נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect
הסכם הפסקת האש בעזה הביא למצב שבו טורקיה הפכה משחקנית אזורית, שמארחת את חמאס באיסטנבול, לכזו שבחסות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפכה לגורם משמעותי בשיקום המיועד של הרצועה. ואולם, אם הייתה ציפייה כי משטר ארדואן יפחית את מתקפותיו הרשמיות נגד ישראל, זו התבדתה, ואנקרה הרשמית הסיטה את הביקורת על ירושלים מעזה למרחב לא הרחק מכאן: הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (KKTC).
● כותרות העיתונים | 24 מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל. ההשפעה הייתה אפסית
● פרשנות | אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל
זוהי מדינה דה-פקטו שבה מכירה אך ורק טורקיה. צבא טורקיה הוא צבאה - וברשותה כוח ביטחוני פנימי שאמון על שיטור. סוכנות הביון הטורקית (MİT) בראשות אברהים קאלין, הבכיר ששלח ארדואן לשיחות הפסקת האש של ישראל וחמאס, אמונה על המודיעין בשטחה. ישות זו עלתה לכותרות כבר בדצמבר 2023, כשהמוסד סיכל פעילות טרור איראנית נגד יעדים ישראליים ויהודיים בשטחה, והתקשורת הטורקית האשימה את ישראל בלא פחות מ"כיבוש ציוני" בקפריסין.

עתה שבה טורקיה הרשמית להאשמות שונות ומשונות נגד ישראל, על רקע מערכת היחסים הקרובה שלה עם רפובליקת קפריסין ויוון, במה שהטורקים תופסים כניסיון ישראלי ליצור "טבעת חנק" סביבם. כל זאת, מבלי להתייחס להתרחבות הנוכחות הטורקית על גבולות ישראל, בין שמדובר בסוריה או ברצועת עזה.
"טורקיה תכה ראשונה"
בראיון לתאגיד השידור הציבורי TRT, שר החוץ הטורקי ואחד מהיורשים הפוטנציאליים של ארדואן, הקאן פידאן, קרא לפרק את הברית הישראלית־יוונית־קפריסאית, תוך ששלח איום: "טורקיה תכה ראשונה". לדבריו, טורקיה עוקבת מקרוב אחר "הניסיונות של מדינות מסוימות לכתר אותה. הממשלה מפתחת אסטרטגיות דיפלומטיות לטיפול במצב. אם הן ייכשלו, המקרה יועבר לטיפול כוחות הביטחון". שר החוץ הטורקי אף הוסיף האשמה כי מרפובליקת קפריסין "המריאו מטוסים ישראליים שרצחו פלסטינים רבים" במהלך מלחמת חרבות ברזל.
הזעם הטורקי החל עם פריסה לאחרונה, ברפובליקת קפריסין, של מערכות הגנה אווירית מדגם ברק MX של התעשייה האווירית. המערכות הללו אומנם הגנתיות, אבל הטורקים, שממילא לא רואים עין בעין את גבולות המים הכלכליים במזרח הים התיכון כמו יתר מדינות המרחב, חוששים כי המערכות מתוצרת ישראל יגבילו את חופש התנועה האווירית שלהם בקפריסין - בעקבות טווח יעילות של כ־400 ק"מ.
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אומרת כי הדאגה הטורקית גוברת בשל התחמשות קפריסין בטכנולוגיה ישראלית. "בטורקיה משווים זאת למערכות ההגנה האווירית הרוסיות מדגם S-300, שהזעם הטורקי אילץ את קפריסין להעבירן ליוון. מזרח הים התיכון הוא גזרה מתחממת, בצל היות טורקיה שחקנית רוויזיוניסטית שלא מקבלת את אמנת הים".
לסוגיות הללו התווספה בימים האחרונים אחת נוספת, חריגה מאוד: ישראל הפכה לנושא לדיון בבחירות לנשיאות הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, שבה הנשיא מאז 2020 ומקורבו של ארדואן, ארסין טאטאר, התמודד מול טופאן ארהורמן. במסגרת ניסיונותיה של אנקרה לדאוג כי טאטאר יישאר בשלטון, סוכנות הידיעות הממשלתית הטורקית "אנאדולו" קיימה ראיון עימו, שאחד הנושאים המרכזיים בו הייתה ישראל.
"להקיף את טורקיה"
נשיא קפריסין הטורקית הציג עמדה שלפיה ישראל ויוון "לא רוצות אותי בתפקיד". לטענתו, ישראלים התיישבו ברפובליקת קפריסין, שאותה מכנים הטורקים "הממשל היווני-קפריסאי", "מסיבות ביטחוניות". הוא אמר עוד, כי "אוכלוסיית הממשל היווני הקפריסאי מוטרדת מהחימוש. ההתחמשות שמבצעים הקפריסאים היוונים התרחבה למצב שכריסטודולידיס (נשיא רפובליקת קפריסין, ד'ש'א') מתקשה להתמודד עימו".
עם זאת, הקמפיין המתוזמר של טאטאר לא עזר לו, והוא הפסיד לארהורמן החילוני, שהדגיש כי המדיניות שלו תתיישר עם אנקרה - בדומה לכל קודמיו. מי שככל הנראה נלחץ מבחירתו הוא שותפו הקואליציוני של ארדואן, דבלט בחצ'לי, שהפתיע ביום ראשון, כשקבע כי הפרלמנט בלפקושה, בירת קפריסין הטורקית, צריך להצביע על הצטרפות לרפובליקה הטורקית.
"עצם התיאום הביטחוני בין קפריסין, יוון וישראל, שמספקת להן מערכות שונות - גם אם הן הגנתיות - משקף מנקודת המבט של אנקרה ניסיון ישראלי להקיף את טורקיה", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "הטורקים מנסים להציג את ישראל כאיום על מדינתם באמצעות קפריסין ויוון". ד"ר לינדשטראוס מדגישה כי ישראל מעולם לא הייתה נושא לדיון בבחירות בצפון קפריסין: "מנסים להציג זאת כך שהיעדר טאטאר יהווה פתח להשפעה ישראלית גוברת".
לכל בליל האינטרסים התווספה הצהרה בשבוע שעבר של נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס, כי ברצונו שחברות קפריסאיות יטלו חלק במלאכת השיקום ברצועת עזה, שאותה האו"ם מעריך בכ־70 מיליארד דולר. בניקוסיה מקווים כי השילוב בין מיקומם האסטרטגי ובין מעורבותם באיחוד האירופי יביא מיזמים אסטרטגיים לחברות.
חוסר שביעות הרצון משאיפת כריסטודולידיס, שאם תתממש "תנגוס" נתח מעוגת שיקום עזה של החברות הטורקיות, נשזר בחוסר שביעות הרצון של אנקרה מהנוכחות הישראלית ברפובליקת קפריסין. לא מדובר רק בנוכחות של ישראלים שהיגרו לשם, כי אם גם בנתוני התיירות הנכנסת הישראלית, ששוברת שיאים.
בצמרת הביקוש לתיירות
מנתוני ניקוסיה עולה, כי מספר התיירים הישראלים שנכנסו לקפריסין בספטמבר הסתכם ב־80,115, זינוק של 46.8% ביחס לספטמבר 2024. לצורך ההשוואה, הצמיחה השנייה הייתה 39.7% של תיירים מגרמניה ל־34,348. היקפים אלו הציבו את התייר הישראלי בצמרת הביקוש לתיירות באי, לצד הבריטים והגרמנים.
ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם, כי הטורקים מנסים להציג את מהלכיהם בתור "הגנתיים". לדבריו, כשמלחמת חרבות ברזל החלה באוקטובר 2023, באנקרה טענו כי ישראל מנסה "לכתר" את טורקיה. "לתפיסתם, הכניסה לעזה הייתה מבוא לפלישה ללבנון, לסוריה, ואחר כך גם לטורקיה. יש כל מיני מפות דימיוניות שמסתובבות בטורקיה, תחת כותרת 'הארץ המובטחת'. אל כל אלו התווסף במהלך המלחמה קמפיין של קניית קרקעות ישראלית בקפריסין. הם מציגים זאת כאילו היהודים קונים את האדמות בפלישה שקטה 'כפי שעשו עם הערבים בפלסטין'. שם המשחק הוא הצגת מדינת ישראל בתור ישות התקפית פולשנית, ובדרך זו הם מנסים להצדיק את המהלכים הטורקיים במרחב".