גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני מגדלים בת"א ובטבריה מוכיחים עד כמה שוק הדיור שלנו מתנהל באפילה

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס בתחום הדיור מלא חורים ● כשמולו ישנם בעיקר גורמים שמדברים מפוזיציה - קבלנים, שמאים, עו"ד - הבעייתיות של "הנתונים הרשמיים" מתסכלת

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

ברחוב דרויאנוב 5 בלב תל אביב עומד כבר 50 שנה מגדל משרדים. מאז 1998 דווחו לרשות המסים 96 עסקאות של מכירה וקנייה במגדל הוותיק - עם 21 שנים שונות שצוינו בדיווחים הרבים בנוגע לגיל הבניין (השנה שבה קיבל טופס 4). 90 שנות פער בין השנים המדווחות, החל מ-1900 ועד לשנת 1990. למרות החובה בחוק למסור דיווחי אמת, רק ב-6 מתוך אותן 96 עסקאות דיווחו הצדדים על השנה האמיתית להקמת המגדל - 1975.

פרויקט מיוחד | חזרנו לשאלה הנצחית: אם כל המומחים אומרים לשכור, למה כל כך הרבה אנשים קונים דירה
בלעדי | צרות במגדל היוקרתי בשכונת פלורנטין בתל אביב

זו דוגמה קטנה, אפילו זניחה, שהופיעה השבוע במסגרת דוח מבקר המדינה, בפרק שעסק ב"תשתית המידע על נדל"ן בישראל". המגדל עצמו לא מעניין, אלא העובדה שזו מהימנות הנתונים במאגרי המדינה הרשמיים. בסך הכול, נכתב בדוח, קיימות לפחות 53,936 עסקאות בבתים משותפים שבהן שנת הבנייה שנרשמה בקובץ רשות המיסים שגויה או לא ידועה.

דרויאנוב 5 בתל אביב / צילום: צוות ביקורת מבקר המדינה

ואלה לא רק שקרים בנוגע לגיל הבניין, שכמובן עלולים לייצר הטיות בניתוח המחיר ההוגן ואפילו בשבח הריאלי שנוצר למוכר. עוד דוגמה: ברחוב אחד העם 46 בטבריה נמצא מגדל דירות, בו נעשו במרוצת השנים 96 עסקאות. בשלט המואר שעל הבניין כתוב שהוא יושב ברחוב אחד העם 46. אבל בטאבו, לשכת רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים, מתברר כי הוא רשום בכלל באחד העם 19. ואולי זו הסיבה שב-34 עסקאות קנייה ומכירה במגדל, יותר משליש, כלל לא צוינה כתובת הדירה. בדיווחים אחרים הופיעו הכתובות הבאות: אחד העם 0, 1, 7, 12, 14, 15, 17, 19, 46, 60, 63 ואפילו 9999. כל מספר זוכה. קוריוז? לפי בדיקת המבקר, קיימות 55,590 עסקאות בבתים משותפים שבהן כלל לא הוזנה כתובת.

מי שמצוי בעולם הנדל"ן, ואפילו מי שרק קורא דברים שאני כותב כאן הרבה מאוד שנים, כבר מכיר את הבעייתיות ואת חוסר המידע בענף הנדל"ן. ואף על פי כן, היקף הטעויות והשקרים, כפי שהוצגו השבוע בדוח המבקר, מהממים ומדכאים.

פער מבהיל

השבוע, ב־20 באוקטובר, חל "יום הסטטיסטיקה הבינלאומי". אולי בגלל שאנשי הסטטיסטיקה והסקרים יודעים טוב מכולם עד כמה הימים הבינלאומיים הללו הפכו לטרחניים (רק באוקטובר למשל הוכרזו באו"ם יותר מעשרה ימים כאלו), לפחות יום הסטטיסטיקאים מצוין רק אחת לחמש שנים. והשבוע, ב"איגרת" המיוחדת שהוציא לכבוד האירוע, כתב פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי, כי "מהימנות הנתונים ואיכות המידע הם גורמים חשובים ומשפיעים על איכות המדיניות הננקטת ועל איכות חייהם של התושבים".

פלוס כמובן לגמרי צודק. הבעיה היא, שכדי לספר לנו בכל חודש מה קרה למחירי הדירות (בדיווח האחרון נכתב למשל שהם ירדו ב־0.6% באוגוסט והשלימו ירידה חודשית שישית ברציפות), אותה למ"ס מוזנת מנתוני רשות המיסים, מאותם דיווחים של מוכרים וקונים. זאת, להבדיל אגב מהמדדים בנוגע למחירים בשוק השכירות, שנשענים רק על סקרים (מי שמשכיר דירה לא חייב לרוץ לספר על כך למדינה).

ומאחר ושום דירה לא דומה לאחרת, הלמ"ס מבצעת תיקון איכותי לנתונים ולמחירים, בנוסחה מורכבת וארוכה הכוללת שקלול של נתונים כמו מספר חדרים, שטח דירה, גיל ואפילו אם יש או אין בה ממ"ד (קטגוריה שנכנסה לנוסחה במרץ 2024).

רק שבפועל, דוח מבקר המדינה הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס, לפחות בתחום הדיור, מחורר. וכשממול הגורמים שמכירים את השטח ידברו תמיד מהפוזיציה (קבלנים, שמאים, עו"ד וכדומה), העובדה ש"הנתונים הרשמיים" כל כך בעייתיים מתסכלת פי כמה. ידענו שזה קיים, אבל הנפח מבהיל.

בניינים עם אפס קומות

עד כמה מבהיל? לפי המבקר, קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הקומות בבניין בדיווחים הוא אפס ("ולמעשה שגוי"). מדובר ב-35% מהעסקאות המדווחות לבתים משותפים. בנוסף, קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הדירות בבניין בדיווחים הוא אפס. 45% מהעסקאות המדווחות בבתים משותפים.

בעוד 80,556 עסקאות, שבהן נמכרה דירה שכבר נמכרה בעבר, נמצא הפרש של לפחות 20 מ"ר בשטח הדירה בדיווחים השונים. גם בניכוי בניינים שאולי עברו מתיחה בעקבות התחדשות עירונית, עדיין נותרו 47,414 עסקאות כאלו.

ובסופו של יום, כשמדינת ישראל מנסה למדוד את מחירי הדירות, החוליה הראשונה בשרשרת הנדרשת לטיפול במשבר הדיור כאן, היא עושה זאת בעיניים עצומות. כמעט בלתי אפשרי לבנות מדיניות דיור כשיסודות הנתונים עצמם עומדים על חול.

כוכבי השבוע

מצוין: מגדל האמירויות שיגן על הרצליה פיתוח
פחות מחצי שנה לאחר שטילים התעופפו מאיראן ונחתו בלב ישראל, בשעה שהאיום החות'י עדיין מרחף באוויר (תרתי משמע) וגם שרידות הסכם הפסקת האש בעזה עדיין לא ברורה, אישרה השבוע הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להקים מתחם שגרירות לאיחוד האמירויות באזור התעשייה בהרצליה פיתוח.

ורק בגלל שהכל פה קורה בקצב מטורף, ושיותר מדי זמן אנחנו נתונים ברכבת הרים רגשית וביטחונית ועוד, הידיעה הזו עברה ליד מרביתנו כאילו מדובר בעסקים כרגיל. מדינה ערבית שבוחרת להקים פה שגרירות. ואפילו לא מדובר בחוזה שכירות, כמו רוב השגרירויות כאן, אלא בבניין של כ-15 קומות, כולו של השגרירות, על קרקע שתוחכר מהמדינה ל-49 שנה תמורת כ-160 מיליון שקל (עם אופציה להארכה).

