ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי
המושב הרביעי של הכנסת נפתח בסערה. בין שלל האירועים, עלה לדוכן המליאה ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשא נאום שבו הציג שורת הישגים. אחת הסיבות לגאווה, לפי נתניהו, היא הכלכלה: "כולם הסבירו לנו שכלכלת ישראל תתמוטט... אז אני רוצה להגיד לכם - ההישגים של כלכלת ישראל תוך כדי המלחמה מעוררים השתאות ברחבי העולם". על מה נתניהו דיבר, ואיך זה עומד במבחן העובדות?
● עם תוצר לנפש של 64 אלף דולר, ישראל תשקיף מרחוק על הכלכלות האלה
● מודי'ס: ההסכם בעזה "חיובי לדירוג" של ישראל - אבל הסיכון עדיין גבוה
"האינפלציה בירידה". מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר אכן ירד ב־0.6%, מה שהביא את האינפלציה השנתית ל־2.5% - נתון שנמצא בתוך "יעד האינפלציה" של בנק ישראל (שעומד על 1־3%). המרכיב העיקרי שהשפיע על ירידת המדד הוא "הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות לארץ".
"השקל חזק, הבורסה בשיא של כל הזמנים". בהתאם לדברי נתניהו, השקל באמת התחזק באופן משמעותי. בנק ישראל מפרסם נתון של שער החליפין של השקל מול ממוצע משוקלל של 21 מטבעות, המייצגים את 29 שותפות הסחר העיקריות של ישראל ("שער החליפין הנומינלי האפקטיבי"). מנתוני הבנק עולה שלפני כשבועיים, השקל הגיע לרמתו החזקה אי פעם מול סל המטבעות. גם הבורסה שברה השנה שיאים - והחודש היא עלתה לגבהים שלא נראו מעולם.
"האבטלה בשפל". שיעור האבטלה הגיע לשפל היסטורי של 2.5% ביוני השנה. אומנם כיום הוא כבר עומד על 2.8%, אבל עדיין מדובר בנתון נמוך מאוד ביחס לעבר. ואולם, המלחמה אולי "מעוותת" מעט את נתוני האבטלה, שכן ייתכן שצעירים שהיו יכולים להירשם כ"מובטלים" יצאו לשרת במילואים.
הנתון שנתניהו לא הזכיר. אבל עם כל הכבוד לנתונים חסרי התקדים בשווקים הפיננסיים, כדאי לקחת בעירבון מוגבל את הטענות המבקשות להסיק מהם על עוצמת הכלכלה. פרופ' ערן ישיב מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב אמר לנו בעבר כי "כשמדברים על כלכלה חזקה מתכוונים לפעילות ריאלית, למשל צמיחת התוצר, התוצר לנפש ושיעור התעסוקה. הקשר בין פעילות ריאלית לשווקים פיננסיים הוא חלש מאוד. בזמני מלחמות סביר שהוא עוד יותר חלש. נכון שהבורסה והשקל התחזקו, אבל הביצועים הריאליים חלשים מהממוצע. הנתונים של השנה האחרונה לא מעידים כלל על קשר חזק".
על התעסוקה כבר דיברנו, אבל מה בנוגע לצמיחת התוצר? כאן המספרים פחות מחמיאים. לפי האומדן המעודכן ביותר, ברבעון השני של השנה כלכלת ישראל רשמה צמיחה שלילית של 3.9% במונחים שנתיים. ואולם, גם כאן חשוב לזכור שהנתון משקף בעיקר את עצירת הפעילות במשק למשך 12 יום בזמן המבצע באיראן, שהתרחש ביוני.
תחקיר: יובל אינהורן