המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים​​​​​​

במשך כמעט שנתיים, ט’, קצינת אג"ם ביחידת 504 להפעלת סוכנים באגף המודיעין ועורכת דין במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, חיה בין שלושה עולמות: מילואים, הריון ועבודה. בעלה מגויס גם הוא.

● ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
● כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
● המלחמה הסתיימה ובאוצר מתכננים לקצץ במענקים ובהטבות לאנשי המילואים
● דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה

טל מתארת מציאות מתוחה ובלתי צפויה, ג'אגלינג בלתי פוסק בין חקירות לשיחות מהמשרד. היא לא לבד. מאז תחילת המלחמה גויסו כ־300 אלף משרתי מילואים, רבים מהם חוזרים כעת לשוק עבודה שהשתנה. חלקם עושים זאת בהדרגה, אחרים בקצב מהיר.

"אני חושב שהדבר הכי מאתגר הוא המעברים", מעיד דור חיימוב, נשוי ואב לשניים אשר גויס כבר ב־7 באוקטובר לצנחנים, ועשה מאז 400 ימי מילואים. חיימוב חזר לפני שבועיים לעבודתו כמנהל מוצר ב־Fullpath. "בצבא הכול מאוד על אוטומט: יש נהלים ברורים, כולם יודעים מה לעשות. ההייטק, לעומת זאת, זה עולם אחר לגמרי, צריך לחשוב, לפרק דברים ולתכנן קדימה".

 דור חיימוב, עשה 400 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר / צילום: פרטי

הסבבים, כך הוא מתאר, לימדו אותו שחשובה ההדרגיות בחזרה, וצד שני, "לא כדאי למשוך את זה יותר מדי". כמו שריר, הם בונים את היכולת לנוע משגרה אחת לאחרת.

גיא לנדב, דאטה אנליסט בחברת הפינטק הישראלית Grain, שירת כלוחם מילואים בחטיבת הנח"ל הצפונית במשך יותר מ־200 ימים, במהלכם הבין כמה חשוב לא להתנתק לגמרי מהעבודה. "ניסיתי להישאר 'בלופ', להיות בשיח מול הגורמים הרלוונטים בעבודה וגם למצוא את הזמן להיות עם המשפחה כשאני כבר חוזר הביתה". אחד משני ילדיו נולד תוך כדי המלחמה.

יעקב פרץ, מנהל קשרי לקוחות ביוניקורן הסייבר פנטרה, משרת קרוב ל־500 ימי מילואים ומספר סיפור דומה: "האתגר המשמעותי מבחינתי, שממנו נגזרות כל השאר, הוא איך חוזרים להתנהג כמו אזרח רגיל. אני רגיל לקצב אחר - כשמשהו דחוף זה עניין של חיים ומוות. לוקח זמן לווסת את עצמך, להתרגל מחדש לדברים הרגילים. זה משפיע על הכול. בימים הראשונים זה הכי מורגש, עד שמוצאים את הקצב הנכון". מה שסייע לו זו מתכונת של שבוע-שבוע שאושרה מול הצבא והעבודה. "הרגשתי שאני עדיין בעבודה, חלק מהמערכת" הוא מספר.

למי יהיה קשה יותר?

בעוד המילואימניקים לומדים איך להסתגל מחדש, בחלק מחדרי ה־HR מנסים לתפור לכל אחד מהם חליפה משלו. לנה מזמר, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Commit, חברת שירותים שנותנת מענה גם לפרויקטים ביטחוניים, מספרת על האתגר הכפול בחברה.

"קרוב ל־20% מכוח האדם שלנו גויסו למילואים. עם פחות עובדים נדרשנו להתמודד עם משימות שהפכו דחופות יותר, ובמקביל לשמור על קצב העבודה מול לקוחות בינלאומיים, בחלק מהמקומות אף להגביר אותו".

לגבי שובם של אנשי המילואים, היא קובעת כי כל מקרה לגופו. "חלק מהעובדים החליטו לחזור לעבודה כשהיו בחופשות מהמילואים. יש כאלה שצמאים מאוד לחזור לשגרה ורוצים להמשיך בדיוק מאיפה שהפסיקו, ואחרים זקוקים לחזרה הדרגתית יותר. אנחנו מתאימים את עצמנו אליהם, מאתרים את הצרכים באמצעות שיחות פתוחות, בעיקר מול המנהלים הישירים".

רועי הלדשטיין שותף-מנהל ב־TEAM8, מחלק את החוזרים לשתי קבוצות. "הקבוצה הראשונה כוללת את מי שהיו in and out - נכנסו ויצאו מהמילואים לסירוגין - ובתוך התקופה הזו הצליחו להשתמש בכלים שרכשו בשנים האחרונות, בין אם בקורונה ובין אם במשבר של 2023".

לדבריו, "הם שמרו על היכולת לעבוד מרחוק, לתפקד בתנאי לחץ ולשמור על גמישות. אני רואה את זה היטב בארגונים. ברגע שהשיטות האלה עבדו גם תוך כדי המלחמה, אותם אנשים יחזרו לשוק העבודה בצורה טובה ומהירה מהצפוי".

הוא מוסיף, כי "הקבוצה השנייה היא של מי שלא הייתה להם האפשרות לשמור על השגרה ההיברידית הזו. אלה חיילי מילואים ששירתו כמעט ברצף, מנותקים מהעולם האזרחי. חלקם לא חזרו מסיבות כלכליות או רגשיות, או פשוט כי היו מושקעים לגמרי בשירות. שם, לדעתי, תיווצר בעיה גדולה יותר של חזרה והסתגלות".

לדבריו, גם האתגר הנפשי נוכח. "אנשים חוזרים אחרי שעברו חוויות מאוד קשות, ראו דברים קשים, עמדו במקומות שלא היה להם זמן לעבד ולהפנים. כשאנשים כאלה חוזרים הקושי המקצועי הוא הקטן מבין השניים. למדנו לעשות את זה בתקופות אחרות, לייצר תהליכים סדורים. זה הקושי הגדול".

השוק שאליו חוזרים משרתי המילואים הוא לא השוק שהם עזבו. בשנתיים האחרונות, מקומות העבודה למדו להסתדר בלעדיהם: עברו לאוטומציה, חילקו תפקידים וסמכויות מחדש ואימצו פתרונות של בינה מלאכותית כדי לגשר על החוסרים.

אייל בר עוז, מנכ"ל חברת הגיוס Webiz מסביר כי המלחמה תפסה את תעשיית ההייטק בסוג של קונפליקט.

"מצד אחד, כל התהליכים שהתרחשו חיזקו את המעסיקים: הביקוש למשרות היה גבוה מתמיד, הכניסה של ה־AI הובילה לשינוי באופי העבודה וביטול משרות קיימות, וכן הסביבה המאקרו-כלכלית חייבה זהירות וגיוסים נמוכים אם בכלל. אלא שבאותה נשימה החברות נדרשו דווקא בתקופה זו ליותר אנושיות, התחשבות וגמישות שכן עובדים רבים גויסו למילואים, בנות ובני זוג נדרשו לחפות עליהם וכך גם קולגות או מנהלים. בזמן מלחמה קל יותר להסביר להנהלה או למשקיע למה חל עיכוב ביעדים וגם לשלוח הטבה או פינוק לחזית או למשפחת המילואימניק. אלא שדווקא עכשיו זו 'שעת המבחן' האמיתית".

הוא צופה כי, "עובדים לא בהכרח יחזרו בכשירות גבוהה ורבים מהם גם מתמודדים עם השלכות המלחמה. ייקח זמן עד שהם ישובו לתפקוד מלא וייתכן שכעת הם יידרשו לתמיכה גדולה יותר, התחשבות והתאוששות. כמו כן לא מן הנמנע שעדיין יהיו גיוסי מילואים במתכונת גבוהה".

 אייל בר עוז, מייסד ומנכ''ל Webiz / צילום: יח''צ

הלדשטיין, סבור כי "עבור מי שבאמת היה out לגמרי - בהרבה מקרים הארגון, בלית ברירה, למד לתפקד בלעדיו או בלעדיה, וזה קצת מפחיד. ופה ה־AI יכול להיות גם חיסרון אבל גם יתרון. אנחנו רואים את ה־AI היום כמגביר פרודוקטיביות, ככלי שלא בהכרח בא להחליף עובדים כמו שאולי חשבנו בהתחלה, ואולי זה עוד יקרה, אבל בשלב הראשון אנחנו רואים אותו כמגביר כוח, כמינוף. ופה החבר’ה שחוזרים יכולים להשתמש בכלים האלה כדי לקצר את הפער שנוצר להם".

יש גם יתרונות

מהצד של המילואימניקים, הם מעידים כמעט באופן גורף על הצורך להוכיח את עצמם מחדש, גם כאשר המעסיקים נתנו להם גב מלא.

עמית לוברמן, מתכנן פיננסי ב־SFP, סוכנות לביטוח פנסיוני ותכנון פיננסי, שביצע למעלה מ־200 ימי מילואים ביחידת מילואים קרבית של חיל האוויר, מסביר כי "אחד האתגרים הגדולים זה שאתה חוזר לסביבה שהמשיכה לרוץ בלעדיך. מצד אחד יש פער טכני - דברים השתנו, לקוחות או פרויקטים התקדמו. מצד שני יש פער מנטלי, אתה חוזר עם פרופורציות אחרות לגמרי. במובן מסוים, השירות במילואים חידד לי דווקא את החשיבות של חדשנות וניהול זמן - ללמוד מהר, להתאים את עצמי, ולנצל כלי AI שנותנים פתרונות יעילים בכמעט כל תחום".

חיימוב מספר שכמי שהשתדל להישאר בלופ, תחושת הפער עדיין קיימת: "אתה חוזר ורוצה להוכיח את עצמך מחדש. יש גם מין תחושת פומו כזו. אתה נכנס, רואה שהדברים השתנו, שעובדים קצת אחרת, וצריך לסגור פערים, הבינה המלאכותית מאוד עוזרת".

כרמית גילאון הלב, Head of HR & People Excellence, ב־codevalue, מסבירה כי החברות מזהות גם יתרונות בחזרה של המילואימניקים, על אף הצורך להשלים פערים. "הם מביאים איתם לא רק ניסיון מבצעי, אלא גם תובנות על ניהול מצבי קיצון, על עמידה בלחצים ובמובנים רבים הם מזכירים לכולנו למה אנשים עדיין במרכז, גם בעולם הכי טכנולוגי שיש".

ט', מעידה על כך בעצמה: "גם עכשיו בחזרה שלי אין לי ספק שהיה מאוד ברור שמי עושה את העבודה במקומי לא מחליף אותי. חזרתי וקיבלתי את התיקים שעבדתי עליהם. לא הרגשתי שמתרגלים לעבוד בלעדיי, ושדווקא מעריכים את היכולות שרכשתי כדי המילואים, אם זה פיקוד ומנהיגות ועבודה תחת לחץ".

מה החוק אומר?

במהלך השנתיים האחרונות, הורחבה משמעותית ההגנה על משרתי המילואים, הן מכוח החוק והן מתוקף הסכמים קיבוציים אשר הורחבו בצווים.

לדבריהן של עורכות הדין מיכל זהר ונועה פלר ממן, שותפות במחלקת דיני עבודה, משרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך שירות המילואים, וכאשר השירות נמשך שלושה ימים רצופים או יותר, ההגנה נמשכת גם ל־30 ימים לאחר סיומו. פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה בתקופה זו אפשריים רק באישור מיוחד מוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, ורק אם הוכח שאין קשר בין הפיטורים לבין השירות.

עובדים ששירתו שירות מצטבר של 60 ימי מילואים בשנה מוגנים מפני פיטורים או פגיעה בתנאים גם במשך 60 ימים מתום השירות. יחסי העבודה נחשבים נמשכים גם בזמן השירות, ולכן העובד ממשיך לצבור ותק, ימי חופשה, מחלה והבראה.