חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock
החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.
● אמזון לא לבד: גל פיטורים חדש בהייטק. זו הסיבה
● אפל חצתה את רף ה-4 טריליון דולר בשווי; כמה כסף השאיר וורן באפט על השולחן?
1לפי מחקר חדש: ישראלים מובילים את היזמות הזרה בניו יורק
על רקע המרוץ לראשות עיריית ניו יורק, שבו בולטת מועמדותו של זוהרן ממדאני - המושמעת לא אחת כביקורתית לישראל, מחקר חדש מציג תמונת מציאות לגבי תרומת הישראלים לעיר. לפי "דוח ההשפעה הכלכלית ניו יורק-ישראל 2025" של USIBA (ה־U.S.-Israel Business Alliance), חברות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים הפועלות במדינת ניו יורק תרמו אשתקד כ־17.9 מיליארד דולר לפעילות הכלכלית, יצרו עשרות אלפי משרות, והובילו את מרבית האימפקט העסקי ישירות בעיר ניו יורק עצמה. לפי הממצאים, יותר מ־90% מההשפעה הכלכלית הכוללת במדינת ניו יורק, שרשומה על שם חברות ישראליות, מתקבלת באזור המטרופולין.
המחקר מצא גם כי ישראלים עדיין מהווים אחד מקהלי היזמים הזרים המשפיעים ביותר על כלכלת העיר, עם 20 חדי־קרן המבססים את מרכז פעילותם בארה״ב בניו יורק, ומאות סטארט־אפים נוספים הפועלים בתחומים כמו סייבר, פינטק, בריאות דיגיטלית, בינה מלאכותית ואנרגיה. מרבית החברות החלו את דרכן בישראל, אך העמיקו פעילות בשוק האמריקאי בזכות הקרבה למשקיעים, ללקוחות אסטרטגיים ולשוק ההון.
עוד לפי הדוח, ההשפעה של החברות הישראליות על העיר גדלה בשנים האחרונות בקצב מואץ, בין היתר בשל ריכוז חברות גלובליות שמעבירות חלק ממערכי הפיתוח והניהול למנהטן וברוקלין. מחברי המחקר מציינים כי התרומה של יזמים ישראלים אינה רק כלכלית, אלא גם טכנולוגית ותעסוקתית, ומהווה חלק משמעותי מהעמדת ניו יורק כחלופה ריאלית לעמק הסיליקון עבור חברות בינלאומיות.
2אילון מאסק משיק את האלטרנטיבה שלו לויקיפדיה
אילון מאסק השיק השבוע גרסת ניסיון של Grokipedia, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת בינה מלאכותית שפותחה על ידי חברת xAI שבבעלותו, ומוצגת כתגובה לוויקיפדיה- שלטענתו סובלת מהטיות פוליטיות. האתר בנוי במראה הדומה לוויקיפדיה ומציע ערכים בנושאי טכנולוגיה, תרבות ופוליטיקה, אך נכון לעכשיו מאגר הערכים שלו קטן משמעותית, כאשר לפי הצהרת האתר יש בו נכון להיום כ־885 אלף ערכים, לעומת יותר מ־8 מיליון בוויקיפדיה באנגלית.
במקביל, כבר עם ההשקה נרשמו ביקורות נוקבות: חוקרים ועיתונאים מצאו טעויות עובדתיות, ניסוחים מוטים ופסקאות הדומות באופן מחשיד לתוכן ויקיפדיה, וללא ייחוס. גם דף הערך של מאסק עצמו זכה לתשומת לב, לאחר שהוצג בניסוח מחמיא במיוחד והסתמך על מקורות מטעם חברות שבבעלותו, כך בין היתר לפי הוושינגטון פוסט.
מאסק מצידו טוען כי Grokipedia נועדה להציע "חיפוש אמת" עם פחות צנזורה, אך מומחי תוכן מזהירים כי שימוש במודלי שפה לכתיבת אנציקלופדיה עלול דווקא להגביר את הפצת המידע השגוי, במיוחד בנושאים רגישים כמו פוליטיקה ומדע. ויקיפדיה מצידה מזכירה כי הידע הפתוח שעליו מתלמדות מערכות AI מבוסס על עבודתם החינמית של אלפי מתנדבים ברחבי העולם, וכי אנציקלופדיות אוטומטיות חייבות לעמוד בסטנדרטים של שקיפות וביקורת אנושית. עוד דווח כי האתר, שהושק יחסית בשקט וללא הסברים מפורטים, אף קרס זמן קצר לאחר העלייה לאוויר וחזר לפעילות בשעות הערב.
