גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בני הזוג נפרדו, הודעות וואטסאפ הובילו לתשלום של 400 אלף דולר

המחוזי דחה טענה של אישה כי הייתה שותפה בחברות הקריפטו של בן זוגה לשעבר, וכי הוא חייב לה 3.5 מיליון שקל בגין הסכם בע"פ עליו "חתמו בנשיקה" ● עם זאת, בן הזוג חויב לשלם לה 400 אלף דולר אותם התחייב לשלם בתכתובות וואטסאפ ובשיחות מוקלטות ● מומחית לדיני משפחה: "פסק הדין ממחיש את החשיבות המכרעת שיש לאיסוף ראיות מודרניות, דיגיטליות ואחרות"

אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענתה של אישה כי הייתה שותפה בחברות הקריפטו של בן זוגה לשעבר, וכי הוא חייב לה 3.5 מיליון שקל בגין הסכם בעל-פה לרכישת קריפטו עליו "חתמו בנשיקה" טרם פרידתם. עם זאת, נקבע כי בן הזוג ישלם לה 400 אלף דולר אותם התחייב לשלם בתכתובות וואטסאפ ובשיחות מוקלטות שהציגה.

השותפים הסתכסכו על 6 מיליון שקל, אבל אז בית המשפט גילה שהם גם העלימו מס
ירושה גם לעוזרת הבית: המיליונר שחילק את כספו בחייו - בתנאי אחד

פסק הדין סבב סביב ערעור שהגישה נ' על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שדחה את תביעתה לקבוע כי בינה לבין א' הייתה מערכת יחסים של "ידועים בציבור", וכן נדחתה תביעתה לחייב אותו לשלם לה סך של 3.5 מיליון שקל בגין הסכם נטען, שהיה קשור ברכישת מטבע קריפטוגרפי מסוג ביטקוין, שערכו עלה מאוד מאז נרכש על-ידה מ-א' והוחזק על-ידו.

נ' ו-א' ניהלו מערכת יחסית משנת 2014, כאשר היא הייתה בת 21, ו-א' היה בן 23. הזוגיות ידעה עליות ומורדות, מגורים משותפים בחלק מהזמן ופרידה סופית בחודש יולי 2018. א' היה אז בעלים (במשותף) של שתי חברות שעסקו במטבעות דיגיטליים.

הצדדים יצאו יחד תקופה ממושכת, אהבו זה את זו ואף הרבו לריב, להיפרד ולחזור. בספטמבר 2016 הם היו אמורים לטוס יחד ליפן, נסיעה ש-א' לא יכול היה להצטרף אליה, ובסופו של דבר המערערת נסעה לבד. בנובמבר 2016, כאשר שבה מיפן, הצדדים החלו לגור יחד בדירה במרכז תל אביב עד מרץ 2017, אז חדלו לגור יחד, ושבו לגור יחדיו בדירה נוספת בנווה צדק החל מאוגוסט 2017 ועד ליולי 2018 - אז נפרדו סופית. במקביל, בחודש ינואר 2018 נחתם בין נ' לבין החברה ש-א' הוא מבעליה העיקריים הסכם העסקה. במאי 2018 עזבה נ' את עבודתה בחברה.

הסכם בעל-פה שנחתם בנשיקה

על בסיס מערכת היחסים טענה נ' כי השניים היו ידועים בציבור, ולכן מגיע לה חלק מרכושו של א' - קרי 20% במניות החברה וחברה נוספת בבעלותו וכן 20% מהכנסותיו בשנים הרלוונטיות.

עוד טענה נ' כי בחודשים ספטמבר אוקטובר 2014 בין הצדדים בוצעה עסקה בדרך של הסכם בעל-פה, שנחתם בנשיקה, במסגרתו העניק לה א' 70 מטבעות ביטקוין לפי ערך מופחת של 170 דולר ליחידה (לעומת הערך של 300 דולר ליחידה שהיה אותה עת), תוך שנקבע כי נ' לא תשלם עם כריתת העסקה, אלא תשלם עם דרישה לכשתבוא. לעסקה זו קדם מפגש בו השתתפו נ', א' ואביה של נ' ודנו באפשרות ש-נ' תשקיע כספים בביטקוין. א' הכחיש מכל וכל קיומה של עסקה כזו.

גם לאחר הפרידה בין הצדדים ביולי 2018, נמשכה בין הצדדים התנהלות, בגדרה נפגשו הצדדים, התכתבו, ו-א' העביר ל-נ' כספים שונים המסתכמים בסך של כ-112 אלף שקל. בנובמבר 2019 כתב א' פתק בכתב-ידו, סרק אותו ושלח ואתו למערערת, ובו כתב: "נ', אני מצטער, אני אוהב אותך, אני מצטער, אני אביא לך 100 אלף דולר", וכן נכתב בוואטסאפ בינואר 2020 כך: "א': טוב מתוקה, ניצחת".

נ: "במה ניצחתי?"

א': "אני אביא לך את מה שאת שאפשר להצדיק כשלך. אני מאוד אוהב אותך. אני מקווה שיום אחד תביני את זה. זה יצא לפי החישוב של עם הרואה חשבון משהו כמו 400 אלף דולר".

בספטמבר 2020 הגישה נ' את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר קבע כי בין הצדדים לא התקיימה מערכת יחסים של ידועים בציבור. "מגורים שלא על מי מנוחות משך תקופה קצרה אגב פרידות ואי-שיתוף במאומה, למעט מגירת מזומנים, אינם יוצרים את אותו קשר זוגי המאפשר הכרת השניים כידועים בציבור אשר קשרו גורלם זה בזו", נכתב בפסק הדין.

אשר לטענה כי נכרת הסכם בעל-פה בסוגיית זכויות נ' בחברות השייכות ל-א', נקבע כי הסכם בעל-פה כזה לא הוכח; ובאשר לטענה של נ' כי נכרת הסכם בנוגע למטבעות הביטקוין - הסכם לפיו, לשיטת נ', מכר לה המשיב 70 מטבעות ביטקוין בחודש אוקטובר 2014 תמורת 170 דולר לכל מטבע - נקבע כי "התובעת לא כרתה הסכם ברור שניתן להצביע עליו - לא לגבי היקף הסך, לא לגבי תשלום התמורה, דרכי תשלומה ומועדה הנחזה".

אדם רב-להג, חסר ביטחון עצמי

בנוגע להצעה לתשלום של 400 אלף דולר, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מדובר בניסיונות של אדם חסר ביטחון לרצות את נ', אך לא בהתחייבות לתשלום. על כך נכתב בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה כי "על רקע מערכת יחסים קצרה ורעועה, הפעילה התובעת דורשנות בהישענה על מצבו הרגשי והנפשי של הנתבע. אל תיפול טעות - התנהלותו ועדותו של הנתבע יצרו רושם של אדם רב-להג, חסר ביטחון עצמי, שלא תמיד אומר במישרין את שהוא חושב ומתכוון, או להתרשמותה של התובעת - מי שלא ניתן להאמין למילתו. דומה שברור שהנתבע רצה בתובעת הרבה יותר מכפי שהיא רצתה בו, ומכאן גם דברי הרהב של הנתבע, שכמוהם כמעט בתחילה כפיתוי בכסף לקניית ליבה של התובעת, ולבסוף שיקול של 'כמה יעלה' לסיים דרישותיה. ואולם בכל אלה אין כדי להרים את הנטל המוטל על התובעת להוכיח קיום עסקה".

על קביעות אלה ערערה נ' לבית המשפט המחוזי, ואולם גם שם מרבית טענותיה נדחו, למעט טענה כי א' חייב לה 400 אלף דולר. השופטת עינת רביד, בהסכמת השופטים גרשון גונטובניק (אב"ד) ונפתלי שילה, קבעו כי אין הצדקה להתערב בהכרעת בית משפט השלום בכך שמערכת היחסים בין הצדדים לא הייתה של ידועים בציבור, וכן יש לדחות את טענותיה כי הייתה שותפה בחברות הקריפטו של א'.

עוד נקבע כי אשר לעסקת הביטקוין, המערערת לא עמדה בנטל להוכיח כי שילמה בגין הביטקוין את מלוא התמורה שלה נדרשה על-פי עדותה שלה.

ואולם השופטים מצאו לנכון לבחון שוב את ההתכתבויות שבין הצדדים, שנעשו זמן רב לאחר שכבר נפרדו, מהן לגישתם עולות הודאות בעל דין ברורות של א' על מחויבותו לשלם ל-נ' סך שח 400 אלף דולר.

השופטת רביד ציינה כי "מתכתובות של המשיב עצמו והן מדברי המשיב בבית המשפט עולה שהוא חש מחויב לתת למערערת 400 אלף דולר - סכום שאליו הגיע הן מתוך הנחה שהמערערת רכשה 20 ביטקוין ב-40 אלף שקל, והן לאחר שיחה עם רואה החשבון, כפי שכתב בהודעתו. מכאן שבהודעות שנכתבו שנה וחצי לאחר הפרידה המשיב מודה שהוא חב לה ומוכן לשלם לה את 'מה שמצדיק' שהוא 'שלה'".

נקבע כי "הסיבות המדויקות שהביאו לכך שהמשיב התחייב לשלם למערערת את הסכום של 400 אלף דולר אינן ברורות לחלוטין, אבל כמו בכל התחייבות או הסכם, מרגע שנכתבת ההתחייבות או ההסכם, הסיבה שהביאה לכך אינה משנה. למה הדבר דומה? לחייב ונושה שמגיעים להסכמה על סכום מסוים לסילוק החוב. לאחר שהסכום מועלה על הכתב ונחתם, אין עוד טעם להביא את הנסיבות שקדמו לכך, ולא יהיה בהן כדי לשנות את ההתחייבות שבמסמך".

החשיבות של איסוף ראיות דיגיטליות

לדברי עו"ד יהודית מייזלס, מומחית לדיני משפחה וירושה, "פסק הדין ממחיש את החשיבות המכרעת שיש לאיסוף ראיות מודרניות, דיגיטליות ואחרות - כמו וואטסאפים והתכתבויות אחרות באפליקציות השונות, וכמובן ארנקי קריפטו - כמוכיחות בזמן אמת את כוונות הצדדים, וכתחליף משפחתי למסמכים רשמיים כמו הסכמי הלוואה, מתנה ומכירה. כיום, רכוש בר-חלוקה או בר-תביעה יכול שיהיה כזה מכוח הבטחה, הענקת מתנה בעל-פה או זכות עתידית וערטילאית שערכה הסופי טרם הבשיל או התגבש, וגם אותם ניתן לדרוש אגב הליכי פירוד".

עו"ד מייזלס מוסיפה כי "פסק הדין עשוי לסמן רף מעט גבוה יותר כתנאי סף לקבל הכרה של ידועים בציבור, ובכל מקרה הוא ממחיש כיצד הכרעה זו משתנה ממשפחה למשפחה על-פי נסיבותיה - ומכאן החשיבות הגדולה לאופן שבו העובדות והראיות מוצגות בפני בית המשפט".

עוד כתבות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל