הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד עורכי דין פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
מדי שנה נולדים בישראל כמה מאות ילדים מתרומת זרע אנונימית. מאחר שהאפשרות היחידה להינשא כחוק במדינת ישראל עוברת דרך בית הדין הרבני, אימהות רבות שהרו באמצעות תרומת זרע מודאגות מהאפשרות שבעתיד, כאשר ילדיהן ירצו להינשא כדת משה וישראל, הם ייתקלו בקשיים בשל אי-ידיעת זהות האב.
כתוצאה מכך התפתחה פרקטיקה יוצאת דופן, במסגרתה אימהות יחידניות פונות לבית הדין הרבני בסמוך לאחר לידת הילד או הילדה, במטרה לקבל עבורם "אישור חיתון" שיקל על הליך הנישואים בעתיד.
● בני הזוג נפרדו, הודעות וואטסאפ הובילו לתשלום של 400 אלף דולר
● בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים
לאחרונה, בית הדין הרבני בנתניה ערך ניתוח מעמיק של התופעה וגיבש פרוצדורה מסודרת לטיפול בבקשות לאישור חיתון.
במקרה שנדון, אם חד-הורית לילדה בת שנתיים פנתה לבית הדין והסבירה כי בחרה בדרך זו לאחר שלא הצליחה להקים זוגיות ולהתחתן, ורצתה לממש את זכותה לאימהות. היא פתחה את התיק במטרה להבטיח שלבתה לא יהיו עיכובים או קשיים כאשר תרצה להינשא בעתיד, וציינה כי מדובר בנוהג מקובל בגילאים צעירים.
עמדת ההלכה היהודית אינה תומכת בהבאת ילדים לעולם באמצעות תרומת זרע, בין היתר בשל איסורים הלכתיים הכרוכים בכך, וכן בשל חשש לבעיות עתידיות בנושאים כמו נישואי קרובים, דיני ירושה ועוד. לכן, בית הדין הרבני מדגיש כי הוא דן במעמדו האישי של הילד רק לאחר שההליך כבר בוצע, ואין בכך משום מתן היתר לביצוע ההליך מלכתחילה.
"שתוקי" ו"ספק ממזר"
חשוב להדגיש כי ילד שנולד מתרומת זרע נחשב יהודי, מאחר שאמו יהודייה. עם זאת, לפי ההלכה, ילד שנולד מאב בלתי ידוע מכונה "שתוקי", בשל כך שכאשר הוא שואל את אמו על זהות אביו, היא שותקת. דינו של "שתוקי" הוא כ"ספק ממזר", עקב החשש שאביו הוא ממזר או אדם האסור על אמו, ולכן לכאורה הוא יכול להינשא רק למי שאינו יהודי או לגרים. עם זאת, פוסקים מרכזיים, בהם הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף והרב יעקב ברייש, קבעו כי ילד שנולד מתרומת זרע אינו ממזר ואינו "שתוקי".
במסגרת הליך "אישור החיתון", בית הדין בודק האם תורם הזרע הוא יהודי או גוי. כאשר השתייכותו הדתית של האב אינה ברורה, ניתן להסתמך על הכלל ההלכתי שלפיו "כל דפריש מרובא פריש" - כלומר, יש להניח כי התורם משתייך לרוב, ובישראל רוב התורמים הם יהודים. לפיכך, ברוב המקרים ניתן להניח כי מדובר בזרע יהודי.
סוגיית יהדותו של האב רלוונטית במיוחד לנושאי כהונה, שכן בהלכה קיימות הגבלות על נישואי כהנים, לדוגמה איסור נישואים לגרושה. אם האב אינו יהודי, מעמד הכהונה או הלוי נקבע לפי האם. אם האם ממשפחת כהנים, הילד ייחשב "ספק כהן", ויחולו עליו מגבלות בהתאם. כך גם במקרה של תרומת זרע מגוי לאם ממשפחת לוי - הילד יוגדר "ספק לוי", ויש לכך השלכות גם בהליכי גירושים, לדוגמה הצורך בגט כפול בקרב אשכנזים.
בנוסף, בית הדין מבהיר כי גם לאחר מתן אישור עקרוני לנישואים דתיים בישראל, כאשר הילד או הילדה שנולדו מתרומת זרע יבקשו להינשא, יהיה צורך לוודא שאין חשש לקרבת משפחה בין בני הזוג. לשם כך יש לבצע בדיקה גנטית או לברר עם האב של בן/בת הזוג האם תרם זרע בעבר.
במקרה של בן שנולד מתרומת זרע, יש לוודא גם כי אין חשש לנישואים עם דודתו, ולכן יש לבדוק אם אחי האישה המיועדת תרמו זרע. במקרה של בת, יש לערוך בירור עם סבו של החתן המיועד כדי לוודא שאין קרבת משפחה אסורה.
