גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשאסף רפפורט הקים את וויז הוא צירף קומץ של אנשים, כולל הקרן החריגה הזו

עופר כץ והללי ברט היו רואה חשבון ועורכת דין שנתנו שירות ליזמים בתחילת דרכם ● אלא שאז הם קיבלו החלטה: באלה שהם זיהו פוטנציאל - הם גם ישקיעו ● תחושת הבטן הובילה אותם להיכנס לחברות כמו וויקס, ארמיס ופייבר, וגם וויז, שלימים הלכה לעסקת הענק עם גוגל ● הכירו את קרן Cerca, שהפכה לכיכר העיר של האנשים שמובילים את תעשיית ההייטק

מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר
מימין: השותפים עופר כץ, הללי ברט ורוני זהבי. ''יושבים על הטיקט של משקיע עוקב שמביא ערך מוסף'' / צילום: רמי זרנגר

אי־שם בראשית העשור הקודם יזם צעיר בשם אסף רפפורט החליט להקים סטארט־אפ בשם אדאלום. להללי ברט ועופר כץ, מייסדי קרן סרקה (Cerca), הייתה תחושת בטן לגביו. הם לא טעו. ב־2012 נמכרה אדאלום ב-320 מיליון דולר למיקרוסופט, ורפפורט הפך בהדרגה למנהל הפיתוח העסקי של ענקית התוכנה בישראל.

החיים לצד התרופות שנותנות תקווה לחולי האלצהיימר
מנכ"ל אמריקן איגל מדבר על סערת סידני סוויני | WSJ

אבל אז חלה תפנית נוספת. רפפורט זיהה הזדמנות בשוק, ועם שלושה שותפים נוספים - ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק - החליט לעזוב את מיקרוסופט ולהקים סטארט־אפ עלום שם אז, וויז (Wiz). הוא הסכים לצרף לסבב הגיוס הראשון רק את מי שהאמין בו בתחילת הדרך, והקרן האלמונית סרקה הייתה מהראשונים להשקיע במיזם, עם גילי רענן, קרן סקויה, אינדקס וכמה חברים ממיקרוסופט. הסוף ידוע: גוגל בדרך לרכישת וויז ב־32 מיליארד דולר.

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

מה שאולי פחות ידוע הוא שהמהלך הזה הוא אחד הגורמים שהפכו את סרקה לאחת הקרנות הרווחיות בישראל במונחים של החזר תשואה.

הקרן של הקונסיליירים, או הקרן של נותני השירות, מכנים אותם בתעשייה. הללי, עורכת דין במקצועה, כץ, רואה חשבון, ורוני זהבי, משקיעת סייבר שהצטרפה בהמשך - הובילו את סרקה להשקעות במרבית חדי־הקרן הנחשבים של היזמים המובילים בישראל, הזדמנות שקרנות הון סיכון אחרות היו הורגות בשבילה.

סרקה הצליחה להשתרבב לסיבובי הגיוס הראשונים בחברות כמו סייארה (שווה כיום 6 מיליארד דולר), איילנד (5 מיליארד דולר), ארמיס (5 מיליארד דולר), הייבוב (3 מיליארד) ואפווינד (מיליארד דולר). היא גם נכנסה לחברות שכבר הספיקו לצאת לאקזיט מוצלח, כמו גרנולייט (600 מיליון דולר), ראבלו (500 מיליון דולר), אקסיס סקיוריטי (412 מיליון דולר), נו ניים (452 מיליון דולר), ולחברות שרשמו הנפקות ענק דוגמת פייבר.

שלא במסגרת סרקה היו שותפי הקרן מעורבים גם בהנפקות הענק של ווקמי ווויקס. הם השקיעו לצד סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בחברת הסייבר הישראלית לבינה מלאכותית אייפקס, שנמכרה השנה לטנאבל ב־105 מיליון דולר. ולא רק בסייבר: הקרן שנחבאת אל הכלים מושקעת מהשלבים המוקדמים גם בחברות פינטק, שבבים ומחשוב קוונטי, ומתרחבת לכל תחום שבו קיים פוטנציאל החזר.

"אלה לא הדוחות הכספיים שאנחנו מספקים למנהלים. אלה האינטימיות שאנחנו יוצרים עם היזמים והמעורבות בתהליכים הכי קריטיים של החברה", מסביר כץ איך השיגה הקרן פוזיציה מרכזית בקרב החברות החמות. מבחינתו, המרכיב הראשון להצלחה טמון ביצירת אמון. "זה להיות מעורב בהחלטה אם לשכור או לא לשכור סמנכ"ל או ממי כדאי לגייס הון, ועד להיות חלק מתהליך פרידה של יזם בחברה מגרושתו. בסוף זו משרת אמון".

"רוצים להיות הטלפון הראשון של היזמים"

המרכיב השני בדרך להצלחה הוא הפוזיציה הלא מאיימת כלפי קרנות ההון סיכון, שנוטות בדרך כלל להוביל או לנהל את ההשקעות האלה, או ביחס ליזמים שהם עצמם משרתים. "אנחנו לא עושי שוק, כיוון שאנחנו לא קובעים את השווי של החברה", אומרת ברט. "אנחנו לא לוקחים מושב בדירקטוריון, אפילו לא משקיף. אנחנו סך הכול יושבים על הטיקט של המשקיע העוקב שמביא ערך מוסף - ורוצים להמשיך ולהיות הטלפון הראשון של היזמים כשהם מתקשרים להתייעץ".

המרכיב השלישי הוא העובדה שסרקה לא רק מייצגת את עצמה, אלא את הקבוצה שמרכזת את רוב היזמים הסדרתיים בישראל, וכל צ'ק שלה מביא איתו גם את האפשרות להיעזר באחד או שניים מהם לפיתוח עסקי, שידוך עם לקוחות פוטנציאליים או סתם עצה. "בצ'ק אחד נכנסים הרבה יזמים, ואנחנו יודעים להפעיל אותם לטובת החברה", אומרת ברט, "בין שכיועצים ובין שבהתאם לכישורים שלהם. זה סוג של מעגל - כולם עוזרים לכולם, ולכן הם מושקעים אצלנו".

הגישה הזאת הפכה את "הקרן של הקונסיליירים" לצומת מרכזי, קליקה שהיא מעין מקום מפגש פיננסי ורעיוני ליזמים סדרתיים וגם ליזמים צעירים יותר שמתחילים את דרכם. אלה זוכים לתמיכה של הוותיקים שכבר עשו אקזיט אחד או שניים. משקיעים בה אסף רפפורט ועמיתיו להקמת וויז; מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר; ניר זוהר, נשיא וויקס; רוני זהבי, מנכ"ל הייבוב; דן עדיקא, ממייסדי ווקמי; יבגני דיברוב, מנכ"ל ארמיס; וסלאביק מרקוביץ', יזם סייבר סדרתי, ממייסדי דיסקופ.

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל Fiverr / צילום: יוסי כהן

גם ליזמים המשקיעים זה משתלם. למרות שסרקה היא קרן הון סיכון קטנה המנהלת סך הכול 200 מיליון דולר - התשואות שלה גבוהות למדי, מה שהביא גופים מוסדיים כמו חברת הראל ובית ההשקעות מור להצטרף לקבוצת המשקיעים שלה. סרקה, שאיננה חושפת את נתוניה וסירבה להגיב לבקשת גלובס - כבר החזירה למשקיעים מהקרן הראשונה שלה 2.7 דולר על כל דולר שהושקע בה, ועל הנייר היא שווה פי 5-4 ממנו. הקרן השניה, שממנה השקיעה סרקה בסיבוב הראשון של וויז, החזירה עד כה למשקיעים 1.6 דולר על כל דולר מושקע, אך על הנייר - היא שווה פי 9-8 על ההשקעה, וזו בהערכה שמרנית לפי שווי החברה בגיוס האחרון שלה, 15 מיליארד דולר.

"לכולם, נותני השירות והיזמים, יש אינטרס מובהק שהחברה תצליח והם מעורבים יחד במסע הזה - עונים לטלפונים בלילה, נוסעים לחו"ל לפגישות אם צריך, מקבלים החלטות קשות, ובמקום הזה נפגשים ונוצרת שותפות שהיא מעבר לשכר טרחה של נותני שירות", מסביר כץ.

"סרקה זה 'קרוב' בספרדית. בחרנו רק את הקרובים לנו"

כץ (54) החל את דרכו כרואה חשבון במשרד קסלמן את קסלמן PWC, ואחרי שבע שנים עזב כדי להקים את נקסטייג', משרד המספק שירותי ראיית חשבון לחברות סטארט־אפ. זו תעשייה שלפני 20 שנה הייתה בראשיתה, אך עם גדילת הענף הפכה לאימפריה קטנה, שחלשה בשיאה על יותר ממחצית החברות המגובות הון סיכון בישראל, בהן וויקס, פייבר, ווקמי ומאנדיי.

"יום אחד החלטתי לעשות לעצמי מעין תרגיל מחשבתי. ישבתי עם אקסל ושאלתי את עצמי: מה היה קורה אילו הייתי משקיע בחברות מסוימות ובפרופיל יזמי מסוים", נזכר כץ, שברבות הימים הפך לסמנכ"ל הכספים של סרקה. "התוצאה הראתה שיש היתכנות כלכלית לגיוס של קרן הון סיכון שתשקיע בחברות האלה".

ברט (50), הצלע השנייה בקרן, עורכת דין מוכרת בתעשייה, צמחה כשותפה במשרד איתן מהולל פאפו בר (פרל-לצר־כהן לשעבר) לפני פיצולה. לאחר מכן היא הקימה פירמה פרטית משלה בשם BFP, שם עבדה עם חברות בולטות כמו ווקמי והייבוב. עם הנפקת ווקמי היא התבקשה לשבת בדירקטוריון החברה הציבורית, ובשנים האחרונות, כשמחויבויותיה לקרן גדלו, החליטה ברט למזג אותה עם משרד עורכי הדין יונתן רז, המכונה כיום לגטו.

גם בתחילת דרכם בסרקה, לפני כעשור, ברט וכץ לא היו אלמונים. הם היו מוכרים כעורכת הדין וסמנכ"ל הכספים הלא רשמיים של התעשייה, אבל לא היה להם מוניטין של משקיעים, וכשביקשו לגייס לא פעם נתקלו בסירוב. "אמרו לנו: אין לכם סיכוי להיכנס לצד השמות הגדולים", נזכרת ברט. "לתת לקרן חדשה להשקיע לצד סקויה ולייטספיד? הם הרי לא יאפשרו את זה. כדי להוציא לפועל את ההשקעות הראשונות שלנו, באדאלום ובפייבר, היינו צריכים להביא כסף אישי, שבסופו של דבר גלגלנו לתוך הקרן".

על בסיס המיליון הראשון שהשקיעו מהונם האישי, בחברות שהתבררו כסיפורי הצלחה, גייסו השניים את הקרן הראשונה של סרקה, בהיקף של 12 מיליון דולר. "החלטנו להקים קרן קטנה כי התזה שלנו הייתה שאנחנו משקיעים רק ביזמים שאנחנו קרובים אליהם. סרקה זה 'קרוב' בספרדית. גם תמיד בהתחלה השקענו רק לצד קרן שמובילה את הסיבוב. ככה גייסנו רק מאנשים פרטיים הרבה מאוד יזמים, שאני חושבת שרובם הולכים איתנו עד היום".

"זה היה Unheard of, משהו חדש לגמרי", אומרת רוני זהבי, השותפה השלישית בקרן שהצטרפה לסרקה אחרי ששימשה כמנהלת השקעות בסייברסטארטס, והכירה את הללי וכץ מהשקעות משותפות בוויז, לג'יט ונו־ניים. "זה לא היה מובן מאליו בשבילי להגיע ממקום אחר, או לשכנע יזמים שמלבד שכר הטרחה אנחנו גם מקבלים בעלות על החברה. זו לא סתם קרן ששמה צ'ק בסיבוב הסיד. האינטרס הוא ללכת עם היזמים מהשלבים הראשונים תוך כדי הגדילה".

נוסחת הקסם של סרקה היא מעט שונה מזו של קרן רגילה. היזמים הבולטים שלה הם לא רק משקיעים פיננסיים. רבים מהשמות בה הם ספקי "דיל פלואו" פעילים מאוד, כלומר מביאים לקרן חברות טובות להשקעה דרך רשת הקשרים האישיים שלהם. והקשר הזה הוא הדדי: ברבות השנים הפכה הקרן לכיכר העיר של היזמים הסדרתיים, שמביאים את שאר המשקיעים בקרן להשקיע איתם, דרך הקרן.

אפשר לומר שהפכתם לקרן של הקליקה.
ברט: "אבל זו קליקה רחבה, עשרות, ולכן זה עובד. יש לנו גם דורות של יזמים, כאלה שהספיקו להקים ולמכור חברה או שתיים, שכבר מביאים חברות של יזמים פעם ראשונה, או יזמים צעירים מאוד שרק לאחרונה מכרו את החברות שלהם. כולם מושקעים אצלנו".

"וויז הצליחה בזכות שילוב של כוכבים ואובססיה ללקוחות"

מה ראיתם בוויז בתחילת הדרך?
ברט: "וויז הייתה שילוב של יזמים שמשלימים זה את זה ונמצאים בתקופת השיא המקצועי של חייהם. כל אחד היה כוכב אדיר בתחומו, עם ניסיון רב־שנים ממיקרוסופט, והם הביאו איתם צוות יוצא דופן. התמזל מזלם שכבר היו להם משקיעים שהכירו אותם ותמכו בהם. נוסף על כך, זה היה עניין של תזמון שוק. לא שהשוק לא היה קיים קודם לכן, היו להם מתחרים, גם בישראל, אבל וויז היו אובססיבים ללקוחות, הם שמו דגש מההתחלה על מה שהם רוצים ומבקשים, ולא באו בגישה של נוציא מוצר לשוק ואז נבקש מהלקוחות להתאים את עצמם".

אחת מתופעות הלוואי של מכירת וויז היא הנסיקה הגדולה בשווי של חברות סייבר בכל השלבים, לפעמים עם קשר קלוש להכנסות. אנחנו בבועה?
ברט: "אנחנו לא נשקיע בחברות בשווי גבוה אם לא נאמין שהן יוכלו להיות גדולות. העניין הוא שבאופן טבעי כשיש שוק עם ריכוז של חברות טובות, גם הפחות נחשבות נהנות מכך. אנחנו מדברים על בועה בסייבר כבר חמש שנים, וכל הזמן השווי עולה, והאמת היא שכל עוד יש קונים ויש שוק עם צרכים שהולכים וגדלים - היצע החברות נהנה מכך. השאלה הגדולה היא כמה מנצחים יהיו בכל קטגוריה ואיפה אתה מושקע".

בחודש יולי 2024 ניהלה וויז משא ומתן נמרץ עם גוגל לרכישתה ב־23 מיליארד דולר, שדלפה לעיתונות ונפסקה זמן קצר לאחר מכן, כשרפפורט הודיע כי "החברה פונה לאפיק של בניית החברה להנפקה". המהלך עורר ביקורת, שכן החברה, שנחשבה באותה תקופה לאחת הצומחות בהייטק הישראלי, פעלה ללא סמנכ"ל כספים קבוע, והסתמכה על מנהלת כספים נטולת ניסיון בשוק ההון האמריקאי. כעת מתברר כי מאחורי הקלעים ליוו את החברה עופר כץ וחברת הייעוץ הפיננסי של נקסטייג', ששימשו בפועל כמעין CFO־על עד למינויו של איש הכספים הוותיק פאזאל מרצ’נט, חודשים ספורים לפני ההודעה על רכישתה בידי גוגל.

אתה לא מוצא את זה מוזר שחברה כמו וויז, עם קצב הכנסות שנתי של חצי מיליארד דולר באותה התקופה ותוכניות ליציאה להנפקה, מתנהלת ללא סמנכ"ל כספים?
כץ: "אפשר להרכיב רשימה ארוכה של חברות, כמו וויקס, סולאראדג' ומאנדיי, ששכרו סמנכ"ל כספים בכיר רק בשלבים מאוחרים, ויש כאלה שעשו זאת רק ברודשואו לפני ההנפקה. זה אפילו מצחיק, כי כל מי שמכיר את ההתנהלות בוויז יודע שהחברה חוותה צמיחה אדירה במספר העובדים, בביזנס, בלקוחות, בגבייה, תוך ניהול של אתרים מרובים וסיבובי סקנדרי - עם המודל של סמנכ"ל כספים חיצוני כנותן שירות, וזה עבד היטב. אסף היה יכול להכניס סמנכ"ל כספים מהיום הראשון, זה היה רק עניין של החלטה ופוקוס. באדאלום לא היה CFO ובוויז הוא הגיע רק בשלב מאוחר.

"אני יכול להוכיח שסמנכ"ל כספים חיצוני שהיה בכל הצמתים האלה, עם ניסיון בגיוס כסף, מיזוגים ורכישות, מערכות מידע, הנזלות של אחזקות וניסיון בזירה הבינלאומית - יודע לבנות חברה סופר־בריאה להנפקה, הרבה יותר טוב מאשר מישהו פנימי שלא עשה זאת מעולם, כך שהמודל עובד היטב".

העובדה שהמשקיעים מוכנים לשלם פרמיה על חברות סייבר יוצרת מצב שבו שגם היום סטארט־אפים בתחום מעדיפים להישאר פרטיים, לקבל שווי גבוה במיוחד ולהימנע מיציאה להנפקה, למרות ששוק ההון נפתח. אפילו סייברארק תימחק בקרוב מהבורסה.

כץ: "אני לא חושב שיש רתיעה מצד חברות הסייבר להפוך לציבוריות, אבל כשיש הזדמנות טובה לגייס באופן פרטי קשה להגיד לא. עבור התעשייה הישראלית זה לא בהכרח רע, חשוב יותר בסופו של דבר להגשים את החלום של החברה, לפתח טכנולוגיה שתהיה משמעותית ושישתמשו בה הרבה לקוחות ולשתף הרבה עובדים בהצלחה, ולפעמים קל יותר להפעיל מכאן מרכז פיתוח גדול כחברה פרטית, מאשר אם היית בוחר ללכת לבורסה. מעמד של חברה פרטית אינו בהכרח אות קין, והנפקה איננה בהכרח תג־ניצחון. זו רק עוד שיטת מימון".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"