גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת רוכשי הדירות: בנק ישראל מתכנן מגבלות מימון חדשות

טיוטת תקנות חדשה של בנק ישראל מציעה לצמצם את היכולת למשכן דירות לצורך הלוואות "לכל מטרה", בניסיון לרסן מינוף עודף בשוק הדיור ● עוד על השולחן: הקלות לזוכי "מחיר למשתכן" והארכת משכנתאות מעבר ל־30 שנה

צילום: יוסי כהן, Shutterstock
צילום: יוסי כהן, Shutterstock

בנק ישראל מתכנן לחזור ולהגביר את הלחץ על הבנקים, במטרה לרסן את המינוף שנוטלים על עצמם רוכשי הדירות. לגלובס נודע כי בנק ישראל פרסם לאחרונה טיוטת תקנות חדשה שנשלחה לעיון הבנקים, וצפויה להתפרסם בקרוב גם להערות הציבור. הטיוטה כוללת החמרה בנוגע לשימוש במשכנתאות שניתנות "לכל מטרה".

גובה המשכנתא מוסיף לעלות: נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר
הריבית בדרך למטה, ופערי התשואה בין הפיקדונות לקרנות הכספיות מתרחבים

מדובר בהלוואות שמסווגות בבנקים "שלא למטרת מגורים, בביטחון של דירת מגורים" ומשמשות פעמים רבות כתוספת לרכישת דירה עצמית או לטובת העמדת השלמת הון לילדים וכדומה. כעת, בבנק ישראל מתכוונים להגביל את הבנקים בדרך חישוב ההחזר החודשי לצורך נטילתן.

החזרי ההלוואות יוגבלו - עד 40% מההכנסה הפנויה

הטיוטה החדשה משנה את אופן חישוב יחס ההחזר החודשי מכלל ההכנסה הפנויה של משק הבית. לפי ההצעה החדשה, כלל ההחזרים בגין הלוואות לדיור - לרכישה, לשיפוץ או לכל מטרה - לא יעלו על 40% מההכנסה הפנויה. נראה כי מדובר בהערכות של הרגולטור לנוכח ההאטה המשמעותית במכירת דירות בשנה החולפת, שכן זהו צעד שמגביל את המינוף של מי שממשכנים את הדירה שלהם לצורך אשראי שאינו משכנתא.

הלוואות לכל מטרה בשיעבוד דירת מגורים, מהוות חלק מההלוואות שמעמידים הבנקים. לפי הדוח השנתי של בנק דיסקונט, מדובר בהלוואות שניתנות ללקוחות פרטיים כנגד שיעבוד דירות מגורים למטרות מגוונות, בניגוד להלוואות לרכישת, שיפוץ, או בניית דירת מגורים - שהן הלוואות לרכישת יחידות דיור. הן מהוות כאמור את עיקר הפעילות בתחום המשכנתאות.

נתוני בנק ישראל מגלים כי מינואר ועד ספטמבר 2025 ניתנו הלוואות כאלו בהיקף כולל של 5.5 מיליארד שקל - נמוך משמעותית ממשכנתאות רגילות, שהיקפן באותה תקופה היה 79 מיליארד שקל. הריבית על ההלוואות הללו גבוהה מריבית המשכנתאות הרגילה (כ־5.5% בממוצע במסלולים הצמודים ו־7% במסלול הלא צמוד) אולם היא נמוכה משמעותית מהלוואות "לכל מטרה" הניתנות ללא שיעבוד ומגלמות ריבית שמגיעה לעיתים לשיעור דו־ספרתי.

לפי טיוטת ההוראה החדשה של בנק ישראל, המגבלה תייצר מצב שבו אדם שהכנסתו הפנויה היא 20 אלף שקל יוכל להחזיר עד 8,000 שקל בחודש על כלל ההלוואות לדיור, לרבות הלוואות "לכל מטרה". כיום, לאחר ניכוי ההחזר הקיים, ניתן היה לחשב את יתרת ההכנסה (12 אלף שקל) לצורך מתן אשראי נוסף - אך ההצעה החדשה לא מאפשרת זאת.

בהתאחדות יועצי המשכנתאות מעריכים כי השינוי נובע מכך ששיעור הפיגורים בהלוואות לכל מטרה גבוה פי שניים מזה של משכנתאות רגילות - 1.2% לעומת 0.6% בלבד. אך לא מן הנמנע שבבנק ישראל מזהים לחץ גובר מצד הציבור שמנסה לקחת אשראי זול ככל הניתן, תוך שימוש במקרה הזה בדירה כבטוחה, זאת לנוכח סביבת הריבית הגבוהה.

"משכנתאות 'לכל מטרה' הן הלוואות שאפשר לקחת על דירה קיימת לצרכים שונים", אומר גורם בשוק. "הצעד של בנק ישראל לא לגמרי ברור, אבל ייתכן שמדובר בהערכות לקראת ירידה מסויימת בשווי הדירות בעתיד". לדבריו, "אם בבנק ישראל סבורים שעשויה להיות ירידה בשווי הנכסים בעתיד, אז נגזרת מכך גם ירידה בשווי הבטוחות שניתנו כנגד המשכנתאות. אז ההיגיון הבנקאי אומר שאם המינוף במערכת הוא 60% לדוגמה, יכול להיות שבפועל בעוד שנה המינוף יטפס ל־70% משום ששווי הנכסים יירד. אז פועלים מראש כדי להקדים תרופה למכה".

הקלה במשכנתאות לזוכי "מחיר למשתכן"

אלא שלא הכל מקלות, יש גם גזרים. זוכי תוכניות "מחיר למשתכן" ותוכניות דומות נהנו עד כה מהקלות משמעותיות, שנועדו לסייע להם לרכוש דירה במחיר נמוך ממחיר השוק. אף שהמחיר ששילמו היה מופחת, הבנקים חישבו את שווי הדירה לצורך המשכנתא לפי שווי השוק המלא - כלומר, לפי הערכת שמאי לנכס דומה.

המשמעות היא שהבנק רשאי לקבוע את שיעור המימון על פי שווי השוק, ולא על פי מחיר הרכישה בפועל. כך ניתן לאשר משכנתא בשיעור של עד 75% מהערכת השמאי, ובפועל - שיעור גבוה מ־75% ממחיר הרכישה המוזל.

לדוגמה, אם שווי הדירה הוא 1.2 מיליון שקל, אך הרוכש במסגרת "מחיר למשתכן" משלם רק 900 אלף שקל, הבנק יכול לאשר משכנתא של 900 אלף שקל (75% משווי השוק). למרות זאת, התקנות מחייבות העמדת הון עצמי מינימלי של 100 אלף שקל, כך שלא ניתן לממן את מלוא הסכום באמצעות משכנתא. הזוכים נהנים, אם כן, מהטבה כפולה - גם ממחיר רכישה נמוך וגם מדרישות הון עצמי מופחתות.

עד כה, ההטבה הוגבלה לדירות שמחירן עד 1.8 מיליון שקל, אך בטיוטה החדשה מוצע להעלות את התקרה ל־2.1 מיליון שקל. משמעות הדבר היא כי המשכנתא המרבית האפשרית תעמוד על 1.575 מיליון שקל. כך, רוכש שיקנה דירה ב־1.8 מיליון שקל יידרש להביא הון עצמי של מעט יותר מ־200 אלף שקל בלבד.

לדברי נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, "התיקון נעשה בעקבות פניות חוזרות מצדנו, והוא חשוב משום שהוא מחזיר את ההטבה להתאמה למחירי השוק האמיתיים ולמציאות בשטח. התוצאה היא פחות הון עצמי נדרש, ומעגל רחב יותר של זכאים שיוכלו לממש את זכייתם - בשורה אמיתית לזוגות צעירים ולמשפחות ישראליות רבות".

פריסת משכנתאות ליותר מ־30 שנה

הקלה נוספת שתובא בטיוטה החדשה היא לאפשר לפרוע את המשכנתא מעבר לתקופת המקסימום הנהוגה כיום. לפי התקנות כיום ניתן לפרוע משכנתא לתקופה של לא יותר מ־30 שנה, והטיוטה החדשה אינה משנה זאת, אך היא מוסיפה הבהרה חשובה. במקרים שבהם לווים ביקשו לדחות תשלומים - למשל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" - ניתן יהיה לפרוס את יתרת ההלוואה כך שהתשלום האחרון יחול גם לאחר 30 שנה ממועד מתן האשראי. ההוראה מתייחסת למצבים של הסדר חוב עם הלקוח או יישום מתווה סיוע ממשלתי, ומאפשרת גמישות במקרים חריגים.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"