רק תחשבו כמה יחששו החות'ים לירות לכיוון גוש דן ברגע שמגדל של החבר'ה מהאמירויות יעמוד שם.

בלתי מספיק: מיצינו כבר את "עז" קרנות ההשתלמות
הבעיה העיקרית עם התוכנית ששלף השבוע משרד האוצר, ההמלצה לצמצם משמעותית את הטבות המס בקרנות ההשתלמות, היא לא בעצם הצגתה. תפקידו של משרד האוצר לבחון ולהביא כל העת לדיון בכנסת ובציבור הרחב תוכניות להכבדה ולהקלה בנטל המיסים, בהינתן שאיכשהו מוכרחים למלא את הקופה הציבורית. על אחת כמה וכמה כשמדובר באפיק חיסכון שאין חולק שהוא מייצר כבר שנים הטבה לא שוויונית (גם אם ברור שהיא ממש לא מיועדת ל"עשירים") וכשאין בינה לבין מימון "השתלמות", מטרתה המקורית, שום דבר.

אבל הבעיה היא לא בתוכנית, אלא בכך שלכולם ברור שאלה סתם ססמאות באוויר. "עז" שתמיד נשלחת למערכה לקראת דיוני תקציב, רק כדי לייצר גלים ולהלבין בהמשך פשרות כואבות אחרות. פעם שעברה, למשל, ויתרנו כך על שני ימי הבראה, בשם השמירה על זכויות קרן ההשתלמות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הנשיא טראמפ ייפגש עם נשיא סין בשבוע הבא

הנאסד"ק קפץ בכ-0.9% ● מניות המחשוב הקוונטי זינקו בעקבות דיווח בוול סטריט ג'ורנל כי ממשל טראמפ במגעים לרכוש החזקות בחברות בתחום ● סופר מיקרו קומפיוטר נפלה במעל 7%, לאחר שהורידה תחזיות לרבעון הראשון של 2026 ● מחירי הנפט זינקו במעל 5%, בעקבות הסנקציות של טרמאפ על רוסיה ● בנק אוף אמריקה: מדד S&P 500 קרוב לשיא – רוב הסימנים על "שוק דובי" כבר מהבהבים

פרופ' יואל מוקיר / צילום: ap, Nam Huh

הזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה לא רוצה שתדאגו מחזונות דיסטופיים

פרופ' יואל מוקיר, שגדל והתחנך בישראל, הופתע כשהתקשרו לבשר לו שזכה בפרס נובל לכלכלה ● אבל מחקריו, שמציבים אמונה בקדמה ובטכנולוגיה כתנאי לשגשוג כלכלי של חברות, רלוונטיים היום במיוחד ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא מסביר למה הוא לא קונה את הסיפורים הדיסטופיים על בינה מלאכותית, מה החברה החרדית יכולה ללמוד מיפן על שילוב בין מסורת לקדמה, ומגלה מה מאיים על הצמיחה בעתיד

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 מניות לוהטות יעמדו למבחן: מה ישכנע את המשקיעים שהן עדיין שוות את ההייפ?

AMD, אינטל וגוגל הן כמה מהמניות הנוצצות של החודשים האחרונים שהפגינו תשואות גבוהות במיוחד ● בקרוב הן יפרסמו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי של השנה ויחשפו האם גם אחרי העליות האחרונות הן עדיין אטרקטיביות

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לצד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, בירושלים / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

ראש הממשלה נועד עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו

ראש הממשלה נתניהו לצד מזכיר ההגנה האמריקאי רוביו: "רוצים לקדם שלום אבל יש לנו אתגרי ביטחון" ● טראמפ: אם ישראל תספח את השטחים - היא תאבד את תמיכת ארה"ב ● נורמליזציה עם סעודיה? סמוטריץ': "לא תודה, שימשיכו לרכוב על גמלים במדבר" ● צה"ל תקף אתר לייצור טילים מדוייקים של חיזבאללה בלבנון ● עדכונים שוטפים

