שני, יזמת בתחום הפינטק, מתעוררת שוב מוקדם, הרי בארץ כבר אמצע היום. בקרוב היא תעמוד מול משקיעים אמריקאים בתקווה שישימו את אמונם (והונם) בסטארט־אפ שלה. בראש רצות המחשבות: אני מוכנה? יאמינו בי? האם אעמוד בציפיות?
● הפקולטה | אדם או בינה מלאכותית: מי תעדיפו שיהיה המנהל שלכם?
● הפקולטה | מהנחתת מטוס לתיאוריות קונספירציה: למה חשוב לשאול שאלות דווקא כשנדמה לנו שיש ודאות
● הפקולטה | לדמיין יום עבודה בעוד חמש שנים: כך תנהלו את הצעדים הבאים בקריירה שלכם
המסע היזמי ממותג כנוצץ. אנחנו מסונוורים מהאקזיטים ומדברים על העצמאות, הסביבה החדשנית של היזמים, הכסף, אבל מה שנותר בעלטה הוא המחיר הרגשי. "המציאות היא רגעי שיא אדירים, שפל עמוק ולחץ בלתי פוסק. לא נראה לי שאנשים רוצים לשמוע על שני האחרונים" אמר ב־2017 מנכ"ל טסלה אילון מאסק. ואכן 81% מהפאונדרים לא משתפים במה שעובר עליהם, בתחושות הלחץ, הפחד, הבדידות, והספק העצמי.
גורמי הלחץ המובילים
מכון המחקר "Startup Snapshot" אסף נתונים מ-404 פאונדרים, 59% נתונים מישראל והיתר מאירופה ומצפון אמריקה. 44% מהם דיווחו על לחץ גבוה, ובין 37%-10% על תגובות לחץ כמו דיכאון, חרדה ושחיקה. נתונים בינלאומיים מציגים סיפור דומה: 52% מהיזמים מדרגים את רמת הלחץ שלהם כ-7 ומעלה (מתוך 10), ו-71% מדרגים מעל 7 לאחר גיוס מימון.
יזמים חווים גורמי לחץ שונים, חלקם פנימיים אחרים חיצוניים. נתמקד בשלושה מרכזיים:
אי־ודאות: אנחנו תמיד חסרים מידע על העתיד. אי-הוודאות מחייבת את השוק בכלל, ויזמים בפרט, להיות דרוכים ולקבל החלטות מהירות בלי מספיק מידע.
עבור חלק מהיזמים, אי-הוודאות מונעת גם מבפנים, כשהם טרודים בשאלות הקשורות לטיב המוצר, יכולתם לגייס הון, עמידה בהבטחות ועוד. ואכן לפי הנתונים מעל מחצית מהפאונדרים חווים לחץ ברמה גבוהה מאוד ביחס לעתיד הסטארט-אפ שלהם.
בדידות: בתקופה הקורונה עלתה המודעות לתחושת הבדידות בעבודה. אך בדידות ראש.ת הארגון שונה. למשל, הם אינם משתפים באתגרים מצד אחד, שומרים על מרחק שיאפשר קבלת החלטות קשות, אך מהצד השני מתבקשים גם לייצר קרבה ולהתעניין בעובדים ובחייהם.
חווית הבדידות של יזמים דומה. 76% ממייסדי הסטארט-אפים חווים בדידות - 50% יותר ממה שמדווחים מנכ"לים. התדמית שפאונדרים נאלצים להחזיק בה היא מורכבת ונשמרת גם מחוץ לעבודה. הם צריכים לשדר ביטחון בעצמם, במוצר, בחברה אל מול המשקיעים, וגם אל מול השותפים, העובדים, הסביבה, ואפילו אל מול משפחתם התלויה בהם כלכלית.
השמירה על התדמית עלולה להפוך למעין עבודה רגשית (emotional labor) - ניסיון מתמשך להציג רגשות רצויים חברתית, גם כשלא באמת מרגישים כך. השאלה היא לאורך כמה זמן יכול אדם לתפקד בחוויה של בדידות, תוך כדי שהוא מגייס את כישורי המשחק והעמדת הפנים שלו? זו עמדה שכרוכה בהשקעת משאבים רבים ועלולה להוביל לשחיקה. תמיכה משפחתית וחברתית יכולה להקל על הבדידות, אלא שלפי נתוני הדוח, יזמים מבלים עוד פחות זמן עם משפחה וחברים.
פחד מכישלון: אצל יזמים החשש מכישלון נבנה מתוך הציפייה להצלחה, המשקיעים, המחויבות לעובדים והצורך להוכיח לסביבה - כל אלה עלולים ליצור עומס נפשי כבד. 69% מהפאונדרים מדווחים על פחד מכישלון, כשהפחד נובע מדאגה לפוטנציאל הרעיון, או מחשש לגבי היכולת להקים מיזם - הוא לרוב מעכב. יחד עם זאת, ישנם מקרים שהפחד דווקא יכול להניע לפעולה, למשל כשהוא מגיע מחששות הקשורים לעלויות, לביטחון כלכלי או ליכולת להשיג מימון.
כך תתמודדו עם הקושי
למרות הכול, 77% מהיזמים נמנעים מקבלת עזרה מקצועית בגלל החשש מסטיגמה. הצעד הראשון הוא העלאת המודעות לנושא. לצידה, יש גם שורת המלצות שיכולות לעזור לכל יזם ברמה האישית והן מתחילות בלהקדיש זמן לנושא, שעה בשבוע שבעתיד תחזיר את עצמה כשתמנע עיכובים נוספים. עצות נוספות:
● הזכירו לעצמכם שוב ושוב למה התחלתם את המסע היזמי - הסיבה והמשמעות שמאחורי הדרך יכולות להחזיק אתכם בטווח הרחוק.
● חשבו מהם הדברים שמחזקים וממלאים אתכם. למשל, עבור רבים תמיכה חברתית היא חיונית, ולא רק במקום העבודה, אלא גם ממעגלים חיצוניים.
● אפשר לפנות לתמיכה חברתית-מקצועית - יזמים שנמצאים בשלבים דומים לרוב מדברים את אותה השפה ומבינים את מורכבות האתגרים. גם יזמי עבר יכולים לשמש כמנטורים.
● זקקו מהי התחושה איתה אתם מתמודדים ומה היא מנסה ללמד אתכם. זיהוי ומסגור רגשות הוא כלי ניהולי. למשל: אם אתם חשים חוויה של פחד מכישלון, היזכרו בפעם הקודמת שהרגשתם כך. בראייה לאחור, האם באמת היה שם "כישלון" או הזדמנות ללמידה? האם ניתן "להגדיר מחדש" כישלון?
● ייעוץ ארגוני ופסיכולוגי יכול לסייע להתמודד עם הקושי, לאפשר פורקן וגם להוות מקור לקבלת כלים. אפשר גם להיעזר ב-AI ככלי ביקורתי להכנה לפגישות.
● אורח חיים בריא הכולל שינה ופעילות גופנית קבועה, שאתם גם נהנים ממנה.
יזמים אינם חסינים מכאב או חופשיים מלחץ, הם אנושיים. ההכרה בקיומם של גורמי הלחץ וההתמודדות היא הצעד הראשון לקראת שינוי.
