גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

סיומם של החגים וההסכם מול חמאס שאמור להביא לסיום המלחמה, צפויים להוות את יריית הפתיחה בקרבות על תקציב 2026 ועמם גם הדיונים על הגזירות החדשות שיתווספו לו. אתמול (ד') נודע כי באוצר מובילים פעם נוספת מהלך שנועד להכשיר את הקרקע להקטנת הטבות המס בקרנות ההשתלמות.

מה עומד מאחורי ההחלטה, מי צפוי להיפגע מהמהלך, ומה ההיתכנות לקידומו אחרי שנחסם בעבר? גלובס עושה סדר.

האוצר מכין את הקרקע לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות
תגובת ההסתדרות לאוצר: "לא ניתן לגעת בקרנות ההשתלמות"

מהן הטבות המס הקיימות?

קרנות השתלמות הן אחד מאפיקי החיסכון הוותיקים והמשמעותיים של הישראלים, בין היתר הודות להטבות המס המשמעותיות מהן הן נהנות. כיום החוסכים בקרנות נהנים משתי הטבות מס מרכזיות - אחת בהפקדה והשנייה בעת המשיכה.

כך נהנים החוסכים מפטור ממיסוי על ההפקדות מצד המעסיק, ובמשיכת הכספים לאחר 6 שנים לפחות מעת ההפקדה הם פטורים גם ממס רווחי הון (25%). בנוסף, בתווך נהנים החוסכים מהטבת מס נוספת אשר מאפשרת להם לעבור בין מסלולים וחברות מבלי לשלם מס.

לאורך תקופת העבודה ההפקדות לקרן מתחלקות כך שהמעסיק מעביר לקרן סכום בגובה 7.5% משכרו ברוטו של העובד, ואילו העובד מוסיף סכום נוסף בהיקף של 2.5% משכרו ברוטו. אלא שכדי ליהנות מהטבות המיסוי צריכים המעסיק והעובד לעמוד בתקרת הפקדה שנתית של 18,854 שקל (עד 14,141 שקל מהמעסיק ו-4,713 שקל מהעובד).

מה מתכננים באוצר?

במשרד האוצר פרסמו אתמול סקירה שבוצעה על-ידי אגף הכלכלן הראשי, שבסופה המלצה "לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות". זאת, משום שלטענתם הטבות המס לא מחלוקות באופן שוויוני ומנוצלות בעיקר על-ידי חוסכים מעשירוני השכר הגבוהים, ובכך מגדילות את אי-השוויון.

על כן, ההמלצה המרכזית של האוצר היא להוריד את התקרה של הסכום אותו יוכלו החוסכים להפקיד. המתווה שנבחן כולל הורדה של 25% בתקרת ההפקדה, כך שחלקם של אלה שנהנו עד כה מהטבה צפוי לקטון. אומנם חוסכים אלה ימשיכו ליהנות מההטבות המשמעותיות על חלקו של הסכום (בהתאם לתקרת ההפקדה שתיקבע), אך ימוסו בהפקדה ובמשיכה על כל סכום שיחרוג מהתקרה.

מה ההיתכנות למהלך?

בשלב זה עוד לא מדובר בצעד רשמי, וכלל לא ברור האם הצמצום עליו מדובר ייכלל בתקציב הקרוב. עם זאת, ההערכות הן שפרסום המסמך נועד להכשיר את הקרקע לקידום של מהלך קונקרטי בנושא.

בנוסף, גם אם מהלך מסוג זה אכן יקודם, ספק אם הוא יצליח להגיע לתקציב הסופי, שכן בעבר ניסו בעבר לקדם מהלכים דומים ונכשלו בעקבות התנגדות של גורמים מובילים במשק.

כך, סביב בניית התקציב האחרון (2025), קידמו באוצר מהלך למסות את הקרנות (25%) על כל הרווחים שהושגו אחרי 6 השנים הראשונות לחיסכון, כפי שהם בוחנים גם כעת. אלא שהמהלך נתקל בהתנגדות מצד שלל גורמים במשק, ובראשם ההסתדרות. שטענו כי מדובר בפגיעה בכספי החיסכון של מעמד הביניים. על כן, לא מן הנמנע כי גם הפעם תקום התנגדות משמעותית למהלך.

אילו חלופות בחן האוצר?

באוצר בחנו חלופות למהלך, הכוללות ביטול הטבת המס על רווחי הון, כך שהחוסכים יוכלו להמשיך ליהנות מהטבת המס בהפקדה, אך ימוסו במס של 25% בעת המשיכה של הקרן.

חלופה אחרת שנבחנה היא הגבלת הטבת מס רווחי הון ל-6 שנים, כך שכל רווח שיושג לאחר 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן, יהיה חייב במס רווחי הון במועד המשיכה.

עם זאת, באוצר מציינים כי החלופה של הפחתת תקרת השכר נמצאה כבעלת "ההשפעה המשמעותית ביותר בצמצום מידת הרגרסיביות של ההטבה הקיימת".

מי צפוי להיפגע מהצעד?

במקרה שההמלצה המרכזית של האוצר להורדת תקרת ההפקדה אכן תתקבל, מי שצפויים להיפגע מהמהלך הם החוסכים שההפקדה שלהם תעלה על תקרת השכר שתיקבע.

במסמך של הכלכלן הראשי נבחנה האפשרות להוריד את תקרת ההפקדה השנתית ל-11,784 שקל, כך שכל מי שההפקדות שלו לקרן עולות על הסכום האמור, צפוי להיפגע באופן משמעותי מהמהלך המתהווה.

כלומר, בהינתן שזו התקרה שאכן תיקבע (מה שבשלב זה מוטל בספק), הצעד ישפיע בעיקר על מי ששכרם (ברוטו) עולה על 13 אלף שקל בחודש, גבוה במעט מהשכר החציוני במשק ומתחת לשכר הממוצע. אלא שנתון זה נכון רק עבור מי ששיעור ההפרשה מצד המעסיק שלו מגיע למקסימום (7.5% מהשכר). כך שייתכן שגם עובדים המשתכרים מעל הסכום המדובר יוכלו להמשיך להנות מההטבה במלואה, הכול בהתאם לסכום אותו מפריש המעסיק אשר לא יעלה על 11,784 שקל בשנה (982 שקל בחודש).

מה האלטרנטיבות שעומדות בפני החוסכים?

היות שמדובר באפיק חיסכון שחלק משמעותי ממנו משולם על-ידי המעסיק, אין לחוסכים יותר מדי אלטרנטיבות. עם זאת, במקרה שהמהלך אכן יצא לפועל, בהתאם להמלצה המרכזית של האוצר להנמיך את התקרה, ייתכן כי חלק מהחוסכים יבחרו להתאים את גובה ההפקדות מהמעסיק, בהינתן שהדבר אפשרי, בהתאם לתקרה החדשה.

אפשרות אחרת היא להפקיד את הכספים של העובד בקופת גמל להשקעה אותה ניתן למשוך בגיל פרישה כקצבה ללא צורך לשלם מס רווחי הון - מה שהופך את הכסף לפחות נזיל ועשוי להרתיע חוסכים רבים. בנוסף, בניגוד לקרנות ההשתלמות, ההפקדות לקופות גמל להשקעה אינן פטורות ממיסוי על ההפקדה.

עוד כתבות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?