מל''ט הרון tp של התעשייה האווירית / צילום: יח''צ

התעשייה האווירית חושפת רחפן חדש והחברה הישראלית ששוברת שיא

מהרחפן החמוש החדש של התעשייה האווירית, דרך הכלי הזעיר והשקט של אירו סנטינל הישראלית, ועד העסקאות של ארה”ב, ההשקעות של שבדיה והתוכניות של יפן ● תחום האמצעים הבלתי מאוישים, שהיה "עתיד הלחימה", הופך במהירות לעובדה מוגמרת ● וגם: הפיתו החדש של חברת אסיו לטובת הכוחות המתמרנים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טיל שיוט מסוג Storm Shadow באוויר / צילום: Shutterstock, Sergey Dzyuba

מייצרים לחץ על רוסיה: זה הנשק בו תוכל אוקראינה להשתמש

המהלך מתרחש במקביל למאמציו של טראמפ ללחוץ על מוסקבה לנהל שיחות על סיום המלחמה, ולמנוע מקייב לשגר טילי טומהוק אמריקאים

VOLVO / צילום: Shutterstock

היום הטוב אי פעם: המניה של ענקית הרכב קופצת בכמעט 40%. זו הסיבה

הדוח הרבעוני של וולוו קארס הפתיע את השוק והוביל את מניית החברה ליום המסחר הטוב בתולדותיה, עם זינוק של כ-40% ● רווח תפעולי של 680 מיליון דולר, תוכנית קיצוצים אגרסיבית וצמצום עלויות הובילו לתוצאות מעל הציפיות ● גם המתחרה הצרפתית רנו דיווחה על תוצאות רבעוניות שעלו מעל הציפיות

פיצ'רים שונים של הדפדפן אטלס / צילום: צילום מסך

זה מה שחשבנו על דפדפן ה־AI שהושק השבוע

חברת OpenAI השיקה השבוע את הדפדפן אטלס, שמבוסס על בינה מלאכותית ומטמיע את ChatGPT כמעט בכל פעולה ● כרגע הוא קיים רק במחשבי אפל, אבל אפשר כבר לדבר על תחרות לכרום

שכונת עומרים באופקים / הדמיה: אול אין

הירידה בקצב מכירת הדירות מתמתנת. ומי העיר הדרומית שממשיכה להוביל

נתוני הלמ"ס שפורסמו היום מצביעים על המשך ירידה בהיקף רכישת הדירות גם בחודשי יוני-אוגוסט ● עם זאת, ניתן להצביע על מגמה חיובית קלה, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בהיפוך מגמה ● הנתון המפתיע: אופקים מובילה ברכישת הדירות החדשות

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

הדד-ליין יפוג הלילה, חברת החשמל ומאגר תמר בדרך לבוררות בלונדון

הלילה יפוג התוקף להצטרפות של חברת החשמל לעסקת הגז מול מאגר התמר, ובכך למעשה תקרוס העסקה שהייתה אמורה למתן את מחירי הגז ולתת ודאות למשק ● כעת, בית הדין לבוררות בלונדון הוא זה שיקבע האם תהיה עליית מחירים ● מה האינטרס של הצדדים ואיך תיפעל חברת החשמל?

הקשר הכלכלי והביטחוני בין קהיר לבייג'ינג מתהדק, נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, Tingshu Wang

כך סין רוצה להשיג דריסת רגל ברצועת עזה

​מסמך של האו"ם בנוגע לשיקום עזה חושף כי סין מבססת את נוכחותה הכלכלית באזור, אם בהשתתפות ישירה במכרזים ואם באמצעות חברות המשתמשות בתוצרתה ● סובסידיות ממשלתיות רחבות, כמו גם שיתופי־פעולה עם מצרים, מעניקים לה יתרון משמעותי ● וגם: כך הסינים מעבירים סחורות לרצועה באמצעות גורמים בעלי השפעה, ובהם איש העסקים איברהים אל־אורגני, המקורב לבנו של הנשיא א־סיסי

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

מנכ"ל אינטל הפתיע בשיחת המשקיעים: זה השוק החדש שאליו תיכנס החברה

תחרות לברודקום: מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, בישר כי החברה נכנסת לשוק פיתוח השבבים והקניין הרוחני שבו שולטת כיום ברודקום ● נראה שאינטל מתכננת להוסיף נדבך חדש למפעל היצור שלה שכבר נפתח בשנה שעברה ללקוחות חיצוניים - והוא פיתוח שבבים יעודיים

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

מתחם ''מומה'' / צילום: גלובס

צרות במגדל היוקרתי בשכונת פלורנטין בתל אביב

בתחילת השבוע נותק זרם החשמל בשני הבניינים במתחם "מומה" בפלורנטין בעקבות חוב כספי שלטענת הדיירים נאמד בכ־220 אלף שקל ● בקבוצת חג'ג' מאשימים את חברת הניהול, שטוענת כי "קבוצת חג'ג' ואלקטרה, הקבלן המבצע, היו מחויבות לשלם חלק משמעותי מחשבונות החשמל" ● אלקטרה: "בניגוד לנטען, חשבון החשמל הוא על שם ועד הבית של הבניין והאחריות לתשלום הינה על חברת הניהול ׳יקיר׳"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"

מבצע מימון של קבלנים בתל אביב (לפרויקט אין קשר לכתבה) / צילום: פולי טובמן

הנתון שעולה וזה שיורד: מה באמת קורה בשוק הנדל"ן?

עפ"י נתוני הכלכלן הראשי והלמ"ס, קיימת ירידה בקצב העסקאות, בעיקר ברבעון השני של 2025 ● מנגד, שיעור המשכנתאות שנוטל הציבור דווקא הולך וגדל ● מניין נובע הפער? המומחים סבורים כי מדובר בהבשלה של מבצעי המימון ועסקאות שהתעכבו בגלל המלחמה

תבנית ביצים / צילום: איל יצהר

אחרי למעלה משנתיים: מחיר הביצים עולה

מחיר הביצים המפוקח עולה החל מ-1 בנובמבר ב-1%, כך שמחיר חבילת 12 ביצים בגודל L יעלה ב-15 אגורות ל-14.24 שקל ● לפי משרד החקלאות, עליית המחיר נובעת מ"השינויים שחלו בכלל רכיבי שרשרת הערך, מהמגדל, דרך המשווק והקמעונאי ועד לצרכן"

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נהג המונית יובל סמו מסיע את הפניקס סמארט לפסגת הפרסומות האהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי, על אף שכלל לא הייתה באוויר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר השבוע, כמיליון שקל, שייכת לבנק הבינלאומי - שבסיוע האחים סוויסה מתברג במדד

לקנות דירה או לשכור? / צילום: Shutterstock

חזרנו לשאלה הנצחית: אם כל המומחים אומרים לשכור, למה כל כך הרבה אנשים קונים דירה

לישראלים אין ספק מה עדיף, וגם הנתונים מעידים שהעם הצביע משכנתא ● כלכלנים וחוקרי נדל"ן יודעים שנכון יותר כלכלית לשכור, אבל מכירים את נפש הציבור המקומי

סמי קצב, תעשיין נשק / צילום: כדיה לוי

איש העסקים הישראלי שימכור רובים במיליארדים להודו

חברת PLR Systems, מיזם משותף של מפעלי נשק ישראל (IWI) שבה שולט סמי קצב ותאגיד אדאני מכר לצבא הודו 425 אלף רובי סער מדגם CQB קרבין ● העסקה מוגדרת תחת קטגוריית “Buy (Indian)”, שמשמעותה: המוצר חייב להיות מתוכנן ומיוצר בהודו, עם לפחות 50% תוכן מקומי