עולים חדשים מגיעים לארץ / צילום: Shutterstock
ב־1 בינואר 2026 יבוטל הפטור לעולים חדשים ותושבים חוזרים מדיווח על הכנסותיהם בחו"ל למשך 10 שנים. הפטור נכנס לספר החוקים ב־2018, במסגרת רפורמת מיסוי שזכתה לכינוי "חוק מילצ'ן" והעניקה לעולים חדשים ותושבים חוזרים פטור גם ממס וגם מדיווח על נכסים והכנסות שמקורם מחוץ לישראל למשך 10 שנים מרגע שהפכו לתושבי ישראל. ואולם, במסגרת חקיקה חדשה שתיכנס לתוקפה בתחילת השנה בוטל הפטור מדיווח, ואת השלכות הביטול מומחי המס כבר רואים בשטח.
● "מידע חסר ושגוי": מבקר המדינה מצא - לא ניתן לסמוך על עסקאות הנדל"ן שמציגה רשות המסים
● הפסידו לרשות המסים בפסק דין דרמטי: האחים שפירא ישלמו למדינה מיליוני שקלים
"יש כבר גל של עולים חדשים שמתכוונים להגיע לארץ עד סוף השנה", מספר עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד בנימיני ושות' המתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי. "מהקיץ אנחנו רואים יותר אנשים שאומרים 'אולי זה הזמן להגיע לישראל', אבל המלחמה עוד הייתה ברקע אז חלקם המתינו. עכשיו כשהמלחמה הסתיימה הם כבר עם חצי רגל פה. אנשים שיש להם זיקה לישראל ובכל מקרה היו מגיעים לכאן לחודשיים־שלושה בכל שנה, וגם הייתה להם תוכנית לעלות לארץ 'יום אחד', מוציאים את המחשבות הללו לפועל".
לדברי עו"ד בנימיני הרבה "עולים בפוטנציה" מגלים עניין בעלייה עוד השנה, חרף הזמן הקצר לביצוע המהלך. "יש לי לא מעט לקוחות על הגדר. יהודים מארצות הברית ואירופה שכבר יש להם בתים בארץ ולחלקם יש משפחה בארץ, לפעמים ילדים, ותמיד חשבו שהם רוצים לגור מתישהו בישראל, אבל לא הבשיל אצלם המהלך. עכשיו הם מבינים שאם יעשו זאת אחרי 1 בינואר הם יצטרכו לדווח על כל ההכנסות הפטורות שלהם בחו"ל, אז הם מתייעצים איך מקדמים את הצעד הזה דווקא השנה".
ביטול הפטור מדיווח - בשל אזהרת ה־OECD
חוק מילצ'ן סובב סביב הפטור מדיווח ותשלום מס על הכנסות מחו"ל של עולים חדשים ותושבים חוזרים לישראל. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ'ן", לאחר שאיש העסקים ארנון מילצ'ן היה אחד הנהנים המרכזיים מהארכת הפטור בשנת 2018, ונטען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל להארכת הפטור לטובתו. האישום נגד נתניהו בתיק 1000 סובב סביב ההארכה האמורה.
החוק נחקק ב־2008 כדי לעודד עלייה של כסף יהודי לישראל. התוצאות לא איחרו לבוא, ובשנים 2009-2010 נהרו לישראל בעלי הון שחיו בחו"ל, בהם סמי עופר המנוח ובנו אייל, איל הנדל"ן סול זכאי, יזם ההייטק ארנון כ"ץ וטדי שגיא.
במשך העשור האחרון ניסו מנהלי רשות המסים לבטל את הפטור ממס ומדיווח - ולכל הפחות את הפטור מדיווח - אך נתקלו בחומה בצורה מצד פוליטיקאים רבים. בין לבין זכה החוק גם לביקורת בינלאומית חריפה על כך שישראל משמשת "מקלט מס" לכסף שחור, וגם ביקורת מבית, ובין היתר מכיוון מבקר המדינה שכתב כי ההקלות בחוק מילצ'ן יוצרות סיכון למשיכת גורמים עברייניים.
ביטול הפטור מדיווח לבסוף נולד על רקע אזהרת ה־OECD כי ישראל תיכנס ל"רשימה השחורה" של מדינות שלא מצייתות לכללי השקיפות הבינלאומיים, ותהיה חשופה לסנקציות כלכליות אם לא תחדל מלספק "מקלט מס" ולסייע להעלמת נכסים גם ממדינות אחרות.
החקיקה שאושרה באפריל 2024 כוללת שני שינויים מרכזיים בנוגע לדיווח על הכנסות ואחזקות בחו"ל: היא מחייבת דיווח ומסירת מידע לגבי בעלי זכויות בתאגידים ובנאמנויות, וכן מחייבת דיווח ומידע על כלל הנכסים וההכנסות בעולם של תושבים חוזרים ועולים חדשים. ואולם, כאמור, ההטבה המרכזית, הפטור ממס למשך עשור, לא בוטלה.
החשש העיקרי: שימוש לרעה במידע
"למרות שהטבות המס לא נעלמות, הרעיון לדווח על כל ההכנסות בחו"ל לרשויות המס בישראל מלחיץ אנשים, בעיקר בעלי הון, כי הם חושבים שכשברשות יראו את היקף ההכנסות הגדול שלהם יחפשו דרך למסות חלק מהן", אומר בנימיני.
החשש לא מוצדק לאור קיומו של הפטור ממס?
עו"ד בנימיני: "זה לא לגמרי נכון. יש המון שאלות פרשניות על מה הפטור חל ועל מה לא. הפטור ממס כאילו נוסח בצורה גורפת שכל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל פטורה ל־10 שנים, אבל כשבאים ליישם את ההגדרה במציאות השאלה יותר מורכבת. למשל במקרה של אדם עם הרבה חברות, שותפויות ופעילויות שונות בחו"ל, שמציג דוח מס עם הכנסות גבוהות שבראייתו פטורות ממס, אבל זה נותן לרשות תמריץ לבדוק מה פטור ומה לא".
לדברי בנימיני, בעקבות חובת הדיווח עלולות להתעורר מחלוקות רבות מול רשות המסים. "לרשות יש אינטרס לצמצם את המשמעות של ההגדרה 'הכנסה שמקורה בחו"ל'. היום אין חובת דיווח אז הרשות לא רואה את ההכנסות האלה ולא יכולה לבדוק אותן. ביטול הפטור זה צעד שמעורר חשש גדול אצל אנשים שחושבים להגיע לישראל".
"שום דבר לא צריך להרתיע מפני עלייה"
זהו לא החשש היחידי. "שום דבר לא אמור להרתיע מעלייה, אבל יש כמה סיבות לדאגה", אומר עו"ד ג'פרי רשב"א, ראש (משותף) מחלקת עסקאות בינלאומיות ש. פרידמן, אברמזון ושות'. "ראשית, המשמעות של חיוב הגשת דוח מס היא מציאת רואה חשבון מקומי שמבין בהכנסות שמקורן בחו"ל ובשפת טפסי המס הזרים - תהליך שיכול להיות ממושך ויקר. שנית, יש פה ויתור מסוים על פרטיות פיננסית. בנוסף, יש תחושת אי־נוחות הנובעת ממסירת נתונים פיננסיים לידי רשות המסים הישראלית, ללא כל ביטחון שהיא לא תעשה בהם בעתיד שימוש לרעת העולה".
עוד לדברי עו"ד רשב"א, עלולות להתעורר גם בעיות עם הבנקים בישראל. "כבר כיום קשה להתגבר על הנטל הבירוקרטי שהבנקים המקומיים מטילים על נישומים בעלי הכנסות מחו"ל, וניתן בהחלט לצפות שהבנקים יחייבו עולים להצהיר או להציג הוכחה על דיווחי מס לרשות המסים לפני אישור חשבונות או ביצוע פעולות בנקאיות מסוימות".
רשב"א מוסיף כי "אין ערובה לכך שכמות המידע שתהיה בידי רשויות המס לא תגרום לבעיות עבור עולים מסוימים, אף שהפטור ממס לא בוטל. נראה שהחשש העיקרי נוגע במיוחד לאנשים שמיישמים אסטרטגיות מס בינלאומיות מורכבות יותר".
האם יש דרך להיערך לכך?
עו"ד רשב"א: "הדרך הפשוטה ביותר היא לבצע עלייה במהלך 2025. עבור מי שכבר עלה השנה, מומלץ לא להצטרף לתוכנית 'שנת הסתגלות' (שבמהלכה לא חלה ספירת ימי הפטור מדיווח וממס, אל"ו) שמציעה המדינה, שתדחה את מועד קביעת התושבות לשנת 2026".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "תיקון 272 לפקודת מס הכנסה נועד לשם הגברת השקיפות המיסויית ולשם מלחמה בהון השחור, וכדי למנוע הערכה שלילית של ישראל ע"י ארגון ה־Global Forum וכניסה של ישראל לרשימה השחורה של האיחוד האירופי. הוראות התיקון יחולו על מי שהפך לתושב ישראל החל מ־1 בינואר 2026".