גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

100 בקשות פירוק ביום: חברות הארנק במרוץ לניצול הטבת המס לפני שתיגמר

בסוף נובמבר תפוג הוראת השעה, המאפשרת לבעלי חברות ארנק פירוק או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ופטור ממס רכישה ● בעקבות זאת, ברשות המסים מדווחים על זרם חסר תקדים של בקשות פירוק ● מומחים סבורים כי זה הזמן לארגן את הנכסים מחדש, וגם נותנים טיפים למי שבוחרים שלא לנצל את ההטבה

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לפירוק חברות או העברת נכסים במסגרת חקיקת רפורמת הרווחים הכלואים. "הקצב הוא של 100 בקשות שמוגשות ביום", כך חשף השבוע רו"ח כארים כנען, ראש מטה מנהל רשות המסים, אשר הוביל את החקיקה מטעם רשות המסים וכיום אמון על היישום שלה.

אחרי הביקורת בעולם: כך תיראה הטבת המס לתושבים חוזרים החל מ-2026
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף בינואר השנה חרף הסערה שהתחוללה במשק נגד המורכבות שלה והבעיות שהיא מעוררת בקרב חברות. במהלך השנה החלו חברות שעלולות להיכנס לגדרי החוק להיערך "לגזירות" המס שהרפורמה תנחית עליהן, בין היתר על־ידי תכנוני מס שיוציאו אותם מגבולות החוק. כך, בין השאר, בעלי חברות ארנק (חברות שהכנסותיהן נובעות בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות) החלו לבחון את האפשרות לנצל את ההטבה שהוענקה להם במסגרת הוראת שעה זמנית. זו מאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה.

בעוד במהלך השנה זרם הגשת בקשות הפירוק והעברת הנכסים היה חלש והוגשו בקשות בודדות מדי חודש, חשף כנען בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס כי ישנה התעוררות משמעותית בחודש האחרון לקראת סיום תוקפה של הוראת השעה, ב־30 בנובמבר.

"אנחנו היום עומדים על 1,200 בקשות. אם מכפילים בממוצע ב־2.5, שזה מספר בעלי המניות של החברות, אז יש כ־2,500 בעלי מניות שכן ביקשו להשתמש בהוראת השעה. מה שמעניין זה הקצב, בהתחלה מספר בודד של בקשות ביום, והיום אנחנו בקצב של 100 בקשות שנכנסות כל יום. אני מעריך שעד תום התקופה, עד ה־30 בנובמבר, יהיו לנו כ־3,000 בקשות פירוק והעברת נכסים".

במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן - לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם.

חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר - כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.

צפי ההכנסות של האוצר מרפורמת הרווחים הכלואים עם חקיקתה היה 10 מיליארד שקל ב־2025, ועוד כ־5 מיליארד שקל כל שנה לאחר מכן. בכנס יועצי המס הסביר כנען כי רשות המסים צופה כי יעמדו בתחזיות וההכנסות מחקיקת רפורמת הרווחים הכלואים יעמדו על כ־5 מיליארד שקל במהלך 2025, ועוד כ־5 מיליארד שקל שייכנסו מניצול ההטבה המאפשרת את פירוק החברה או העברת נכסים עד נובמבר.

"בונים על הכסף עכשיו"

במסגרת החקיקה, כאמור, נחקקה גם הטבה, שנקבעה בהוראת שעה, המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה, במהלך שנת 2025. במהלך החודשים החולפים ביקשו בעלי חברות ומייצגים להאריך את תוקפה של הוראת השעה כדי לאפשר זמן היערכות נוסף, ואולם באוצר הודיעו כי לא תהיה הארכה.

כנען חשף כי "לא התנגדנו להאריך את הוראת השעה, אבל יש בעיה תקציבית ולא מקצועית. מקצועית אפשר להאריך אותה בשנה, אבל תקציבית בונים על הכסף עכשיו ולא בעוד שנה".

ואולם, למרות שלא תינתן ארכה להוראה השעה, הבהיר כנען כי בקשות שיוגשו עד ה־30 בנובמבר יאפשרו לבעלי החברות להיכנס לגדרי ההטבה ולהיכלל בה גם אם המס ישולם מאוחר יותר. הצפי הוא כי בשל העומס ברשות המסים הבקשות לפירוק והעברת נכסים יאושרו רק מספר שבועות לאחר ההגשה, מה שיאפשר בפועל את דחיית המס עד ל־15 בינואר 2026.

שימו לב להטבות

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, משרד יוסי אלישע קלדרון ושות' ויו"ר (משותף) בפורום המסים בלשכת עורכי הדין בישראל, מסביר כי "בשל חלון הזמנים המצומצם שנותר, רשות המסים מוכנה להקל בלוחות הזמנים, כך שאם תוגש בקשה לביצוע העברה או פירוק לפי הוראת השעה עד ל־30 בנובמבר, ניתן יהיה לשלם את המס עד ל־15 לחודש העוקב בו ניתנה ההחלטה בבקשה".

אלישע מסביר באלו מקרים כדאי לשקול להגיש בקשה רגע לפני שההטבה נגמרת. "הוראת השעה מאפשרת לחברות לארגן את עסקיהן מחדש ללא חבות במס על עליית ערך הנכסים וללא מס רכישה כאשר מדובר בזכויות במקרקעין או באיגודי מקרקעין.

"הכדאיות קיימת בפרט כאשר מדובר בנכסים שנרכשו לאחרונה ואשר עלותם במאזן נמוכה (כגון מניות של חברות שיוסדו על ידי החברה המעבירה), או במקרה של נכסים שההכנסה השוטפת מהם מחויבת אצל היחיד במס מופחת (כגון דירות מגורים שהשכרתן חייבת אצל היחיד ב־10% מס בלבד)".

עוד הוא מוסיף כי "זו גם הזדמנות טובה לארגן את נכסי המשפחה המוחזקים בחברה המשותפת במטרה לאפשר את חלוקתם לדור השני והשלישי שנכנסים לתמונה. בנוסף, קיימת הטבה משמעותית לגבי חברות ונכסים שנרכשו לפני שנת 2003, במקרה שבו יתרת העודפים הקיימת גם שימשה לרכישתם. במקרה כזה על העודפים האמורים שנצברו לפני 2003 יחול שיעור מס של 10 אחוז בלבד בפירוק (לפני מס יסף). כמובן שכל מקרה לגופו ונדרש להתייעץ לפני הגשת בקשה, בפרט לגבי החבות במע״מ בעתיד שעשויה לחול".

מלבד חלון ההזדמנויות שנסגר לניצול ההטבה, לדברי רו"ח יעל הילמן רזמוביץ, שותפה בפירמת ליאון אורלציקי ושות Moore ישראל, ישנם עוד כמה נושאים הקשורים לרפורמת הרווחים הכלואים שכדאי להיערך אליהם לפני תום שנת המס. ראשית, לדבריה, "אם החברה היא חברת מעטים שצברה רווחים צבורים של למעלה מ־750 אלף בשנים קודמות, נכון סוף 2024 יש לבדוק האם קיימת חובת חלוקת דיבידנד כדי להימנע מקנס של 2%, ומהו הסכום שיש לחלק (אם בכלל) לפני סוף השנה. זאת כדי להימנע מחיוב בקנס השנתי של 2%. מומלץ לחלק מעט יותר מהנדרש כדי להבטיח הגנה מהקנס".

רו''ח יעל הילמן רזמוביץ / צילום: יח''צ

תחזית לשיעור הרווח

לדברי רו"ח הילמן רזמוביץ, בעלי חברות ארנק שלא ינצלו את ההטבה, יכולים להיערך בדרכים נוספות לחיובי המס הצפויים. "על פי החוק, כאשר שיעור הרווחיות - כלומר, היחס בין הרווח התפעולי לפני מס של החברה לבין ההכנסות שלה - עולה על 25%, ייחשב החלק שמעבר לסף זה כהכנסה אישית של בעל המניות, ויחויב במס שולי שיכול להגיע עד לכ־50%", היא מסבירה ומבהירה כי בהקשר זה "ראשית, מומלץ לבצע תחזית של תוצאות פעילות החברה עד סוף השנה ולבדוק אם היא עומדת בהגדרות החדשות לחוק, לרבות בחינת שיעור הרווחיות ומבנה ההכנסות".

עוד לדבריה, "חשוב לוודא שכל ההוצאות העסקיות נרשמו במלואן - שכר, ציוד, רכב, תקשורת, הוצאות משרדיות ועוד. כל הוצאה שלא נרשמה עשויה להגדיל את שיעור הרווחיות מעבר ל־25% - הרף שמעבר לו ההכנסה תמוסה כהכנסה אישית של על המניות. אם לאחר הבדיקות תגלו שעליכם לשלם מס נוסף בהתאם לתיקון הפקודה - מומלץ לעשות זאת עד 31 בינואר,2026 כדי להימנע מתשלומי ריבית והצמדה".

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב