חידושים בטיפול באלצהיימר / צילום: Shutterstock
הייתכן שבעתיד הלא רחוק, אנשים המועדים לחלות באלצהיימר, יוכלו לקבל עוד לפני תחילת המחלה מעין חיסון, אשר ימנע את היווצרות המחלה או לפחות יאחר את התחלתה לשלב הרבה יותר מאוחר בחייהם? האם תרופה שכבר נמצאת בשוק תוכל להשיג לאחור שינויים גנטיים המתרחשים בחולי אלצהיימר? האם תרופות ההשמנה החדשות, האינקרטינים (משפחת ה-GLP1), יכולות להיות יעילות גם למניעה או לטיפול באלצהיימר?
● החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות
● כך סידר ביקור בישראל למנכ"ל אמריקן איגל הכנסות לא צפויות של מיליון דולר
אחרי שנים שבהן לא היו כמעט פריצות דרך באלצהיימר, אישורן לשיווק בשנתיים האחרונות של שתי התרופות החדשות (לקמבי וקינסאלה) נתן רוח גבית לשוק. נוסף על כך, הבדיקות החדשות המאפשרות אבחון ברור של המחלה וטיפול רק במי שזו באמת אבחנתם, הגדילו את סיכויי ההצלחה בניסויים.
באתר הניסויים הקליניים האמריקאי ClinicalTrials.gov מופיעים 182 ניסויים הקשורים לטיפול במחלה, 138 מהם בתרופות חדשות. היתר ברובם מחפשים סמנים חדשים לאבחון או להבדלה בין סוגים שונים של אלצהיימר, כדי להתאים את הטיפולים בצורה טובה יותר.
עשרות ניסויים מתקדמים
על פי מאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s and Dementia ביוני האחרון, התרופות בצנרת תוקפות 15 מנגנוני פעולה אפשריים שונים של המחלה, כלומר יש הרבה 'ז'יטונים' שונים המונחים על ההימור הזה, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה של אחד מהם לפחות. מתוך הניסויים הללו, 48 ניסויים ב-31 תרופות חדשות נמצאים בשלב 3, שלב אליו מגיעות רק תרופות שכבר עברו ניסוי לבחון שאינן רעילות וגם הציגו הוכחת היתכנות מסויימת.
בתחום המניעה, כבר החלו ניסויים קליניים אשר בוחנים את השימוש בנוגדנים נגד עמילואיד בטא, כמו התרופות החדשות בשוק לקמבי וקיסאנלה, כגורם מניעתי. אפשרות חדשנית יותר היא להפוך את הטיפול הזה לחיסון אמיתי. הרי כבר ידוע כי חיסון יכול לגרום לגוף לייצר נוגדנים על פי דרישה. התקווה היא כי חיסון כזה יוכל להינתן רק פעם בחצי שנה עד שנה, ולמנוע את הצטברות הפלאק ולכן את היווצרות המחלה מלכתחילה. היום המוצר נמצא בניסויים ראשוניים בבני אדם, על ידי חברת AC Immune, אבל האתגר הגדול, גם במקרה של אישור, יהיה להבין מי צריך להשתמש בחיסון כזה, מלבד פלח השוק הקטן של מי שיש להם נטיה גנטית חזקה למחלה.
מחלת האלצהיימר מאופיינת בהצטברות של שני חלבונים במוח: עמילואיד בטא אשר מסולק על ידי התרופות המאושרות, וחלבון נוסף בשם טאו. תרופה המסלקת את חלבון הטאו של חברה בשם TAURX, כבר הוגשה לאישור של משרד הבריאות הבריטי, אך לא החלה עדיין בתהליכי אישור מול מנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), הנחשב בינתיים לפוסק החשוב ביותר בעניין בטיחות ויעילות תרופות. לפני כשבועיים, קיבלה החברה ממשרד הבריאות הבריטי בקשה לנתונים נוספים. תרופות אחרות במנגנון זה נמצאות בניסויים מתקדמים.
כאמור, מספר תרופות קיימות נמצאות בניסויים לטיפול באלצהיימר, ביניהן סמגלוטייד, החומר הפעיל בתרופות ההרזיה ווגובי ואוזמפיק. ההערכה היא שלתרופות הללו יש פעילות אנטי דלקתית, שיכולה להיות רלוונטית למנוע גם חלק מתהליך הנזק לתאי העצב המתרחש במחלת האלצהיימר. תוצאות ניסוי רחב-היקף בתרופה להתוויה זו צפויות בסוף 2026.
תרופות קיימות נוספות נבחנות לאלצהיימר, ביניהן התרופה Piromelatine, אשר עובדת על מנגנוני המלטונין הסרוטונין במוח. דוגמה נוספת היא mirodenafil שנועדה במקור דווקא לטיפול באין אונות, אך ייתכן שיש לה יכולת להגן על תאי העצב מפני נזק, לשפר את הקישוריות ביניהן ולתרום לזרימת הדם - חולים רבים סובלים מדמנציה כפולה הנובעת גם ממחלת האלצהיימר וגם מחסימה בכלי דם.
Nabilone היא תרופה אשר פועלת על רצפטורים לקנאביס במוח ופותחה במקור למניעת הקאות ובחילות במטופלי כימותרפיה. כעת היא נבחנת לטיפול בתופעות של עצבנות ואלימות אשר מאפיינות שלבים מסוימים של התפתחות האלצהיימר, והן אחת התופעות הכואבות ביותר לבני המשפחה והחברים המלווים את החולים, ופתאום מותקפים שלא באשמתם.
מחקרים נוספים הראו כי תאי תמך במוח, כמו מיקרוגליה, עוזרים מאוד בהגנה על המוח מנזקים, ביניהם נזקי האלצהיימר. פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן נחשבת לאחת החוקרות המובילות בתחום מחקר זה. משפר תרופות הנמצאות בניסויים קליניים, פועלות על חלבון מסוים במיקרוגליה במטרה להגביר את פעילותן.
לא רק תרופות
מעבר לתרופות נבחנות גם התערבויות נוספות: גירוי מוחי, תוכנות לתרגול של יכולות קוגניטיביות, וכן שילוב בין תרגול לבין גירוי מוחי בזמן התרגול. אחד הגורמים המגנים על מצב קוגניטיבי אצל מבוגרים הוא אינטראקציה חברתית, ואילו בדידות מחמירה את המצב. לכן גם התערבויות של בוטים שיכולים לנהל דיאלוג עם המטופל, ואף לתווך את הקשר בינו לבין חברים ובני משפחה, הן פוטנציאל לטיפול בתחום.
מחלת האלצהיימר נחשבת לכזו הנובעת משילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים. העתיד הרחוק יותר טומן בחובו אפשרות לפענוח המנגנונים הגנטיים של המחלה ולביצוע טיפול עריכה גנטית שיגן על החולים המועדים מן המחלה.