מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: ניב קנטור
במשרדי הממשלה נוהגים לדגול באיזון בין פתיחת היבוא לשם הקלה על יוקר המחיה לבין שמירה על מלאים להסתמכות עצמית בשעת חירום, אך לפי דוח מבקר המדינה האחרון, נרשם כישלון בשני הצירים הללו.
רפורמות היבוא - בעיקר בתחום המזון - לא הצליחו להביא יבואנים קטנים שיגבירו תחרות, ובמקביל, מערך ביטחון המזון של ישראל לוקה בחוסרים חמורים, המזון מאוחסן בתנאים גרועים, ולרשויות אין מספיק מידע אודותיו.
● מבקר המדינה מצא - לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים
● מבקר המדינה מזהיר: תשתיות התחבורה לא יספיקו בעתיד
● המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
"הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית, ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך", כתב המבקר מתניהו אנגלמן. שר הכלכלה ניר ברקת השיב כי "הרפורמות שהשקנו כבר מוכיחות את עצמן בשטח".
איפה כן ירדו מחירים?
לפי דוח המבקר, היקף החשיפה ליבוא בישראל עומד על 26.9% מהתוצר - כמעט מחצית מהממוצע במדינות ה־OECD שעומד על 51.9%. רק רבע מהיבוא הוא של מוצרי צריכה, והשאר חומרי גלם, אנרגיה ומוצרי השקעה. התוצאה: שוק ריכוזי, שבו תחרות מחו"ל כמעט ואינה משפיעה על המחירים המקומיים.
ממשלות בהווה ובעבר הכירו בבעיה וקידמו רפורמות שנועדו להסיר חסמים ולעודד יבוא, אך רובן נתקלו בקשיים יישומיים.
לפי הדוח, שינויים ברפורמת "קסיס דה דיז'ון" מ־2022 "גרמו לבלבול בקרב סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה לא השיגו את מלוא פוטנציאל החיסכון ליבוא טובין לישראל בהפחתת האסדרה ולהפחתת יוקר המחיה. כך למשל, עלה קושי ליישם את מסלול ההצהרה במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם מסוימים בגלל דרישות ייחודיות לישראל".
רפורמת "לא עוצרים בנמל" מ־2024 אומנם חסכה עלויות מסוימות, אך יצרה חוסר בהירות רגולטורית. ולבסוף, הרפורמה הגדולה ביותר עד כה שנכנסה לתוקף ב־2025, "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", סבלה מחוסר במדיניות אכיפה ברורה. "נמצא כי ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי היבוא, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו", נכתב. במשרד המבקר הסתייגו וציינו כי הבדיקה נעצרה באפריל, וייתכן כי מאז נרשם שיפור.
המבקר ממליץ לשר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות וליישב סתירות בין החוק הישראלי לבין הדרישות האירופיות, "תוך שימוש בסמכות השר להעברת חקיקת משנה" לפי הצורך.
ברקת מצידו טוען כי הרפורמות כבר מניבות תוצאות, אך בפועל, ההשפעה שלהן בינתיים לא דרמטית כפי שקיוו. "יש יותר תחרות, יותר יבואנים ומחירים שיורדים לצרכן הישראלי", אמר. "אנחנו עוקבים אחרי הנתונים בזמן אמת וממשיכים לעודד את היבואנים בהסברה ובהדרכה, כדי שכל משפחה בישראל תרגיש את ההקלה ביוקר המחיה".
במשרד הכלכלה מציינים עלייה ביבוא של אופניים, מכונות קפה ומקררים, לצד ירידות מחירים במכונות כביסה ושואבי אבק - אך חלק מהמוצרים הללו נמצאים בכלל תחת רפורמה מקבילה של משרד האנרגיה, שמייחס את ירידת המחירים במוצרי חשמל כמו מכונות כביסה ומקררים אליה.
למעשה, הפתיחה ליבוא השפיעה יותר על מוצרי החשמל, שבהם קיימת ממילא מגמת ירידת מחירים עולמית, ופחות על תחום המזון - שם החסמים מורכבים בהרבה.
הפריון החקלאי בירידה
נושא נוסף שהמבקר מתעכב עליו הוא "ביטחון המזון", שהפך לדגל המרכזי של משרד החקלאות - עד כדי הוספת המונח לשם המשרד. לפי הדוח, כל שלושת היסודות של ביטחון המזון בישראל לוקים בחסר: הייצור המקומי, היבוא ומחסני החירום.
ענף החקלאות המקומי מייצר פירות וירקות באופן נרחב (שם נמצאים חסמי היבוא העיקריים), אך קיימת תלות כמעט מוחלטת ביבוא של סוכר, דגים, דגנים, שמנים, קטניות ובשר מחו"ל. זאת ועוד, הפריון החקלאי בישראל נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון - בניגוד כמעט לכל ענף כלכלי אחר.
כך, קשה להגיד שההגנה המוקפדת על יצרנים מקומיים בתחומים מסוימים מובילה לכושר ייצור עצמי משמעותי. בנוסף, משרד החקלאות לא בחן את רמת הריכוזיות ביבוא, כלומר את התלות במדינות מקור ספציפיות.
אך הקושי הגדול ביותר, לפי הדוח, מגיע היכן שאמור להיות קו ההגנה האחרון של ישראל בכל הנוגע לביטחון מזון: מחסני החירום. שם אמורים להימצא מוצרי יסוד כמו אורז, סוכר ומזון לתינוקות ועוד. בפועל, בשניים מתוך עשרת המוצרים נרשמו חוסרים משמעותיים בהתקשרויות עם ספקים, ובמוצר אחד קיים מחסור בפועל של 56%.
גם מחסני החיטה, שבאחריות משרד החקלאות, סובלים מליקויים חמורים: אין מידע על המלאי התפעולי של טחנות הקמח, שהם חלק ניכר מהעתודה בידי ישראל; במרבית האתרים החיטה נמצאה נגועה בחרקים, בעובש ובפסולת יונים; ב־11 מחסנים לא הייתה כלל חיטה, וחמישה מהם הכילו חיטה בכמות בלתי מספקת.
"למעט אתר אחד שבו צוינו לטובה רמת הניקיון הגבוהה וטיפולי ההדברה שמתבצעים כנדרש, בכל יתר האתרים שבהם נערכו ביקורות - מאוחסנת חיטה שלא עמדה בתנאים הנדרשים. בין היתר היה חלק מן החיטה נגוע בחרקים, בעש ובפסולת יונים; חלקה הוחזק בטמפרטורה חמה ולפיכך נמצא כ'מעופש'; וחלקה היה נגוע באבק", כתב המבקר.
המבקר מצא כי בשלושה רכיבים של מספוא לבעלי חיים קיים מחסור של 50%, ובאחד מהם אין מלאי חירום כלל. מאז מלחמת "חרבות ברזל" נדרשת רמת מלאי גבוהה אף יותר, מה שרק הגדיל את הפערים בין הרצוי למצוי.
משרד החקלאות: קידמנו שינוי היסטורי
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי "הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה, וזאת לאחר שנים שנושא זה הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי־גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.
"בתוך כך, המשרד קידם שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו. כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת־טווח. התוכנית שמה לה למטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר־השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף־פעולה חוצה־ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.
"מעבר לתוכנית לביטחון מזון וכחלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035, במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.
"לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת עבודת המטה, נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בנוסף בזמן המלחמה רשות החירום הלאומית עדכנה את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פירסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.
"בנוסף, המשרד יזם חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.
"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים.
"בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אללה נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".