סכר התחייה. ייצור חשמל בהיקף של שש תחנות כוח ישראליות סטנדרטיות / צילום: Reuters, Tiksa Negeri
בחודש ספטמבר אתיופיה השלימה את הסכר ההידרואלקטרי הגדול ביותר באפריקה על הנילוס הכחול, שמספק את רוב מי הנילוס הנשפך לים התיכון. הוא נקרא "סכר התחייה" ומתורגם לאנגלית לרוב כ"סכר הרנסאנס", ובעל הספק ייצור חשמל הגדול ביותר מפי שניים מתחנת אורות רבין בחדרה למשל, שהיא הגדולה ביותר בישראל. בעוד הסכר משנה מהיסוד את הגישה לאנרגיה באזורים הכפריים של אתיופיה, הוא מערער את היציבות האזורית ומפחיד את מצרים וסודן שבמורד הנילוס.
● 24 מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל. ההשפעה הייתה אפסית
● אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל
מהפכה אנרגטית וכלכלית
"סכר התחייה האתיופי הגדול" הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר שהיה באפריקה. בנייתו החלה ב־2011 והסתיימה רק כעת, עם חניכת טורבינת החשמל האחרונה. הוא בעל הספק ייצור חשמל של כ־5,100 מגהוואט - המקום ה־17 בעולם - אך הגדול ביותר באפריקה ומשמעותי ביכולת ייצור החשמל של אתיופיה ממקורות פנימיים. בעשור האחרון, הוא הוביל להכפלת ייצור החשמל באתיופיה, וחשוב עוד יותר: הכפלת אחוזי הגישה לחשמל במדינה עם האוכלוסייה השנייה בגודלה באפריקה. אם ב־2014 ל־27% בלבד מתושבי אתיופיה הייתה גישה לחשמל, הרי שב־2023 שיעור זה זינק ל־55%.
ברמה הכלכלית והאנרגטית זו לא פחות ממהפכה: חלקים עצומים מאוכלוסיית אתיופיה מקבלים לראשונה גישה לחשמל, והזדמנויות כלכליות חדשות נפתחות. חשוב לציין שזה לא הסכר ההידרואלקטרי הראשון באתיופיה, ואתיופיה מנצלת רבים מהנהרות שיוצאים ממנה, כמו נהר האומו שגם לאורכו הוקמו מספר סכרים. למעשה, המקור של יותר מ־95% מהחשמל באתיופיה הוא מאנרגיית מים בלבד, וכמעט כל השאר מגיע מרוח. תחנות כוח מאנרגיה פוסילית, כמו דיזל, הן קטנות עד זניחות. כך שהתלות של אתיופיה במי הנהרות היא כמעט מוחלטת.
"בניגוד למדינות אחרות שעברו תהליכי עיור מאסיביים, אתיופיה עדיין חקלאית ברובה" מספרת ד"ר אירית בק, ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב, "כאשר הטופוגרפיה המסובכת שם מקשה על פרויקטי תשתית. עוד אין נתונים עדכניים, אבל המדינה צריכה את זה יותר מתמיד. יש משבר אקלימי, ולא מעט אי־ביטחון תזונתי, כמו גם קונפליקטים פנימיים". בראשם אפשר לציין את המאבק מול המיעוט הטיגרני בצפון המדינה, שהסלים למלחמת אזרחים של ממש בין 2020 ל־2022.
הסכר, מוסיפה ד"ר בק, "הוא פתרון אפריקאי לבעיה אפריקאית. בנוסף למימון הממשלתי, אתיופיה עשתה גיוס המונים ומלווה, כולל מהפזורה האתיופית הגדולה בעולם. גם סין הייתה מעורבת (למשל במימון הטורבינות והציוד החשמלי, ע"א) ועדיין - במידה רבה זה פרויקט ביוזמה ובמימון אתיופי".
