דרישת עיריית באר יעקב לחיוב בהיטלי פיתוח זכתה ל"מקלחת קרה" בבית המשפט: השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז קבע כי דרישת העירייה ממשרד הביטחון לתשלום של כמעט 59 מיליון שקל כהיטלי פיתוח - מבוטלת.
הדרישה הייתה לתשלום של כ־47 מיליון שקל כהיטל סלילת רחובות, ועוד כ־11.7 מיליון שקל כהיטל ביוב - כל אלה בגין עבודות תשתית במחנה הצבאי צריפין שבבעלות המדינה וסופחו לשטח העירייה.
נציין כי סוגיית גביית ההיטלים היא עניין מוכר בענף: לאורך השנים נרשמו לא מעט מקרים שבהם התברר כי עיריות גבו היטלי פיתוח ביתר.
● מפת הבנייה של ישראל: העיר שצפויה להכפיל את עצמה ואלה שיורדות בקצב
● משקי הבית מתקשים: עלייה בפיגורי המשכנתאות, בעיקר בקרב לווים קטנים
עתירת המדינה הוגשה לאחר דרישת התשלום שהגישה העירייה ב־2019. היא יוצגה בידי עו"ד טליה דיין מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). לטענתה, "העירייה לא מימנה עבודות פיתוח בשטחים המסופחים (שבגינם יצאה דרישת התשלום - י"נ), אלא המדינה. על־פי הדין והפסיקה, היטל סלילת רחובות והיטל התקנת ביוב או קנייתו נועדו לכיסוי הוצאות הרשות המקומית. מאחר שהעירייה לא נדרשה לכסות הוצאות פיתוח - הטלת היטלי הפיתוח היא בלתי חוקית".
עוד טענה המדינה כי "השטחים המסופחים מיועדים לפינוי, ולכן לעירייה לא קמה עילה לגביית היטלי פיתוח ביחס אליהם. לא קיימת הצדקה לתשלום מיליוני שקלים עבור שטח שמתפנה כחלק מתהליך העברת שטחים לצורך פיתוח הרשות המקומית. עבודות הפיתוח שביצעה המדינה בשטחי המחנה הצבאי מכסים את שווי ההיטלים הנדרשים על־ידי העירייה".
העירייה, באמצעות עורכי הדין שמואל לנקרי וסיל מאיו־כהן, טענה מנגד כי "הדרישות לתשלום היטל סלילה והיטל ביוב הן בגין חלק של השטחים המסופחים ובנוגע לעבודות פיתוח חדשות שבוצעו על־ידי העירייה, שלא שולמו לגביהן היטלים בעבר, או לא התגבשו לגביהן אירועי מס בעבר. העירייה לא התחייבה להימנע מגביית היטלים בשטחי המחנה הצבאי שאליהם מתייחס הסכם־הגג, וההסכם לא הפקיע מהעירייה את הסמכות לגבות היטלים בגין נכסים שלא שולמו לגביהם הוצאות פיתוח לרשות מקרקעי ישראל".
לאחוז במקל בשני קצותיו
השופט בורנשטין ציין בהחלטתו את המנגנון שנקבע בהסכם־הגג, ולפיו המדינה תממן את עבודות הפיתוח של כל השטח, תגבה הוצאות פיתוח מיזמים שיזכו במכרזי הקרקעות במתחם (דרך רשות מקרקעי ישראל) - והעירייה תקזז את היטלי הפיתוח החלים על הזוכים כנגד תשלומי הוצאות הפיתוח שיועברו אליה מהמדינה.
"העירייה התחייבה לא לגבות היטלי פיתוח ביחס למתחמי תוכניות המגורים המפורטות בהסכם־הגג", קבע השופט, "ובכלל זאת אף לא לגבות היטלים אלה מהעותרת. גביית היטלי פיתוח במתחמי המגורים תהא תשלום היטלים בכפל, בניגוד לעיקרון לפיו היטל הוא חד־פעמי. העירייה אינה יכולה לאחוז את המקל בשני קצותיו: לקבל מהמדינה את המימון לביצוע עבודות התשתית - ובאותה עת גם לדרוש מהמדינה לשלם היטלים על שטחים שטרם פונו".
בהמשך קבע השופט כי העתירה מתקבלת, וכי דרישות התשלום מבוטלות.
מפרקליטות מחוז מרכז נמסר: "חשיבותו של פסק הדין בכך שהוא מעגן את החשיבות של הסכמי־הגג, שבאים להסדיר את מערכת היחסים שבין המדינה לבין הרשות המקומית אגב פיתוח חטיבות קרקע לצורך התמודדות עם משבר הדיור, ומונעים את האפשרות לגבות היטלי פיתוח בניגוד להסכם־הגג ממשרדי הממשלה השונים".
תגובת עיריית באר יעקב טרם התקבלה.
