גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייסד הקרן הזרה הכי פעילה בארץ: "השוק הפרטי סגור לחברות ישראליות"

לעזרא גרדנר יש פרספקטיבה של יותר מ־20 שנה בשוק ההון, עם התחלה כאיש פיננסים בג'יי.פי מורגן ו־UBS, ובעשור האחרון כמוביל קרן ההון סיכון וראנה ● לגלובס הוא מספר איך התרוקנה ישראל ממשקיעים זרים, בעיקר בשוק הפרטי, ולמה הוא בכל זאת "מעולם לא היה אופטימי יותר"

עזרא גרדנר / צילום: באדיבות ורנה קפיטל
עזרא גרדנר / צילום: באדיבות ורנה קפיטל

בתקופה שבה משקיעים מארה"ב כמעט לא מגיעים לישראל, עזרא גרדנר (48) מקפיד להגיע לארץ בערך מדי חודש מאז תחילת המלחמה. גרדנר הוא שותף־מייסד של קרן ההון סיכון Varana Capital, שהפכה ב־2024 לקרן הזרה הפעילה ביותר בישראל, לפי נתוני IVC. הוא מכהן כיום בדירקטוריונים של 10 חברות מישראל, פרטיות וציבוריות. במקביל, הוא הקים את חברת ה־SPAC גשר (Gesher Acquisition Corp) שמיזגה את פרייטוס מישראל, וחברת SPAC נוספת (Gesher Acquisition Corp II) שגייסה כ־150 מיליון דולר ומחפשת בימים אלו בישראל חברה למיזוג.

המשקיעים הישראלים מוכרים מניות בתל אביב ומעדיפים לקנות בחו"ל
מנהל ההשקעות שמשוכנע: "למניות הנדל"ן יש את הפוטנציאל הכי גבוה כעת"

"ניסו למכור לנו מניות ישראליות בהפסד"

הקריירה של גרדנר נסקה בבנק UBS, שם הפך למנהל הדסק הצעיר ביותר בהיסטוריה של הבנק: בגיל 28 הוא כבר ניהל דסק לונג־שורט בהיקף של 30 מיליארד דולר. עוד נקודות בקריירה שלו כללו את הפמילי אופיס של מייקל דל ואת ג'יי.פי מורגן, שם שימש כאנליסט. בגיל 30 הוא עלה לישראל וניהל קרן השקעות מקומית, ומאז 2012 הוא ב־Varana שפועלת מדנבר ומתל אביב.

הקשר ההדוק של גרדנר עם התעשייה המקומית, לצד ההיכרות עם שוק ההשקעות האמריקאי, הובילו אותו להתריע בתחילת 2024 על התרסקות בהיקפי ההשקעות הזרות בישראל. הוא אף הגיע לוועדת הכספים בכנסת להזהיר בנושא. בראיון לגלובס הוא מספר למה למרות הקושי הנוכחי, לעולם לא יפסיק להשקיע בישראל.

מה הסנטימנט של משקיעים מחו"ל כלפי חברות ישראליות, פרטיות וציבוריות?
"יש הבדל משמעותי. בשוק הפרטי המצב לא טוב, בעיקר מצד המשקיעים האירופים, שלא רק שלא משקיעים אלא אף יוצאים מהשקעות. יש גוף אירופי שמשקיע לצידנו בקרן וביקש שאקנה את החלק שלהם בדיסקאונט. זה לא טוב להם כי הם יפסידו, אבל גם לא טוב לי - שכן לקנות את חלקם לא יעזור לחברות הפורטפוליו.

"לעומת זאת הישראליות בוול סטריט 'מוגנות' כי הן לא נתפסות כישראליות בהכרח. אמרתי לבכירי הייטק בישראל: זה 'כוח העל' שלנו, אנחנו צריכים להיות בשוק הציבורי. כשהחברה ציבורית, הדיווחים שלה יוצאים כמו של כל החברות, זה לא שיש התרעה עם אורות מהבהבים 'ישראל, ישראל'".

"לא צריך לתת לשאקיל אוניל להקים SPAC"

ב־2020־2021 אחת הדרכים הפופולריות להגיע לשוק ההון הייתה מיזוג ל־SPAC - חברה ללא פעילות שמגייסת כסף בבורסה כדי למצוא חברה פרטית למיזוג. גרדנר הוביל את Gesher Acquisition Corp שמיזגה את חברת הטכנולוגיה פרייטוס מישראל, והשנה גייס ל־Gesher Acquisition Corp II כ־150 מיליון דולר ומחפש עוד חברה ישראלית למיזוג. "אנחנו מחפשים צוות נהדר של גאונים שבנו משהו ייחודי, וצריכים יותר גישה להון ממה שיש בשוק הפרטי, בעיקר המקומי", הוא אומר. בגשר שמים דגש על תעשיות המחשוב הקוונטי, HPC (מחשבים בעלי ביצועים גבוהים) ו־AI.

הייפ ה־SPAC הקודם הוביל לאכזבות. מה השוק למד מאז?
"שלא צריך לתת לשאקיל אוניל להקים SPAC", מתלוצץ גרדנר על הכדורסלן שהיה אחד מהמפורסמים שנכנסו לשוק (ה־SPAC השני שלו ביטל מיזוג שנחתם, שח"ו). גרדנר, שעוסק בתחום כבר שני עשורים, אומר שביצועי חברות שמוזגו ל־SPAC ואלה שהונפקו ב־IPO בשנות השיא היו דומים.

היום יש לדבריו כ־60 חברות SPAC פעילות, 10% מתקופת השיא. במקביל, שוק ה־IPO חזר אחרי שנתיים קשות, שבהן נוצר צבר הנפקות פוטנציאלי של כ־400 חברות עליו מתמודדים כל הבנקים. "אם חברה שווה פחות מ־5 מיליארד דולר, הבנקים שמחפשים את הענקיות פחות יסתכלו עליה, ולכן אפשרות טובה עבורה זה SPAC", לדבריו.

ועדיין. גם גרדנר עצמו נחל לא רק הצלחות. פרייטוס למשל מוזגה בשווי של חצי מיליארד דולר, ונסחרת כיום ב־166 מיליון דולר בלבד - מחיקה של שני שלישים מהשווי במיזוג. "אף אחד לא אוהב שמניות יורדות", הוא אומר, ועדיין מדגיש: "אנחנו מאוד גאים בעסקה הזאת ואין לנו ספק שפרייטוס תשגשג. היא צומחת בעסקאות מדי רבעון וצופה מעבר לרווחיות בשנה הבאה".

"השוק סגור לחברות ישראליות"

נתונים שפורסמו לאחרונה (על־ידי רשות החדשנות, IVC, גורניצקי ו־KPMG) מראים שקרנות ההון סיכון הישראליות לא מצליחות לגייס הון: אחרי נפילה של 80% בהיקף הגיוסים בין 2022 ל־2024, ב־2025 הגיע שפל. מכיוון שקרנות הון סיכון הן אלה שמממנות את חברות ההייטק בשלבים הראשונים, המשמעות היא מחסור בהון ופגיעה בענף. "יש הרבה כותרות על עסקאות סייבר ו־AI גדולות שזה נהדר, אבל אלה חברות גדולות", אומר גרדנר. "הזהרנו שמי שיתקשה אלה חברות שמחפשות לראשונה הון זר, והשוק סגור לישראליות". לדבריו, אין צורך להמציא פתרונות חדשים, אלא לנקוט צעדים שעבדו בעבר במשברים כמו בקורונה. למשל, שהממשלה תעודד מתן הלוואות (venture debt) מבנקים.

נפגשת עם ח"כים ושרים. הקשיבו לך?
"אני חושב שכן. צריך להבין שממשלות מגיבות מהר למשברים כמו המשבר הגלובלי של 2008 והקורונה, אך כשזה משבר בהילוך איטי - ככה הגדרתי את זה - יותר קשה להגיב, אבל צריך לנסות".

גרדנר מוסיף שהפגיעה בקרנות ההון סיכון ב־2024 לא הייתה כה חדה, משום שהיה להן עדיין "dry powder" - הון שגויס והיה זמין להן. ההון הזה הולך ונגמר. "למשקיעים בעולם יש חלופות השקעה, זה לא שאם לא ישקיעו בקרן ישראלית הם יפסידו", הוא אומר.

איך נראה האקוסיסטם של ההייטק הישראלי אחרי שנתיים של מלחמה?
"חסין (resilient) באופן מפתיע, שזה מדהים. אבל הוא לא מה שהיה בעבר. יכולת ספיגת הסיכונים בישראל היא הטובה ביותר בעולם. ועדיין, אפשר לראות שמסעדות בת"א שהיו בהן פגישות עסקים של משקיעים זרים, נסגרות; ובכניסה בנתב"ג - כמה הולכים לתור של הדרכונים הזרים? כמעט אף אחד. וזה כבר שנתיים".

רה"מ דיבר על משק אוטרקי.
"זה מזכיר לי שבשנות ה־70 היה אמברגו נפט על ארה"ב בגלל תמיכתה בישראל, והנשיא עלה לשידור ואמר 'תלבשו סוודר ותכבו את החימום'. לשם אנחנו רוצים להגיע?".

לאחר פרוץ המלחמה וראנה הקימה קרן חירום בשם "חי 10X" בהיקף עשרות מיליוני דולרים, במטרה להשקיע בחברות הייטק ישראליות בעמלות מופחתות. היא השקיעה עד כה בכ־13 חברות וצפויה להגיע ל־15־20 חברות. "אנחנו אולי היחידים בישראל עם הון זמין, ומקבלים הרבה שיחות", הוא אומר וטוען כי הקרן צפויה להציג תשואה גבוהה.

לסיכום מדגיש גרדנר שלמרות המצב, "מעולם לא הייתי יותר אופטימי" בנוגע לישראל. "לראות את החוסן של אנשים, של חברות שפועלות כשעובדים במילואים כל־כך הרבה זמן", הוא אומר. "נכון שהזמנים הקשים עוד לא עברו, אבל אנחנו לעולם לא נעזוב את ישראל".

עוד כתבות

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוחות מלחמה: הירידות בבורסה התמתנו, הדולר קופץ

הבורסה עברה לירידות לאחר שארה"ב הודיעה על פינוי חלק מעובדי השגרירות בישראל ● ת"א 35 נסחר ביציבות, ות"א 90 יורד ב-0.3% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה