ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Avi Ohayon
20 הנקודות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשויות לסיים את המלחמה, אך נראה שבאותה מידה בדיוק הן עלולות להישאר על הנייר בלבד.
● המנהיגים העייפים מול השליטים הפנומנליים: מאחורי תוכנית השלום הכה שאפתנית של טראמפ
● השקל בשיא של שלוש שנים לאחר דברי טראמפ ונתניהו
ההצעה האמריקאית כוללת גלולות קשות לבליעה לשני הצדדים, אך במקביל עונה על המטרה העליונה שהציבה ישראל - פירוק התשתית הצבאית של חמאס. ואולם, נכון לכרגע השאלה אם תנאי היסוד שלה, שחרור כלל החטופים בתוך 72 שעות, יתקיים נותרת פתוחה.
ובכל זאת, נראה שלראשונה מתחילת המלחמה עומד על הפרק מתווה לסיומה, אשר מוסכם על ישראל ובמקביל זוכה לתמיכה בינלאומית נרחבת, גם בעולם הערבי.
מדינות שמנהלות יחסים ידידותיים יחסית עם ישראל - ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות - לצד מדינות עוינות כמו טורקיה ופקיסטן, שחקניות מרכזיות כמו ערב הסעודית ואפילו אינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, הביעו תמיכה נדירה במהלך.
מי המרוויחה הגדולה?
לפי שעה, ארגוני הטרור שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר אינם ממהרים לוותר על מעמדם בעזה, ביודעם כי עם הנחת נשקם ויציאת בכיריהם לגלות - כנראה לטורקיה - תישלל מהם כל יכולת להציג את המלחמה כניצחון.
ד"ר יחיאל שבי, מומחה לענייני המזרח התיכון מאוניברסיטת בר אילן ו־ICGS, מוסיף כי "חמאס יצאו למתקפה כדי להכחיד את ישראל, בגלל שהמטרה שלהם היא להחליף את המדינה היהודית־ציונית במדינה אסלאמית, שתהיה חלק מדאר אל־אסלאם". לדבריו, "למרות שחמאס מאבד את האחיזה, בשלב הנוכחי הג'יהאד האסלאמי רוצים להמשיך בלחימה".
כל זאת, על רקע הצורך בשיקום רצועת עזה החרבה, שנאמד על פי הבנק העולמי בכ־53 מיליארד דולר - פי 18 מעלות השיקום לאחר מבצע צוק איתן. התוכנית האמריקאית אגב לא מציעה מקורות מימון, ומסתפקת בהקמת גוף פיקוח שיתווה באופן זמני את מסגרת העבודה לבניית רצועת עזה מחדש, עד השלמת רפורמות מקיפות ברשות הפלסטינית. בראשות הגוף, שייקרא "מועצת השלום", יעמוד טראמפ, וחבריו יכללו מנהיגי הווה ועבר כמו טוני בלייר.
"טרם ראינו תגובות מכיוון יהודה ושומרון, וכך גם לא ממש מעזה. כולם עומדים בסיטואציה של משקיף, ורוצים להבין לאן תוביל ההתפתחות", מציין אלוף (מיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמזכיר הצבאי לשלושה שרי ביטחון, וכיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
לדבריו, המרוויחה הגדולה מהתוכנית היא הרשות הפלסטינית, שעשויה לקבל כרטיס כניסה לרצועת עזה באמצעות ערב הסעודית וגורמים בינלאומיים, ובחסות השאיפה של טראמפ לקדם דיאלוג של שלום.
"מדינות ערביות מתונות שלא תרמו לרשות בעבר צפויות לתרום כעת, ומההתפתחויות הללו גם חמאס עלול לגזור קופון", הוא אומר. גם ד"ר שבי, סבור כי פת"ח רואים במתווה המוצע הישג כביר.
יותר מדי "אם"
ואולם, מומחים ספקנים באשר למימוש התוכנית. לדברי אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ואיש מערכת הביטחון לשעבר, "באירוע הנוכחי יש יותר מדי 'אם', ובכמות שכזו, האירוע הופך למורכב במיוחד".
"אם הרשות הפלסטינית תעשה שינוי מהותי, אם חמאס יניח את נשקו, אם מדינות ערב אכן יקימו כוח רב־לאומי", הוא מדגיש. בשורה התחתונה, לדבריו, "אם היא תתממש אז מדובר בתוכנית טובה, אבל אני מתקשה לראות את הכל מתחבר".
הוא מעריך, כי "קשה לראות את חמאס נסמך על ערובות אמריקאיות שמבטיחות את מימוש העסקה, בכפוף לשחרור כלל החטופים בתוך 72 שעות. בסופו של דבר יש פער גדול בין התוכנית על הנייר לבין היכולת ליישמה, והכל עלול לקרוס בשלב של שחרור החטופים".
לדבריו, "ייתכן שכל המהלך של טראמפ נועד להראות שחמאס לא משחרר חטופים, ואז לישראל תהיה לגיטימציה לכיבוש הרצועה. תרחיש כזה נראה ריאלי יותר מכל השאר".