גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל
צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

בתום המערכה הצבאית הארוכה שידענו, האיומים הרבים על מדינת ישראל עדיין כאן, ודאי אלו שעלולים להגיע אלינו בכל רגע מלמעלה.

ברבעון הנוכחי אמור צה"ל לקלוט את מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר - "אור איתן" (לשעבר "מגן אור"). מי שהופקד לפני שנה וחצי על ניהול הישורת האחרונה של הליך הפיתוח, עם בחירתו לתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים של רפאל, הוא צבי מרמור.

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר
החברה מעמק חפר ועסקת מיליארד הדולר עם צבא ארה"ב

מרמור עובד ברפאל כבר כ־20 שנה, ואת התפקיד הנוכחי קיבל לאחר שבעשור הקודם שימש כראש תוכנית "מעיל רוח" להגנה על טנקים, בתקופת מבצוע מערכת ההגנה האקטיבית. זו עברה את מבצע צוק איתן עם חטיבה אחת, ב־2018 נמכרה לכוחות השריון האמריקאים וב־2021 נבחרה עבור טנק הליאופרד הגרמני והצ'לנג'ר הבריטי. כיום המערכת מותקנת על 16 פלטפורמות ברחבי העולם.

בראיון ראשון, מרמור מספר על ההישג של מערכת הלייזר אור איתן, מתגאה בהצלחת מעיל רוח, מסביר מה גרם ל־42 מדינות לרכוש טילי ספייק - ומשתף בדאגות שנובעות מדחיקת החברות הביטחוניות מתערוכות יוקרתיות.

שדה הקרב העתידי: יותר אוטונומיה, פחות חיילים

רפאל היא חברה ביטחונית ממשלתית, שבדומה למקבילותיה נמצאת בצמיחה מתמדת. את הרבעון השני של השנה סיימה עם מכירות בכ־1.42 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ־20% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, תוך שהרווח הנקי הוכפל פי 2.5 לכ־102.2 מיליון דולר.

החברה מחולקת לשלוש חטיבות עסקיות: אוויר ומודיעין, שקשורה ללוחמה אווירית ומודיעין; חטיבת ההגנה האווירית, שמטפלת במערכות כמו כיפת ברזל וקלע דוד; וחטיבת יבשה וים. האחרונה הופקדה על אור איתן, אף שזו מערכת הגנה אווירית, בצעד שעשוי לאותת שרפאל מתכננת את פיתוח נשקי האנרגיה לא רק לצרכים הגנתיים.

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

"שדות הקרב הנוכחיים כוללים את אוקראינה עם המון רק"ם (רכב קרבי משוריין, דש"א) וכטב"מים, ומבצעים כמו של חיל האוויר והמוסד באיראן שדורשים מערכות שהן בקצה שבקצה. בעתיד, נצטרך לפתח מערכות שמאפשרות את מה שראינו ב'עם כלביא', עם הרבה אוטונומיה ופחות חיילים", מסביר מרמור.

בדיווחים באיראן נטען כי במכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא", נוטרלו משגרי טילים בליסטיים באמצעות טילי ספייק ששוגרו מרחוק. "המערכות שלנו מותאמות להישלט מרחוק גם בכלים רובוטיים, בטילאות, במעיל רוח וגם באמצעים בים", מדגיש מרמור. "העולם צפוי ללכת למערכות שיופעלו עם מעט כוח־אדם. יידרשו דברים מתוחכמים שיאפשרו התקפה עם קטלניות מבוזרת. אם רוצים להרוג חטיבת שריון ויודעים לשלוח מסה של רחפנים, אז מסוגלים לנטרל אותה בתוך שניות. יהיה צורך להביט 360 מעלות, על איומים ומטרות שיגיעו מכל עבר. מולם, נידרש למערכות טכנולוגיית לייזר וסוגי אנרגיה אחרים, שלא מפרטים עליהם".

השוק הביטחוני מצביע על תשובה אפשרית לגבי סוגי האנרגיה האחרים, כשאלו כוללים מיקרו־גל. ככלל, מערכות הגנה בלייזר נדרשות לזמן שהייה של כמה שניות ליירוט, כשהיתרון של אור איתן הוא היותו בעל הספק גדול של 100 קילו־וואט, שגם מאפשר טווח יעילות של 10 ק"מ. עם זאת, האתגר הוא שלייזר עובד בטור - כך שאם משוגר מטח רקטות או נחיל כטב"מים, נדרש מספר מערכות שווה למספר האיומים בו־זמנית. בד־בבד, אובך, ערפל ועשן מורידים דרסטית את האפקטיביות של המערכת.

לעומת זאת, אמצעי הגנה אווירית בעזרת מיקרו־גל מנטרלים רכיבים אלקטרוניים קריטיים לאמצעי התקיפה של האויב. בהם, לדוגמה, נחילי כטב"מים שיכולים במקבץ יירוט אחד ליפול יחדיו. על כן, מערכות הגנה מתחום המיקרו־גל מפותחות בחיל האוויר ובצי האמריקאי, וכן במגזר הפרטי.

"הניסויים ב'אור איתן' הוכיחו בשלות מבצעית"

כיצד התגברתם על חלק מהאתגרים המדעיים של הלייזר?
"כשיורים קרן לייזר באטמוספירה, בטח בזווית למעלה או באופן שטוח, יש טורבולנציה - כמו שבקיץ אנחנו רואים עמודי חשמל זזים. אלו משבשים את הקרניים ומונעים מהן להגיע במדויק למטרה. לכן, אנחנו משתמשים באופטיקה אדפטיבית שמאפשרת לקרוא את ההפרעות ולתקן כדי שהקרן תגיע לאיום.

"כשתכננו את מעיל רוח בשנות ה־80, זה היה נראה כמו מדע בדיוני, כי הטכנולוגיות דאז לא אפשרו את מהירות החישוב הנדרשת בשברירי שנייה של מכ"ם מאתר, מחשב מבין שהולכים לפגוע, מחליטים לירות, ומכוונים. טכנולוגיה צריכה להתפתח כדי ליצור היתכנות. דבר חשוב ברפאל הוא אנשים עם חזון מבצעי שבאו מהשטח, כולנו אנשי מילואים עם עומק טכנולוגי. ברפאל יש יותר מ־250 סוגי מקצוע הנדסי, דוקטורים ומאסטרנטים. חלק מהתהליך כולל חזון שלא מפחד מכישלון. לא מפחדים להיכשל, והמנהלים אצלנו נדרשים להיות עם חזון ומוכנים להשקיע".

מערכת ''מעיל רוח'' על טנק ישראלי / צילום: דוברות רפאל

מה נבחן במסגרת סבב הניסויים האחרון של מערכת אור איתן?
"הניסויים כללו יירוט מוצלח של איומים שונים - בהם רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים. בכך, הוכח שהמערכת מסוגלת להתמודד עם מערך רחב של איומים, תוך שמירה על דיוק גבוה ויכולת תגובה מהירה. ההצלחה בניסויים מהווה אבן דרך משמעותית בהוכחת הבשלות המבצעית של הטכנולוגיה ומסמנת התקדמות נוספת במימוש החזון".

מהם לוחות הזמנים מכאן והלאה לגבי המערכת?
"על־פי התכנון, עד סוף השנה תסופק לצה"ל המערכת המבצעית הראשונה שתצא מקווי הייצור ברפאל ותשמש אותם בתהליך ההטמעה הראשוני. במקביל, נמשכת העבודה על ייצור מערכות נוספות, שעתידות להימסר לצה"ל בהדרגה במהלך שנת 2026. תהליך זה נועד להבטיח רצף של למידה, שיפור וקליטה, כך שהמערכת תוכל להשתלב באופן מיטבי במערך כחלק ממערך ההגנה הרב־שכבתית של ישראל".

כיצד יעבוד שיתוף־הפעולה בין רפאל לבין צה"ל בהטמעת המערכת?
"יש תוכנית עבודה שמטרתה להבטיח קליטה חלקה של המערכת, ובה שורת פעולות מקדימות - מהכשרת כוח־אדם ייעודי בצה"ל שיפעיל ויתחזק את המערכת, דרך הקמת התשתיות הנדרשות לפריסתה המבצעית, ועד להתאמת שיטות הלחימה וההפעלה. לרפאל ניסיון רב בהטמעת מערכות וקליטתן בשטח, כולל יכולות לתמוך בהן בכל שלב ובכל מקום, גם בשטחי כינוס ובסוללות. המהנדסים והמפתחים נמצאים בשטח ויודעים לנתח לאחור ממצאים שונים, לעדכן גרסאות אונליין ולספק מענה באופן שוטף".

"התפקיד של רפאל זה לדאוג לביטחון המדינה"

מרמור (56) הוא אב לארבעה מהצפון, וניכרת הגאווה הגדולה שלו מעבודה ברפאל. "רפאל קטנה משתי החברות הגדולות האחרות, אבל זו שמוכרת יותר משתיהן. החברה הוקמה כחלק מחיל המדע, כשהתפקיד הוא לדאוג לביטחון המדינה. זו לא מליצה, במלחמה הסטנו הרבה מערכות לישראל". את אחת המסווגות שבהן, הפעיל אחד מבניו של מרמור במלחמה.

בטרם התפקיד הנוכחי מילא מרמור שני תפקידי ראש מנהלה - יחידה עסקית גדולה שיושבת תחת החטיבות. בתחילה כראש המנהלה של שרידות ותמרון, שעוסקת במיגון האקטיבי והפאסיבי, ולאחר מכן ניהל במשך שבע שנים וחצי את מינהלת הטילאות הטקטית, שעוסקת במשפחת טילי ספייק. בגין ההתפתחויות עם אור איתן, תחת החטיבה של מרמור הוקמה במאי האחרון מינהלת לוחמת אנרגיה שמנהלת את מיזמי הלייזר.

ההשקעה של רפאל במחקר ופיתוח בולטת, והסתכמה בשנת 2024 בכ־1.8 מיליארד דולר. "טיל גיל 2 (SPIKE-LR II) פותח במו"פ עצמי, רפאל שמה מאות מיליוני שקלים. גם במעיל רוח, אור איתן וכיפת ברזל החברה השקיעה מאות מיליונים מכיסה כדי שזה יקרה".

האם כשפיתחתם את מעיל רוח, ציפית לכל־כך הרבה טילי נ"ט כפי שראינו בעזה?
"המספרים פנומנליים, אבל הצלחת המערכת מעידה כי היינו מוכנים. בעזה, יש אתגר גדול שהוא שטח בנוי צפוף מאוד - ועדיין האחוזים נפלאים".

מינהלת מערכות השרידות והתמרון אמונה, לצד מערכות ההגנה האקטיבית, גם על המיגון הריאקטיבי. זה נדרש משום שרצועת עזה, למשל, היא כאמור אזור צפוף מאוד - ולעתים המחבלים שיגרו מטווחים קצרים במיוחד. "יש ציר זמן שבפיזיקה מסוגלים לאתר, לחשוב, לכוון ולפגוע. אלו שברירי שנייה, אבל גם להם יש גבול. לכן, רפאל פיתחה מיגון ריאקטיבי, קופסאות עם שכבות של מתכת וחנ"מ (חומר נפץ מנפץ, דש"א). כשיש פגיעה, נוצר פיצוץ שמונע חדירה - ומציל את הצוות. בשורה התחתונה, זה שהלוחמים חוזרים הביתה בשלום זהו ההישג, שרידות הצוותים".

האם יש איומי נ"ט עתידיים שאתם מתכוננים אליהם?
"מערכת הגנה אקטיבית זה לא 'גמרתי לפתח, הוצאתי, והולך לישון'. כל העת יש התפתחויות מודיעיניות איך האויב בא לאתגר. אנחנו מקבלים מידע, עובדים עם צה"ל, ודואגים שהמערכת תהיה הכי מתקדמת שאפשר. זה נכון לכל מערכת, במיוחד כזו שנחשפה באופן מאסיבי במלחמה".

