אפליקציית ההיכרויות הכי לוהטת בסין היא הפארק / צילום: Shutterstock
בכל יום שישי ושבת בבוקר, מאות אנשים נוהרים אל פארק בראש גבעה בעיר הדרום-מערבית צ'ונגצ'ינג שבסין, בחיפוש אחר אהבה. זוהי גרסת החיים האמיתיים של אפליקציית היכרויות - אלא שהאנשים ש"מחליקים לצדדים" הם בעיקר גמלאים שלהוטים למצוא בני זוג לילדיהם הבוגרים. הם קוראים לזה xiangqin jiao, מונח שתרגומו הוא "פינת שידוכים". באנגלית, ההתקהלות מכונה לעתים קרובות "שוק נישואים".
● כך סידר ביקור בישראל למנכ"ל אמריקן איגל הכנסות לא צפויות של מיליון דולר
● מייצרים לחץ על רוסיה: זה הנשק בו תוכל אוקראינה להשתמש
כרוכים בכך מסמכי קורות חיים מודפסים שמתפקדים כפרופילי היכרויות. הם כוללים את המידע הסטנדרטי: מין, גיל, גובה, עבודה ומה שהם מחפשים בבן זוג. אבל חלקם כוללים פרטים שנחשבים טאבו בארה"ב, כמו משקל, הכנסה והאם להורים יש פנסיה. רבים אינם כוללים תמונה או שם.
שדכנית מתנדבת אחת, אישה מבוגרת יותר המכונה האחות גאו, מגיעה מדי שבוע עם עשרות פרופילים שהמשתתפים מוזמנים לעיין בהם. היא מקדישה חלק ניכר מזמנה להרגעת הורים שאינם מבינים מדוע ילדיהם לא התחתנו.
"התפיסה של הדור שלנו בנוגע לנישואין פשוט לא זהה לזו של היום", אמרה גאו. "בדור שלנו, אנשים מוכנים לסבול הרבה דברים. כיום, צעירים חושבים, 'למה לי להתפשר?'"
הצעירים כיום, כמו שאולי שמעתם, לא מתחתנים. התמונה בסין קודרת במיוחד. במדינה המונה יותר ממיליארד איש, רק 6.1 מיליון זוגות רשמו את נישואיהם בשנת 2024, על פי נתוני הממשלה, ירידה של כ-21% מהשנה שקדמה לה ושפל של כל הזמנים. המשמעות היא גם פחות תינוקות, מה שתורם להתדלדלות האוכלוסייה, זו הניעה את המדינה להציע סובסידיות לטיפול בילדים כדי לתמרץ לידות.
עבור אלה השואפים להיעשות סבים וסבתות, שוקי הנישואין מציעים מקום שאליו הם יכולים לתעל את החרדה שלהם. "ההורים שלי יותר חרדים ממני", אמר ג'ואו ג'ינשאן, בן 33, שעובד בתעשיית המסעדנות והגיע לשוק ביום החופשי שלו, אחרי הרבה נדנודים מצד אמא ואבא על כך שעליו למצוא אישה ולהינשא. "אני מזדקן".
הקשיים: בעקבות מדיניות הילד האחד
שוק הנישואים המודרני הראשון צץ בבייג'ינג בסביבות שנת 2004, על פי כלי התקשורת הממלכתיים. הוא התפשט לשנגחאי, גואנגג'ואו, צ'נגדו וערים קטנות אחרות. השווקים מאורגנים במידה רבה על ידי התושבים.
בשבת האחרונה בפארק העם של צ'ונגצ'ינג, הורים הציגו בפני עוברים ושבים את הפרופילים המודפסים או הכתובים בכתב יד של ילדיהם. חלקם הדביקו אותם על שמשיות פתוחות כמעמדי תצוגה מאולתרים. שורות של פרופילים עטויי למינציה עיטרו את הקרקע ואת הקירות.
השוק היה צפוף כל כך בחלקים מסוימים מן היום, עד שאנשים יכלו רק לדשדש לאורך השביל. כאשר פרופיל מסוים משך את תשומת ליבם, הם נעצרו כדי לדבר ולהוסיף זה את זה ב- WeChat, אפליקציית התקשורת הסינית הכל-יכולה.
פרופיל של אחת הנשים כלל את משכורתה החודשית (כ-560 דולר), ציין שהיא בעלת בית ומכונית, ושהיא צריכה שבן זוגה יהיה מתחת לגיל 29, נמוך מ-1.78 מטר, ובמשקל של כ-64 ק"ג ו"שלא יהיו לו הרגלים רעים". היא עשויה להתאים לרווק בן 26, שבפרופיל שלו, שהוצג בקרבת מקום, נכתב כי הוא עומד בכל הדרישות הפיזיות ומחפש בת זוג ללא קעקועים, בעלת תואר אקדמי ו"לא שמנמנה מדי". (היא לא ציינה את משקלה).
ההשלכות של מדיניות הילד האחד שהייתה נהוגה בסין יצרו קשיים ייחודיים עבור רווקים. הגברים רבים יותר מנשים, עקב העדפה תרבותית מסורתית ללדת בנים. אך נשים שהן ילדות יחידות קיבלו בדרך כלל חינוך ומשאבים טובים יותר מדורות קודמים, מה שמעלה את ציפיותיהן מבני זוג פוטנציאליים.
ג'אנג ג'ינג, בת 34, שעובדת במכירות, הייתה אחת מקומץ האנשים מתחת לגיל 40 בשוק צ'ונגצ'ינג שחיפשו בני זוג. היא מחפשת בעל בגילאי 34 עד 40, שגובהו 1.70 מטר או יותר, שאין לו ילדים, שיש לו עבודה יציבה ובית. היא אמרה שגברים לעתים קרובות אינם מצליחים לעמוד בתנאי הסף של נשים כמוה, שמשתכרות יפה ושיש בבעלותן בית. "זה לא שאנחנו בררניות", אמרה ג'אנג. "הם פשוט לא מספיק טובים".
סיפורי הצלחה מעטים
הואנג ווימינג, בן 36, הגיע לשוק צ'ונגצ'ינג בפעם הראשונה לאחר שנודע לו עליו ב- Douyin, הגרסה הסינית של טיקטוק. הנתונים שלו: גובה 1.70 מטר, בעל בית ומכונית, עובד בשיווק ומרוויח כ-17 אלף דולר בשנה. הדרישות שלו מבת זוג: "רזה", אמר, ואז עצר לחשוב. "ומישהי שיש לה ערכים דומים לשלי".
הוא בדק את פלטפורמת ההיכרויות Zhenai.com, אך נרתע כשהתבקש לקנות חבילת שידוכים תמורת כ-3,000 דולר. הוא שיער שאם נשים בפלטפורמה מוכנות לשלם כל כך הרבה, יש להן בוודאי סטנדרטים גבוהים.
"יש ציפייה שגברים יצטרכו לעשות כל מיני דברים כדי לעמוד בדרישות של נשים", אמר. "יש הרבה 'מרק עוף רעיל'", הוסיף, תוך שימוש בסלנג סיני לתוכן שלילי ברשת. הואנג אמר שהוא ימשיך לחפש אישה עד גיל 40. לאחר מכן, הוא מעדיף להישאר רווק. "אני נאחז בתקווה, אז באתי לכאן כדי להעיף מבט", אמר.
שוק הנישואים אינו מספק סיפורי הצלחה רבים של שידוכים, אך האירועים ממשיכים למשוך נוכחות רבה. אחת התיאוריות המסבירות זאת, היא שהמפגשים הם גם תירוץ לגמלאים לבלות יחד ולרכל.
אדם אחד אמר שילדו כבר נשוי, אבל הוא בכל זאת בא לבדוק את השוק. אדם אחר חיפש אישה לבנו בן ה-25, אך אמר שזו גם דרך נהדרת להתיידד. בצהריים, הפארק התחיל להתרוקן. ג'אנג, בת ה-34, הספיקה להחליף רק כמה לידים מבטיחים דרך WeChats. מה הייתה הערכתה לגבי בני זוג פוטנציאליים בשוק הנישואים באותו יום? "לא משהו".