גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

100 בקשות פירוק ביום: חברות הארנק במרוץ לניצול הטבת המס לפני שתיגמר

בסוף נובמבר תפוג הוראת השעה, המאפשרת לבעלי חברות ארנק פירוק או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ופטור ממס רכישה ● בעקבות זאת, ברשות המסים מדווחים על זרם חסר תקדים של בקשות פירוק ● מומחים סבורים כי זה הזמן לארגן את הנכסים מחדש, וגם נותנים טיפים למי שבוחרים שלא לנצל את ההטבה

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לפירוק חברות או העברת נכסים במסגרת חקיקת רפורמת הרווחים הכלואים. "הקצב הוא של 100 בקשות שמוגשות ביום", כך חשף השבוע רו"ח כארים כנען, ראש מטה מנהל רשות המסים, אשר הוביל את החקיקה מטעם רשות המסים וכיום אמון על היישום שלה.

אחרי הביקורת בעולם: כך תיראה הטבת המס לתושבים חוזרים החל מ-2026
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

רפורמת הרווחים הכלואים נכנסה לתוקף בינואר השנה חרף הסערה שהתחוללה במשק נגד המורכבות שלה והבעיות שהיא מעוררת בקרב חברות. במהלך השנה החלו חברות שעלולות להיכנס לגדרי החוק להיערך "לגזירות" המס שהרפורמה תנחית עליהן, בין היתר על־ידי תכנוני מס שיוציאו אותם מגבולות החוק. כך, בין השאר, בעלי חברות ארנק (חברות שהכנסותיהן נובעות בעיקר מפעילותו האישית של בעל המניות) החלו לבחון את האפשרות לנצל את ההטבה שהוענקה להם במסגרת הוראת שעה זמנית. זו מאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה.

בעוד במהלך השנה זרם הגשת בקשות הפירוק והעברת הנכסים היה חלש והוגשו בקשות בודדות מדי חודש, חשף כנען בכנס המסים השנתי של לשכת יועצי המס כי ישנה התעוררות משמעותית בחודש האחרון לקראת סיום תוקפה של הוראת השעה, ב־30 בנובמבר.

"אנחנו היום עומדים על 1,200 בקשות. אם מכפילים בממוצע ב־2.5, שזה מספר בעלי המניות של החברות, אז יש כ־2,500 בעלי מניות שכן ביקשו להשתמש בהוראת השעה. מה שמעניין זה הקצב, בהתחלה מספר בודד של בקשות ביום, והיום אנחנו בקצב של 100 בקשות שנכנסות כל יום. אני מעריך שעד תום התקופה, עד ה־30 בנובמבר, יהיו לנו כ־3,000 בקשות פירוק והעברת נכסים".

במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים נקבע כי על בעלי שליטה בחברות ארנק פעילות יוטל מס שולי בגין רווחים לא מחולקים של החברה העולים על 25% מהמחזור. מס זה יוטל על חברות שמחזור העסקים שלהן הוא עד 30 מיליון שקל בשנה, ולא יוטל על חברות תעשייה, בנייה או חברות שממוסות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. כמו כן, המס יוטל רק על חברות שהרווחים הלא מחולקים שלהן עולים על 750 אלף שקל - כרית ביטחון שהשאירו לחברות או כאשר סכום הרווחים הלא מחולקים נמוך מממוצע ההוצאות של החברה בשלוש השנים האחרונות.

חברות החזקה יוכלו לבחור מדי שנה בין תשלום מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים המושקעים במניות או בנדל"ן - לבין חלוקה של לפחות 6% (5% בשנת 2025) מכלל הרווחים הצבורים שלהן ותשלום מס דיבידנדים בגינם.

חודש לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים שהשפיעו על מיסוי רווחים מדיבידנד, בהן העלאת מס היסף, התבררו ההשפעות המוקדמות של הרפורמה, כאשר גביית המס בחודש ינואר 2025 בגין דיבידנדים שחולקו בדצמבר 2024 עמדה על למעלה מ־9 מיליארד שקל - גבייה השקולה לגבייה שנתית מלאה מדיבידנד בשנים האחרונות. בחודש דצמבר 2024 נגבה מס בסך 1.7 מיליארד שקל בגין דיבידנדים שחולקו על־ידי החברות בנובמבר - כמיליארד שקל מעל גבייה בחודש רגיל.

צפי ההכנסות של האוצר מרפורמת הרווחים הכלואים עם חקיקתה היה 10 מיליארד שקל ב־2025, ועוד כ־5 מיליארד שקל כל שנה לאחר מכן. בכנס יועצי המס הסביר כנען כי רשות המסים צופה כי יעמדו בתחזיות וההכנסות מחקיקת רפורמת הרווחים הכלואים יעמדו על כ־5 מיליארד שקל במהלך 2025, ועוד כ־5 מיליארד שקל שייכנסו מניצול ההטבה המאפשרת את פירוק החברה או העברת נכסים עד נובמבר.

"בונים על הכסף עכשיו"

במסגרת החקיקה, כאמור, נחקקה גם הטבה, שנקבעה בהוראת שעה, המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה, במהלך שנת 2025. במהלך החודשים החולפים ביקשו בעלי חברות ומייצגים להאריך את תוקפה של הוראת השעה כדי לאפשר זמן היערכות נוסף, ואולם באוצר הודיעו כי לא תהיה הארכה.

כנען חשף כי "לא התנגדנו להאריך את הוראת השעה, אבל יש בעיה תקציבית ולא מקצועית. מקצועית אפשר להאריך אותה בשנה, אבל תקציבית בונים על הכסף עכשיו ולא בעוד שנה".

ואולם, למרות שלא תינתן ארכה להוראה השעה, הבהיר כנען כי בקשות שיוגשו עד ה־30 בנובמבר יאפשרו לבעלי החברות להיכנס לגדרי ההטבה ולהיכלל בה גם אם המס ישולם מאוחר יותר. הצפי הוא כי בשל העומס ברשות המסים הבקשות לפירוק והעברת נכסים יאושרו רק מספר שבועות לאחר ההגשה, מה שיאפשר בפועל את דחיית המס עד ל־15 בינואר 2026.

שימו לב להטבות

עו"ד ורו"ח יוסי אלישע, משרד יוסי אלישע קלדרון ושות' ויו"ר (משותף) בפורום המסים בלשכת עורכי הדין בישראל, מסביר כי "בשל חלון הזמנים המצומצם שנותר, רשות המסים מוכנה להקל בלוחות הזמנים, כך שאם תוגש בקשה לביצוע העברה או פירוק לפי הוראת השעה עד ל־30 בנובמבר, ניתן יהיה לשלם את המס עד ל־15 לחודש העוקב בו ניתנה ההחלטה בבקשה".

אלישע מסביר באלו מקרים כדאי לשקול להגיש בקשה רגע לפני שההטבה נגמרת. "הוראת השעה מאפשרת לחברות לארגן את עסקיהן מחדש ללא חבות במס על עליית ערך הנכסים וללא מס רכישה כאשר מדובר בזכויות במקרקעין או באיגודי מקרקעין.

"הכדאיות קיימת בפרט כאשר מדובר בנכסים שנרכשו לאחרונה ואשר עלותם במאזן נמוכה (כגון מניות של חברות שיוסדו על ידי החברה המעבירה), או במקרה של נכסים שההכנסה השוטפת מהם מחויבת אצל היחיד במס מופחת (כגון דירות מגורים שהשכרתן חייבת אצל היחיד ב־10% מס בלבד)".

עוד הוא מוסיף כי "זו גם הזדמנות טובה לארגן את נכסי המשפחה המוחזקים בחברה המשותפת במטרה לאפשר את חלוקתם לדור השני והשלישי שנכנסים לתמונה. בנוסף, קיימת הטבה משמעותית לגבי חברות ונכסים שנרכשו לפני שנת 2003, במקרה שבו יתרת העודפים הקיימת גם שימשה לרכישתם. במקרה כזה על העודפים האמורים שנצברו לפני 2003 יחול שיעור מס של 10 אחוז בלבד בפירוק (לפני מס יסף). כמובן שכל מקרה לגופו ונדרש להתייעץ לפני הגשת בקשה, בפרט לגבי החבות במע״מ בעתיד שעשויה לחול".

מלבד חלון ההזדמנויות שנסגר לניצול ההטבה, לדברי רו"ח יעל הילמן רזמוביץ, שותפה בפירמת ליאון אורלציקי ושות Moore ישראל, ישנם עוד כמה נושאים הקשורים לרפורמת הרווחים הכלואים שכדאי להיערך אליהם לפני תום שנת המס. ראשית, לדבריה, "אם החברה היא חברת מעטים שצברה רווחים צבורים של למעלה מ־750 אלף בשנים קודמות, נכון סוף 2024 יש לבדוק האם קיימת חובת חלוקת דיבידנד כדי להימנע מקנס של 2%, ומהו הסכום שיש לחלק (אם בכלל) לפני סוף השנה. זאת כדי להימנע מחיוב בקנס השנתי של 2%. מומלץ לחלק מעט יותר מהנדרש כדי להבטיח הגנה מהקנס".

רו''ח יעל הילמן רזמוביץ / צילום: יח''צ

תחזית לשיעור הרווח

לדברי רו"ח הילמן רזמוביץ, בעלי חברות ארנק שלא ינצלו את ההטבה, יכולים להיערך בדרכים נוספות לחיובי המס הצפויים. "על פי החוק, כאשר שיעור הרווחיות - כלומר, היחס בין הרווח התפעולי לפני מס של החברה לבין ההכנסות שלה - עולה על 25%, ייחשב החלק שמעבר לסף זה כהכנסה אישית של בעל המניות, ויחויב במס שולי שיכול להגיע עד לכ־50%", היא מסבירה ומבהירה כי בהקשר זה "ראשית, מומלץ לבצע תחזית של תוצאות פעילות החברה עד סוף השנה ולבדוק אם היא עומדת בהגדרות החדשות לחוק, לרבות בחינת שיעור הרווחיות ומבנה ההכנסות".

עוד לדבריה, "חשוב לוודא שכל ההוצאות העסקיות נרשמו במלואן - שכר, ציוד, רכב, תקשורת, הוצאות משרדיות ועוד. כל הוצאה שלא נרשמה עשויה להגדיל את שיעור הרווחיות מעבר ל־25% - הרף שמעבר לו ההכנסה תמוסה כהכנסה אישית של על המניות. אם לאחר הבדיקות תגלו שעליכם לשלם מס נוסף בהתאם לתיקון הפקודה - מומלץ לעשות זאת עד 31 בינואר,2026 כדי להימנע מתשלומי ריבית והצמדה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי