סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock
ג'נסן הואנג עמד לחזור מטיול באסיה לחגיגת ראש השנה הירחי בינואר האחרון, כאשר מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק, עמד לצד סם אלטמן בבית הלבן כדי לחשוף את מה שתואר כפרויקט תשתית הבינה המלאכותית הגדול ביותר בהיסטוריה.
●OpenAI מתכוננת להנפקת ענק לפי שווי של עד טריליון דולר
● ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI
במשך עשור כמעט, מנכ"ל אנבידיה סיפק את שבבי הבינה המלאכותית שהניעו את הצלחתה של OpenAI. הואנג רצה להיות זה שיחשוף עסקה ענקית שכזו עם אלטמן, אומרים אנשים המכירים את אופן החשיבה שלו.
זמן קצר לאחר מכן, אנבידיה הציגה בחשאי ל־OpenAI פרויקט דומה, ובו הציעה למעשה לדחוק את סופטבנק ולסייע בעצמה בגיוס הכספים הנדרשים לבניית מרכזי נתונים חדשים. המשא ומתן הגיע לשיאו עם עסקת ענק של 100 מיליארד דולר בין שתי החברות, שהוכרזה במטה אנבידיה בסנטה קלרה בחודש שעבר. "זהו פרויקט המחשוב הגדול ביותר בהיסטוריה", אמר הואנג.
ייתכן שאלטמן לא התכוון לגרום להואנג FOMO, הפחד להחמיץ, אך הייתה לו השפעה כזו עליו. וזה הולך נעשה מדבק.

משחק על האגו
כדי להגשים את חזונו, הבטחת כוח מחשוב אינסופי לכאורה עבור OpenAI, אלטמן יצא לבליץ עסקאות. הוא שיחק על האגו של ענקיות עמק הסיליקון וגרם להן להתחרות זו מול זו כדי להרוויח מהצמיחה העתידית של OpenAI. הוא יצר משחק של עליונות פיננסית, שגרם לחברות המוליכים למחצה והענן הגדולות בעולם לקשור את גורלן בזה של OpenAI, מה שהפך אותה למעשה לגדולה מכדי להיכשל. כולן מהמרות כעת על הצלחתו של סטארט־אפ שלא קרוב כלל להרוויח ומתמודד עם רשימה הולכת וגדלה של אתגרים עסקיים.
אבל המשקיעים לא מוטרדים. בארבעה ימים לא רצופים במהלך החודשיים האחרונים, מחירי המניות של אורקל, אנבידיה, AMD וברודקום זינקו לאחר שחשפו עסקאות הקשורות ל־OpenAI - והוסיפו 630 מיליארד דולר לשווי השוק הכולל שלהן ביום המסחר הראשון לאחר ההכרזות. אחרי כל פעם כזו הגיע גם ראלי של מניות טכנולוגיה בהיקף נרחב יותר, מה שסייע להרים את שוק המניות האמריקאי לשיאים.
"האנשים המצליחים ביותר שאני מכיר מאמינים בעצמם כל כך, עד שנראה שהם כמעט משלים את עצמם", כתב פעם אלטמן בפוסט בבלוג משנת 2019 שכותרתו "איך להיות מצליח". אחר כך הוסיף: "אמונה עצמית לבדה לא מספיקה - אתה גם צריך להיות מסוגל לשכנע אנשים אחרים במה שאתה מאמין בו".
מאז ההשקה הוויראלית של ChatGPT, אלטמן הגדיל את הפוטנציאל של שינוי עולם הבינה המלאכותית יותר מכל מנכ"ל טכנולוגיה אחר, וניבא עולם שבו הטכנולוגיה מוצאת תרופה לסרטן, מספקת שיעורים פרטיים מותאמים אישית לכל תלמיד על פני כדור הארץ, והופכת למעיין נובע של רווחים עבור החברות העומדות מאחוריה.
הוא רוצה ש־OpenAI תהיה בלב השינוי הזה, ולאחרונה אמר לעובדי החברה שכדי להגשים זאת, המטרה ארוכת הטווח של החברה היא לבנות קיבולת מחשוב בשווי 250 ג'יגה־וואט עד 2033. תוכנית כזו תעלה יותר מ־10 טריליון דולר בסטנדרטים של היום, ותספיק להפעלת מדינה בגודל בינוני, כמו גרמניה.
