גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה המפתיעה שהיקף הנשק ששלחה לישראל זינק לשיא

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בעולם ציינו את ה-7 באוקטובר בהפגנות נגד ישראל, היצוא הביטחוני מבריטניה לישראל בשיא, ונחשף היקף התמיכה הכספי שישראל קיבלה מארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

ההחלטה הדרמטית, הפספוס וההשלכות: כך שינה גל ההגירה את אירופה
החברה מעמק חפר ועסקת מיליארד הדולר עם צבא ארה"ב

1"צביעת דגלי פלסטין בבתי הספר": בעולם ציינו את ה-7 באוקטובר אחרת

בעוד שבישראל ציינו יום אבל לאומי לזכר נרצחי ה-7 באוקטובר, בעולם ציינו את האירוע בהפגנות פרו־פלסטיניות ובצביעת דגלי פלסטין בבתי הספר.

הפגנות תמיכה בפלסטינים נערכו "בסידני, איסטנבול, לונדון וושינגטון, וכן בניו יורק, פריז, ז'נבה, אתונה וסטוקהולם", נכתב ברויטרס. "המפגינים מחו על המשבר ההומניטרי ושפיכות הדמים בעזה, בעוד שפוליטיקאים קראו למפגינים הפרו־פלסטינים שלא להניח לזעמם להפוך להאדרה של אלימות חמאס", נכתב.

בניו יורק מאות מפגינים נשאו שלטים ועליהן הכתובות: "עזה מדממת" ו"ארה"ב וישראל - ידיכם מגואלות בדם". אולם במקביל, פורסם כי אלפי מפגינים התכנסו בסנטרל פארק לציין את ה-7 באוקטובר "למעגל יהודי של אחדות" וקראו להשבת החטופים. בלונדון מחוץ לקינגס קולג' בלונדון, "נופפו כמה מאות מפגינים בדגלי פלסטין וצעקו 'ישראל היא מדינת טרור'".

ברויטרס נכתב כי גל ההפגנות הפרו־פלסטיני אמש ברחבי העולם "שיקף שינוי בתחושת הציבור העולמית במהלך המלחמה שנמשכת כבר שנתיים - מאהדה כמעט אוניברסלית לישראל בתחילתה, לזעם נרחב על המתקפה הצבאית שלה, שגרמה לעקירת כמעט כל אוכלוסיית עזה, הותירה את הרצועה בהריסות וגרמה לרעב".

בטורקיה ציינו את ה-7 באוקטובר במערכת החינוך והגבירו בשלל פעילויות "את המודעות לפלסטין", פורסם ב-AA סוכנות הידיעות הרשמית של טורקיה. "בהתאם למכתב החתום בידי שר החינוך יוסוף טקין ונשלח ל־81 מחוזות, נערכו בכל בתי הספר, בו־זמנית ובהשתתפות התלמידים, פעילויות מודעות בנושא פלסטין ועזה".

בפעילויות ברחבי בית הספר בטורקיה תלמידים התרכזו בחצר בית הספר "כשבידיהם דגלי פלסטין וטורקיה, וקראו יחדיו סיסמאות: 'כשילדים מתים לא שותקים', 'מהנהר אל הים - פלסטין חופשית', 'ישראל הרוצחת - הסתלקי מעזה'".

במחוז דוזג’ה "התלמידים בנו 81 ספינות נייר, קישטו אותן בדגלי טורקיה ופלסטין וכתבו 'מהנהר אל הים - פלסטין חופשית' ו'צי הסומוד'. מאוחר יותר השליכו את הסירות לנהר אוגר במקום שבו נשפך לאגם אפטני, וקראו: 'אנחנו התקווה, אנחנו סומוד, יחד אנחנו חזקים'. במחוזות אחרים התקיימו צעדות והנפת דגלים, תצוגות תמונות וציורים, קריאת שירה ושירים, תפילות ותוכניות באולמות", נכתב בסוכנות הטורקית.

מתוך רויטרס, מאת סם טבהריטי, קנישקה סינג וקטרינה דמוני. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך AA. לקריאת הכתבה המלאה.

2ניתוח חדש חושף: "שיא חדש ביצוא הביטחוני מבריטניה לישראל"

ניתוח בדיקת עובדות של Channel 4, השידור הציבורי בריטי, חושף כי "ערכם של כלי הנשק שמייבאת ישראל מבריטניה הגיע ב־2025 לשיא חדש".

הניתוח, שמבוסס על נתוני המכס של רשות המסים בישראל, מגלה כי "ישראל ייבאה כמעט מיליון ליש"ט (4.4 מיליון שקל) של תחמושת בריטית בתשעת החודשים הראשונים של השנה". בערוץ צוין כי "זהו יותר מכפול מהסכום שיובא בכל אחת משלוש השנים הקודמות".

הערוץ הבריטי חשף בלעדית כי "ספטמבר היה החודש השני בגובה ההיקף מאז תחילת הרישום, עם יותר מ־310 אלף ליש"ט (1.37 מיליון שקל) של תחמושת מבריטניה תחת אותה קטגוריה שהגיעה לישראל". בנוסף "גם אוגוסט היה חודש משמעותי, עם כ־150 אלף ליש"ט (661,290 שקל) של נשק בריטי שעבר דרך המכס הישראלי - כולל פריט בשווי 20 אלף ליש"ט (88 אלף שקל) שברשומת הקוד של ישראל מופיע כ'כדורים'".

יצוא הנשק מבריטניה מפתיע לאור ההצהרות של המדינה והביקורת שלה על הלחימה של ישראל ברצועת עזה. "ממשלת בריטניה הודיעה בספטמבר 2024 כי היא משעה 29 רישיונות ליצוא נשק לישראל שלדעתה 'עשויים לשמש בהפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי'", נכתב. לכן, אם חברה בריטית רוצה למכור נשק, עליה לקבל רישיון יצוא. הממשלה אמרה בתגובה לחשיפה כי "איננו מייצאים פצצות או תחמושת לשימוש צה״ל בפעולות צבאיות בעזה או ביהודה ושומרון. לטעון אחרת הוא מטעה לחלוטין. הנתונים הללו כוללים פריטים לשימוש אזרחי בלבד או כאלה שמיועדים ליצוא-מחדש ואינם נשארים בישראל או בשימוש צה״ל".

מתוך Channel 4, מאת בריאן או'פלין. לקריאת הכתבה המלאה.

3דוח חדש: היקף התמיכה הכספי של ארה"ב בישראל מתחילת המלחמה

מחקר אקדמי חדש שפורסם על ידי פרויקט Costs of War של אוניברסיטת בראון מצא כי "ארה"ב העניקה לישראל לפחות 21.7 מיליארד דולר בסיוע צבאי מאז תחילת המלחמה בעזה". פורסם ב-AP.

מחקר נוסף, שפורסם גם הוא על ידי אותו פרויקט, קבע כי "ארה"ב הוציאה כ־10 מיליארד דולר נוספים על סיוע ביטחוני ופעולות במזרח התיכון הרחב בשנתיים האחרונות". בדוח נכתב כי "הוצאות ארה"ב על פעילויות רחבות יותר במזרח התיכון כגון תקיפות נגד המורדים החות'ים בתימן ואתרים הקשורים לגרעין האיראני מעריך את העלויות הללו בטווח של 9.65 עד 12 מיליארד דולר מאז ה־7 באוקטובר 2023, כולל בין 2 ל־2.25 מיליארד דולר עבור התקיפות באיראן ועלויות נלוות ביוני".

"הדוח המרכזי קובע כי ארה"ב סיפקה לישראל 17.9 מיליארד דולר בשנת המלחמה הראשונה בזמן כהונתו של ביידן. ו-3.8 מיליארד דולר בשנה השנייה. חלק מן הסיוע כבר סופק, והיתרה תועבר בשנים הקרובות", נכתב.

"הדוחות, המתאפיינים בביקורת חריפה על ישראל, טוענים כי ללא הסיוע האמריקאי ישראל לא הייתה יכולה לקיים את המערכה הנחושה שלה נגד חמאס בעזה. הדוחות מציינים כי עשרות מיליארדי דולרים במימון עתידי לישראל צפויים להינתן במסגרת הסכמים דו־צדדיים שונים", נכתב.

מתוך AP, מאת מת'יו לי. לקריאת הכתבה המלאה.

4מאמר מערכת של הפוליטיקו בסימן ה-7 באוקטובר: "אירופה בגדה בישראל"

"איך יכולים מיליוני יהודים לשאת את העובדה שבעקבות עיוורון פוליטי מצד אירופה וחלקים גדולים מן העולם הדמוקרטי, האנטישמיות שוב מתגברת ב'סוס הטרויאני' של תנועת הווק?'" נכתב במאמר מערכת של אתר החדשות האמריקאי הפוליטיקו, שכותרתו "אירופה נכשלה ביחס לישראל".

"אני ממשיך לשאול את עצמי איך ישראלים יכולים לשאת את מה שקרה אחרי ה־7 באוקטובר", כותב מתיאס דופנר, יו"ר ומנכ"ל של אקסל שפרינגר, חברת־האם של פוליטיקו. ומוסיף, "איך העם הישראלי יכול לשאת שביקורת מוצדקת על החלטות של ממשלה ישראלית מתערבבת בשנאת יהודים עמוקה - ושכתוצאה מכך, במקום גל גלובלי מובן מאליו של חמלה וסולידריות, צמח גל גלובלי של קהות־לב ואנטישמיות גוברת".

"איך מיליוני יהודים ברחבי העולם יכולים לשאת את העובדה שבערב ה־7 באוקטובר ולאחר מכן חולקו עוגיות וחגגו ברחובות ברלין? שההמונים בטהרן חגגו את ההתקפה בזיקוקים פומביים? שבעזה לא הייתה הסתייגות מצד האוכלוסייה האזרחית, אלא להפך - קריאות עידוד וחילול גופות של יהודים, שתועדו בגאווה בתמונות ובסרטונים והופצו ברשתות החברתיות?", נכתב.

דופנר מבקר את אירופה ומנהיגיה בתגובה ל-7 באוקטובר, "כיצד מרגיש ישראלי לנוכח העובדה שנשיא צרפת עמנואל מקרון לא השתתף בהפגנה הגדולה נגד אנטישמיות בפריז ב־12 בנובמבר 2023? מקרון הסביר אז כי 'מעולם לא השתתף בהפגנה' - כדי להסיח את הדעת מן העובדה שכנראה חשש מתגובותיהם של רבים מבוחריו המוסלמים שהקצינו". בנוסף הוא מאשים את קנצלר גרמניה פרידריך מרץ שהכריז "בשולי פסגת ה־G7 בקנדה שהישראלים עושים 'את העבודה המלוכלכת' בשבילנו במזרח התיכון, אך לאחר מכן, צמצם באופן נרחב את משלוחי הנשק לישראל?".

בנוסף, דופנר טוען לבגידה של הנציבות האירופית בישראל משום ש"אורסולה פון דר ליין, הכריזה כי נציבות האיחוד תשעה את תשלומי הסיוע הדו־צדדיים לישראל, ומיד לאחר מכן גם המליצה על סנקציות נגד שרים ישראלים - ובכך הכריעה את הכף במשחק הדומינו של האופורטוניסטים בעוצמה, לצד הלא נכון של ההיסטוריה?". לטענת דופנר, "בעתיד, האיחוד האירופי יתמוך פחות באלו שנלחמים בטרור בישראל ובאירופה, ויותר באלו הניצבים לצד הטרוריסטים".

מתוך הפוליטיקו, מאת מתיאס דופנר. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות