הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

"לא ניתן לגעת בכבשת הרש האחרונה של האדם העובד" - כך מגיבים היום (ה') בהסתדרות ליוזמה במשרד האוצר לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות. זאת לאחר שאתמול (ד') פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, נייר עמדה נוסף בנושא, ובו נכתב כי "מומלץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה".

כיום תקרת ההפקדה השנתית הפטורה עומדת על כ-14,141 שקל לשנה עבור הפרשות המעביד, ועוד כ-4,713 שקל עבור הפרשות העובד. הפחתת התקרה תחייב בתשלום מס הכנסה על החלק שמעל התקרה החדשה אשר תיקבע.

● לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

המסמך החדש של האוצר מציג את ממדי העלות התקציבית של הטבות המס בקרנות ההשתלמות: בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה התקציבית בכ-10.7 מיליארד שקל, מתוכם כ-8.5 מיליארד שקל בגין הטבה בעת ההפקדה (פטור ממס הכנסה ומדמי ביטוח לאומי) וכ-2.2 מיליארד שקל בגין הפטור ממס רווחי הון בעת המשיכה. מדובר בהטבת המס השלישית בגודלה במשק, אחרי ההטבות במכשירי חיסכון פנסיוניים ואחרי נקודות הזיכוי להורים בגין ילדים.

"כבשת הרש האחרונה של מעמד הביניים"

"מדובר בעוד נייר עמדה שמצטרף לשרשרת של ניירות עמדה ומדיניות שכבר רצים 20 שנה במשרד האוצר אצל כל הפקידים. אם היה ראש אגף תקציבים, והיית מעיר אותו בלילה ושואל אותו מאיפה להביא כסף, הוא היה אומר לך קרן השתלמות, כי זו כבשת הרש האחרונה של מעמד הביניים" - כך אמר היום לגלובס אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות.

לדבריו, "במשך 20 שנה ההסתדרות הגנה על קרן ההשתלמות ולא תיתן לגעת בדבר הזה. לפני שבאים אלינו בדרישות נוספות אחרי שנכנסנו מתחת לאלונקה, צריך לראות איך הממשלה הזאת או הבאה תתייחס לכספים קואליציוניים, ואחרי המלחמה צריך לעשות פה סדר חדש ולחזק את מעמד הביניים ואת ציבור העובדים ולייצר שוויון בנטל, והוא נמצא גם באזור המיסוי".

בלומנברג מזכיר שגם במסגרת דיוני תקציב 2025 עלה הנושא והופיע כטיוטה בחוק ההסדרים. "הורדנו את זה משם, כי מעמד הביניים סופג הרבה מאוד. אחרי שספג את הקפאת מדרגות מס ההכנסה ואת העלאת שיעורי הביטוח הלאומי, הניסיון לצייר את קרן השתלמות כהטבה לבעלי הון ושררה הוא צעד מאוד דמגוגי.

"ההסתדרות עשתה לפחות שלושה צווי הרחבה בעשור האחרון שמעניקים קרן השתלמות לעובדי קבלן, בענפים של שמירה ואבטחה, הסעדה וניקיון - אלה אנשים בשכר הקרוב מאוד לשכר מינימום שזהו החיסכון היחיד שלהם. אוכלוסייה נוספת שזכאית לכך מכוח הסכמים קיבוציים היא המגזר הציבורי: מורים, עובדות סוציאליות, אחיות, פקידים במשרדים ממשלתיים. אלה לא האנשים שאתה מצביע עליהם ואומר 'אלה בעלי ההון שצריך לקצץ להם הטבות מס'".

"השחיקה בקרנות כבר קיימת"

לדברי בלומנברג, "השנים האחרונות היו שנים מאתגרות תקציבית. בקורונה וגם במלחמה ההסתדרות וציבור העובדים נכנסו מתחת לאלונקה. ההצעות של פקידות האוצר עלו על השולחן כמדי שנה, ומה שלא עולה הם הדברים שמשויכים לבעלי הון כמו מיסוי על שכר דירה ומס ירושה. אלה דברים שנבלמים פוליטית, למרות שאם נסתכל על עיוותי מיסוי, הם גדולים יותר.

"צריך להגיד שקרן ההשתלמות נשחקה בשנים האחרונות, כי התקרה נותרה באותו סכום. בזמן שמדד המחירים לצרכן והשכר הממוצע עלו, תקרת ההפקדה הפטורה נשארה באותם ערכים נומינליים. לכן השחיקה כבר קיימת, ולכן צריך להרחיב ההטבה ולא לצמצם אותה.

"יש 406 מיליארד שקל שמושקעים בשוק הישראלי כתוצאה מהקרנות, והם מייצרים בחזרה כסף למדינה. הם מוזרמים לתשתיות ולהשקעות ומייצרים צמיחה. הגבלה על הנזילות של הקרנות תגרום לכך שיזרימו את זה למקומות אחרים כמו לצריכה או מתוך שוק ההון הישראלי".

האוצר: הטבה רגרסיבית

באוצר מנסים לשכנע שהקיצוץ הוא מוצדק ערכית, מעבר לחיסכון הפיסקאלי. "ההטבה היא רגרסיבית ובעלת יתרון מובנה לבעלי הכנסה גבוהה, משום שהיא נקבעת לפי המס השולי של בעל קרן ההשתלמות", נכתב במסמך. כלומר, ככל ששכרו של החוסך גבוה יותר - כך גדל גם שווי ההטבה ממס שהוא מקבל.

הנתונים שהציג הכלכלן הראשי מצביעים על פערים חדים בהנאה מההטבה. רק 9% מהעובדים בעשירון ההכנסה התחתון מפקידים לקרן השתלמות, לעומת 83% מהעובדים בעשירון העליון. גובה ההטבה השנתית הממוצעת בהפקדה בעשירון העליון - כ-6,200 שקל - גבוה ביותר מפי 5 מזו שבחמישון החמישי, שם ההטבה עומדת על כ-1,100 שקל בלבד.