גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי שנים של חשדנות, המשקיעים במדינה הזו סוף סוף נכנסים למניות

יותר ויותר גרמנים מגלים עניין בהשקעות אחרי עשורים של חשדנות - ולא רק הדור הצעיר ● בתוך שלוש שנים, 3 מיליון שחררו את השמרנות ונכנסו לשוק המניות ● הממשלה מנסה לעודד את שבירת המחסום הפסיכולוגי אך נזהרת מרפורמות עמוקות

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff
הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff

רוב הגרמנים שפנו לבנק שלהם בשנים האחרונות בתהייה איך להשקיע בשוק המניות נתקלו באפשרויות מצומצמות בלבד. שונאי סיכון מלכתחילה, האווירה הציבורית בגרמניה הייתה נגד השקעה בבורסה, ולמי שדרשו תשואה כלשהי על החסכונות שלהם המליצו הבנקאים לכל היותר על "תעודת סל שווקים מתעוררים". הנציגים הסבירו על התשואה הממוצעת בשנים האחרונות אבל הפצירו בלקוחות לחשוב מחדש על ה"הימור" שלהם. ביצוע פעולות עצמיות בשוק המניות נותר לכרישים בלבד, עמלות הקנייה היו גבוהות, זמני הביצוע ארוכים, ובסך הכול הדינמיקה שיקפה את החשש של הגרמנים משוק המניות, ואת הרצון שלהם לחסוך בשקט.

יתרות המט"ח של רוסיה יחמשו את אוקראינה? המהלך החדש שמתגבש באירופה
הגירוש מבית הקפה בגלל עברית והחלום האולימפי שעלול להיגנז

אבל התמונה הזו הולכת ומשתנה. תושבי גרמניה ראו בשנים האחרונות כיצד האינפלציה הגבוהה שוחקת את החסכונות שלהם בעשרות אחוזים; כיצד שוק הנדל"ן עם הרגולציה ופיקוח המחירים כבר בקושי מאפשר לסמוך על תשואות עתידיות. יחד עם חשיפה הולכת וגוברת ברשתות החברתיות, התוצאה היא שהגרמנים נכנסים יותר ויותר לשוקי המניות - הגרמני והגלובליים.

התמונה עודנה רחוקה מהמצב בארה"ב או בישראל אבל הגרמנים מצמצמים פערים, וכשמדובר באחת הכלכלות הגדולות בעולם, יש הרבה כסף גרמני שמחפש אפיקי השקעה. העובדה שהמדד הגרמני המוביל, דאקס, עלה בשנה האחרונה בכ־22%, ממש קרוב לבית, אפילו בעוד הכלכלה מדשדשת, מושכת גרמנים רבים לשוק.

היסטוריה עגומה עם שוקי המניות

לגרמנים יש היסטוריה עגומה עם שוקי המניות, אפילו בשנים האחרונות. בורסת טכנולוגיה נפרדת שקמה בתחום זה בגרמניה בימי השיא של בועת הדוט.קום קרסה, לאחר שהתברר שהייתה מבוססת על מרמה, ולקחה עימה מיליארדים מכספי משקיעים. לפני חמש שנים, החד־קרן הגרמני הגאה וויירקארד, גאוות תעשיית ההון סיכון הגרמנית, קרס בין לילה, אחרי שהתברר שהתבסס על זיופי מסמכים. אפילו פולקסווגן עבדה על העולם, כשהתגלה לפני כעשור במסגרת פרשת "דיזלגייט" שהיא זייפה תוצאות בדיקות פליטת גזים.

כל מערכי הפיקוח נכשלו. העובדה כי חברות שמרמות לא משלמות מחיר ומנהליהן אינם נכנסים לכלא כמו בארה"ב, שבה הענישה נגד עבירות פיננסיות היא חמורה, גם היא החלישה את האמון בהשקעות. החשש המפורסם של גרמניה מסיכון מילא תפקיד מכריע ברתיעה, כאשר הבורסה נחשבה כמקום לאשפים פיננסיים בלבד, בעוד בעבור האדם "הרגיל" היא נחשבה לקזינו.

אבל כאמור, זה הולך ומשתנה. סקר של בית ההשקעות בלקרוק שהתקיים השנה מצא כי מאז 2022, כשלושה מיליון גרמנים נכנסו לשוק המניות בצורה כלשהי. לפי הסקר, מדובר בעלייה הגדולה ביותר באירופה, מלבד בריטניה. בהשוואה למצב לפני כעשור, חל זינוק של יותר מ־40% במספר הגרמנים המחזיקים במניות כלשהן. המעגל מזין את עצמו, כאשר התשואות על מדדים מובילים בבורסה עולות כתוצאה מהעניין החדש של הגרמנים בחברות הפועלות בהן, וסיפורים על השקעות שמקזזות את השפעתה השוחקת של האינפלציה עוברים מפה לאוזן.

הגרמנים נחושים להתאים עצמם לכלכלה הגלובלית

התופעה משמעותית במיוחד בזירת הרשתות החברתיות, שבה דוֹגמות גרמניות עתיקות מנופצות. משפיענים מציגים השקעות במניות או בביטקוין לקהל שנחוש להתאים את עצמו לכלכלה הגלובלית, ולא להסתפק בשמרנות שינק מהוריו. מודעות לאפליקציות כמו "רובין הוד", שהחלו להיות מושקות בשוק הגרמני רק בשנים האחרונות (Trade Republic היא אחת מהן), מופיעות בתחנות אוטובוס, והרשתות מלאות במרצים מטעם עצמם שמבטיחים תשואות פנטסטיות ומבקרים את הגרמנים בני עמם על נוקשותם.

בסך הכול, עדיין מדובר במספר קטן של משקיעים. רק כ־15% מהגרמנים מחזיקים במניות, תעודות סל או קרנות השקעה (12 מיליון בני אדם), לפי נתוני הבורסה. בארה"ב השיעור הוא של כ־62% (למרות שהדבר נעשה דרך תוכניות וקרנות פנסיה, ולא רק באופן פעיל). בבריטניה בעלת הכלכלה הניאו־ליברלית יחסית מדובר ב־39%.

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

מי שמנסה לעודד את הגרמנים להשקיע, במיוחד את הפנסיונרים לעתיד שככל הנראה יידרשו להשלמות על רקע הדמוגרפיה השוקעת, הוא דווקא הקנצלר הנכנס. בתפקידו הקודם היה פרידריך מרץ יושב ראש הסניף הגרמני של בלקרוק ובחודש שעבר הוא קרא לצעירי גרמניה "לא לסמוך" על הפנסיות שלהם ולהשקיע סכומי כסף קטנים בבורסה. אבל הוא נתקל בהתנגדות מצד השותפים הסוציאל־דמוקרטים ותומכיהם. איגוד העובדים הגדול IG Metall אמר כי הוא "מנותק לגמרי" מהמציאות.

הקנצלר לשעבר אולף שולץ התגאה בעבר כי אין לו כלל השקעות, וכי הוא פשוט שומר את הכסף בבנק. כך עושים גם 40% מהגרמנים. שווי שוק המניות הגרמני הוא בערך 66% משווי התמ"ג השנתי, לעומת יותר מ־200% בנתון המקביל בכלכלה האמריקאית.

המדינה מעודדת חיסכון, אך לא מקדמת רפורמה

המחסור הנוכחי בהשקעות יוצר סטגנציה בשוק הגרמני, לפי ההערכות, במיוחד בתחום ההייטק שבו גרמניה מפגרת הרבה אחרי כלכלות אחרות. לפי החישובים, אם הגרמנים היו משקיעים בבורסה "רק" כמו הצרפתים, הרי שהבורסה הגרמנית הייתה עשירה יותר ב־1.1 טריליון אירו.

כעת, קרנות הסל מושכות במיוחד את הגרמנים, והעיתונים המרכזיים אף מקדישים סיקור חדש למוצלחות שבהן. לפי נתוני אפליקציית "איטורו", בתחום המניות עצמן, הגרמנים מסתכלים החוצה. תשע מתוך עשר המניות הפופולריות ביותר השנה היו אמריקאיות. השם הגרמני היחיד ברשימה היה ענקית התחמושת ריינמטאל.

נכון לעכשיו, הממשלה הגרמנית לא מתכוונת לשנות את השוק כך שקרנות פנסיה יוכלו להשקיע בבורסה. מה שעבר מאז 1899, אז ייסד אוטו פון ביסמרק את המערכת, אמור להמשיך ולממן את העובדים הגרמנים, למרות תחזיות למשבר דמוגרפי שיקלקל את המודל. בשנת 2040, מאה עובדים יצטרכו לממן 41 פנסיונרים, לעומת 30 כיום. הממשלה מודעת לרגישות של המצב, ולכן היא מכוונת לעודד משקי בית ליצור חסכונות פרטיים, ולא מקדמת רפורמה מקיפה בתחום. היא אף מבטיחה החל מהחודש עשרה אירו בחודש לפי שישקיעו בתוכניות חיסכון פרטיות לילדים שלהם.

"אנחנו רוצים שהגרמנים יתחילו להכיר את שוק המניות כבר מגיל צעיר", אמר מוביל התוכנית מהמפלגה השמרנית שבשלטון. השאיפה של הממשלה היא גם "לשבור" את המחסום הפסיכולוגי המונע השקעה בשוק המניות. "אני יכולה להסביר להם על כמה זה משתלם", אמרה לתקשורת פרופ' לכלכלה שיזמה את התוכנית, "אבל הכי טוב שיראו זאת בעצמם".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים