גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית

בקואליציה מקדמים יוזמות לוועדות חקירה מיוחדות לאירועי ה־7 באוקטובר ● אבל ספר החוקים מעניק מעמד מיוחד לוועדת חקירה ממלכתית ● מאיזו "בעיה" מבקשת הממשלה להימנע, ומה האפשרויות האחרות שקיימות בפניה?

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת

הארץ גועשת ורועשת מהכוונה של הממשלה להעביר חוק שיקים ועדת חקירה מיוחדת לאסון ה־7 באוקטובר, עם מודל מיוחד: מחצית מחברי הוועדה ימונו על־ידי הקואליציה, מחציתם על־ידי האופוזיציה, ומינוי בהסכמה של שופט בדימוס לראש הוועדה.

רבים מתנגדים לכך נחרצות, ובאופוזיציה מבטיחים שאם וכאשר יגיעו לשלטון, הם יקימו ועדת חקירה לפי הספר. אבל מה בדיוק אומר הספר, ומהן האפשרויות שקיימות מבלי להתחכם איתו? הנה הסבר.

נתניהו נאם בכנסת וחלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?
האם החוק מאפשר רק לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר?

ועדת חקירה ממלכתית

ב־1968 נחקק חוק ועדות חקירה, שמגדיר את מה שאנחנו מכנים "ועדת חקירה ממלכתית" (המונח לא מופיע בחוק, ובמקום זאת נכתב פשוט "ועדת חקירה"). לפי סעיף 1 לחוק, "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור בעניין ותמסור לה דין וחשבון".

ועדת חקירה ממלכתית מחזיקה בסמכויות רבות: היא יכולה לזמן עדים ולדרוש מסמכים, לחייב עדות בשבועה, להוציא צו חיפוש וגם להטיל סנקציות על מי שמסרבים לשתף פעולה. מנגד, עליה להודיע מראש למי שעשויים למצוא את עצמם מושפעים ישירות מדוח הוועדה כדי לתת להם אפשרות להגן על עצמם.

חוץ מהממשלה, גם הוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאית להקים ועדת חקירה ממלכתית, בהינתן דוח מתאים של המבקר. במהלך השנים קמו 20 ועדות חקירה: 16 בהחלטת ממשלה וארבע דרך הוועדה לביקורת המדינה.

מאז חקיקת החוק, רק שני ראשי ממשלה לא יזמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית: בנימין נתניהו ואהוד אולמרט, אך בתקופתו של האחרון קמו שלוש ועדות על־ידי הוועדה לביקורת המדינה. בניגוד לקודמו שאיפשר לוועדות לקום, נתניהו כבר השתמש ב־2010 ברוב הקואליציוני כדי לטרפד בוועדה לביקורת המדינה הצעה להקים ועדת חקירה לאסון הכרמל, ורק השבוע עשה זאת גם בנוגע לוועדת חקירה שתבחן את ניהול התחום האזרחי של מלחמת "חרבות ברזל".

אם הממשלה היא זו שאחראית על הקמת הוועדה, למה היא מנסה להימנע מהקמה של אחת? ככל הנראה התשובה היא במינוי ובהרכב. ראשית, כפי שקובע סעיף 4(א) לחוק, מי שממנה את חברי הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון. שנית, יו"ר הוועדה חייב להיות שופט עליון או מחוזי (מכהן או בדימוס). פירוש הדבר הוא שלרשות השופטת יש נוכחות רבה בתוך הוועדה, והממשלה הנוכחית מחזיקה בעמדה לעומתית כלפי מערכת המשפט, ובייחוד כלפי נשיא העליון יצחק עמית, בו היא מסרבת להכיר. לשיטת הממשלה, יש לחקור גם את חלקה של מערכת המשפט באסון, ולא יכול להיות שהנחקרים ימנו את חוקריהם.

אבל האם היא יכולה להימנע מהקמת ועדת חקירה? הנושא נדון בעבר בבג"ץ, למשל לגבי מלחמת לבנון השנייה ופרשת הצוללות. בשני המקרים העתירות נדחו, ובעתירה השנייה הובהר כי בית המשפט לא מתערב בשיקולי הממשלה בעניין, למעט במקרים חריגים ונדירים. האם ה־7 באוקטובר נופל לקטגוריה הזאת?

ועדת בדיקה ממשלתית

לוועדת הבדיקה הממשלתית החוק מייחס הרבה פחות מקום, שמתמצה בסעיף 8א בחוק הממשלה מ־2001. לפי הסעיף, שר בממשלה יכול למנות "ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו".

מה מבדיל ועדה כזו מוועדת חקירה ממלכתית? כמה דברים. ראשית, מי מקים: אם הקמת ועדת חקירה זקוקה לאישור בממשלה במליאתה, ההחלטה להקים ועדת בדיקה יכולה להתקבל על־ידי הממשלה אבל גם על־ידי שר בודד או מספר שרים. כך, למשל, בני גנץ כשר הביטחון ב־2020 מינה ועדת בדיקה לרכש הצוללות למרות התנגדות ראש הממשלה נתניהו.

שנית, מי ממנה: כאן ההחלטה על הבודקים נמצאת בידי השר, ובתנאי שחברי הוועדה לא יימצאו בניגוד עניינים.

שלישית, הסמכויות: החוק לא מפרט את סמכויותיה של ועדת בדיקה ממשלתית, אך מאפשר לשר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לתת לה חלק מהסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, ובתנאי שבראשה יושב שופט בדימוס. בין הסמכויות שניתן לתת לה, ניתן למנות זימון עדים והטלת סנקציות עליהם, אבל היא לא תוכל להוציא צו חיפוש. כאן גם נמצא האיזון מול כוחו של שר בודד, בגלל הצורך בהסכמת הממשלה, מה שמנע מגנץ להעניק לוועדה סמכות לחייב עדים להתייצב אם לא השתייכו לצה"ל או למשרד הביטחון.

הנחיית יועמ"ש 4.2301 מבהירה כי ועדת בדיקה בראשות שופט בדימוס שקיבלה משר המשפטים סמכויות חלקיות של וועדת חקירה, היא מקרה פרטי של "ועדת בירור פנימית" - שם כולל לוועדה שמוקמת על־ידי שר. סמכויות ועדה כזו לא פורטו בחוק, ולמעשה ההתייחסות היחידה אליה בחוק היא בחוק ועדות חקירה, שקובע כי ועדת בירור תפסיק את עבודתה אם הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאותו נושא.

בעבר כבר הוקמו ועדות בדיקה ממשלתיות לחקירת מחדל צבאי, למשל ועדת וינוגרד מ־2006 שחקרה את ההתנהלות במלחמת לבנון השנייה. הוועדה אומנם קיבלה סמכויות של ועדת חקירה, אך עצם העובדה שלא היה מדובר בוועדה ממלכתית, עורר זעם רב והוביל לעתירה לבג"ץ. השופטים נחלקו בשאלה אם לוועדת בדיקה ממשלתית יש סמכות לדון באירוע כזה ולהגיש מסקנות אישיות (מחשש לניגוד עניינים מעצם מינוי החוקרים על־ידי הנחקרים). לבסוף, בג"ץ דחה את העתירה על חודו של קול ופסק כי לממשלה לא הייתה חובה להקים ועדת חקירה ממלכתית.

ועדת חקירה פרלמנטרית

לפי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה. סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על־ידי הכנסת, ובכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

אלא אם נקבע אחרת, סמכויות הוועדה לקביעת סדר הדיונים וזימון עדים יהיו כשל ועדת כנסת קבועה, ועל הדוח (שמוגש לכנסת) לכלול גם עמדת מיעוט. לפי מחקר של ד"ר דנה בלאנדר, ד"ר חן פרידברג ואביטל פרידמן שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה, היו מספר מקרים בהם ניתנו לוועדת החקירה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אך בפועל לא נעשה בהן שימוש.

הוועדה אומנם רשאית לזמן לעדות נושאי משרה בשירות המדינה, אבל במקרה כזה השרים הממונים יכולים להחליט להעיד במקומם. כך, בוועדת החקירה לאירועי עמונה, שהוקמה ב־2006, שר הביטחון והשר לביטחון פנים דאז, שאול מופז וגדעון עזרא בהתאמה, החליטו להעיד במקום הכפופים להם ואסרו על כל אנשי משרדם להעיד בפני הוועדה.

במהלך השנים הכנסת קיבלה 30 החלטות להקמת ועדה פרלמנטרית, כשארבע מהן היו החלטה להקים מחדש ועדות שפוזרו עם פיזור הכנסת. ברוב המקרים הן עסקו בפיקוח על הרשות המבצעת או על גופים אחרים (כמו בדיקת עמלות הבנקים), ומעת לעת גם באירועים ספציפיים (למשל, אסון גשר המכבייה).

ולסיום, רצוי לזכור שלא משנה איזו ועדת חקירה תוקם, היא "אינה תחליף לציבור, וגם לא לאחריות הציבורית שאמורים להפגין אישי ציבור", טוענות עו"ד מירית לביא וד"ר דנה בלאנדר. "זהו מנגנון מוסדי שנועד לבירור עובדות והפקת לקחים... הוועדה אינה תחליף למשפט הציבור ולביקורת הפרלמנטרית".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס