גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך נדע איזו תרופה לקחת? אנשי רפואה שוקלים חלופות ל־FDA

הקהילה הרפואית והמדעית בארה"ב יצאה למאבק בממשל טראמפ, ובעיקר בשר הבריאות שלו רוברט פ. קנדי, על רקע שורה של צעדים שנויים במחלוקת בגופי הבריאות הממשלתיים המרכזיים - FDA וב־CDC ● תוצאות המאבק הזה עשויות להשפיע על כולנו

רוברט פ. קנדי, שר הבריאות בממשל טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein
רוברט פ. קנדי, שר הבריאות בממשל טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הקהילה הרפואית שפשפה את עיניה השבוע, שוב, כאשר שר הבריאות של ממשל טראמפ, רוברט פ. קנדי, הודיע שהוא מתכוון להמליץ על צריכה גבוהה יותר של שומן רווי, גם בבתי הספר. זו לא הפעם הראשונה שבה עולם הרפואה המיינסטרימי מזדעזע בשנה האחרונה. ההכרזה הזאת הייתה האחרונה ברצף מהלכים שנויים במחלוקת, שהובילו למשבר אמון לא רק מול הממשל עצמו, אלא מול שני גופי הבריאות המשפיעים בעולם - ה־FDA, הגוף שאחראי לאשר תרופות ומכשירים רפואיים, וה־CDC, המרכז לבקרת מחלות שאחראי על בריאות הציבור ובין היתר על מדיניות החיסונים.

המחקר שמגלה איזו תרופה נגד דיכאון באמת משמינה
החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות

הרגע המכונן היה כשה־FDA גיבה את אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושר הבריאות שלו לגבי הטיילנול (פרצטמול). אמנם בארגון דאגו לנסח את הודעתו כך שלא תחתור תחת המידע הקיים, אך בעיני רבים שיתוף הפעולה עם המהלך של קנדי וטראמפ היה סימן לכך שהמבצר, אם לא נפל, לכל הפחות סדוק מאוד.

למשבר הזה עשויות להיות השלכות על כולנו, משום שגם מדינות מחוץ לארה"ב נושאות עיניים להחלטות הבריאות של שני הגופים האלה. בלעדיהם, נעמוד מול כל טיפול כמו שעומדים מול מדף תוספי תזונה בבית מרקחת: אולי יועיל, אולי יזיק, המינון לא ידוע. זאת הסיבה שבקהילה הרפואית כבר החלו לחפש חלופות, אבל יש לא מעט מכשלות בדרך להפוך גופים חדשים לבני סמכא אמיתיים בתחומי בריאות הציבור ואישורי תרופות ומכשור רפואי.

מיזם לבחינת חיסונים

אחד המיזמים הבולטים הוא Vaccine Integrity Project שאוסף מידע כדי לוודא יעילות של חיסונים. באוגוסט האחרון קיים הארגון פגישה דומה במתכונתה לפגישות AICP (ועדת המומחים המייעצת ל־CDC, שבתחום החיסונים הוחלפה בגורמים שנבחרו על ידי קנדי וכבר הספיקה לחולל סערה בקהילה המדעית ולעורר חשש לגבי המלצותיה העתידיות). הוועדה החלופית דנה במחקרי יעילות ובטיחות של חיסונים לקורונה, RSV ושפעת בילדים, בנשים בהיריון ובאנשים עם כשל חיסוני. השתתפו בה דמויות מדעיות בולטות כמו עורך NEJM, מכתבי העת המובילים לרפואה.

למיזם הזה יש מגבלות: הוא יכול להסתמך רק על מחקרים שפורסמו, וחסרה לחבריו הסמכות והאפשרות לאסוף מידע כפי שעושה המרכז לבקרת מחלות. גם אין לו סמכות לתת המלצות. ועם זאת, הוא יכול לייעץ לארגוני רופאים, המשפיעים על כתיבת פרוטוקולים לטיפול בבתי חולים ובקהילה. ארגון הגינקולוגים והמיילדים כבר נעזר בו כדי להמליץ על חיסוני קורונה לנשים בהיריון, בניגוד להנחיית קנדי. גם ארגון רופאי הילדים אמר שימליץ על החיסונים הללו לפעוטות בני חצי שנה עד שנתיים. מדינות שאין להן תקציבים למחקרים מקיפים או לוועדות מייעצות כאלה יכולות כעת ללמוד מההחלטה של המיזם העצמאי.

בקהילה הרפואית מוטרדים גם מאובדן של מערכות מידע על בריאות הציבור. לדוגמה, ל־CDC היה מאגר לניטור סיכונים בהיריון ולתמותת יולדות, שהתבסס על תשאול נשים בכל ארה"ב אחת לשנה. עובדי המאגר פוטרו. בינתיים קליפורניה הודיעה שהיא תמשיך לנהל את הסקר אצלה, אבל המידע יהיה חלקי אם לא ניתן יהיה להשוותו לרוחב ארה"ב. כמו כן, אין אחידות מלאה בינו למאגר הקודם.

ועדות בניגוד לנהלים

כרגע, המתקפה נגד ה־FDA היא בעוצמה פחותה מזו שנגד ה־CDC, ובכל מקרה את תפקידיו יהיה קשה הרבה יותר להחליף.

למרות קיצוצים מאסיביים בגוף שמאשר תרופות, הליכי האישור מתבצעים פחות או יותר כרגיל, רק קצת יותר לאט, לפי דיווחי חברות הביומד הישראליות וגם לפי דיווח של אתר STAT מהשבוע. לא ניכרת עדיין פוליטיזציה של התחום, למעט במחלקה אחת - המחלקה לתרופות ביולוגיות וחיסונים, שידעה כאוס לאחר שמינוי של קנדי, ד"ר ויניי פרסד, ביטל אישור לתרופה קיימת לטיפול במחלה הגנטית DMD. בעקבות ביקורת ציבורית פרסד פוטר, התרופה הוחזרה חלקית לשימוש, וכעבור ימים ספורים פרסד הוחזר לתפקידו.

אלה החדשות הרועשות ביותר, אבל אולי לא המטרידות ביותר מבחינת הקהילה המדעית. ראש ה־FDA מרטי מקארי החל גם הוא לאייש ועדות ייעוץ במומחים מטעמו, במקום ועדות ותיקות עם מומחים שעברו בדיקת ניגוד אינטרסים. כך לדוגמה הוא גייס ועדת ייעוץ אד־הוק בנוגע לתרופות נגד דיכאון, שלטענת קנדי גורמות לאוטיזם. יש הרואים בכך עדות לכך שמקארי אינו מגן על ה־FDA מפני לחצי קנדי. מומחים אמרו לסוכנות הידיעות AP גם כי בדיוני הוועדה הזאת נזרקו לאוויר טיעונים מופרכים לגבי התרופות. אותם גורמים טענו גם שוועדה מייעצת אחרת הקלה מדי את השימוש בהורמונים בגיל המעבר וכי שתי הועדות האלה גויסו בניגוד לכללים ולנהלים הקיימים של ה־FDA.

גוף ייעוץ בהתנדבות

אובדן האמון בארגוני הבריאות מתרחש לא רק בקהילה המדעית. לפי סקר של KFF Health News, ארגון שמבסס את עצמו בהדרגה כמקור מידע מחקרי בלתי תלוי בתחום בריאות הציבור, רק ל־50% מהציבור יש אמון ב־FDA וב־CDC, ורק 30% מאמינים שהארגונים הללו אינם מוטים פוליטית. מאז הסקר הקודם, האמון של רפובליקאים בארגונים הללו עלה, ושל דמוקרטים ירד, עדות נוספת לתפיסתם כארגונים פוליטיים.

בתרחיש שבו כל אחד "יעשה לו רב פוליטי" בבריאות, איזה תמריץ יהיה לחברות לבצע ניסויים שיוכיחו באופן אובייקטיבי שהתרופות יעילות ובטוחות? בקהילה המדעית מדברים על כמה גורמים שעשויים לקחת לידיהם את המושכות.

גורם אחד הוא חברות הביטוח שיכולות לתמרץ חברות פארמה להוכיח יעילות ובטיחות של תרופות. אלא שהאינטרסים שלהן אינם תואמים תמיד את אלה של לקוחותיהן. לחברות הביטוח יש אינטרס שהמטופלים ישמרו על בריאותם וירגישו טוב יותר, אבל רק אם תחלואתם עולה להן כסף.

בכל מקרה, גוף התנדבותי בשם ICER (The Institute for Clinical and Economic Review) שהוקם על ידי אוניברסיטת הרווארד ובית החולים מאס ג'נרל ב־2006, נעשה בשנים האחרונות יותר דומיננטי בייעוץ לחברות ביטוח לגבי יעילת וכלכליות של תרופות. לפי סקר שערכה חברת Trinity Life Sciences, כ־56% ממקבלי ההחלטות בחברות הביטוח משתמשים בגוף הזה לעתים קרובות, ורק 2% מעולם לא נעזרו בו. בעולם של FDA מקל מאוד, ייתכן שחברות יצטרכו להוכיח את יעילות מוצריהן ל־ICER. ההיפך אינו נכון - הגוף לא יוכל לעשות דבר למען טכנולוגיות שה־FDA החמיר איתן.

גורם אחר הוא המדינה. כך, לדוגמה, מדינת מסצ'וסטס הדמוקרטית כבר הודיעה שתשקיע מיליוני דולרים במחקר ובעיצוב מדיניות חיסונים משלה. ויש גם אופציה שלישית: מרכז הכובד הרגולטורי יעבור מחוץ לארה"ב, בעיקר לרשות הרגולטורית האירופית, שיש לה יכולות לאשר תרופות וטיפולים רפואיים בעצמה, אך נחשבת פחות מחמירה בתחומים מסוימים.

בתרחיש הרע ביותר, אף גורם לא ימלא את התפקידים הללו באופן מלא, ואיכות המידע שנבסס את ההחלטות הרפואיות שלנו תרד.

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

גולדמן זאקס מהמר נגד השקל. מומחים בישראל לא מתרגשים

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מגדלי אלון  בתל אביב. ''היו לנו נדודי שינה'' / צילום: Shutterstock

הצפת ערך כפולה: שתי השקעות הנדל"ן ששוות לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים