רמי שבירו, מנכ''ל ומבעלי חברת רמי שבירו / צילום: פוטיני פימפה
חברת הנדל"ן רמי שבירו הגישה לאחרונה תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית נס ציונה, בטענה כי שתי הנתבעות מונעות ממנה להתחיל בבנייה במגרש שזכתה בו במכרז לפני כשנה וחמישה חודשים.
המכרז, שפרסמה רמ"י ביוני 2024, נועד לשיווק קרקעות בעיר נס ציונה להקמת 1,037 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה בשישה מתחמים. שבירו זכתה במגרש 110 במתחם המיועד ל־212 יחידות דיור, ושילמה על הקרקע את מלוא התמורה - 218.7 מיליון שקל.
● לידיעת רוכשי הדירות: בנק ישראל מתכנן מגבלות מימון חדשות
● גובה המשכנתא מוסיף לעלות: נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר
לטענתה, רק לאחר הזכייה התברר כי המגרש אינו בשל לתחילת תכנון ורישוי, וכי רמ"י ידעה על כך מראש ובחרה לפרסם את המכרז "תוך שהיא משלשלת לקופתה מאות מיליוני שקלים" - כלשון התביעה.
עוד נטען כי רמ"י ועיריית נס ציונה הסתירו את הצפי לעיכובים ממושכים עקב מחלוקות כספיות ותכנוניות, וקבעו בדיעבד תנאי חדש - חתימה על "הסכם־גג" - טרם קידום התכנון והרישוי, שלא הופיע במסמכי המכרז.
לפי טענה נוספת, שתי הנתבעות הציגו מצגים כוזבים לפיהם ההסכם צפוי להיחתם במהרה, אך בפועל חלו חודשים של עיכוב. העירייה סירבה לשתף פעולה בהגשת בקשות להיתרי בנייה ואף הודיעה כי אין טעם להגישן כל עוד הסכם־הגג לא נחתם. לכן שבירו נאלצה לשאת בכל עלויות הקרקע והתחייבויות המכרז, ונגרמו לה נזקים כספיים כבדים ומשמעותיים.
עוד צויין כי סך העיכובים המצטברים באחריות הנתבעות עומד על 31 חודשים מעבר לתקופה הסבירה להנפקת היתרי בנייה. מכאן ששבירו צפויה, "במקרה הטוב", לקבל את ההיתרים הדרושים רק במרץ 2029 במקום ביוני 2026 כמתוכנן, "ומשכך סיום הבנייה של 212 היחידות במגרש ייתכן רק ביולי 2029, בהתאם לאורך תקופת הבנייה הממוצעת של 36 חודשים".
מה שבירו מבקשת בכתב התביעה?
שבירו דורשת מבית המשפט המחוזי לחייב את הנתבעות לשלם לה יותר מ־39 מיליון שקל בתוספת מע"מ, עקב העיכובים והנזקים הכלכליים שנגרמו לה בעקבות עיכוב בפרויקט. החברה מבקשת מבית המשפט לצוות על הנתבעות להכיר בהפרות שביצעו, לקבוע כי לוחות הזמנים לבנייה יתחילו להיספר רק ממועד הנפקת היתרי הבנייה בפועל, ולהורות על הארכת מועד סיום הבנייה בכשלוש שנים. כמו כן, התביעה כוללת בקשה לצווים שיחייבו את העירייה ואת הרשות לפעול מיידית להשלמת התכנון המשותף, להנפיק את האישורים הדרושים ולספק לוח זמנים ברור להשלמת עבודות הפיתוח בשכונה.
מטעם עיריית נס ציונה נמסר כי "עיריית נס ציונה קיבלה לידה את התביעה ולומדת אותה. כלל טענותיה ייפרסו כנדרש בפני בית המשפט. נדגיש כי המכרז המדובר נערך על-ידי רמ"י, ולעירייה אין צד בו".
מטעם רמ"י נמסר כי "כתב התביעה טרם הועבר אלינו. הרשות תתייחס לנושא במסגרת ההליך כמקובל".
עו"ד מיכאל וקנין, שותף מייסד וראש מחלקת ליטיגציה במשרד AOi עבדי וקנין ושות', מציין בשיחה עם גלובס כי סכסוכים משפטיים מסוג זה נובעים לרוב מבשלות תכנונית לקויה במכרזים. "לעתים קיימים פערים משמעותיים בין התכנון המקורי לבין המציאות בשטח, המובילים להליכים משפטיים בפרויקט ולאחר סיומו". עוד הוא מסביר כי באופן כללי לגוף הציבורי חלה חובת גילוי נרחבת, והוא אינו יכול להחזיק במידע רלוונטי ולהטיל את האחריות על הקונה.
עו"ד שחר בן עמי, שותף במשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות' המתמחה בתכנון ובנייה, מוסיף בשיחה עם גלובס כי כעת קשה להעריך את סיכויי התביעה, שכן "יש מסכת עובדתית מורכבת ומתמשכת, וטרם הוגש כתב הגנה שמתייחס לטענות שעולות מהתביעה".