וירוס החצבת / צילום: Shutterstock
"המצב הזה אינו משהו שאנחנו כמשרד בריאות וכחברה צריכים לקבל אותו", כך אמר היום (ג') מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, אחרי שבשבועיים האחרונים נפטרו ארבעה פעוטות מחצבת, שישה מתחילת ההתפרצות. תינוק נוסף הגיע למצב של קטיעת גפיים בעקבות הגעה מאוחרת לטיפול וסיבוך של המחלה, ופעוטות ותינוקות נוספים נזקקו להנשמה.
● זה התחיל במחקר על התעמלות. האם זו תהיה תרופת ההרזיה הבאה?
המשרד נוקט צעדים לעידוד ההתחסנות, בין היתר תוך שיתוף פעולה עם רבנים מובילים בקהילות החרדיות, בהן מרוכזת בימים אלה עיקר ההתפרצות. מאות רבנים מובילים מעורבים במהלך. "אנחנו שומעים אצלם גם תסכול, שכן יש רבדים בינם לבין הקהילות", אמר. כך, ישנן קהילות כה מתבדלות, שלא כל ילדיהן רשומים בטיפת חלב, או אפילו במרשם האוכלוסין. "הם מגיעים עם ויזת תייר לישראל ואז יולדים ילדים שאינם מופיעים בשום מקום", ציין בר סימן טוב. אלה כמובן מקרים נדירים, אך המשרד משתף פעולה כעת עם רבני הקהילות במטרה לאתר ולהציע את החיסונים אפילו לקהילות האלה.
המאמצים נושאים פרי ולאחרונה חלה עלייה בהתחסנות שהובילה גם להאטה בהתפרצות, אך ישנו חשש לעלייה בתחלואה בעקבות המפגשים בחגים.
לא כל הקהילות משתפות פעולה
במקביל, פועל משרד הבריאות נגד מפיצי מידע כוזב. "אם מדובר באנשים ממקצועות הבריאות, משרד הבריאות יכול לשלול את רשיונם. מול גורמים אחרים יש לנו פחות שליטה, אבל אנחנו פועלים יחד עם הרשויות המקומיות ובשיתוף פעולה עם המשטרה מולם". זה במקביל להפצת מידע מתוקף באמצעות עלונים, פשקווילים, בתקשורת החרדית ודרך הרבנים", הסביר בר סימן טוב.
לדברי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרועי פרייס, גם החקירות האפידמיולוגיות מהוות כלי משמעותי בהתמודדות עם החצבת, אם כי לא כל הקהילות משתפות פעולה. אין כרגע כוונה לכפות בידודים או סגר, כמו בתקופת הקורונה.
בר סימן טוב: "אנחנו רוצים לעצור את ההתפרצות הזו ולמנוע הישנות בעתיד. נולדים הרבה מאוד תינוקות בישראל, ויש הרבה פוטנציאל למגפה להתפרץ שוב". מכאן החשיבות של חינוך עומק להתחסנות והתגברות על החסמים הפסיכולוגיים והלוגיסטיים.
כ־1,700 חולים אובחנו עד כה בחצבת; על פי מודלים סטטיסטיים, קיימים ככל הנראה אלפים נוספים, כולל תחלואה סמויה שלא אובחנה. 468 חולים אושפזו, מתוכם 93% (439) ילדים. 41 חולים אושפזו במחלקות טיפול נמרץ, מהם 36 ילדים. שבעה חולים חוברו למכונת אקמו. נכון ל־3.10.25 - מאושפזים 23 חולי חצבת, מתוכם שבעה בטיפול נמרץ, אחד מחובר לאקמו.
נגיף החצבת נמצא, בין היתר, בריריות האף והלוע של האדם החולה. המחלה מועברת בין אנשים על ידי פיזור הנגיף לסביבה בזמן שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף או ליחה.
מדובר בהדבקה "אווירנית", דרך טיפות קטנות באוויר ולא רק בשיעול או עיטוש, ולכן ניתן להידבק גם בזמן שהייה בחדר עם חולים, וגם שעתיים לאחר שעזבו את החדר. צורת הדבקה נוספת בחצבת היא על-ידי מגע במשטח מזוהם בנגיף ולאחר מכן מגע בעיניים או בפה.
באוכלוסייה לא מחוסנת, 9 מתוך 10 יחלו בחצבת לאחר חשיפה
חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר המוכרות לאדם ולפי הערכות, הסיכון של אנשים לא מחוסנים להדבק לאחר היו בקרבת אנשים חולי חצבת הוא כ-90%. כלומר, באוכלוסייה לא מחוסנת - תשעה מתוך עשרה אנשים יחלו בחצבת לאחר שיחשפו לחולה.
סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף, אך יתכן טווח של 6-21 ימים. התסמינים הנפוצים הם: חום גבוה, דלקת גרון, נזלת, שיעול, דלקת עיניים ופריחה בכל הגוף.
בשבועות האחרונים הושק בישראל פנקס החיסונים הדיגיטלי, המאפשר להיכנס לאזור האישי הממשלתי ולצפות או להוריד את כל הנתונים, והיסטוריית החיסונים כפי שתועדה לאורך השנים במערכות משרד הבריאות ומוסדות הבריאות. המידע כולל מידע עבור המטופל עצמו ועבור ילדיו עד גיל 18 - הרשומים תחת ההורה. הפנקס ניתן להורדה ולהדפסה בהתאם צרכיו של האדם.
בנוסף, אפשר לברר בטיפת חלב, בלשכות הבריאות, או אצל רופאי המשפחה אם חוסנתם במסגרת קופת החולים או שחליתם בעבר.
במקרה של חשיפה - מומלץ לפנות בדחיפות ללשכת הבריאות באזור מגוריך. בהתאם לגיל ומצב החסינות, יוחלט על הצורך במתן טיפול מונע. אצל מי שאינם מחוסנים ונחשפו למחלת החצבת, החיסון יכול לשמש כטיפול מונע לאחר החשיפה, למנוע את המחלה או להקל בחומרתה.
טיפול מונע באמצעות חיסון פעיל יעיל למניעת המחלה במיוחד אם ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה, אך יש לו יעילות מסויימת רק עד 6 ימים מהחשיפה.
טיפול מונע באמצעות חיסון סביל (אימונוגלובולין) - יעיל באם ניתן בתוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל כמו ילדים מתחת לגיל חצי שנה, נשים הרות או אנשים עם דיכוי חיסוני חמור.