גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא עוד כיבוי שריפות: הגיע הזמן לחוק יסוד שמבטיח השקעה בעתיד

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות ● האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" ● דעה

יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

הכותב הוא עמית בכיר למחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן, לשעבר המפקח על הבנקים

ישראל מפנה כיום רק כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי להשקעות ציבוריות, שיעור המהווה כ-10% מתקציב המדינה. מדובר בפער עצום ביחס למדינות מובילות. בשבדיה, לדוגמה, היקף ההשקעה הציבורית עומד על יותר מ-5% מהתוצר, והמדינה ממשיכה להגדיל אותו כדי לבנות תשתיות חכמות, לקדם חינוך איכותי ולהיערך לאתגרי האקלים. אצלנו, לעומת זאת, עיקר התקציב נשחק בצריכה שוטפת של מענקים, סובסידיות ותוספות שכר, בזמן שההשקעות ארוכות-הטווח נדחקות לקרן זווית.

בלעדי | מנהל רשות המטרו התפטר אחרי חמישה חודשים בלבד
הוא כיהן 8 שנים כנשיא אוניברסיטה ובטוח: זה האיום הגדול ביותר

המחיר כבר ברור. הון לאומי שנשחק, ירידה בפריון העבודה, פערים הולכים וגדלים בין מרכז לפריפריה וחוב בין-דורי המוטל על כתפי הצעירים. מדינה שלא מקצה משאבים לחינוך לגיל הרך, להכשרת מורים, לתחבורה ציבורית מתקדמת, לבריאות מונעת ולמחקר ופיתוח - מוותרת מרצון על עתידה.

להתחיל להתנהל כמו דירקטוריון אחראי

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מדינת "כיבוי שריפות" תקציבי. במגזר העסקי זה היה בלתי מתקבל על הדעת. אף חברה לא הייתה שורדת אילו לא הבחינה בין הוצאות תפעוליות שוטפות לבין השקעות הוניות לעתיד. הדירקטוריונים מחויבים למדוד את ההשקעות שבונות את העתיד - תשתיות, טכנולוגיה, חינוך, מחקר ופיתוח (CapEx), לעומת ההוצאות שמחזיקות את ההווה - שכר, תחזוקה, סובסידיות ושירותים יומיומיים (OpEx), לפי תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים. אחרת הם לא היו יודעים אם החברה שלהם מתפתחת או מתכווצת.

האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות הזה, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה".

החוק יגדיר מסלול ברור ובר-מדידה. כיום כאמור ישראל משקיעה כ-3% מהתוצר, שהם כ-10% מתקציב המדינה. עד שנת 2030, נדרש להגיע ל־5% מהתוצר וכ־17% מתקציב המדינה, ובהמשך, באופן מדורג, לעלות עד יעד סופי של 9% מהתוצר שיהוו כ־30% מתקציב המדינה בשנת 2042.

המשמעות פשוטה: ככל שהכלכלה תגדל, חלק קבוע וידוע מהעוגה הלאומית יופנה להשקעות ארוכות-טווח. כך נוכל למדוד את ההתקדמות בשפה הבינלאומית של אחוזי תוצר, ובמקביל להבין בבית כמה מתוך התקציב השנתי מושקע באמת בעתיד.

היעד של 9% תוצר השקעה ציבורית אינו גחמה, אלא תיקון. הוא משקף גם את הפער שישראל צריכה לסגור, גם את הצורך בחיזוק החוסן הלאומי וגם את ההכרה שהשקעה ציבורית היא לא הוצאה, אלא היא הביטוח של הכלכלה לעשורים הבאים.

המשמעות בשטח פשוטה להמחשה - במקום להוציא את רוב תקציב הבריאות על בתי חולים עמוסים, יש להקצות נתח מחייב לרפואה מונעת בקהילה. במקום להוסיף עוד סובסידיות לא יעילות, יש להשקיע במערכות תחבורה חכמות שיחסכו שעות עבודה ויעלו את הפריון. במקום להעדיף פתרונות נקודתיים בדיור, יש להפנות השקעות להתחדשות עירונית ותשתיות ירוקות.

זה לא רק עניין של חשבונאות - זו הכרעה בשאלה האם אנחנו בונים תשתיות לדורות הבאים בחשיבה ארוכת-טווח, או רק "שורפים" את המשאבים של היום על-מנת לייצר "שקט" במונחי הטווח הקצר.

החוק חייב להיות מגובה במנגנוני פיקוח ובקרה. מועצה פיסקאלית עצמאית תבחן כל תקציב ותפרסם חוות-דעת פומביות. נציב או נציבת הדורות הבאים יפקחו על ההיבט הערכי-חברתי וידאגו לדוח שנתי בתצורה של "מאזן השקעה-צריכה לאומי", שיוצג בכנסת בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים וכן ישוקף לציבור. כל אזרח יוכל לראות כמה המדינה משקיעה, במה היא משקיעה, ואיך זה עומד ביחס ליעדים. חריגים יתאפשרו רק בשעת חירום לאומי וברוב מיוחס.

לא לשרוד, לשגשג

הדיונים על תקציב 2026 עומדים בפתח, ובאוקטובר תתקיימנה הבחירות הקרובות. זוהי הזדמנות נדירה להציב את הנושא במרכז המצע הפוליטי לא כהבטחה כללית, אלא כעוגן חוקתי מחייב. נוכח האתגרים החברתיים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל, אין זה מותרות אלא הכרח. אם לא נקבע כבר עכשיו מסגרת שמבטיחה השקעה בעתיד, נמשיך לשלם את המחיר בכל דור מחדש.

הקריאה ברורה. הכנסת והממשלה חייבות להפסיק את עיקר הבחינה והאלוקציה התקציבית במונחים של צורכי ההווה, ועליהן להניח יסודות לעתיד.

חוק יסוד לחלוקת התקציב בין צריכה להשקעה הוא הכלי שיבטיח שישראל לא רק תשרוד את ההווה, אלא תשגשג גם בדורות הבאים. ויפה שעה אחת קודם.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן