גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ג'ון גרישם, שרה סילברמן ואלזה יצאו לקרב על זכויות יוצרים נגד ה-AI

בעוד הטכנולוגיה דוהרת לכיוון של ספרים, סרטים ושירים שיצרה בינה מלאכותית, שורה של תביעות ענק שהוגשו באחרונה נגד ענקיות ה-AI מטלטלות את עמק הסיליקון ● מומחה לליטיגציית קניין רוחני: "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים שמריצים אותו" ● סכומי הכסף המופנים למאבקים הללו צפויים רק לתפוח

יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock
יודה מ''מלחמת הכוכבים''. ניצול דמויות? / צילום: Shutterstock

האם בקרוב נקרא ספרים, נצפה בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה ונאזין לשירים שבינה מלאכותית יצרה? האם אחרי שיבינו מהי הסופרת האהובה עלינו או הז'אנר המועדף עלינו, תוכנות ה-AI ייצרו עבורנו תוכן המותאם בדיוק למה שאנחנו אוהבים?

20 שנה אחרי שהביא את גוגל לישראל: מאיר ברנד על התחרות, הסטארט-אפ ניישן והדור החדש של הבינה המלאכותית
אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

בחסות הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מסחרר, החזון הזה, שעד לאחרונה נשמע כמו תסריט בדיוני, הופך למציאות. בדרך אליו, מפתחי ה-AI נאלצים לדלג מעל משוכה דרמטית: תביעות ענק על הפרת זכויות יוצרים סביב שימוש בבינה מלאכותית. אלה מובילות את בתי המשפט לקבוע כללים חדשים בתחום.

ספרות: אימון מודל נחשב ל"שימוש הוגן"

בחודש שעבר דן בית המשפט בסן פרנסיסקו בהסכם פשרה בהיקף של לא פחות מ-1.5 מיליארד דולר בתביעה ייצוגית שהגישו קבוצת סופרים נגד אנת'רופיק, החברה המפתחת את הצ'אטבוט קלוד. הסופרים, ובהם אנדריאה בארץ, צ'רלס גרייבר וקירק וולאס ג'ונסון, טענו כי החברה משתמשת ביצירותיהם ובחצי מיליון כותרים ספרותיים שאיתרה באינטרנט כדי לאמן את מודל הבינה המלאכותית של קלוד, תוך הפרה של זכויות היוצרים.

הפשרה גובשה אחרי שהשופט ויליאם אלסופ מתח ביקורת על אנת'רופיק כי פעלה בניגוד לחוק כשאספה את היצירות מהרשת, ללא תשלום, ויצרה מהן עותקים לשימוש ב-AI. אלסופ אף אותת לחברה, שבשנה שעברה דיווחה על השקעה של 4 מיליארד דולר מאמזון, כי אינו שבע-רצון מהפשרה, וכי הוא מצפה שתגדיל את סכום הפיצוי. הפשרה שתוארה כגדולה בהיסטוריה של זכויות היוצרים עשויה אפוא לגדול בקרוב עוד יותר.

התביעה נגד אנת'רופיק כבר הצליחה להביא להכרעה עקרונית ביוני האחרון - ודווקא כזו שצידדה בחברות הבינה המלאכותית. השופט אלסופ אומנם יצא נגד איסוף העותקים מהרשת, אך קבע כי אימון של מודל AI באמצעות ספרים קיימים נחשב ל"שימוש הוגן" ביצירות ואינו מהווה, כשלעצמו, הפרת זכויות יוצרים.

"בית המשפט שדן בתיק אנת'רופיק המשיל את האימון שמבצעת הבינה המלאכותית לסופר שקורא ספרים של אחרים כדי לקבל השראה לכתיבת ספר מקורי או כדי להעשיר את עולמו התרבותי", מתאר עו"ד עומר כרמל, ראש תחום ליטיגציית קניין רוחני ומומחה AI במשרד עמית פולק מטלון.