גם ברמה הפוליטית, הסכר מבטא פיתוח ומחזק את שלטונו של ראש הממשלה אבי אחמד, במדינה עם קשיים פנימיים רבים. פרסומים ממשלתיים על שילוט אלקטרוני באדיס אבבה אף חגגו את השלמת הסכר, מה שמבטא את החשיבות הפוליטית שלו בעיני השלטון.
המשבר מול מצרים
לא כולם מרוצים מהסכר החדש. "הנילוס הכחול, שמספק את מרבית המים של הנילוס, מתחיל באתיופיה. מצרים וסודן תלויות במים האלה כדי לספק את הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה", מסבירה ד"ר בק. "אתיופיה, מצד שני, טוענת שהמים האלה קודם כל שלה - ומתנערת מהסכמים ישנים מימי הבריטים שנתנו עדיפות גדולה למצרים בשימוש בהם. מבחינת אתיופיה, לקחו לה את המים. אלא שכמובן, לשינוי יהיו השלכות אזוריות גדולות, וזה יוצר מתיחות גדולה מול מצרים, שם הנילוס משפיע על כמאה מיליון איש. גם מול סודן נוצרה מתיחות, אלא שהיא שקועה במלחמת אזרחים ואין לה הרבה השפעה היום".
לאחרונה, מצרים וסודן חוו הצפות משמעותיות של מי הנילוס, ואלו האשימו את השלמת הסכר. אתיופיה מהצד השני השיבה שאלו טענות "שגויות ומשמיצות, שמוליכות שולל את הקהילה הבינלאומית" ו"אין לכך שום קשר לאתיופיה". אך כנראה החשש הגדול ביותר הוא היכולת הגאופוליטית של אתיופיה "לסגור את השערים" על הנילוס או לפחות לשלוט בזרימתו.
מול מצרים, הטונים לעיתים עלו עד כדי איומים במלחמה. "היו הרבה ניסיונות להידברות בין אתיופיה ומצרים, אבל זה לא ממש הצליח. אני לא חושבת שתהיה מלחמה", מבהירה ד"ר בק, "כי שתיהן לא במצב לזה, אבל אם תהיה בעיה עם אספקת המים - זה עלול להוביל למשבר הומניטרי אדיר".
היחסים שעומדים במבחן
ברקע הדברים האלה, היחסים הקרובים בין אתיופיה לישראל עומדים בפני מבחן. גורמים ממשלתיים מתארים את אתיופיה כ"שער של ישראל לאפריקה", וגם חברת התעופה הלאומית שלה, אתיופיאן, הייתה החברה הזרה הראשונה שחזרה לטוס לישראל אחרי פרוץ המלחמה, כבר בדצמבר 2023. ובכל זאת, ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, שנולד בחבל טיגריי באתיופיה, מזהיר כי "בשנים האחרונות ניכרת התקרבות רבה של אתיופיה למדינות ערב ולאיראן, וכשנשיא איראן איברהים ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק ב־2024, רה"מ אבי אחמד ספד לו". זאת בנוסף להשפעה הסינית שניכרת במיזמי הבנייה והתשתית במדינה. שלטי שדה התעופה באדיס אבבה, למשל, הם באמהרית, סינית ואנגלית.
אך בעיני ח"כ סולומון, "מעבר להיסטוריה ולתרבות המשותפת, היחסים בין אתיופיה לישראל הם קודם כל כלכליים ואפשר לשפר אותם מאוד. בפגישה איתם הם פירטו תחומי פיתוח שבהם הם ישמחו לעזרה של ישראל, לרבות מים, חקלאות וניצול משאבי טבע, וזה דורש השקעת משאבים לאורך זמן". וחשוב מכך, הוא מדגיש - בשל המרכזיות של אתיופיה בפוליטיקה הפאן־אפריקאית כולה, היא יכולה להשפיע למען ישראל על מדינות אפריקאיות נוספות. תנופת הפיתוח שלה, אם כן, יכולה להיתמך בידי ישראל, ובכך לרכוש השפעה ניכרת באזור הצומח ביותר בעולם.