3סייבר ובינה מלאכותית: שני סטארט-אפים ישראלים מגייסים
שני סטארטאפים מקומיים מודיעים השבוע על סגירת סבבי גיוס: Reflectiz ו-Onfire AI.
Reflectiz, שמודיעה על גיוס של 22 מיליון דולר בסבב B, הוקמה ב-2019 על-ידי עידן כהן וישראל גורט, מתמחה בהגנה על אתרים ארגוניים מפני פרצות שנוצרות דווקא מחוץ לארגון, זאת דרך עשרות שירותים חיצוניים שמחוברים לאתר, כמו טפסי תשלום, תוספים וכלי פרסום. אלו הופכים בשנים האחרונות לשער כניסה מרכזי לתקיפות סייבר, בזמן שהארגונים עצמם לא תמיד יודעים מה עובד אצלם "מאחורי הקלעים".
לצידה, Onfire AI, שנוסדה ב־2023 על-ידי שלושה יוצאי 8200. החברה הודיעה כי גייסה 20 מיליון דולר בסבב סיד. לדבריה, החברה מנסה להפוך את הרעש האינסופי של הרשת הפתוחה, כלומר קהילות מפתחים, פורומים ובלוגים מקצועיים, לאיתותים שמצביעים על לקוחות פוטנציאליים. כך, במקום להתבסס על רשימות קשר מיושנות, הפלטפורמה שלה מזהה בזמן אמת מתי ארגון מחפש פתרון תוכנה, ומכוונת את אנשי המכירות אל בעלי התפקיד הנכונים.לפי החברה, יש לה כבר לקוחות בישראל, בארה״ב ובאירופה, והיא מתכננת להמשיך ולהתרחב בישראל ובניו יורק.
4עובד לשעבר ב-OpenAI מזהיר: מודלים של החברה עשויים להגביר דפוסים מסוכנים
סטיבן אדלר, לשעבר ראש תחום בטיחות מוצר בענקית הבינה המלאכותית OpenAI, מי שאחראית להביא לעולם את ChatGPT, יוצא בחריפות נגד החברה שבה עבד עד לשנה שעברה. במאמר דעה שפרסם בניו יורק טיימס, הוא טוען כי OpenAI אינה עושה די כדי להגן על משתמשים המתמודדים עם קשיים נפשיים, למרות הבטחות רשמיות לפעול בנושא.
לדבריו, כבר ב-2021 התריע בפני הנהלת החברה על שימוש נרחב של צ’אטבוטים ליצירת תכנים מיניים קיצוניים, כולל תרחישים אלימים ולעיתים גם כאלו הכוללים קטינים. בעקבות זאת נאסר אז על שימוש במודלים של OpenAI ליצירת אירוטיקה. לדברי אדלר, בחברה בחרו לאחרונה להסיר חלק מהמגבלות על תכנים מסוג זה עבור "מבוגרים מאומתים", מבלי להציג הוכחות לכך שהבעיות שתועדו, כגון תלות רגשית מוגברת בצ’אטבוטים, אכן טופלו. אדלר מציין מקרים שבהם קשר עם צ’אטבוטים קדם לאירועי התאבדות, ומזהיר כי מודלים של החברה עדיין עשויים להגביר דפוסים מסוכנים אצל משתמשים שמצויים במצוקה.
אדלר קרא במאמר שכתב ל-OpenAI לפרסם באופן קבוע נתונים ומדדי בקרה, בדומה לדוחות שקיפות של רשתות חברתיות גדולות, כדי לאפשר לציבור ולגורמי פיקוח להעריך אם השיפורים שהחברה מצהירה עליהם אכן עובדים בפועל. לטענתו, התחרות הגוברת מול חברות כמו למשל xAI של אילון מאסק ואנתרופיק יוצרת לחץ "לזוז מהר מדי", גם במחיר של דחיית בדיקות בטיחות קריטיות. "כשמדובר בטכנולוגיה שמלווה משתמשים בכל רגע", הוא כותב, "הבטחות לכוונות טובות אינן תחליף לעובדות".