גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם שכר ברוטו של 18 אלף שקל באוצר בטוחים שאתם עשירים

במשרד האוצר העלו מחדש את סוגיית ההטבות בקרנות ההשתלמות, וטענו כי מדובר בעיוות מס שמיטיב בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות ● אלא שלפי נתוני המשרד עצמו, כמעט מחצית מהשכירים בישראל חוסכים באפיק המדובר - בהם מורים ועובדי מדינה רבים, המשתייכים למעמד הביניים ● האם הפעם האיום יקבל ביטוי בתקציב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד האוצר שוב מנסים להוביל מהלך לביטול או צמצום ההטבות בקרנות ההשתלמות, שהן אפיק החיסכון היחיד כיום בישראל שמאפשר פטור מלא ממס רווחי הון, על הפקדות של עד כ־19 אלף שקל בשנה. ההפקדות הפטורות ממס הן מתוך שכר חודשי של עד כ־16 אלף שקל בחודש, לא מאוד רחוק מהשכר הממוצע במשק שנע בשנה האחרונה בטווח של 13-14 אלף שקל ברוטו (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

עד כמה מדובר במוצר פופולרי ניתן ללמוד מנתוני רשות שוק ההון וחיסכון, לפיהם נכון לאוגוסט האחרון נחסכו בקרנות כבר 450 מיליארד שקל, זינוק של כמעט 50% רק מאז 2022.

ניתוח | המוסדיים קנו מניות נדל"ן ברבע מיליארד שקל, דווקא כשהסקטור התחיל לרדת
המתווך שקיבל 6 מיליון שקל בעסקה של השנה: הצצה לעולם של מבשלי העסקאות במשק
הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

החיסכון בקרנות השתלמות אינו חובה ותלוי בהסכם בין המעסיק לעובד. עם זאת, בארגונים גדולים רבים בישראל נהוג לתת את ההטבה כחלק מהשכר. העובד מפריש 2.5% מהשכר שלו, והמעסיק עוד 7.5%.

רוב ההטבה - לשלושת העשירונים העליונים

באוצר טוענים כי מי שנהנים מההטבה, שעלותה למדינה מוערכת בכ־10.7 מיליארד שקל בשנה, הם בעיקר "עשירים". 71% מההטבה בהפקדה מוענקים לשלושת עשירוני ההכנסה העליונים, ואילו החציון התחתון נהנה מפחות מ־10% מסך ההטבה. אבל מי באמת צפוי להיפגע מהיוזמה של האוצר לצמצם את ההטבה בקרנות ההשתלמות?

לפי נתוני משרד האוצר עצמו, כמעט חצי (47%) מהשכירים בישראל בגילאי 25 עד 64 חוסכים בקרנות השתלמות, כאשר באוצר מציינים שככל שהאדם משכיל יותר ובעל הכנסה גבוהה יותר, כך סביר יותר שהוא ייהנה ממוצר החיסכון. כך, בעשירון התחתון רק 9% מהעובדים חוסכים בקרנות השתלמות, 13% מהעשירון השני ורבע מהעשירון השלישי. מנגד, בעשירון העליון מדובר על לא פחות מ־83%, בעשירון התשיעי על 80% ובשמיני 73%.

כדי לסבר את האוזן, לפי הלמ"ס השכר הממוצע בעשירון העליון אמנם גבוה ועומד על 43 אלף שקל, אך בעשירונים התשיעי והשמיני השכר הוא 24 ו־18.4 אלף שקל בחודש בהתאמה. בעשירון השביעי, שגם הוא נמצא על הכוונת של האוצר, השכר הממוצע הוא 14.7 אלף שקל בלבד. כל אלה הם נתוני שכר ברוטו, והנטו שלהם קטן משמעותית. במילים אחרות, רוב הציבור שחוסך בקרנות השתלמות רחוקים מלהיות טייקונים, או בעלי הון גדולים, ויותר קרובים למעמד ביניים.

גם כשמסתכלים על המקצועות שבהם מפרישים הכי הרבה עובדים לקרנות השתלמות מקבלים תמונה דומה. בחברת החשמל ובמגזר הציבורי יש את השיעור הגבוה ביותר של חוסכים בקרנות ההשתלמות, כשהמקצועות הבאים הם פיננסים וביטוח, הייטק, נדל"ן וחינוך.

באוצר טוענים שמדובר בהטבה רגרסיבית, שנהנים ממנה בעיקר בעלי המשכורות הגבוהות. צמצום ההטבה ככל הנראה יכאב יותר בכיס של מעמד הביניים. כאמור, ההטבה היא עבור הפקדה מקסימלית של כ־19 אלף שקל בשנה, עבור האלפיון העליון מדובר בסכום זניח. לעומת זאת, עבור מי שהשכר שלהם מסתכם ב־16 אלף בחודש, מדובר כנראה בנתח משמעותי מתוך היכולת החודשית שלהם לחסוך.

אלא שמנתון אחד בחרו להתעלם במשרד האוצר. הם "שכחו" שההטבה הזו ממילא נשחקת כבר שני עשורים ברציפות. מאז שנת 2004 תקרת ההטבה הפטורה לא עלתה והיא אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, כך שהאינפלציה שחקה את שווי ההטבה מאז ועד היום בקרוב ל־50%.

קרנות ההשתלמות הן מוצר חיסכון לטווח הבינוני ארוך, אבל זמן ההחזקה שלו מתקצר. בתחילת השנה פרסמנו כי הזמן הממוצע להחזקת קרנות השתלמות ירד ל־15 שנה בלבד, לעומת כ־20 שנה בשנים האחרונות. בנוסף, אחד מכל חמישה אנשים מחליט "לשבור" את קרן ההשתלמות מוקדם ולפדות אותה לפני שחולפות שש שנים, מה שגורר "קנס" של ויתור על הטבות המס וכן חיוב מס הכנסה על חלק מהכסף, שעשוי "לאכול" עשרות אחוזים מהחיסכון כולו.

שאלת העיתוי: מתי הזמן לשחרר את החגורה

במשרד האוצר מנסים לחזור לשגרה של אחרי החגים ואחרי המלחמה, שמלווה בלא מעט סימני שאלה לעתיד. המשימה הגדולה הבאה תהיה גיבוש התקציב לשנת 2026, שבשלב זה של השנה היה אמור להיות כבר בשלבים מתקדמים. בסביבת השר בצלאל סמוטריץ' מדברים על צעדים ל"הקלה על אזרחי ישראל" - ולא מכחישים כאשר נשאלים האם מדובר בשם קוד להפחתות מסים. בדרג המקצועי באוצר יודעים שהשילוב בין כניסה לשנת בחירות, יציאה (שברירית) ממצב חירום ביטחוני מתמשך שסיפק הצדקה לגזירות מס וקיצוצים בשנתיים האחרונות, והזמן הדוחק להעברת התקציב בלו"ז מאוחר ביותר - אינו מתכון מוצלח לתקציב של רפורמות מבניות קשות בכלכלה.

בין אם כצעד מקדים ובין אם כעיתוי מקרי, באוצר העלו כאמור שוב את כוונותיהם לקיצוץ בהטבות המס הנדיבות על קרנות ההשתלמות. ברקע חוסר הוודאות, באוצר מסמנים במה חשוב בעיניהם לטפל - ועל הדרך מאותתים שמוקדם לחזור לשגרה מלאה ולשחרר את החגורה, בטח לאור הגידול הצפוי בתקציב הביטחון לעומת השנים שלפני המלחמה.

כך, ניתוח מדיניות שפרסם בשבוע שעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, הצית שוב את הסערה השנתית, כאשר ההמלצות שבתחתית הדוח הן חד־משמעית לחתוך בהטבות המס הללו.

הציבור כבר שמע על כוונות דומות של האוצר פעמים רבות לאורך השנים, ולכן אחת השאלות המרכזיות שעלו בעקבות המחקר היא מה ההקשר של פרסומו בעיתוי הנוכחי. האם יש כבר באגף תקציבים תוכנית מגובשת לקצץ בהטבות לקרנות ההשתלמות במסגרת ההצעה לתקציב 2026? ואם כן, מה הסיכוי שהשר סמוטריץ' יוריד מהמדף את התוכנית שמונחת עליו כבר שנים, דווקא עכשיו עם הכניסה לשנת בחירות ולאחר שנתיים של גזירות מרות על הציבור בשל הוצאות המלחמה החריגות? וגם אם באמת יקדמו את התוכנית לטיוטות התקציב, אולי מדובר פשוט ב"עז" שהאוצר מניח במערכה הראשונה, רק כדי להקריב אותה על מזבח המשא ומתן התקציבי במערכה האחרונה?

ההסבר הרשמי פשוט יותר. על פניו, מדובר בניתוח שרצו להניח בכל מקרה באגף הכלכלן הראשי, בלי קשר לתקציב, כתשתית מקצועית לשינוי עתידי אפשרי.

יש גם שמציעים תאוריה אחרת, תמימה פחות. לפיה, עיתוי הפרסום של האוצר קשור דווקא למאבקים הפנימיים סביב הרפורמה הפיננסית המורכבת ביותר שבתנור האוצרי - רפורמת הארביטראז'. באותה רפורמה, שמבקשת לאחד מוצרי חיסכון מרכזיים שונים תחת פלטפורמה אחת ולהשוות את תנאי המיסוי ביניהם, עלתה מחלוקת סביב קרנות ההשתלמות. תחילה הייתה אמורה הרפורמה להקיף רק את קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות ופוליסות החיסכון. אולם במסקנות הביניים שפירסם הצוות המשותף בהובלת האוצר נכנסו לבסוף גם קרנות ההשתלמות.

הסערה שנוצרה בקרב הרגולטורים

איזכור הקרנות בדוח הצוות, גם אם רק בשוליים, עורר סערה בין הרגולטורים השונים. לפי מקורות המצויים בפרטים, ייתכן שקרנות ההשתלמות נמצאות בדרך להסרה מוחלטת מדוח ההמלצות הסופי של צוות הארביטראז', שיושלם בחודשים הקרובים.

הכנסת קרנות ההשתלמות לרפורמה משמעותה הפחתה משמעותית בפוטנציה של ההטבה בעת המשיכה, בעניין הטבת המס על רווחי הון. זאת, בנוסף להמלצת הכלכלן הראשי לחתוך את ההטבה בעת ההפקדה, שניתנת במס הכנסה על השכר. הפחתת התקרה תחייב בתשלום מס הכנסה על החלק שמעל התקרה החדשה שתיקבע. נקודת הייחוס לתחשיבים בדוח הכלכלן הראשי הייתה הורדה של תקרת הפטור ב־25%.

עוד כתבות

בית בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד / צילום: טל וולינסקי

עם נוף לשדות: בכמה נמכר בית עם 5 חדרים בקיבוץ אשדות יעקב?

מחיר הנכס גבוה בזכות המיקום והנוף, אך לא מדובר בעסקה היקרה ביותר בקיבוץ ● הקונה הוא תושב טבריה, שרכש אותו כדי לשנות אווירת מגורים ועל מנת שילדיו ייהנו ממוסדות החינוך האזוריים.

תכנון פרישה / צילום: Shutterstock

המומחה לתכנון פרישה ואשתו תכננו את הפנסיה המושלמת. ואז היא חלתה

יותר משלושה עשורים עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל גלן רופאנאך כתב וערך מאמרים על פרישה ותכנון לקראתה, ואפילו כתב על זה ספר - ואז הקלפים נטרפו ● בטור אישי הוא חושף מהם הלקחים הקשים, הדברים שהיה רוצה לעשות אחרת, ובמיוחד מה הוא מצטער שדחה

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

שועל אדום בעיר / צילום: Shutterstock

כמו חזירי הבר והצבועים: החיות שגילו את היתרונות של העיר - ובייתו את עצמן

ביות עצמי הוא תהליך שבו חיית בר לומדת לנצל את הסביבה האנושית לטובתה ● הדביבונים של צפון אמריקה והשועלים האדומים באנגליה הציגו שלל שינויים, פיזיים והתנהגותיים, נוכח החיים בעיר, מהקטנת מבנה גופם כי המזון תמיד זמין ועד ירידה באגרסיביות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

רה"מ הנחה: לפנות 14 מאחזים ש"מייצאים טרור יהודי"

גורמי ביטחון: "החוות הפכו למוצבים קדמיים"; בלשכת נתניהו הכחישו ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● המונים הפגינו אמש מול בית הנשיא בירושלים בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

מגמות סוף השנה בבורסות / צילום: Shutterstock

מה יעשו הדואליות היום בתל אביב, וההחלטה הגורלית של הפד השבוע

חודש דצמבר נפתח באווירה חיובית בשווקים, ומחר מניות השבבים צפויות לעלות בת"א ● נטפליקס תרכוש את וורנר ברדרס ופעילות הסטרימינג שלה, ולפי דיווחים יוון אישרה עסקת ענק עם אלביט ● ומה צפוי בהחלטת הריבית ביום רביעי הקרוב?

המייסדים: יונתן פסס, נדב שץ, יהלי סער, תום להט וגל שלזינגר / צילום: MNG

הם פרשו מהלימודים והקימו אתר שביקש לחולל מהפכה. זה הפך אותם למכונת מזומנים

טיילור ברנדס סיפקה לעסקים קטנים פתרונות מיתוג, וחלקה את השוק עם ענקיות כמו וויקס ופייבר ● שינוי כיוון כשברקע מהפכת ה-AI הביא אותה לתחום ביורוקרטי בארה"ב - שמייצר לה בשנה 100 מיליון דולר בהכנסות ו-40% צמיחה במכירות ● המנכ"ל יהלי סער: "הצלנו את העצמאים משעמום"

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

10 קומות מאוכלסות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

מגדל דה וינצ'י הצפוני. ''פגיעה בשלד'' / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה משלמת 70 אלף שקל לחודש על דיור חלופי לפנטהאוז בבניין שנפגע במלחמה עם איראן

עברו כחמישה חודשים מאז נפגע מגדל דה וינצ'י בתל אביב מטיל איראני, אך עבודות השיקום של המגדל הצפוני טרם החלו ● בינתיים משלמת המדינה כחצי מיליון שקל בחודש על דיור חלופי לדיירי המגדל

מה משמעות שם הסדרה Pluribus? / צילום: צילום מסך

מה משמעות שם הסדרה Pluribus?

באיזה מדינה מלבד גרמניה נבחר פוליטיקאי בשם אדולף היטלר, באיזו סדרת ספרים נוהגים ללכת אל "פונדק שלושת המטאטאים" ואיזה נהר מפריד בין מקסיקו לארצות הברית? ● הטריוויה השבועית

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"