יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
דיון נוסף בו יוקר המחיה עמד במוקד התקיים הבוקר (ב') בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, תחת הכותרת "עליית מחירים חמישית בשנתיים במוצרי מזון - שוב הציבור משלם".
במהלך הדיון עלו מספר הצעות מצד חברי כנסת ומשתתפים נוספים, ביניהן: מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון, הרחבת סל המוצרים המפוקחים וחיוב חברות גדולות פרטיות לפרסם דוחות כספיים, כשבשורה התחתונה ביטן קרא לכינוס דחוף של הקבינט הכלכלי חברתי.
● שר האוצר מקדם פטור חדש ממס. ומה הוא חושב על מחירי הדירות?
● אמסלם פועל לחזק מעורבות פוליטית בחברות הממשלתיות. מה המשמעות?
את ההצעה לקיום הדיון הגיש ח"כ סימון דוידסון מ"יש עתיד", לאחר גל ההתייקרויות מצד לא מעט חברות שנרשם ביוני האחרון בשורת מוצרי צריכה בסיסיים - ביניהם קפה, שוקולד, קקאו, משקאות קלים, אורז ועוד - בשיעורים של עד 16%.
עם תחילת הדיון, חבר הכנסת דוידסון פתח ואמר "ראש הממשלה עמד ביום שני, משוויץ ומתרברב כמה הכלכלה במדינה פורחת. בחמישי האחרון הייתי בשוק בנתניה לפני הסגירה. עשרות אנשים קונים במחיר כמעט אפסי פירות וירקות מקולקלים, כי אין להם כסף. שנתיים ללחימה, במהלכן היו חמש עליות מחירים של מירב המוצרים שאנו משתמשים בהם".
הוא הוסיף כי "95% מהציבור מדבר על עלייה משמעותית בהוצאות משק הבית שלהם. יש שני שרים שאמונים על הנושא - האוצר והכלכלה. לא אכפת לי במה כל אחד נוסע, אבל לשר הכלכלה יש תפקיד משמעותי בלשמור על האזרחים מפני עליות מחירים. אין תשובות, אין תוכניות, אין עשייה. שום דבר לא קורה בנושא עליית המחירים, והיא מטורפת. אנשים פה לא מצליחים לסיים את החודש. המחירים פשוט בלתי נסבלים".
"סל הקניות הבסיסי קפץ כמעט פי שניים"
בוועדה ציינו כי מחיר הנקניקיות עלה ב-21% בשלוש השנים האחרונות, מחיר אבקת קקאו עלה ב-52%, מחיר השוקולד עלה ב-33%, מחיר חלה רגילה עלה ב-10%, מחיר האורז עלה ב-10%, חצילים - ב-33%, קישואים - ב-24%. חלב - ב-17%, וגבינה לבנה - ב-18%.
ח"כ ביטן פנה לנוכחים ואמר: "אני מסכים אתכם שהמחירים עולים, והחברות מעלות מחירים, ואני שותף לביקורת. אני שואל, כיצד ניתן למנוע זאת? המציאות היא שסל הקניות הבסיסי קפץ כמעט פי שניים".
הוא הזכיר כי בעבר הוא קידם הצעת חוק להטלת מע"מ דיפרנציאלי (0-8%) על מוצרי מזון בסיסיים כמו לחם, חלב, בשר, עוף, ביצים, קמח סוכר ושמן, בדומה לשיעור המע"מ במדינות ה-OECD, אולם הסכים לעצור אותה בעקבות הוצאות המלחמה.
"שנית", הוסיף ביטן, "חוקקתי חוק שבתקופת המלחמה אי-אפשר לבוא ולהעלות מחירים באופן לא סביר. יש חוק, האוצר ממסמס זאת בכוונה, כי עיכבו את ההצהרה של שר הכלכלה. עד שהצהיר ועם כל הוויכוחים, יצא שאי-אפשר להשתמש בחוק, אולי בפעם הבאה. זה היה מונע עליית מחירים של 15%-10% מהמוצרים הבסיסיים. בפיקוח יש מוצרים שאפשר ללכת עליהם, מעט מאוד מוצרים הם בפיקוח, ולכן צריך להגדיל את התוואי, ומשרד האוצר גם התנגד לכך. זו התחרות היחידה בישראל - מי מעלה מחיר יותר מהר".
"ישראל הפכה למדינה היקרה ביותר ב-OECD"
ח"כ נעמה לזימי ציינה כי עד 2008 היינו במקום ממוצע של יוקר המחיה, אבל ב-15 השנים האחרונות ישראל הפכה למדינה היקרה ביותר ב-OECD. "עם כל הכבוד לעבודה הקדושה שהשר (ניר ברקת) עושה בחו"ל, הרשו לי לפקפק, כי קרה פה דבר באחריות המדינה, ואי-אפשר להתעלם ממנו ולהפיל זאת על כוחות השוק. כשאתם רוצים, אתם דוהרים עם הכול בלי לשים על האוצר, על הרגולטור, על היועמ"שים, והחידלון שפה לא הצלחנו, במכוון, זה הביא אותנו ממקום ממוצע למקום הראשון המפוקפק. ירקות עלו בכמעט 40%, פירות ב-36%, שימורים ב-26%, לחם וקמח עלו בכ-20%, בזמן שהחיטה ירדה".
"הפתרונות צריכים להיות חוק פשוט של הצגת שקיפות רווחיות של מונופולים", אמרה לזימי, והוסיפה: "רשות התחרות יכולה כבר היום לקבוע שמחיר הגבוה ב-20% מהממוצע בשווקים תחרותיים באיחוד האירופי ייחשב מחיר מופקע. הרגולטור יכול לקבוע את זה. איפה אתם?".
עוד הציעה לזימי הכרזה על מונופולים וכן עדכון של שיטת המחירים, אך לדבריה, "שר הכלכלה הודיע שהוא מוותר על זה. אם לא יהיה פה פיקוח פרלמנטרי, כלום לא יקרה. ומוצרים מפוקחים - זו הזדמנות פז לעדכן סל בריא. סיפור המוצרים בפיקוח מספק לנו הזדמנות לעשות אדפטציה של מוצרים בריאים והכרחיים יותר, אבל העובדה היא שהמחירים בפיקוח עלו, והרגולטור לא עשה מעשה. אז את מי עוד תאשימו?".
"על כל אלה יש טייס אוטומטי", אמר ביטן. "אחרי הסיפור של כחלון עם מחיר החלב, תיקנו את החוק - הכול על טייס אוטומטי, והשר לא יכול להשפיע. את זה צריך לתקן. כל חצי שנה המחיר בפיקוח עולה. מוותרים על סמכויות השרים וחברי הכנסת, ואז מתלוננים".
לזימי הוסיפה הצעה נוספת שעניינה "מעבר מפיקוח על-פי תשומות שמנופחות על-ידי בעלי כוח, וקשה לקיים עליהן מעקב יעיל - למחיר ממוצע שנקבע בשווקים תחרותיים אחרים".
לדבריה, "חוץ ממחירים בפיקוח, למדינה יש אחריות לדעת מהו סל בריא. תיארתי פה דברים שהם לא כלכליים, אבל אין לי ספק שמעשה לא נעשה בגלל הון-שלטון. במציאות שבה מנצלים מונופולים, מלחמה, נופלים, חטופים וכאוס להעלאת מחירים, ולא נעשה מעשה - אין סיכוי שזה לא בגלל שלא נוח לכם לפקח על החברים שלכם. לא יכול להיות שהפכנו למדינה היקרה בעולם ב-2023, ו2024 עלו המחירים עוד יותר, וגם עכשיו, וכלום לא נעשה, ומסבירים לי שהשר עושה עבודה טובה כשהוא טס לחו"ל. אני זועמת כי כלום לא קורה. תכריזו על מונופולים, תקבעו מחיר שברף מסוים הוא גבוה ויש רגולציה, תעשו משהו".
"להילחם ביוקר המחיה על-ידי פירוק מונופולים"
ח"כ ולדימיר בליאק מ"יש עתיד" הוסיף כי בשלוש השנים האחרונות הממשלה מתעלמת מסוגיית יוקר המחיה. "הוזכרה פה הצעת חוק שאני מנסה לקדם כבר שלוש שנים, של פרסום הדוחות הכספיים של מונופולים. הרבה מהמונופולים בשוק המזון הם חברות פרטיות שאינן מחויבות לפרסם דוחות לציבור. פעם אחר פעם הממשלה פוסלת לי את החוק".
הצעת חוק נוספת נועדה להגביל את המקום של מונופולים על המדפים. לדברי בליאק, "אפשר לעשות זאת, ובעיקר הממשלה חייבת לשדר לשוק שהיא באירוע. דווקא כאחד שגדל במדינה בה כל המחירים היו בפיקוח - זה נכון בנישות מסוימות, אבל אל תשימו דגש על פיקוח. באמצעותו לא נלחמים ביוקר המחיה. נלחמים על-ידי פירוק מונופולים, פירוק הריכוזיות ושוק בריא".
בסיום הדיון ציין ביטן כי "אין ספק שהממשלה והרשויות שאמונות צריכות לשפר את המלחמה ביוקר המחיה, בעיקר בסל המזון הבסיסי שמחירו עולה כל הזמן. אנחנו מבקשים כינוס דחוף של הקבינט הכלכלי-חברתי, על-מנת לתת פתרונות מיידיים בחקיקה ובהחלטות ממשלה שקשורות למלחמה ביוקר המחיה".