גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טוני בלייר הוא האיש של טראמפ לניהול עזה. האם המתווכות ישכנעו אותו אחרת?

היכרות רבת-שנים עם הסכסוך במזרח התיכון ויחסים קרובים עם החתן ג'ארד קושנר הפכו את טוני בלייר לנבחר של טראמפ לניהול עזה ● מי שסיבך את בריטניה בפלישה לעיראק ונחשב לפרו-ישראלי לא יכול להתקבל בקונצנזוס לג'וב המסתמן ● האם הוא יצליח לשכנע את המתווכות?

בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett
בלייר בשארם. המפרציות מתנגדות, קטאר תתגמש / צילום: ap, Suzanne Plunkett

בין שלל המנהיגים שהתכנסו לפני כשבועיים לפסגה בשארם א־שייח' לאחר שחרור החטופים החיים בלטה דמות אחת שכבר לא אוחזת בשום תפקיד רשמי: סר טוני בלייר. ראש ממשלת בריטניה לשעבר הוא לפי הדיווחים זה שנועד לשמש כמושל עזה הזמני, אם וכאשר שלב ב' של תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה יצא לדרך. בהמשך התברר שבלייר יהיה חבר בוועד השלום (board of peace) שהנשיא יעמוד בראשותו. תפקיד הוועד עוד לא ממש ברור וגם הרכבו לא, מלבד השניים, אך אם השיחות לא יקרסו, ניתן לחזות שלבלייר תהיה בו עמדה משמעותית, ייתכן שאפילו ישמש כמנהל בפועל.

שקיעתה של יבואנית הרכב שהבטיחה לשנות את השוק
אירופה מתמודדת עם משבר ילודה. זה הפתרון של פולין

נכון, טוני בלייר הוא שם שמשתלב באופן טבעי בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני, והוא מגיע עם ותק ניכר באזור. אבל מדוע דווקא הוא הנבחר של טראמפ למושל עזה, ומהם הגורמים שעשויים לפעול לטובתו?

בניגוד לראשי ממשלה אחרים, בלייר, שכיהן בתפקיד מ־1997 ועד 2007, לא נשאר בפרלמנט עם סיום הכהונה. במקום זאת, מיד עם פרישתו, לקח על עצמו את תפקיד שליח הקוורטט לענייני המזרח התיכון (גוף המורכב מארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני על פי מפת הדרכים שהציג הנשיא בוש הבן ב־2002) ובמקביל עבד כיועץ בשוק הפרטי. בדיון האחרון בפרלמנט הבריטי שבו השתתף, אמר ש"העדיפות המוחלטת" שלו באזור תהיה חתירה לפתרון שתי המדינות - דבר שרבים סברו שהוא יוכל לקדם בשל הקרדיט שקיבל על "הסכם יום שישי הטוב", ששם קץ לסכסוך בצפון אירלנד.

טראמפ ובלייר בפסגת שארם. לא בחירה מובנת מאליה / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

למרות שהוא נחשב לפרו־ישראלי, גם הפלסטינים קיבלו בברכה את הרעיון שאדם עם פרופיל כמו של בלייר יסייע לפתרון הסכסוך. אך הם התאכזבו ממנו במהרה, והוא נראה כמי שנוטה לצד הישראלי גם בכובעו החדש. כשפרש מתפקידו כשליח הקוורטט ב־2015, כריס דויל, מנהל המועצה להבנה ערבית־בריטית, טען שהוא הרגיש בנוח מדי עם הסטטוס־קוו. אחרים טענו נגדו שהוא לא הצליח לבלום את מפעל ההתנחלויות ודיברו על ניגוד האינטרסים בין בלייר הדיפלומט לבלייר איש העסקים. הוא מצדו זקף לזכותו את ההסרה של עשרות מחסומים בגדה המערבית, השגת רישיונות עבודה לפלסטינים בישראל ופיתוח הכלכלה הפלסטינית. זאת לאחר לא מעט מאבקים בממשלה הישראלית. "למרות שהוא לא הצליח להביא להסכם, הוא צבר ניסיון רב, במיוחד לכל מה שנוגע לתפיסה שאפשר לפתור סכסוכים קשים דרך הכלכלה", אומר פרופ' בנימין מילר, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה ומומחה לפוליטיקה בינלאומית.

ב-2016 הוא הקים את מכון טוני בלייר לשינוי גלובלי, שמגדיר את עצמו כ"ארגון ללא מטרות רווח ולא מפלגתי שעוזר לממשלות ומנהיגים להפוך רעיונות נועזים למציאות". לפי אתר המכון, נכון להיום הוא פועל ביותר מ־45 מדינות ברחבי העולם. המכון הקדיש לא מעט ממרצו גם למזרח התיכון, כולל לעזה - לפני ואחרי טבח 7 באוקטובר.

ביולי חשף פייננשל טיימס שאנשי צוות של המכון לקחו חלק בשיחות על פיתוח "ריביירת עזה", התוכנית הקודמת לרצועה שכללה גם את פינוי העזתים ממנה. המכון מיהר להבהיר שמעולם לא נעשתה שום התקשרות כזו מטעמו. השבוע פרסם העיתון כי המכון עובר ארגון מחדש, הכולל פיטורים, שינויים בהנהלה הבכירה, חיפוש מקורות מימון חדשים והתמקדות בבינה מלאכותית. המכון דיווח על הפסדים של 4.3 מיליון דולר בשנה שעברה.

התבטאויות מעורבות

אלא שלצד הרקורד שלו במזרח התיכון, לא ניתן לדבר על ההגעה של בלייר למעמדו החדש הצפוי בלי לדון ביחסיו עם נשיא ארה"ב. האופן שבו התבטא לגבי טראמפ היה מעורב. מצד אחד, כמו רבים, הוא הזהיר מפני הפופוליזם שטראמפ מייצג. מצד אחר, בזמן שהעולם הוכה בהלם מבחירתו ב־2016, בלייר הציע "לחכות ולראות" מה יצא מהכהונה הזאת. בהמשך הוא ביקר את היחס של הליברלים לטראמפ וטען שהתקשורת משמאל אינה הוגנת עם הנשיא. בראיון לגרדיאן לפני הבחירות ב-2024 בלייר הפתיע כשאמר שהוא לא מודאג מהרעיון של כהונה שנייה לטראמפ, ושהוא לא מאמין שהוא באמת יפרוש מנאט"ו כפי שרבים חששו.

ייתכן שהתשובה האמיתית קשורה להיכרות רבת־השנים שיש לבלייר עם חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר. מעט לאחר בחירות 2016 השניים נצפו סועדים יחד, ומטעם בלייר נמסר שהם מכירים כבר שנים. ההנחה היא שהיחסים נוצרו בזכות אשתו לשעבר של איל העיתונות רופרט מרדוק, וונדי דנג, שעמדה בקשרים עם השניים.

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

העיתונות דיווחה שבלייר ניסה להשיג לעצמו דריסת רגל בממשל כיועץ למזרח התיכון, אך מטעמו הכחישו. ב־2017, במהלך כהונת טראמפ הראשונה, הדיילי מייל פרסם שהוא נכח בפגישה סודית בבית הלבן, שם נפגש עם קושנר כדי לנסות להתמנות לשליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון. בלייר טען שהסיפור הוא "המצאה" ושהוא עובד למען שלום במגזר הפרטי. אלא שמזכיר המדינה של ארה"ב דאז, רקס טילרסון, אישר שאכן התקיימה פגישה כזו.

בספרו "אש וזעם" על נשיאותו של טראמפ העיתונאי מייקל וולף מציין שבלייר גם סיפר לקושנר "שמועה עסיסית" ששירותי הביון הבריטיים ריגלו אחרי קמפיין הבחירות של טראמפ - דיווח נוסף שבלייר הכחיש. "קושנר עוד בכהונה הראשונה של טראמפ היה מעורב מאוד בדיפלומטיה והתעניין בכלכלה לקידום תהליכי שלום, וכנראה סביב זה נוצר החיבור שלו עם בלייר", אומר פרופ' מילר.

ועדיין, כפי שמסביר מילר, העובדה שטראמפ מחבב את בלייר אינה מובנת מאליה: "לכאורה זה מוזר כי בלייר הנהיג ממשלת מרכז-שמאל ונחשב לחלק מהאליטה הגלובלית ולליברל, ואילו טראמפ לוחם בכל החבר'ה האלה. אבל יש כמה סיבות לכך שזה עבד: קודם כול, בלייר הוא מעין סלבריטאי והשם שלו ידוע מאוד, וטראמפ מחבב כאלה. בלייר גם מעניק לגיטימציה בינלאומית לתוכנית של טראמפ ומביא איתו רקורד בהשכנת שלום: גם 'הסכם יום שישי הטוב' וגם ניסיונות להשכנת שלום במזרח התיכון, למרות שהוא לא ממש הצליח כשליח הקוורטט ולמרות הכתם של הפלישה לעיראק. וגם, יש בין בלייר וקושנר, ובמידה מסוימת גם ויטקוף וטראמפ, אמונה בשלום דרך כלכלה ושילוב של דיפלומטיה ועסקים".

נראה שהקשרים עם טראמפ וקושנר השתלמו, שכן בחודשים שלפני חתימת העסקה בין ישראל לחמאס בלייר היה מעורב בשיחות עם קושנר, השר רון דרמר והנשיא עצמו. לא מפתיע, אם כן, שבתגובתו הרשמית להצגת תוכנית טראמפ בלייר כינה אותה "הסיכוי הטוב ביותר לסיים את המלחמה בת־השנתיים".

"יכולות לשכנע את טראמפ"

כמובן, איש שנוי במחלוקת כמו בלייר לא יכול להתקבל בקונצנזוס. מצד אחד, מדובר באיש של "הסכם יום שישי הטוב"; מצד שני, זהו האיש של מלחמת עיראק, שגרר את בריטניה להרפתקה מיותרת שהשאירה את המזרח התיכון במצב רע יותר מזה שהיה לפניה. לכן טראמפ אמר שלמרות שהוא מעוניין בבלייר, הוא רוצה לבדוק ש"הבחירה מקובלת" על כל הצדדים.

טראמפ מצדו אמר שהוא תמיד חיבב את בלייר, למרות שלפני בחירות 2016 ביקר את הצטרפותו לפלישה לעיראק. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר שאם יש דרך לגרום לישראל לבלוע את כניסתה של הרשות הפלסטינית לעזה, הרי שהיא באמצעות מתווך כמו בלייר, בשל האהדה שלו. גם העיתונאי הבריטי ג'ון רנטול סבור שהיתרון של בלייר הוא ש"הוא די נטול סנטימנטים לגבי עבודה עם אנשים שחבריו הליברלים שונאים, כמו טראמפ ונתניהו".

אבל בכל זאת במזרח התיכון יש שחקנים רבים שלא מרוצים מהרעיון. דיפלומט אחד אמר ל־BBC שהרעיון של "המשנה למלך (תוארו של הפקיד השולט בקולוניה - אב"מ) בלייר" לא יעבור. חמאס הביע התנגדות וגם הרשות הפלסטינית. לפי אלוף משנה (במיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הפלסטינים התנגדו חד־משמעית לבלייר: "זה לא רק בלייר האיש, אלא התנגדות לאפשרות של אחריות ישירה של גורמים בינלאומיים ולא פלסטיניים בניהול של עזה. המודל הזה נתפס כפטרונות מערבית כלפי הפלסטינים, ולכן בהמשך חודד המסר שהאחריות שלו ושל מועצת השלום היא יותר תפקוד של board ולא של הנהלה".

מאז הגרדיאן דיווח שחוסיין א־שייח', מספר שתיים של נשיא הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), דווקא הביע נכונות לעבוד עם בלייר. לפי גוטרמן, ייתכן שהדבר נועד לשדר למתווכות שהרשות הפלסטינית משתפת פעולה עם תוכנית השלום, בניגוד לחמאס שגורר רגליים, כדי להדוף לחצים לרפורמות. הדבר לא אמור להוות בעיה, "כל עוד התפקיד של מועצת השלום, ובתוכה בלייר, הוא יותר הכוונה וסיוע כלכלי מאשר מיקרו־מנג'מנט של הפעילות השוטפת של הרשות הפלסטינית".

הפלסטינים לא לבד. לפי דיווח אחד באל־אח'באר, המתווכות (מצרים, קטאר וטורקיה) מסתייגות ממילוי תפקידו של בלייר בניהול הרצועה. ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסביר את גישתן לבלייר. "לקטאר יש קשר חזק עם חמאס, ומבחינתה תוכנית טראמפ מחלישה את האחיזה הניהולית שלו ונותנת לשחקניות אחרות דריסת רגל ברצועה. מהבחינה הזאת בלייר הוא גם מערבי, מה שיצייר את קטאר כמי שממליכה מישהו שאינו חמאס ואפילו לא פלסטיני, וגם בפני עצמו הוא סדין אדום שמייצג את שובו של האימפריאליזם שהתנהל ברצחנות במדינות מוסלמיות. זה יגרום לעזה להיראות כמו קולוניה. נוסף על כך, מפריע לה שלפי הדיווחים היו לבלייר קשרים עסקיים עם הממשלות בריאד ואבו דאבי. אמנם הוא גם הגן על המונדיאל בקטאר, אבל זה היה פחות מובהק".

גם הספונסריות, איחוד האמירויות וערב הסעודית, לא נלהבות: "במדינות המפרץ לא רוצים כל כך את בלייר", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, מומחה למפרץ ב־INSS. "אני לא יודע למה, יכול להיות שהוא עשה משהו שפגע באינטרסים שלהן. בכל מקרה, הן אמורות לממן את השיקום של עזה, ולכן אם תהיה מצדן התנגדות מתמשכת אז בלייר לא יהיה. יש להן מנוף לחץ גדול מאוד". בתשובה לשאלה על דבריו של הלורד מייקל לוי (שהיה השליח למזרח התיכון תחת ראש הממשלה בלייר), שלפיהם טראמפ "ידרוס" אופוזיציה למינוי של בלייר, גוז'נסקי משיב: "המפרציות יכולות לשכנע את טראמפ, לא להפך".

קטאר, לעומת זאת, כפי שמסביר ד"ר אדמוני, "לא רוצה ללכת ראש בראש עם טראמפ, אז בינתיים הערוצים שבשליטתה מעלים את הרקע הבעייתי של בלייר במזרח התיכון, מה שהוא עשה בעיראק, ומשתמשים בתמונות מביכות שלו. הרעיון הוא להחליש את האופציה שלו בצורה לא חזיתית. אבל אם מבחינת טראמפ השיתוף של בלייר יהיה דיל ברייקר, קטאר תדע להתאים את עצמה".

עוד כתבות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"