OpenAI צפויה לייצר הכנסות של 13 מיליארד דולר השנה - חלק זעיר מעלויות המחשוב בסך 650 מיליארד דולר שהיא מחויבת להן בעסקאות עם אנבידיה ואורקל בלבד, על פי חישובים שערך הוול סטריט ג'ורנל. העלות עשויה להיות קרובה יותר לטריליון דולר, אם לוקחים בחשבון הסכמים עם ברודקום ו־AMD, וספקי ענן אחרים כמו מיקרוסופט.
ההתחייבויות לבנייתם של שבבים ומרכזי נתונים בקנה מידה כה עצום, לפני ש־OpenAI תוכל להרשות זאת לעצמה, מלבות חששות שההתלהבות מבינה מלאכותית הופכת לבועה התלויה בהצלחתה של חברה אחת בלבד - ותלויה יותר ויותר בחזון של אדם אחד. חלק משותפיו של אלטמן אף עוזרים ל־OpenAI לשלם עבור השבבים שלהם, ויוצרים עסקאות מעגליות התומכות בביקוש.
אלטמן אומר ש־OpenAI מתמודדת עם מחסור כה חמור במחשוב, עד שהיא נאלצת לעכב השקת מוצרים. הוא מאמין שההכנסות יגדלו עם כוח מחשוב רב יותר. "למדתי במהלך הקריירה שלי, שוב ושוב ושוב, שצריך פשוט לסמוך על הצמיחה האקספוננציאלית", אמר אלטמן באירוע בטוקיו מוקדם יותר השנה. "אנחנו לא ממש מסוגלים לתפוס את זה, אבל צריך פשוט לסמוך על זה".
החזון הוצג בארוחת בוקר
חלוץ הבינה המלאכותית בן ה־40 לא פחד מעולם להמר בגדול. הוא נשר מאוניברסיטת סטנפורד כדי להקים את החברה הראשונה שלו, ובשלב מסוים השתמש בזכיות שלו ממשחקי פוקר כדי לממן את עלות הלימודים. לאחר שהתעשר, אלטמן השקיע נתחים גדולים מעושרו בסטארט־אפים שעסקו בטכנולוגיות שאפתניות כמו קריפטו והיתוך גרעיני, ונטל על עצמו חובות כדי להגדיל את השקעותיו, משום שהיה משוכנע בפוטנציאל הבלתי מוגבל שלהן.
מנכ"לים אחרים לא תמיד רצו לשתף פעולה עם שאיפותיו בתחום הבינה המלאכותית. בשנה שעברה, שאל אלטמן את מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אם החברה שלו תהיה מוכנה להשקיע לפחות 100 מיליארד דולר בבניית מרכזי נתונים חדשים עבור OpenAI, בפרויקט שאותו הוא כינה 'סטארגייט'. נאדלה סירב.
הוא קיבל את אותה התגובה כשהציג בפני בכירים בענקית ייצור השבבים הטייוואנית TSMC פרויקט של 7 טריליון דולר לבניית מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם. אלטמן "אגרסיבי מכדי שאאמין לו", אמר המנכ"ל סי.סי וויי באספת בעלי מניות ב־2024.
אלטמן פנה לאחר מכן לסאן, המנכ"ל נוטל הסיכונים של סופטבנק, שחיפש דרך להיכנס בגדול לבינה מלאכותית לאחר סדרה של הימורי סטארט־אפ כושלים, לרבות השקעה כושלת של 16 מיליארד דולר ב־WeWork.
סאן נעשה אובססיבי לסינגולריות, הרגע ההיפותטי שבו בינה מלאכותית תהפוך לחכמה יותר מבני האדם ותשנה את הציוויליזציה. הוא הגה רעיונות כמו בניית מפעלי רובוטים המונעים על ידי בינה מלאכותית ברחבי העולם. כאשר אלטמן פגש את סאן לארוחת ערב בשנת 2023, הוא הדגיש ששום דבר מזה לא יהיה אפשרי בלי כוח מחשוב גדול בהרבה. "אז התחלתי לחשוב, אם 'יותר' הוא טוב יותר, אנחנו צריכים לעשות הרבה מזה", סיפר סאן באירוע בטוקיו עם אלטמן.
בתקווה להגיע להסכם, סאן הזמין את אלטמן בנובמבר האחרון לשהות מספר ימים כאורח בביתו ליד טוקיו. זו אחוזה כפרית רחבת ידיים, המשובצת בפסלים של קיסרים רומאים, שמקורביו מכנים אותה "ורסאי" בשל דמיונה המדהים למעונו המלכותי של המלך הצרפתי לואי ה־14.
במהלך ארוחת בוקר של ביצים מקושקשות, אלטמן הציג את חזונו לבניית חברת ענן חדשה יחד עם סופטבנק, שתממן ותבנה עבור OpenAI מרכזי נתונים ברחבי ארה"ב. סאן הסכים להוביל את מה שנחשף מאוחר יותר כתוכנית לפרויקט בהיקף של 500 מיליארד דולר, המכונה כאמור סטארגייט.
המיזם המשותף נתקל לאחרונה בכמה קשיים, לאחר ששני הצדדים לא הסכימו על מיקום האתרים שבהם יש לבנות, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. OpenAI וסופטבנק הכריזו על שני אתרים חדשים של מרכזי נתונים בחודש שעבר, אך הם רק חלק קטן מן הקיבולת ש־OpenAI משריינת במקומות אחרים.
אך חיזוריו של אלטמן אחר סאן הצליחו לעורר מאניה של השקעות. מניית סופטבנק זינקה ב־11% לאחר הודעת הבית הלבן, וכך גם מניותיהם של שותפי טכנולוגיה אחרים שהוזכרו בפרויקט. בשבועות ובחודשים שאחריה, OpenAI קיבלה מאות הצעות לאתרים פוטנציאליים לבנייה, מה שהכשיר את הקרקע לפעולה הבאה שלה.
הוויתור של מיקרוסופט
בינואר, כאשר נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט השתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, במזג אוויר חמים באופן יוצא דופן, הוא נשאל בריאיון טלוויזיוני על ההכרזה על סטארגייט ו־500 מיליארד הדולר.
"תראו, כל מה שאני יודע הוא שאני בסדר עם 80 מיליארד הדולר שלי", הוא אמר בצחקוק, כשהתייחס לסכום שמיקרוסופט אמרה שתוציא על בניית מרכזי נתונים בשנת הכספים. הסנטימנט היה דומה לזה שחלקו עוד שניים מיריביו הגדולים ביותר של אלטמן, מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי ואילון מאסק, שהטילו שניהם ספק בפרויקט.
במשך שנים, מניית מיקרוסופט זינקה הודות לשותפות בת שש השנים שלה עם OpenAI, שבה היא מילאה את התפקיד הרווחי - ספקית הענן הבלעדית של הסטארט־אפ. אולם כמה מנהלים במטה החברה ברדמונד, וושינגטון, היססו בנוגע למימון בניית מרכזי הנתונים העצומים שאלטמן רצה, שנראה כי הם גדלים ללא סוף נראה לעין.
בפברואר, נשאל נאדלה בריאיון בפודקאסט מדוע הוא לא משקיע 800 מיליארד דולר במרכזי נתונים אלא רק 80 מיליארד דולר, בהתחשב בפוטנציאל של הבינה המלאכותית. "בשלב מסוים, צריכה להיות חפיפה בין ההיצע והביקוש", הוא ענה. "אתה יכול לסטות לחלוטין מהפסים כשאתה מפריז בהשקעה בצד של ההיצע, במקום להבין באמת איך לתרגם את זה לערך ממשי עבור לקוחות".
יומיים לאחר מכן, אנליסטים בחברת הברוקראז' TD Cowen פרסמו דוח, שלפיו מיקרוסופט ביטלה חלק מחוזי השכירות של מרכזי הנתונים שלה בארה"ב, תוך ציון התרחקותה מתמיכה בעומסי עבודה של OpenAI. הדבר עורר ויכוח מחודש בשאלה האם ההוצאות על תשתית בינה מלאכותית גדלו יתר על המידה.
מיקרוסופט נתנה ל־OpenAI את רשותה למצוא קיבולת מחשוב נוספת מספקי ענן אחרים, ומיקדה את מאמציה בחיזור אחר לקוחות אחרים.
ואז נכנסה אורקל לתמונה במהירות, וחתמה עם הסטארט־אפ על חוזה משלה, בשווי 300 מיליארד דולר. מנייתה זינקה בכמעט 40% לאחר שחשפה עלייה מסיבית בהכנסות עתידיות הודות לעסקה, מה שהציב אותה במרחק נגיעה משווי של טריליון דולר והפך לזמן קצר את היו"ר שלה, לארי אליסון, לאיש העשיר בעולם.
היה זה ניצחון ענק עבור ספקית מסדי הנתונים הוותיקה בת ה־48, שנאבקה זה מכבר לבסס את מעמדה בתעשיית מחשוב הענן. כמה בכירים במיקרוסופט התבטאו בביקורתיות נגד העסקה בשיחות פרטיות, וטענו כי לא בטוח שאורקל תצליח לעמוד בה (בניית מרכז הנתונים הענק מכניסה את OpenAI להתחייבות של תשלומים שנתיים בממוצע של 60 מיליארד דולר, יותר מפי ארבעה מהכנסותיה הנוכחיות).
שבוע לאחר פרסום ערך השיא של מניית אורקל, נאדלה הכריז על מה שכינה "מרכז הנתונים של בינה מלאכותית החזק ביותר בעולם", הממוקם בוויסקונסין, שישמש בין היתר לאימון מודלים של OpenAI, ושיתף סרטון מקוון שהראה כמה מהר מיקרוסופט בנתה את האתר.
מיקרוסופט דנה כעת באספקת קיבולת מחשוב נוספת ל־OpenAI, על פי מקורות המעורים בנושא.
עדיין תלויים באנבידיה?
בקיץ, השיחות בין OpenAI ואנבידיה על פרויקט תשתית הבינה המלאכותית שלהן הגיעו למבוי סתום.
לאחר מכן, ב־27 ביוני, אתר הטכנולוגיה The Information פרסם דיווח שלפיו OpenAI החלה לשכור את שבבי ה־TPU של גוגל כדי להפעיל את ChatGPT, מה שגרם לסערה מסוימת במטה אנבידיה בסנטה קלרה.
היה ידוע אז, ש־OpenAI חיפשה דרכים להפחית את תלותה באנבידיה. הסטארט־אפ היה עסוק בתכנון שבב מותאם אישית משלו עם ברודקום, וגם בחן מקרוב את השבבים שהציעה יריבתה של אנבידיה, AMD. באותו אביב, OpenAI גם חתמה על חוזה הענן הראשון שלה עם גוגל, מה שהעלה את החשש שהיא עשויה להתחיל להשתמש גם בשבבים שלה.
לאחר פרסום הסיפור התקשר הואנג לאלטמן, שאל אותו אם הדבר נכון, ואותת כי הוא פתוח להחזיר את השיחות למסלולן, על פי מקורות המעורים בנושא. הואנג הבין שאנבידיה יכולה לעזור ל־OpenAI באמצעות השקעה ישירה בחברה, אמר אדם שדיבר איתו.
חשבון ה־X של אנבידיה פרסם לאחר מכן צילום מסך של כתבה, שבה OpenAI הכחישה כי היא מתכננת להשתמש בשבב פנימי של גוגל.
אנבידיה חתמה בסופו של דבר על הסכם, שלפיו היא תשכיר עד 5 מיליון שבבים שלה ל־OpenAI, בעלות של 350 מיליארד דולר לפי סטנדרטים של היום. יש לה גם הזכות להשקיע עד 100 מיליארד דולר, כדי לסייע לסטארט־אפ לשלם עבור העסקה.
כחלק מן העסקה, אנבידיה דנה גם במתן ערבות לחלק מההלוואות ש־OpenAI מתכננת ליטול כדי לבנות מרכזי נתונים משלה, אמרו מקורות המעורים בנושא - מהלך שעלול להכניס את ענקית השבבים להתחייבויות במיליארדי דולרים, אם הסטארט־אפ לא יוכל לשלם עבורן. ההסדר לא דווח בעבר.
"אייקון של AI"
ביוני, אלטמן הוזמן להיות מופע הסיום של הנאום המרכזי הראוותני של AMD בנושא "קידום הבינה המלאכותית", שנערך במרכז כנסים ענק במרכז סן חוזה. לאחר שעלה לבמה לקול מחיאות כפיים סוערות, הוא נתן חיבוק מהיר למנכ"לית חברת עיצוב השבבים, ליסה סו, ואז נשאל שאלה מעט מביכה.
"האם אפשר לקרוא לך אייקון של בינה מלאכותית?" שאלה סו.
באותו יום, אלטמן התמודד עם רשימה הולכת וגדלה של בעיות שנראו בלתי פתירות, לרבות מאבק פוליטי בקליפורניה על ארגון מחדש של החברה למודל למטרות רווח, שאיים להטביע את החברה. אבל שאר עולם הטכנולוגיה בהחלט התייחס אליו ככזה - כולל סו.
"OpenAI נמצאת באמת במרכז היקום", המשיכה ואמרה לקהל. "כולם מקשיבים למה שיש לסם אלטמן לומר".
AMD השיקה כבר בשנת 2018 את קו המעבדים הגרפיים הראשון שלה, שנקרא Instinct, שתוכנן במיוחד לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. אך היא התקשתה לעמוד בקצב של אנבידיה. סו רצתה להשיג מהלך גדול של בינה מלאכותית, והרגישה שהיא מתקרבת לאלטמן. OpenAI עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם AMD על עיצוב השבב החדש שלה, MI450, והייתה אופטימית לגבי יכולותיו הפוטנציאליות.
כאשר סו שאלה אותו אם אי פעם יהיו מספיק מעבדים גרפיים, אלטמן אמר תוך הרהור כי חלק ניכר מן האנרגיה של כדור הארץ צריך לשמש להפעלת בינה מלאכותית.
שתי החברות החלו במגעים על עסקה, שלפיה OpenAI תוציא עשרות מיליארדי דולרים על רכישת קיבולת של עד 6 ג'יגה־וואט מ־AMD. סו הייתה מוכנה לתת להם עד 10% ממניות AMD העתידיות כתגמול על כך שנתנו הזדמנות לשבבים הלא מוכחים שלה, ובכך למעשה העניקה ל־OpenAI סובסידיה אדירה.
בריאיון משותף עם סו, אלטמן ונשיא OpenAI גרג ברוקמן, שאל ה"ג'ורנל" את סו האם היא חשה חרדה כלשהי בגלל גודל הנתח משווי השוק של עולם הטכנולוגיה שתלוי ב־OpenAI. "לא", ענתה סו. "הדבר שמטריד את מנוחתי בלילה הוא איך להעביר את כמות המחשוב הגדולה ביותר שאני יכולה לסם וגרג, כדי שיוכלו באמת לממש את כוחה של הבינה המלאכותית".
לאחר ש־AMD הכריזה על העסקה שלה עם OpenAI ב־6 באוקטובר, מנייתה זינקה ב־24%, אחת העליות הגדולות ביותר שלה אי פעם ביום אחד.
"בהתחשב בכך שהם היו כה נרגשים ממוצר הדור הבא שלהם, אני מופתע שהם היו מוכנים לוותר על 10% מהחברה עוד לפני שבנו אותו", אמר הואנג בטלוויזיה על העסקה.
זמן קצר לאחר מכן הגיעה הודעה נוספת: ברודקום הסכימה לבנות שבב ומערכת מחשוב חדשים עם מהנדסי OpenAI. שני הצדדים שיתפו פעולה מתחילת 2024 על השבב, אך הדיונים על עסקה הואצו לאחר ההכרזה של אנבידיה. ברודקום השוותה בסופו של דבר את גודל העסקה לזו של אנבידיה, והציעה ל־OpenAI קיבולת מחשוב של 10 ג'יגה־וואט.