חירט ווילדרס. הפסד מפתיע / צילום: ap, Peter Dejong
חירט וילדרס, מנהיג הימין ההולנדי, הוא המפסיד הגדול של הבחירות שהתקיימו אתמול (ד') בהולנד, כך עולה מספירת 98% מהקולות, המעניקים למפלגה למען החירות שהוא עומד בראשה 26 מושבים בלבד, ירידה של 11 מושבים לעומת הבחירות לפני כשנתיים.
● טראמפ לאחר הפגישה עם נשיא סין: ״יש לנו דיל״
● שאלות ותשובות | הדרישה החריגה של וויזאייר, ואיך היא תשנה את שוק התעופה הישראלי
וילדרס, שחרט על דגל המפלגה את המאבק בהגירה לא-חוקית ובאיסלאם הפוליטי, כבר אינו מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בהולנד, ומפלגת המרכז D66 קיבלה מספר זהה של מושבים, למרות הסקרים שחזו בחודשים האחרונים בעקביות כי מפלגתו תהיה הגדולה ביותר. וילדרס החליט לפרק את הקואליציה הנוכחית לפני ארבעה חודשים, בניסיון להגדיל את כוחו האלקטורלי באמצעות בחירות בזק. המהלך הביא לכך שמנהיגי המפלגות האחרים כעת פוסלים שותפות איתו. "קיווינו לתוצאה אחרת", אמר וילדס, שנחשב לתומך ישראל נלהב.
המנצחת המסתמנת: הגדילה את כוחה מ-7 מושבים ל-27 בתוך שנתיים
לפי ספירת רוב הקולות, מפלגת המרכז-שמאל D66, שבבחירות לפני כשנתיים זכתה בשבעה מושבים בלבד, כעת הגדילה את כוחה ל-26, מתוך 150 המושבים בפרלמנט. המפלגה, בראשות רוב ייטן, הבטיחה לשים קץ לחוסר היציבות הפוליטי ששלח את הולנד לשתי מערכות בחירות בתוך כשנתיים, ולניסויים פוליטיים כמו ממשלת מומחים בתמיכת מפלגת החירות של וילדרס.

ייטן. בן 38 בלבד, הומוסקסואל, אמר אמש אחרי פרסום המדגמים כי "ההולנדים הצביעו בעבור שינוי". "מיליוני הולנדים החליטו הערב לפתוח דף חדש", הוסיף. לפני כשבוע הסקרים חזו כי המפלגה תגיע למקום השלישי בלבד. לדבריו, הדבר משקף את "הרצון של ההולנדים לבחור בפוליטיקה חיובית, ולא בשליליות". זה גם ההסבר שהעניקו רוב הפרשנים לניצחון המפתיע, אחרי שהולנדים רבים שהיו "על הגדר" החליטו ברגע האחרון להצביע לקמפיין החיובי של ייטן ו-D66.
הביקורת על ישראל
ייטן ביקר בחריפות את ישראל על המלחמה בעזה, וקרא להולנד לתמוך בהשעיית הסכם הסחר החופשי של איחוד כחלק מהסנקציות עליה בשל פעילותה בעזה. מפלגתו גם תמכה בהכרה במדינה פלסטינית ובמהלך שהובילה צרפת באו"ם, ונחשבת לתומכת בחרם מוצע על מוצרי התנחלויות במדינה.
הוא נחשב ליריב מר של וילדרס, וביקר אותו על כך שלחץ ידיים עם נתניהו, בעוד "שיש נגד ראש הממשלה הישראלי צו מבית הדין הפלילי הבינלאומי". במאי האחרון השתתף ייטן בהפגנה בת 100 אלף בני אדם נגד המלחמה הישראלית בעזה, לבוש באדום, וכתב כי הולנד צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לגרום לישראל "להפסיק להרעיב ולהרוג פלסטינים חפים מפשע". מהפרספקטיבה האירופית, ייטן נחשב לתומך באינטגרציה עמוקה יותר באיחוד האירופי, ואמר כי על הולנד "למלא תפקיד מרכזי יותר בקבלת ההחלטות" בבריסל.
מפלגת המרכז-ימין VVD הגיעה למקום השלישי. היא עשויה כעת לחבור לקואליציה בראשות 66D ושתי שותפות אחרות. משא ומתן פוליטי בהולנד בדרך כלל נמשך חודשים, (וכעת יחל המשא ומתן לגיבוש קואליציה. אם הדבר יצלח בידי המפלגה, ייטן עשוי להתמנות לאחד מראשי הממשלה הצעירים ביותר הולנד. מארק רוטה היה בן 42 כשהפך לראשונה לראש ממשלה בהולנד.