ימים ספורים אחרי ההחלטה בנושא אנת'רופיק, זכתה גם מטא, החברה-האם של פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם, בהכרעה דומה, שנתן אותו בית המשפט בקליפורניה. הפעם היה זה השופט וינס צ'בריה שהתיר למטא להמשיך ולאמן את מודל ה-AI שפיתחה, Llama, באמצעות ספרים. התביעה הוגשה על-ידי כותבים, ובהם הקומיקאית שרה סילברמן, ג'ונוט דיאס וטא-נהסי קואטס.

"המגמה של בתי המשפט בארה"ב היא לאפשר את השימוש ביצירות לצורך אימון המודל כי לא מדובר בהעתקה או בהפצה של היצירה עצמה", מסבירה עו"ד גל ליפשיץ, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה.

עו''ד גל ליפשיץ / צילום: נועה שרביט

כל מקרה לגופו והכללים רחוקים מלהיות ברורים

ואומנם, סוגיית "השימוש ההוגן" היא שבלב המחלוקת. התובעים טוענים לרוב כי ה-AI הגנרטיבי (היוצר) מעתיק את היצירות שלהם מבלי לקבל אישור או לשלם להם עבורן. מנגד, חברות דוגמת אנת'רופיק ומטא טוענות כי הן רק אוספות מהיצירות נתונים ותבניות כדי להכשיר את מודלי השפה שלהן לייצר תוכן מקורי. לטענתן, מדובר בשימוש טרנספורמטיבי והוגן במידע.

למרות הנטייה לאפשר "שימוש הוגן" ביצירות לצורך אימון ה-AI, בתי המשפט עדיין מכריעים בכל מקרה לגופו, והכללים רחוקים מלהיות ברורים. במקרה של מטא, בית המשפט אף יצא מגדרו כדי להבהיר כי ההיתר שקיבלה להשתמש בספרים הוא הכול חוץ מניצחון לענקית הטכנולוגיה.

"לא משנה כמה טרנספורמטיבי עשוי להיות האימון של LLMs (מודלי שפה גדולים)", קבע השופט צ'בריה, "קשה לדמיין שיהיה זה 'שימוש הוגן' להשתמש בספרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לפתח כלי שיכניס מיליארדי או טריליוני דולרים, תוך שהוא יאפשר ליצור זרם בלתי נגמר של עבודות מתחרות, שעלולות להזיק משמעותית לשוק של אותם ספרים".

צ'בריה הדגיש כי אין לראות בהחלטתו משום הגנה על מעשי מטא, וכי ההחלטה נבעה אך ורק מחולשת הטיעונים שהעלו התובעים. אלה כמעט ולא התמקדו, לדבריו, בטענה שהייתה עשויה לשרת אותם, ולפיה מטא עלולה להציף את השוק ביצירות הדומות לשלהם ובכך לפגוע במטה לחמם. טענה כזו, בהנחה שהייתה נתמכת בראיות, עשויה הייתה להטות את הכף לטובת הסופרים.

ההחלטה של צ'בריה שיגרה אפוא רמז עבה כי תביעות עתידיות מצד יוצרים נגד חברות ה-AI עשויות להתקבל. שרה סילברמן עצמה מנהלת תביעה דומה נגד OpenAI, החברה המפתחת את ChatGPT, וכמוה עושה קבוצה נוספת של סופרים הכוללת את מחבר המותחנים ג'ון גרישם ואת ג'ונתן פרנזן, ג'ודית פיקו וג'ורג' ר. ר. מרטין.

הקומיקאית שרה סילברמן. תבעה / צילום: Shutterstock

והתביעות ממשיכות להיערם. אפל ספגה בחודש שעבר תביעה מצד שני סופרים הנוגעת למערכת הבינה המלאכותית שלה, Apple Intelligence, והחברות שמאחורי אנציקלופדיה בריטניקה ומילון ובסטר תבעו זה מכבר את מנוע החיפוש Perplexity AI בטענה כי תכנים השייכים להן מוצגים במנוע ללא אישור עם סימני הלוגו המוכרים שלהן.

גם עיתונאים נכנסו לקלחת. ב-2023 תבע ה"ניו יורק טיימס" את OpenAI ואת מיקרוסופט העומדת מאחוריה. העיתון דרש מענקיות הטק מיליארדי דולרים על שימוש שעשו במיליוני כתבות ומאמרים השייכים לו לצורך אימון הצ'אט. השופט סידני שטיין מניו יורק אישר לנהל את התביעה, וציין כי יצירת עותקים ואחסון של טקסטים בנפח כה משמעותי עשויים להפר זכויות יוצרים.

משרדי הניו יורק טיימס. שימוש בכתבות / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

"בתי המשפט מבינים ש-AI מביאה איתה קידמה, ושאי-אפשר למנוע ממפתחי מודלים גישה לחומרים חיוניים לפיתוח טכנולוגיה", אומר עו"ד כרמל. התובעים נדרשים לעמוד ברף גבוה של ראיות כדי לבסס את טענותיהם. עם זאת, לדבריו, "השופטים מנסים לרסן את סוס הפרא החדש ואת האינטרסים המסחריים שמריצים אותו על-ידי הגנה על יוצרים והטלת מגבלות על מפתחים".

עו''ד עומר כרמל / צילום: אייל טואג

עו"ד לי ארדון, שותפה במחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד פרל כהן, סבורה כי "בתי המשפט נזהרים בשלב זה מלקבוע הלכות גורפות, ובוחנים כל מקרה לגופו. אנחנו בשלב ביניים שבו הפסיקה עדיין מתעצבת ומנסה לאזן בין האינטרסים".

סרטים: החיסכון בעלויות מתמרץ את האולפנים

מי שעוד מככבת בתביעות היא כצפוי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה. ביוני תבעו אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד, דיסני ויוניברסל, את הסטארט-אפ מידג'רני בטענה כי הוא נוטל מהתכנים שלהן כדי לאפשר למשתמשים ליצור תמונות, ובהמשך סרטים, עם דמויות מפורסמות השייכות לקניין הרוחני של האולפנים - בהן הנסיכות אנה ואלזה מ"לשבור את הקרח", שרק, דארת' ויידר, המיניונים והומר סימפסון.

התביעה הגיעה אחרי שהאולפנים עצמם הגיעו לפני כשנתיים להסכמים ראשונים מסוגם עם איגודי השחקנים והתסריטאים בהוליווד לגבי השימוש ב-AI. ההסכמים נחתמו בתום שביתה בת כחמישה חודשים, מהארוכות בתולדות התעשייה, שפרצה בצל הפחד בקרב שחקניות ושחקנים כי האולפנים יעתיקו את תווי הפנים ואת טביעות הקול שלהם לסדרות ולסרטים יצירי AI.

ההסכם עם ארגון SAG-AFTRA, המייצג 160 אלף עובדים, דורש קבלת הסכמה מצדם ותשלום פיצויים עבור שימוש ב-AI. הסכמה נדרשת גם לשימוש בעותקים דיגיטליים של שחקנים במשחקי וידאו, מתוקף הסכם שהושג ביולי האחרון.

ההסכם עם התסריטאים אוסר על שימוש בתכנים שיצרו לצורך אימון מודלים וקובע כי בינה מלאכותית לא תוכל לכתוב או לשחזר חומר ספרותי. תוכן שייצור AI אף לא יוכל לבוא על חשבון זכויות או קרדיט לתסריטאי. מושל קליפורניה, גאווין ניוסם, חתם אשתקד על חוקים המעגנים את ההסכמות בחקיקה.

כיוון מסתמן כתוצאה מההסכמים הללו הוא סרטים המשלבים בין AI ליוצרים בשר ודם. OpenAI עובדת בימים אלה על סרט אנימציה שרובו יופק באמצעות בינה מלאכותית, אך שישלב מדובבים, תסריטאים ומעצבים אנושיים, שיזכו לזכויות יוצרים מלאות.

