשנות שהיא לאו דווקא מבקבוק הקטשופ".

מה למשל?
"זה יכול להיות דרך יציאה החוצה לעולם של חומרה, כמו מהפכת מכונות הנספרסו או תמי 4 בארץ. יכול גם להיות מנוף מיזוגים ורכישות ממוקד יותר - למשל, אם אתה חברות גלידות, קל לך להתאחד עם גולדה.

"כחברת מגה-פורטפוליו עם הרבה מאוד מותגים, קשה לך לבצע מהלכים כאלה. אתה צריך לסדר את הביזנס ולהיות ממוקד ורזה יותר, עם חשיבה לא קלאסית. כמה אפשר לייצר חדשנות עם עוגייה או מטבל?

"כדי לממן את ההשקעות הנדרשות בחדשנות אמיתית ופורצת דרך, חייבים להיות יותר יעילים. קחי למשל את פיצול הגלידות מיוניליוור - לדעתי זה לא רק במטרה למתג ולסדר את הפיננסים, אלא גם להסתכל על שוק הגלידות בראייה רחבה יותר. האם תהיה מכונת גלידות ביתית על המדף יום אחד? האם ייצאו החוצה לרשתות גלידה כאלה ואחרות?

"זה גם לא חייב להישאר רק בסופרמרקט, אפשר ללכת לעולמות אחרים. לפני 20 שנה חשבו שנסטלה תהיה כל-כך חזקה חזק בעולמות המכונות והבוטיקים? זה נשמע אז לא הגיוני. דוגמה אחרת היא חיבור אפשרי בין חברת מותגים לנינג'ה, שייצור עולם חדש. "בעתיד, הצמיחה תהיה פחות ליניארית ויותר משבשת, ולכן חברות צריכות להיות יותר ממוקדות, רזות וחדות על הביזנס ועל הצרכן שלהן".

אי-אפשר היה לעשות את כל זה בלי לפצל?
"אפשר לשאול למה היה צריך את האיחוד מלכתחילה. לבצע שינויים כבדים בחברות ענק אלה תהליכים שלוקחים זמן, והשוק אומר לעצמו 'מה יהיה פה בעוד שלוש-ארבע שנים?'. עם ההשקעות העתירות בטכנולוגיה, מעצבים פה מציאות כלכלית אחרת לגמרי, ולא בטוח שיש להם את השנים האלה. בכל תעשייה, קטנה וגדולה, יש שיבוש מהותי, ולמה שבמזון לא יהיה שיבוש מהותי כזה?".

פרנקו סבור כי ייתכן שנראה באופק של קראפט או היינץ מיזוג נוסף, הרבה יותר סינרגטי לעסקים שלה. מתי, והאם זה יהיה בכיוונים כמו רשתות מזון, מסעדות או מותגים שונים - ימים יגידו.

היתרון הבולט בפיצול

נעמה שלו, מנהלת שיווק ואסטרטגיה ב-Sodexo ישראל, סבורה כי "הפיצול בין קראפט להיינץ משקף מהלך אסטרטגי מתבקש, לאחר עשור שבו החברה המאוחדת התקשתה לממש את הציפיות. ירידה של כ-65% בשווי המניה ממחישה את חוסר היכולת לאחד את העוצמות של שני מותגים גדולים לכדי ערך מתמשך.

"בעולם של עודף מסרים, מותגים והבטחות, הצרכנים מחפשים חזרה לפשטות, לליבה ולערכים האמיתיים של המותג. זהו ביטוי מובהק למגמת back to basics, שמתחזקת בשנים האחרונות ומאופיינת בחזרה לשורשים, להתמחות ולמיקוד.

"חברה רב-תחומית אחת מתקשה לעתים לספק מענה מיטבי ומעמיק לכלל הקטגוריות שבהן היא פועלת, והיתרון הבולט בפיצול הוא היכולת להתמחות. כל אחת מהחברות תוכל לפתח אסטרטגיה ממוקדת, להקצות משאבים בצורה מדויקת יותר ולהיות קרובה יותר לצרכנים שלה".

שלו מזכירה מיזוגים שהצליחו יותר, לדבריה מכיוון ששמרו על עצמאות המותג לצד ניצול היתרונות של קונצרן גדול. "הרכישה של פיקסאר על-ידי דיסני הפכה לסיפור הצלחה, משום שדיסני אפשרה לפיקסאר לשמור על חופש יצירתי ועל תרבות ארגונית ייחודית, תוך שימוש במערך ההפצה והשיווק העצום שלה.

"דוגמה נוספת היא רקיט בנקיזר, שממחישה מיזוג שהפך עם השנים ל-House of Brands: מאז האיחוד ב-1999, החברה מנהלת מותגים מגוונים כמו וניש, נורופן ודורקס כיחידות נפרדות, עם אסטרטגיה מותגית ייחודית לכל אחד, בעוד כולם נהנים מתשתיות ותפעול משותפים.

"התובנה המרכזית היא שהצלחת מיזוגים אינה טמונה רק בחיסכון בעלויות או בכוח קנייה, אלא ביכולת להגדיר גבולות נכונים בין הקטגוריות ולשמור על זהות מותגית ברורה. זהו שיעור חשוב גם לשוק הישראלי - שבו מותגים נדרשים לאזן בין חדשנות וגיוון, לבין שמירה על ליבה ממוקדת ומשמעותית".

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלת קשה בגיל 51

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת