ד''ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: עופר עמרם
במשרד האוצר מבקשים להכשיר את הקרקע לקיצוץ אחת מהטבות המס המשתלמות ביותר עבור החוסכים הישראלים: "מומלץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה" - כך נחתם ניתוח מדיניות חדש בנושא קרנות ההשתלמות, שפירסם היום (ד') הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון.
● בנק ישראל מבהיר: לא צפויה החלטת ריבית "שלא מן המניין"
● האינפלציה בישראל ממשיכה להתקרר - 2.5% בספטמבר
הטבות המס שמעניקה המדינה לחוסכים בקרנות ההשתלמות הן בבחינת "סדין אדום" בעיני משרד האוצר. פעם אחר פעם מנסים באוצר לצמצם אותן, ללא הצלחה, מול התנגדות ההסתדרות וחוסר שיתוף פעולה של הדרג הפוליטי. בתקציב המדינה הקודם, למשל, הוסרה הגזירה מטיוטת חוק ההסדרים של האוצר כנגד הסכמת ההסתדרות לגזירות אחרות.
המסמך החדש של האוצר מציג את ממדי העלות התקציבית של הטבות המס בקרנות ההשתלמות: בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה התקציבית בכ-10.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-8.5 מיליארד שקל בגין הטבה בעת ההפקדה (פטור ממס הכנסה ומדמי ביטוח לאומי) וכ-2.2 מיליארד שקל בגין הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה. מדובר בהטבת המס השלישית בגודלה במשק, אחרי ההטבות במכשירי חיסכון פנסיוניים ואחרי נקודות הזיכוי להורים בגין ילדים.
באוצר מנסים לשכנע שהקיצוץ הינו מוצדק ערכית, מעבר לחיסכון הפיסקאלי. "ההטבה היא רגרסיבית ובעלת יתרון מובנה לבעלי הכנסה גבוהה, משום שהיא נקבעת לפי המס השולי של בעל קרן ההשתלמות", נכתב במסמך. כלומר, ככל ששכרו של החוסך גבוה יותר, כך גדל גם שווי ההטבה ממס שהוא מקבל.
הנתונים שמציג הכלכלן הראשי מצביעים על פערים חדים בהנאה מההטבה. רק 9% מהעובדים בעשירון ההכנסה התחתון מפקידים לקרן השתלמות, לעומת 83% מהעובדים בעשירון העליון. גובה ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון - כ-6,200 שקל - גבוה ביותר מפי 5 מזו שבחמישון החמישי, שם ההטבה עומדת על כ-1,100 שקל בלבד.
התוצאה: "71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים, כאשר החציון התחתון נהנה יחדיו מפחות מ-10% מסך ההטבה", כך עולה מהניתוח. במבט ארוך טווח הפערים אף מתעצמים: לאורך תקופת חיסכון של 36 שנה, עובד בעשירון העליון צפוי ליהנות מהטבה מצטברת מהוונת של כ-173 אלף שקל - פי 5 מעובד בעשירון החמישי, ופי 150 מעובד בעשירון התחתון.
באוצר מדגישים גם את הפער בין קבוצות האוכלוסייה השונות: בעוד ש-63% מהעובדים בעלי תואר אקדמי מפקידים לקרן השתלמות, רק 33% מהעובדים ללא השכלה גבוהה עושים זאת. מבחינה מגזרית: 56% מהיהודים שאינם חרדים מפקידים לקרן, לעומת 26% בלבד במגזר החרדי ו-18% במגזר הערבי.
הצעד הנוסף שבוחן האוצר
כיום תקרת ההפקדה השנתית הפטורה עומדת על כ-14,141 שקל לשנה עבור הפרשות המעביד, ועוד כ-4,713 שקל עבור הפרשות העובד. הפחתת התקרה תחייב בתשלום מס הכנסה על החלק שמעל התקרה החדשה אשר תיקבע.
אך זה לא הצעד היחיד שבוחן האוצר. כפי שפרסם גלובס, במקביל נבחנת גם הכללת קרנות ההשתלמות ברפורמה להשוואת תנאי המיסוי במכשירי החיסכון - הרפורמה המכונה "רפורמת ארביטראז'". רפורמה זו תייצר אחידות בהטבות מס רווח הון בין מכשירי החיסכון השונים, ועלולה לצמצם את הפטור הנדיב ממס רווחי הון שקיימת כיום בקרנות ההשתלמות.
במילים אחרות, האוצר עשוי לנוע בתנועת מלקחיים - להקטין את הטבות המס הן בעת ההפקדה (דרך הפחתת התקרה) והן בעת המשיכה (דרך רפורמת הארביטראז'), כדי להביא לקיצוץ משמעותי בסבסוד הציבורי לקרנות ההשתלמות.
האוצר מעריך כי רק הפחתת תקרת השכר המוכר להטבה ב-25% תניב חסכון תקציבי של כ-1.7 מיליארד שקל בשנה, בעוד שביטול מלא של הפטור ממס רווחי הון יכול להניב כ-2.2 מיליארד שקל נוספים. אך כרגיל, גם הפעם יהיה על האוצר להתמודד עם התנגדות עזה מצד ההסתדרות והציבור הרחב של החוסכים, וכפי שהוכיחה ההיסטוריה - הדרך לצמצום הטבות המס בקרנות ההשתלמות רצופה מכשולים פוליטיים.