הסרט, "Critterz", המספר את סיפורם של יצורי יער היוצאים להציל את הכפר שלהם, מתוכנן להקרנה בפסטיבל קאן 2026, ועלות ההפקה שלו צפויה להסתכם ב-30 מיליון דולר - נמוך באופן ניכר מהסכומים המקובלים בענף. החיסכון הניכר בעלויות הוא בדיוק מה שמתמרץ את האולפנים להשתמש ב-AI - ועל כן מפחיד כל-כך את האמנים החוששים שיוחלפו.

מוזיקה: אימון לשם פיתוח מוזיקה מקורית בלבד

גם מוזיקאים שותפים לחשש הזה. האיגוד של תעשיית המוזיקה בארה"ב, שמאגד בין היתר את חברות התקליטים של יוניברסל, וורנר וסוני, תבע ב-2024 את הסטארט-אפים Suno ו-Audio על השימוש שעשו בהקלטות קול של אמנים לאימון המודלים.

הסטארט-אפים טענו בתגובה כי הטכנולוגיה שלהם יודעת לסנן קולות של זמרים או יצירות מוגנות כדי לא להשתמש בהן. מטרת האימון, טענו, היא אך ורק לפתח מוזיקה מקורית, ולא להעתיק מהקיימת.

התביעה זכתה לרוח גבית מהרגולטור לזכויות יוצרים בארה"ב, שקבע כי שימוש במוזיקה מוגנת לאימון AI איננו "שימוש הוגן". כעת הצדדים מנהלים משא-ומתן לסיום התביעה ולחתימה על הסכמי רישוי שיסדירו תשלום ליוצרים ומעורבות מצדם ביצירות ה-AI. על הפרק עשויה להיות גם האפשרות שחברות המוזיקה יקבלו מניות בסטארט-אפים, בדומה להסדר שיש להן מול ספוטיפיי.

לבית המשפט פנו גם צלמים. חברת גטי אימג'ס (Getty Images), המחזיקה במאגרי התמונות הידועים, תבעה את Stability AI, המאפשרת לייצר תמונות על בסיס טקסט, בטענה כי האחרונה אימנה את מודל ה-Stable Diffusion באמצעות מיליוני תמונות מהמאגרים שלה.

ביוני האחרון משכה גטי את התביעה, אחרי שלטענתה Stability נקטה צעדים שהבטיחו כי לא ניתן יהיה לייצר תוכן על בסיס תמונות קיימות, ובגלל קשיים ראייתיים. עם זאת, גטי עומדת על הטענות שהעלתה בתביעה לגבי הפרה של סימני המסחר שלה. ברקע הדברים מצויה גם המחלוקת, שטרם הבשילה לתביעה, סביב האפשרות לעצב ב-ChatGPT תמונות בסגנון הפופולרי של סטודיו ג'יבלי.

ומה צפוי בהמשך? עו"ד ארדון מעריכה כי הפתרון למאבקים עשוי להגיע לא מבתי המשפט אלא מהשחקנים בשוק ומהרגולטורים, שיקדמו מתן רישיונות ל-AI להשתמש ביצירות תמורת תשלום. עם זאת, היא מזכירה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר ביולי כי אין לחייב חברות AI לשלם עבור עבור כל יצירה המשמשת לאימון המודלים.

עו''ד לי ארדון, שותפה במחלקת ליטיגציית קניין רוחני במשרד פרל כהן / צילום: תומר יעקובסון

עו"ד כרמל סבור כי "במוקדם או במאוחר, המחוקקים בארה"ב יצטרכו לרדת מהגדר ולקבוע מדיניות. לאור החשיבות הכלכלית של ה-AI, יש להניח שהחברות בתחום יקבלו חופש פעולה מסוים, אבל ספק אם זה יתקרב לרמת החופש של יוצרים אנושיים, שהזכויות שלהם יהנו מבכורה".

ועדיין, רוב התביעות המתנהלות כיום בבתי המשפט מגבילות את עצמן לעיסוק בשאלה הצרה יחסית הנוגעת לאימון של מודלי AI - ופחות בתוצאה של האימון הזה ובזכויות היוצרים על התוצר שמגיע מהבינה המלאכותית. כאשר השאלה הזו תעלה במלוא עוצמתה בבתי המשפט, ההשלכות עשויות להיות דרמטיות בהרבה - כולל מבחינת סכומי הכסף המעורבים.

כרמל גורס כי "כל עוד החוק לא ישתנה, בתי המשפט ימשיכו כנראה להחזיק בעמדות הקיימות, אשר אינן 'לטובת' ה-AI. עם זאת, נראה שבתי המשפט נזהרים וימשיכו להיזהר מלבלום את התפתחות הטכנולוגיה בתחום".

ומהו המצב בישראל? בתי המשפט אצלנו טרם עסקו באופן משמעותי במתח שבין זכויות היוצרים ל-AI. דווקא הרגולטור לקח על עצמו להתוות דרך: ב-2022 פרסם משרד המשפטים חוות-דעת ולפיה שימוש ביצירות לצורך אימון מודל ייחשב לרוב ל"שימוש הוגן", המותר על-פי חוק.

עו"ד ליפשיץ סבורה כי אם וכאשר הנושא יונח לפתחם של בתי המשפט בישראל, הם צפויים לאמץ את עמדת משרד המשפטים ולפסוק כי מותר לאמן מודלים ברוח הפסיקה בארה"ב. עו"ד כרמל מסכים כי בתי המשפט בישראל צפויים "ליישר קו" עם חוות-הדעת ועם הפסיקה בארה"ב, אך לתחום צפויים עוד תנודות ושינויים - בארץ ובעולם. כך, כל עוד התרבות תמשיך לדהור לשימוש ב-AI, תביעות הענק ימשיכו להעסיק את בתי המשפט.

עוד כתבות

חוזרים מהמילואים / צילום: Shutterstock

ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים

לאחר שנים שבהן סברו שבכלל לא צריך להעניק תגמול מיוחד למשרתי המילואים, המדינה שינתה כיוון, ועם כל מערכה שאליה נקלעה, הוגדלו הפיצויים, והורחבו ההטבות ● עכשיו גם המומחים מסכימים: כשיש מלחמה שתובעת מהמילואימניקים מאות ימי שירות שנה, המודל זקוק לעיצוב מחדש, ומה שהם מקבלים היום לא עושה את העבודה ● חוזרים מהמילואים, פרויקט מיוחד

עו''ד טל בסכס / צילום: יח''צ

טל בסכס ימונה ליו"ר חברת נגה המנהלת את רשת החשמל

בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, היה במשך כשלושה חודשים הפרויקטור האזרחי של המלחמה, אך התפטר לאחר שלא ניתנו לו סמכויות ותקציבים למימוש תפקידו ● בחברת נגה אין יו"ר קבוע מאז יולי, אז סיים את תפקידו היו"ר הקודם סמי תורג'מן אחרי דוח קשה שהתפרסם על תפקודו

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

יועמ"ש האוצר מתנגד לשיווק 100% מהמגרשים למילואימניקים - "פגיעה בחובת השוויון"

יועמ"ש האוצר הדגיש כי אינו חולק בחשיבות התמיכה בחיילי המילואים ש"נשאו ונושאים בנטל הלחימה הכבד בשנתיים האחרונות", וכי התנגדותו לא שוללת קידום אופני סיוע אחרים - אולם לטענתו, הקצאת 100% מהמגרשים במכרזי הרשמה והגרלה לחיילי מילואים ולנכי צה"ל תעורר קשיים משמעותיים

24 מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל. ההשפעה הייתה אפסית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: אמברגו הנשק לא השפיע על ישראל, התרחישים האפשריים לעתיד של ישראל והמדינה הפלסטינית, והבריטים מבקרים את ישראל אבל גם מנסים לשמור על היחסים ● כותרות העיתונים בעולם 

מחבלי חמאס לאחר הפסקת האש / צילום: ap, Jehad Alshrafi

אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל

כשבוע וחצי לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, המציאות ברצועת עזה אינה זהה לזו של 7 באוקטובר 2023 - היא הרבה יותר גרועה ● לוואקום שנוצר ברצועה, שבו מחד הרס אדיר ומאידך בעלות הממון המתונות נותרות בצד, נכנסות בשעטה קטאר וטורקיה ● ישראל למדה על בשרה מה המחיר הכבד של "מענקים" קטאריים ושל גירוש בכירי חמאס לאיסטנבול

היצוא הביטחוני של ישראל לאסיה פסיפיק בירידה / צילום: חברת אקסטנד

אחת מיבואניות הנשק הגדולות מישראל מפסיקה לרכוש. יפן תתפוס את מקומה?

בפיליפינים הסירו חברה ישראלית ממכרז ביטחוני, בעוד שבניו דלהי מגבירים את הרכש ● כך, אסיה־פסיפיק הפכה לאחד הגורמים העיקריים בתנודות הרכב היצוא הביטחוני הישראלי ● התקווה הגדולה המסתמנת של התעשיות הישראליות: תקציב הביטחון המתרחב של יפן

מימין: פיליפ בואזיז, יו''ר וסמנכ''ל כספים; אלכס בואזיז, ממייסדי החברה / צילום: מתן אביב, DEEL

מרגל, תחקיר ומנכ"ל בן 30: המשפחה שמאחורי הסטארט־אפ המצליח

לאחרונה הודיעה דיל הישראלית־אמריקאית על גיוס 300 מיליון דולר והפכה לאחת מהחברות היקרות בשוק תשלומי השכר ● מאחורי ההצלחה עומדת אימפריה משפחתית עם עננה מעליה

הצצה לעולמם של מבשלי העסקאות / צילום: Shutterstock

המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק

מאחורי כל עסקה כמעט בשוק ההון, עומדים מתווכים שמקבלים שכר טרחה שמגיע למיליוני שקלים ● סכומי ופרטי התיווך נותרים לרוב מחוץ לעיניי הציבור או במקרה הטוב "קבורים בעמוד 300 בדוח החברה", כפי שמספרים גורמים בשוק ● לפעמים עבודתם מסתכמת בהחלפת מספרי טלפון, אבל לרוב מדובר בליווי שנמשך חודשים ארוכים עד שנים

חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

שר הבריאות כץ דורש שינויים בתקנון כללית: "ליקויים בממשל התאגידי"

אחרי תקופה של רגיעה במאבק בין משרד הבריאות לקופת חולים כללית, ולאחר חודשים בהם ניסה להרגיע את המתיחות בין הצדדים, חיים כץ מאמץ את עמדת מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב ודורש רפורמה מקיפה בממשל התאגידי של הקופה ● בין הדרישות: צמצום סמכויות הדירקטוריון והגבלת תפקיד היו"ר

הצוואות החדשות  של הישראלים / צילום: Shutterstock

גם מתחת לגיל 50: מספר עורכי הצוואות מזנק. אלה הסיבות

מספר הצוואות שהופקדו אצל רשם הירושה בשנה החולפת קפץ ב־32% בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה ● חיילים צעירים שחששו שלא יחזרו מהשטח, מילואימניקים שמסדירים את חלוקת הרכוש בין האישה והילדים, וציבור שמבין שהמציאות השתנתה: מאז ה־7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים נערכים לתרחיש הגרוע ביותר

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הצלב האדום הגיע לנקודת מסירת שני החטופים החללים בעזה

חמאס ישחרר הערב 2 חטופים חללים, אלפים בכיכר: "המאבק לא תם" ● מצרים נכנסת לעזה: דיווח - כך ייראה הכוח הבין-לאומי החדש ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס מתכוון להגיע לביקור בישראל ביום שני ● מטה החטופים הודיע על השבתו של אליהו "צ'רצ'יל" לקבורה לאחר למעלה משנתיים שבהן היה בשבי ● בשטח רצועת עזה נותרו כעת 18 חללים חטופים ● עדכונים שוטפים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● השקל נחלש הבוקר ● אתמול, ההסלמה בעזה הובילה לירידות חדות, בעיקר במניות הביטוח והבנייה ● מיטב: ללא הורדת ריבית המשק יתקשה להתאושש ● ארה"ב: הפד רמז כי שהבנק המרכזי יחדול מצמצום המאזן, מתחזקות הציפיות להפחתת ריבית נוספת ● "בועה, בוודאות": וול סטריט משמיעה אזעקות על בום הבינה מלאכותית, בעוד המשקיעים נכנסים בכל הכוח ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

האחים שהתחלקו בעשרה נכסים, התביעה ותשלום ה"קנס"

האחים שעיכבו תשלום של 500 מיליון שקל לאחותם על נכסים שרכשו ממנה, ישלמו ריבית והצמדה על תקופת העיכוב ● תביעתו של עו"ד שתבע 2.8 מיליון שקל שכר־טרחה ללא הסכם כתוב נדחתה ● ובני זוג שביקשו לבנות בריכה על גג דירתם בת"א, נבלמו בשל התנגדות השכנים ● 3 פסקי דין בשבוע

דוד אמסלם ואביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ניסיון ניהולי בחוץ, זיקה פוליטית בפנים: השרים יאשרו הקלות דרמטיות על מינויים פוליטיים

עם פתיחת מושב החורף, ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר שתי הצעות חוק של ח"כים מהקואליציה, שירחיבו את סמכויות הממשלה במינוי בכירים ● מועמדים בעלי זיקה פוליטית שאינם עומדים בתנאי הסף יוכלו להתמנות לדירקטורים בחברות ממשלתיות ● בנוסף, יבוטל למעשה מנגנון הביקורת של ועדת גרוניס על מינוי ראשי מערכת הביטחון ונגיד בנק ישראל

לפי ה-OECD: ישראל במקום הרביעי בתוחלת החיים / צילום: Shutterstock

נתוני ה-OECD: ישראל בין המובילות בעולם בתוחלת החיים

דוח ה-OECD מציב את ישראל במקום הרביעי בתוחלת החיים – 83.8 שנים בממוצע – למרות השקעה של 7.6% בלבד בבריאות ● ישראל שנייה רק לשווייץ בשיעור התמותה הנמוך ממחלות הניתנות למניעה

רכב ותחבורה / צילום: יח''צ

לקראת 2026: האם עדיין משתלם לקבל רכב בליסינג מהעבודה?

רבים מקבלים רכב בליסינג תפעולי ממקום העבודה ומחליפים אותו לרוב ברבעון הראשון של השנה ● אל מול יתרונות של רכב צמוד ושירותי אחזקה, עומד התשלום של העובד שנגזר ממחיר המחירון של הרכב ולא ממחיר השוק ● וגם: האם כדאי לבחור ברכב חשמלי או פלאג־אין

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

הזהב בדרך למפולת? הנתון המדאיג שמופיע לראשונה זה 40 שנה

אחרי שהתרסק פעמיים ב–50 השנים האחרונות, מחיר הזהב במסלול נסיקה שמעורר חשש מהיווצרות בועה ספקולטיבית בשאר השוק ● עד כמה העלייה הזו בת קיימא בטווח הקצר והארוך?

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

צמצום הטבת המס על קרנות השתלמות חזר לשולחן: מי באמת ייפגע?

במשרד האוצר העלו מחדש את סוגיית ההטבות בקרנות ההשתלמות, וטענו כי מדובר בעיוות מס שמיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ● אלא שלפי נתוני המשרד עצמו כמעט מחצית מהשכירים בישראל חוסכים באפיק המדובר - בהם מורים ועובדי מדינה רבים, המשתייכים למעמד הביניים ● האם הפעם האיום יקבל ביטוי בתקציב?

יקב מואה / צילום: דוד סילברמן

למעלה מ-50 יקבי מדבר חלוציים וקשי עורף מוכיחים שמהנגב דווקא יוצאים יינות מופלאים

ריבוי ימי שמש, טמפרטורות גבוהות וקרינה חורכת הופכים את הנגב לאחד מאזורי היין המאתגרים בעולם ● כעת נעשים מאמצים לממש את פוטנציאל תיירות היין באזור, כך שבעולם יווכחו שליקבים האיכותיים שבו יש הרבה מאוד להציע