מוצר נוסף ששמה של רפאל הולך לפניה בזכותו הוא סדרת ספייק, שכוללת מגוון טילים, החל מדגם טאקט, בעל משקל של כ־10 ק"ג וטווח עד 2 ק"מ שמשוגר כתף, ועד דגם תמוז (NLOS), ששוקל כ־71 ק"ג ובעל טווח של עד 32 ק"מ שמשוגר מפלטפורמה יבשתית, אווירית או ימית. אלו הוכיחו את עצמם בשדות קרב שונים בעולם, ולאחרונה הענקית הביטחונית לוקהיד מרטין הציגה אותם בהצלחה לצבא ארה"ב, שבחר לרכוש אותם.

ספייק משקף כיצד צרכים ביטחוניים ישראליים קדמו לביקושים בעולם. הפיתוח של טילי הנ"ט הללו נבע מצורך מבצעי בשנות ה־70, שעלה ממסקנות מלחמת יום הכיפורים. בעקבות התקיפה של צבאות סוריה ומצרים, הפנימו בצה"ל וברפאל שאין כלים להתמודד מול פלישה המונית, ושלכוחות היבשתיים נדרשת יכולת תקיפה מנגד - מעבר לטווח הטנקים. הטיל הראשון בסדרה שמובצע בעידוד רפאל (רפול) איתן ז"ל בסוף שנות ה־80 היה תמוז, כשהתהליך בתחילתו היה מסווג בגין החשש מפלישה חוזרת.

טילי '''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

מה הופך את טילי ספייק לכה מבוקשים בעולם?
"אלה טילים אלקטרו־אופטיים שמאפשרים שיגור טיל, מעקב תוך כדי מעוף, וביות. אין דומה בעולם לספייק NLOS, שאפשר לשגר אותו מאפאצ'י. בטווחים שהוא פועל ניתן לתקוף מעבר לאיום המכ"מים, ואז להיכנס לתקיפות עם טילים קצרי־טווח. מדינות אירופה מצטיידות, וטילי ספייק מתאימים מאוד לצורך. לא בכדי הצרפתים הציגו את אקרן MP, שהוא חיקוי של ספייק".

העניין הבינלאומי בספייק הביא את רפאל להקים ב־2004 את "יורוספייק": חברה אירופית בשותפות עם שתי ענקיות גרמניות, ריינמטאל ודיהל. החברה שבה רפאל מחזיקה ב־20% ושתי הגרמניות ב־40% כל אחת נועדה לשיווק הטילים ביבשת. "יש גאו־פוליטיקה שמשפיעה על היכולת למכור ועל הצורך בפתרונות מקומיים, כשיש לה יתרון שהיא לא מוכרת כחברה ישראלית", מסביר מרמור.

ההצלחה הגדולה של יורוספייק הביאה להעתקת המודל להקמת "יורוטרופי": חברה אירופית בשותפות עם KNDS ו־GDELS, שפועלת לשיווק מערכות מעיל רוח. בה, רפאל מחזיקה ב־40%, ושתי החברות האירופיות ב־30% כל אחת. "להבדיל מיורוספייק, שם חברנו לחברות גרמניות בלי מוצרים, ביורוטרופי הצטרפנו ליצרנית הרק"ם KNDS שמייצרת את הליאופרד והבוקסר ול־GDELS שמייצרת את פיראנה. כיום, כל טנק ליאופרד שיוצא מקו הייצור, מגיע עם טרופי (מעיל רוח)".

ההרחקה מהתערוכות היוקרתיות: "מדאיג"

האתגרים הפוליטיים שאליהם מתייחס מרמור כוללים, מעל כולם, את דחיקת החברות הביטחוניות הישראליות מתערוכות יוקרתיות, ואף התפרעויות של ארגונים אנטי־ישראליים במתקנים בעלי קשר לחברות הביטחוניות הישראליות. בחלק מהמקרים, אותם הארגונים הוצאו מהחוק, בתור ארגוני טרור. רפאל, למשל, הושפעה מהצעדים של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שפעל להרחקת החברות הישראליות מתערוכות יורוסאטורי ויורונאבאל, ובמקרה של האירוע היוקרתי מכל - הסלון האווירי בפריז - העמידו הצרפתים חומות מול המיצגים הישראליים.

לאחר מכן, בבריטניה, מנעו מבכירים ביטחוניים ישראלים להגיע לתערוכת DSEI בלונדון. גם המתקפה בדוחא עלתה לישראל ביותר מגינוי, כאשר בהמשך אליה הודיעו באיחוד האמירויות שישראל לא תורשה להשתתף בסלון האווירי של דובאי, שיתקיים בנובמבר.

"תערוכות הן קריטיות, משום שכל החברות הגדולות מפגינות נוכחות", מודה ראש חטיבת יבשה וים של רפאל. "יש השפעה, כי בלתי אפשרי להיות חברה שמוכרת לעשרות מדינות, ולא להופיע בהן. אמנם לא נסגרות עשר עסקאות בתערוכה, אבל זה חלק חשוב ונכון מתהליך המכירה. במסגרת אותו תהליך יש אמצעים רבים, החל מקשר אחד על אחד מול הלקוח שעושים המון, פרסומים בין ממשלות, וגם קשר שלנו כחברה עם הממשלות".

האם זה מדאיג?
"תופעה שמתחילה להיות גורפת צריכה להדאיג את מקבלי ההחלטות במשרד ובחברות, כי יש לזה השפעה זוחלת שעלולה להפוך לשלילית. זה לא טוב לאורך זמן, כישראלים אנחנו צריכים להיות חלק מחברת העמים. זה עלול להשפיע בטווח הארוך, אף שכרגע יש השפעה הפוכה. יש הייפ ועסקאות שחותמים קדימה. ההשפעה עשויה לבוא בעוד שלוש־ארבע שנים, כשהדרישה תרד, ולא ירצו לקנות. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, ולכן אסור להיות גיבורים ושאננים".

בכל עסקה ביטחונית מעורב עמוקות משרד הביטחון, בין אם בשיווק ובין אם דרך האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני, שקובע מה מותר או אסור לייצא. יש מדינות שעבור השגת "אבא ואמא" לעסקה ירצו לבצע רכש במודל G2G (ממשלה מול ממשלה), ויש כאלו שמעדיפות לעבוד ישירות מול החברות.

מרמור מספר כי אין מגמה גורפת, כשלכל מדינה יש שיקולים פנימיים שלה, שלא קשורים לחברות. "חלק מהמדינות מעדיפות זאת כדי למנוע מכרז, מעצם העסקה - קשר בין המדינות. אם מבצעים רכש מחברות זה דורש מכרז וזה מורכב. אי לכך, מדינות מסוימות מעדיפות שיהיה גב של מדינה. אין זה אומר שאם יהיו להן טענות, הן לא יביעו אותן".

לסיכום, מסר למדינת ישראל לשנה החדשה, ועל רקע תום המלחמה בעזה.
"בהלקאה העצמית ב־7 באוקטובר אמרו 'הטכנולוגיה לא עובדת', אבל היתרון בכל הזירות נובע מהיתרון הטכנולוגי. 10 אלף איש ברפאל מקדישים עבור זאת את משימת חייהם, ויש על מי לסמוך. זה בוער אצלנו בעצמות.

"יש פה ארגון שהמערכות שלו נמצאות בשימוש נרחב בכל הזירות. יש פה אנשים שכל מה שהם רוצים זה שמי שישתמש במערכות, יהיה בעל יתרון טכנולוגי מובהק. רבות ממה שראינו במהלך המלחמה נובע מהיתרון הטכנולוגי".

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד