אוניית מכולות ליצוא / צילום: Shutterstock
היצוא הישראלי של סחורות לאיחוד האירופי ירד משמעותית בחודשים האחרונים, מ-40.8 ל-36.8 מיליארד שקל בין ינואר לאוגוסט 2025. באוגוסט עצמו, היצוא ירד ברבע, מ-4.7 מיליארד שקל ל-3.5 מיליארד שקל בלבד. מה גרם לשינוי הדרמטי במאזן המסחר מול אירופה? התשובה המפתיעה היא אירלנד.
● החברה הישראלית שהכפילה את שוויה, וזו שזוכה למומנטום חיובי
● פרשנות | טראמפ מתפאר שסיים "7 מלחמות", אבל המשברים הבאים מעבר לפינה
כך, מתחילת השנה צנח ביותר מ-50% היצוא למדינה האירופית, שפריט היצוא החשוב ביותר אליה הוא שבבים, שאותם מייצאת בעיקר אינטל . יותר מכך, באותה תקופה נרשמה עלייה ביצוא השבבים לארה"ב, ועלייה ביצוא הישראלי לגרמניה - יעד היצוא החשוב הנוסף של ישראל באירופה. אולם שתי אלה לא הספיקו כדי לפצות על הירידה הדרמטית של אירלנד.
עלייה ביצוא לגרמניה, ירידה לקפריסין
היצוא לאירלנד מתחילת השנה נחתך מ-8.2 מיליארד שקל בין ינואר לאוגוסט 2024 ל-3.9 מיליארד שקל בלבד בתקופה המקבילה ב-2025. אומנם צניחה דרמטית זו מפוצה מעט כאמור על ידי עלייה של 2.3 מיליארד שקל ביצוא לגרמניה באותה תקופה, אך סך היצוא לאיחוד האירופי נחלש ב-4 מיליארד שקל. זאת גם עקב ירידה של מיליארד שקל ביצוא לקפריסין באותה תקופה, בעיקר של כימיקלים.
הסטה של יצוא השבבים לכיוון ארה"ב
היצוא המוביל לאירלנד הוא כאמור שבבים, ובנתוני הלמ"ס הגולמיים לחודש יולי (העדכניים ביותר נכון לכתיבת שורות אלו) יצוא השבבים לאירלנד צונח באופן דרמטי: מ-369 מיליון דולר ביולי 2024 ל-40 מיליון דולר בלבד ביולי 2025, כלומר צניחה של כ-90%.
עם זאת, יצוא השבבים לארה"ב מזנק: מ-58 מיליון דולר ביולי 2024, ל-265 מיליון דולר ביולי 2025. מדובר בשינוי דרמטי למדי, שמרמז על הסטת היצוא מאירלנד לארה"ב, אולם סך יצוא השבבים עדיין נמצא בירידה.
בסך הכול, כך מנתוני הלמ"ס, יצוא של "רכיבים ולוחות אלקטרוניים" (בעיקר שבבים) ירד מתחילת 2025 ב-22% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה, מ-15.9 מיליארד שקל ל-12.4 מיליארד שקל.
את תעשיית השבבים מובילה חברת אינטל הפועלת בישראל, באירלנד ובארה"ב, שקיצצה בעובדיה בחודשים האחרונים. ייתכן ששינוי בפעילות של אינטל ואולי הסטה של היצוא מאירלנד לארה"ב, תרמו לירידה, אך לא היה ניתן להשיג את תגובת החברה עד מועד סגירת הגיליון.
יש חברות שיעדיפו לא לסחור עם ישראל
בעוד שהאווירה כלפי ישראל באירופה הולכת ומתקררת, ומספר מדינות כמו אירלנד וספרד אף דרשו סנקציות או התרת הסכמים, כרגע עוד לא התרחשו צעדים רשמיים כלפי ישראל.
על פי ד"ר עמנואל נבון מביה"ס למדעי המדינה, ממשל ויחב"ל באוניברסיטת תל אביב, "כל יחסי המסחר מול ישראל מתנהלים בבריסל. אף מדינה חברה באיחוד לא יכולה לנקוט מדיניות חריגה עצמאית כלפי מדינה שלישית".
כך, יחסי המסחר מתנהלים מול האיחוד ככלל, שהוא שותף המסחר הגדול ביותר של ישראל. "האיחוד עצמו יכול להטיל מגבלות כמו להקפיא תוכניות ולסמן מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק, ולפני שבועיים נשיאת הנציבות דיברה על הקפאת הסכמי מחקר ופיתוח - אבל זה עוד לא עבר".
האיחוד האירופי דורש קונצנזוס או רוב מיוחס לרוב ההחלטות בו, כך ששינויי מדיניות בו נוטים להיות איטיים למדי. עם זאת, הוא אומר, "במדינות עם יחס עוין יחסית לישראל, כמו אירלנד, יכול להיות שחברות מסוימות יעדיפו לא לסחור עם ישראל באופן ישיר, כי זה כאב ראש מבחינת הלחץ הציבורי ומטעם תנועת החרם, ה-BDS".
ובכל זאת, גורם במשק מזהיר מקפיצה מהירה מדי למסקנות: "ייתכן שמדובר בעניין טכני, של שינוי סיווג או עיתוי של לקוח של אינטל. דברים כאלה קרו בעבר, במיוחד ביצוא שמי שאחראי עליו הוא המכס של המדינה המקבלת, ששיעור המכס נקבע על ידיה. ובכל זאת, מדובר בנתון יוצא דופן".
ממשרד הכלכלה נמסר כי אין מדובר בענין פוליטי אלא עסקי וכי הירידה ביצוא השבבים לאירלנד נעוצה בשינויים המתרחשים בשוק השבבים העולמי.