בנין משרד האוצר בירושלים / צילום: רפי קוץ
משרד האוצר פרסם להערות הציבור תזכיר חקיקה להטמעת מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על תאגידים רב־לאומיים, בהתאם להסכמות הבין-לאומיות לגביית מס מינימום גלובלי. בהתאם למוצע בתזכיר, משטר המס האחיד יחול על הכנסתן של חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב־לאומית בעלת מחזור פעילות קבוצתי עולמי של 750 מיליון אירו או יותר, החל מתחילת שנת המס 2026.
● מנהל ההשקעות שמשוכנע: בסקטור הזה יש את הפוטנציאל הכי גדול לעליות
● השותפים הסתכסכו על 6 מיליון שקל, אבל אז ביהמ"ש גילה שהם גם העלימו מס
מדובר בשינוי משמעותי עבור חלק מהחברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל ונהנות משיעורי מס נמוכים במיוחד, שיכולים להגיע ל־6%, במסגרת חוקי עידוד השקעות הון. עם השלמת החקיקה וכניסתה לתוקף, חברות כמו אינטל, שזוכות למיסוי בשיעורים נמוכים מ־10% בעבור הקמת מפעלים בפריפריה, ידרשו להשלים את המס לשיעור המינימלי (15%).
התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד, ולשמוט את הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם, הנה חלק מהפרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב־לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי החל על תאגידים נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל.
ניסיון לעצור את "המירוץ לתחתית של שיעור המס"
הפרויקט כולל 15 דרכי פעולה. דרך הפעולה הראשונה שעוסקת ב"טיפול באתגרי המס של הכלכלה הדיגיטלית" הובילה למודל מדיניות הכולל שני רבדים (Two Pillars Solution) "פילאר 1" ו-"פילאר 2". פילאר 1 נועד לטפל בחלוקת זכויות המיסוי של החברות הרב-לאומיות הגדולות והרווחיות ביותר. מטרתו היא להבטיח שזכויות מיסוי על רווחים מסוימים יוקצו מחדש למדינות בהן מתקיים השוק או מתבצעת הפעילות העסקית, גם אם לחברה אין בהן נוכחות פיזית משמעותית, והצעת חוק זו אינה עוסקת בכך.
פילאר 2, המכונה גם כללי GloBE (Global Anti-Base Erosion), עומד במוקד הצעת החוק שפורסמה כעת ומטרתו העיקרית היא להבטיח כי תאגידים רב-לאומיים גדולים יחויבו בשיעור מס אפקטיבי מינימלי של 15% על רווחיהם המצרפיים בכל מדינה בה הם פועלים, ללא קשר למקום מושבם או מקום הפעילות.
המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות ולהפסיק את מה שכונה "המירוץ לתחתית של שיעור המס", שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. ברגע שהמהלך ייכנס לתוקף בכלל המדינות שהצהירו על השתתפותן בפרויקט, ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ידרשו לשלם מס חברות אחיד בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום בו נמצא מרכז החברה.
המנגנון המוצע בהצעת החוק נועד להבטיח כי ההכנסות החייבות בישראל יעמדו בדרישות מינימום המס כפי שקבע ארגון ה-OECD.
כבר ביוני 2021 הצהירה מדינת ישראל באמצעות שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, על הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית, ולתוכנית שני הפילארים שבמסגרתו. בהתאם לכללי ה-OECD מדינה רשאית לבחור את היקף ואופן אימוץ מנגנוני פילאר 2 לדין הפנימי שלה, לרבות באופן חלקי. מדינות רבות בעולם החלו לאמץ את מנגנון פילאר 2 באופן מלא או חלקי כבר בשנת 2024.
ביולי 2024 הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על יישום מנגנון מס החברות האחיד החל משנת 2026 בישראל.
החוק מאפשר לישראל לגבות מס משלים
כדי להבטיח את יישום שיעור המס האפקטיבי המינימאלי, פילאר 2 מציג שלושה מנגנונים מרכזיים להטלת מס משלים (Top-up Tax) במקרים בהם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%. המנגנון המרכזי מטיל את האחריות להטלת המס המשלים על חברת האם האולטימטיבית (Ultimate Parent Entity) של הקבוצה הרב-לאומית. במקרה שחברת-בת הפועלת במדינה זרה משלמת מס אפקטיבי הנמוך מ-15%, חברת האם חייבת במס המשלים במדינת המושב שלה, בגין הרווחים הלא-ממוסים, או הממוסים בשיעור נמוך, של חברת-הבת.
במקרים בהם המס המשלים לא הוטל באמצעות חברת האם (למשל, כי מדינת המושב של חברת האם לא אימצה את הכללים), הכללים מאפשרים למדינות אחרות שאימצו את הכלל להטיל את המס המשלים. הוא עושה זאת באמצעות שלילת ניכויים או דרישת התאמות דומות בחברות-בנות אחרות של הקבוצה הפועלות באותן מדינות, עד לגביית המס המשלים הנדרש.
המנגנון השלישי - והרלוונטי להצעת החוק שפורסמה כעת - קובע כי מדינת המקור, מדינת הפעילות, היא בעלת הזכות הראשונית והמוחלטת לגבות את המס המשלים (עד לגובה 15% מס אפקטיבי), על ההכנסות הנובעות בה. במילים אחרות, במקום לאפשר למדינה זרה (מדינת האם) לגבות את המס המשלים על רווחים שנוצרו בישראל אך מוסו באופן נמוך, החוק מאפשר לישראל לגבות מס זה בעצמה.
פיתוח מנגנוני תמריצים מזכים נוספים
באוצר מציינים, כי הפצת טיוטת התזכיר להערות נעשית תוך הכרה בכך שבחודשים הקרובים עשויות להתקבל החלטות בינלאומיות שישפיעו על ההחלטה לקדם את תזכיר החקיקה במתכונתו הנוכחית, לרבות הדיונים המתנהלים בכל הנוגע לגיבוש מנגנון ה-Side by Side, כפי שפורסם במסגרת הצהרת שרי האוצר של מדינות ה-G7 ושל ה- OECD. תוקפן של הוראות השעה לתחולת כללי הפילאר בדגש על כללי ה- Safe harbor.
בנוסף מתקיימים דיונים על פיתוח מנגנוני תמריצים מזכים נוספים שמבוססים על Substance שמהווים חלק מהשיח הגלובלי על עיצוב מדיניות מיסוי בין-לאומית הוגנת ומאוזנת.
מלבד העבודה על התזכיר, מתבצעת במשרד האוצר עבודת מטה רחבה שמטרתה ליצור מערך תמריצים שמותאם לכללי ה"פילאר 2" המתבסס בעיקר על בחינת מנגנון ה- QRTC (Qualified Refundable Tax Credit), באופן שיאפשר למדינת ישראל לשמר יתרונות תחרותיים ולמשוך השקעות בינלאומיות, תוך שמירה על כללי המשחק החדשים שנקבעים בזירה הגלובלית ובשים לב לשינויים שעשויים להתקבל בחודשים הקרובים.
עבודת המטה נעשית בצוות ממשלתי בין משרדי הכולל את אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים, רשות המסים ורשות החדשנות תוך מטרה לשתף עם הציבור את עקרונות התמריצים המתגבשים בהקדם האפשרי על מנת לקדם חבילה זו במקביל לחקיקת הQDMTT.
בכוונת משרד האוצר לפרסם את מתווה התמריצים לכל המאוחר עד להגשת תזכיר החקיקה לאישור ועדת השרים לחקיקה.