גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד רתם סם אלטמן ל-OpenAI את השחקנים הגדולים ביותר של הטכנולוגיה

בליץ העסקאות של המנכ"ל שכנע את ענקיות עמק הסיליקון לקשור את גורלן בגורלה של החברה שלו, ובכך הפך אותה לגדולה מכדי להיכשל

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock
סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

ג'נסן הואנג עמד לחזור מטיול באסיה לחגיגת ראש השנה הירחי בינואר האחרון, כאשר מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק, עמד לצד סם אלטמן בבית הלבן כדי לחשוף את מה שתואר כפרויקט תשתית הבינה המלאכותית הגדול ביותר בהיסטוריה.

OpenAI מתכוננת להנפקת ענק לפי שווי של עד טריליון דולר
ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI

במשך עשור כמעט, מנכ"ל אנבידיה סיפק את שבבי הבינה המלאכותית שהניעו את הצלחתה של OpenAI. הואנג רצה להיות זה שיחשוף עסקה ענקית שכזו עם אלטמן, אומרים אנשים המכירים את אופן החשיבה שלו.

זמן קצר לאחר מכן, אנבידיה הציגה בחשאי ל־OpenAI פרויקט דומה, ובו הציעה למעשה לדחוק את סופטבנק ולסייע בעצמה בגיוס הכספים הנדרשים לבניית מרכזי נתונים חדשים. המשא ומתן הגיע לשיאו עם עסקת ענק של 100 מיליארד דולר בין שתי החברות, שהוכרזה במטה אנבידיה בסנטה קלרה בחודש שעבר. "זהו פרויקט המחשוב הגדול ביותר בהיסטוריה", אמר הואנג.

ייתכן שאלטמן לא התכוון לגרום להואנג FOMO, הפחד להחמיץ, אך הייתה לו השפעה כזו עליו. וזה הולך נעשה מדבק.

משחק על האגו

כדי להגשים את חזונו, הבטחת כוח מחשוב אינסופי לכאורה עבור OpenAI, אלטמן יצא לבליץ עסקאות. הוא שיחק על האגו של ענקיות עמק הסיליקון וגרם להן להתחרות זו מול זו כדי להרוויח מהצמיחה העתידית של OpenAI. הוא יצר משחק של עליונות פיננסית, שגרם לחברות המוליכים למחצה והענן הגדולות בעולם לקשור את גורלן בזה של OpenAI, מה שהפך אותה למעשה לגדולה מכדי להיכשל. כולן מהמרות כעת על הצלחתו של סטארט־אפ שלא קרוב כלל להרוויח ומתמודד עם רשימה הולכת וגדלה של אתגרים עסקיים.

אבל המשקיעים לא מוטרדים. בארבעה ימים לא רצופים במהלך החודשיים האחרונים, מחירי המניות של אורקל, אנבידיה, AMD וברודקום זינקו לאחר שחשפו עסקאות הקשורות ל־OpenAI - והוסיפו 630 מיליארד דולר לשווי השוק הכולל שלהן ביום המסחר הראשון לאחר ההכרזות. אחרי כל פעם כזו הגיע גם ראלי של מניות טכנולוגיה בהיקף נרחב יותר, מה שסייע להרים את שוק המניות האמריקאי לשיאים.

"האנשים המצליחים ביותר שאני מכיר מאמינים בעצמם כל כך, עד שנראה שהם כמעט משלים את עצמם", כתב פעם אלטמן בפוסט בבלוג משנת 2019 שכותרתו "איך להיות מצליח". אחר כך הוסיף: "אמונה עצמית לבדה לא מספיקה - אתה גם צריך להיות מסוגל לשכנע אנשים אחרים במה שאתה מאמין בו".

מאז ההשקה הוויראלית של ChatGPT, אלטמן הגדיל את הפוטנציאל של שינוי עולם הבינה המלאכותית יותר מכל מנכ"ל טכנולוגיה אחר, וניבא עולם שבו הטכנולוגיה מוצאת תרופה לסרטן, מספקת שיעורים פרטיים מותאמים אישית לכל תלמיד על פני כדור הארץ, והופכת למעיין נובע של רווחים עבור החברות העומדות מאחוריה.

הוא רוצה ש־OpenAI תהיה בלב השינוי הזה, ולאחרונה אמר לעובדי החברה שכדי להגשים זאת, המטרה ארוכת הטווח של החברה היא לבנות קיבולת מחשוב בשווי 250 ג'יגה־וואט עד 2033. תוכנית כזו תעלה יותר מ־10 טריליון דולר בסטנדרטים של היום, ותספיק להפעלת מדינה בגודל בינוני, כמו גרמניה.

OpenAI צפויה לייצר הכנסות של 13 מיליארד דולר השנה - חלק זעיר מעלויות המחשוב בסך 650 מיליארד דולר שהיא מחויבת להן בעסקאות עם אנבידיה ואורקל בלבד, על פי חישובים שערך הוול סטריט ג'ורנל. העלות עשויה להיות קרובה יותר לטריליון דולר, אם לוקחים בחשבון הסכמים עם ברודקום ו־AMD, וספקי ענן אחרים כמו מיקרוסופט.

ההתחייבויות לבנייתם של שבבים ומרכזי נתונים בקנה מידה כה עצום, לפני ש־OpenAI תוכל להרשות זאת לעצמה, מלבות חששות שההתלהבות מבינה מלאכותית הופכת לבועה התלויה בהצלחתה של חברה אחת בלבד - ותלויה יותר ויותר בחזון של אדם אחד. חלק משותפיו של אלטמן אף עוזרים ל־OpenAI לשלם עבור השבבים שלהם, ויוצרים עסקאות מעגליות התומכות בביקוש.

אלטמן אומר ש־OpenAI מתמודדת עם מחסור כה חמור במחשוב, עד שהיא נאלצת לעכב השקת מוצרים. הוא מאמין שההכנסות יגדלו עם כוח מחשוב רב יותר. "למדתי במהלך הקריירה שלי, שוב ושוב ושוב, שצריך פשוט לסמוך על הצמיחה האקספוננציאלית", אמר אלטמן באירוע בטוקיו מוקדם יותר השנה. "אנחנו לא ממש מסוגלים לתפוס את זה, אבל צריך פשוט לסמוך על זה".

החזון הוצג בארוחת בוקר

חלוץ הבינה המלאכותית בן ה־40 לא פחד מעולם להמר בגדול. הוא נשר מאוניברסיטת סטנפורד כדי להקים את החברה הראשונה שלו, ובשלב מסוים השתמש בזכיות שלו ממשחקי פוקר כדי לממן את עלות הלימודים. לאחר שהתעשר, אלטמן השקיע נתחים גדולים מעושרו בסטארט־אפים שעסקו בטכנולוגיות שאפתניות כמו קריפטו והיתוך גרעיני, ונטל על עצמו חובות כדי להגדיל את השקעותיו, משום שהיה משוכנע בפוטנציאל הבלתי מוגבל שלהן.

מנכ"לים אחרים לא תמיד רצו לשתף פעולה עם שאיפותיו בתחום הבינה המלאכותית. בשנה שעברה, שאל אלטמן את מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אם החברה שלו תהיה מוכנה להשקיע לפחות 100 מיליארד דולר בבניית מרכזי נתונים חדשים עבור OpenAI, בפרויקט שאותו הוא כינה 'סטארגייט'. נאדלה סירב.

הוא קיבל את אותה התגובה כשהציג בפני בכירים בענקית ייצור השבבים הטייוואנית TSMC פרויקט של 7 טריליון דולר לבניית מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם. אלטמן "אגרסיבי מכדי שאאמין לו", אמר המנכ"ל סי.סי וויי באספת בעלי מניות ב־2024.

אלטמן פנה לאחר מכן לסאן, המנכ"ל נוטל הסיכונים של סופטבנק, שחיפש דרך להיכנס בגדול לבינה מלאכותית לאחר סדרה של הימורי סטארט־אפ כושלים, לרבות השקעה כושלת של 16 מיליארד דולר ב־WeWork.

סאן נעשה אובססיבי לסינגולריות, הרגע ההיפותטי שבו בינה מלאכותית תהפוך לחכמה יותר מבני האדם ותשנה את הציוויליזציה. הוא הגה רעיונות כמו בניית מפעלי רובוטים המונעים על ידי בינה מלאכותית ברחבי העולם. כאשר אלטמן פגש את סאן לארוחת ערב בשנת 2023, הוא הדגיש ששום דבר מזה לא יהיה אפשרי בלי כוח מחשוב גדול בהרבה. "אז התחלתי לחשוב, אם 'יותר' הוא טוב יותר, אנחנו צריכים לעשות הרבה מזה", סיפר סאן באירוע בטוקיו עם אלטמן.

בתקווה להגיע להסכם, סאן הזמין את אלטמן בנובמבר האחרון לשהות מספר ימים כאורח בביתו ליד טוקיו. זו אחוזה כפרית רחבת ידיים, המשובצת בפסלים של קיסרים רומאים, שמקורביו מכנים אותה "ורסאי" בשל דמיונה המדהים למעונו המלכותי של המלך הצרפתי לואי ה־14.

במהלך ארוחת בוקר של ביצים מקושקשות, אלטמן הציג את חזונו לבניית חברת ענן חדשה יחד עם סופטבנק, שתממן ותבנה עבור OpenAI מרכזי נתונים ברחבי ארה"ב. סאן הסכים להוביל את מה שנחשף מאוחר יותר כתוכנית לפרויקט בהיקף של 500 מיליארד דולר, המכונה כאמור סטארגייט.

המיזם המשותף נתקל לאחרונה בכמה קשיים, לאחר ששני הצדדים לא הסכימו על מיקום האתרים שבהם יש לבנות, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל. OpenAI וסופטבנק הכריזו על שני אתרים חדשים של מרכזי נתונים בחודש שעבר, אך הם רק חלק קטן מן הקיבולת ש־OpenAI משריינת במקומות אחרים.

אך חיזוריו של אלטמן אחר סאן הצליחו לעורר מאניה של השקעות. מניית סופטבנק זינקה ב־11% לאחר הודעת הבית הלבן, וכך גם מניותיהם של שותפי טכנולוגיה אחרים שהוזכרו בפרויקט. בשבועות ובחודשים שאחריה, OpenAI קיבלה מאות הצעות לאתרים פוטנציאליים לבנייה, מה שהכשיר את הקרקע לפעולה הבאה שלה.

הוויתור של מיקרוסופט

בינואר, כאשר נאדלה מנכ"ל מיקרוסופט השתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, במזג אוויר חמים באופן יוצא דופן, הוא נשאל בריאיון טלוויזיוני על ההכרזה על סטארגייט ו־500 מיליארד הדולר.

"תראו, כל מה שאני יודע הוא שאני בסדר עם 80 מיליארד הדולר שלי", הוא אמר בצחקוק, כשהתייחס לסכום שמיקרוסופט אמרה שתוציא על בניית מרכזי נתונים בשנת הכספים. הסנטימנט היה דומה לזה שחלקו עוד שניים מיריביו הגדולים ביותר של אלטמן, מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי ואילון מאסק, שהטילו שניהם ספק בפרויקט.

במשך שנים, מניית מיקרוסופט זינקה הודות לשותפות בת שש השנים שלה עם OpenAI, שבה היא מילאה את התפקיד הרווחי - ספקית הענן הבלעדית של הסטארט־אפ. אולם כמה מנהלים במטה החברה ברדמונד, וושינגטון, היססו בנוגע למימון בניית מרכזי הנתונים העצומים שאלטמן רצה, שנראה כי הם גדלים ללא סוף נראה לעין.

בפברואר, נשאל נאדלה בריאיון בפודקאסט מדוע הוא לא משקיע 800 מיליארד דולר במרכזי נתונים אלא רק 80 מיליארד דולר, בהתחשב בפוטנציאל של הבינה המלאכותית. "בשלב מסוים, צריכה להיות חפיפה בין ההיצע והביקוש", הוא ענה. "אתה יכול לסטות לחלוטין מהפסים כשאתה מפריז בהשקעה בצד של ההיצע, במקום להבין באמת איך לתרגם את זה לערך ממשי עבור לקוחות".

יומיים לאחר מכן, אנליסטים בחברת הברוקראז' TD Cowen פרסמו דוח, שלפיו מיקרוסופט ביטלה חלק מחוזי השכירות של מרכזי הנתונים שלה בארה"ב, תוך ציון התרחקותה מתמיכה בעומסי עבודה של OpenAI. הדבר עורר ויכוח מחודש בשאלה האם ההוצאות על תשתית בינה מלאכותית גדלו יתר על המידה.

מיקרוסופט נתנה ל־OpenAI את רשותה למצוא קיבולת מחשוב נוספת מספקי ענן אחרים, ומיקדה את מאמציה בחיזור אחר לקוחות אחרים.

ואז נכנסה אורקל לתמונה במהירות, וחתמה עם הסטארט־אפ על חוזה משלה, בשווי 300 מיליארד דולר. מנייתה זינקה בכמעט 40% לאחר שחשפה עלייה מסיבית בהכנסות עתידיות הודות לעסקה, מה שהציב אותה במרחק נגיעה משווי של טריליון דולר והפך לזמן קצר את היו"ר שלה, לארי אליסון, לאיש העשיר בעולם.

היה זה ניצחון ענק עבור ספקית מסדי הנתונים הוותיקה בת ה־48, שנאבקה זה מכבר לבסס את מעמדה בתעשיית מחשוב הענן. כמה בכירים במיקרוסופט התבטאו בביקורתיות נגד העסקה בשיחות פרטיות, וטענו כי לא בטוח שאורקל תצליח לעמוד בה (בניית מרכז הנתונים הענק מכניסה את OpenAI להתחייבות של תשלומים שנתיים בממוצע של 60 מיליארד דולר, יותר מפי ארבעה מהכנסותיה הנוכחיות).

שבוע לאחר פרסום ערך השיא של מניית אורקל, נאדלה הכריז על מה שכינה "מרכז הנתונים של בינה מלאכותית החזק ביותר בעולם", הממוקם בוויסקונסין, שישמש בין היתר לאימון מודלים של OpenAI, ושיתף סרטון מקוון שהראה כמה מהר מיקרוסופט בנתה את האתר.

מיקרוסופט דנה כעת באספקת קיבולת מחשוב נוספת ל־OpenAI, על פי מקורות המעורים בנושא.

עדיין תלויים באנבידיה?

בקיץ, השיחות בין OpenAI ואנבידיה על פרויקט תשתית הבינה המלאכותית שלהן הגיעו למבוי סתום.

לאחר מכן, ב־27 ביוני, אתר הטכנולוגיה The Information פרסם דיווח שלפיו OpenAI החלה לשכור את שבבי ה־TPU של גוגל כדי להפעיל את ChatGPT, מה שגרם לסערה מסוימת במטה אנבידיה בסנטה קלרה.

היה ידוע אז, ש־OpenAI חיפשה דרכים להפחית את תלותה באנבידיה. הסטארט־אפ היה עסוק בתכנון שבב מותאם אישית משלו עם ברודקום, וגם בחן מקרוב את השבבים שהציעה יריבתה של אנבידיה, AMD. באותו אביב, OpenAI גם חתמה על חוזה הענן הראשון שלה עם גוגל, מה שהעלה את החשש שהיא עשויה להתחיל להשתמש גם בשבבים שלה.

לאחר פרסום הסיפור התקשר הואנג לאלטמן, שאל אותו אם הדבר נכון, ואותת כי הוא פתוח להחזיר את השיחות למסלולן, על פי מקורות המעורים בנושא. הואנג הבין שאנבידיה יכולה לעזור ל־OpenAI באמצעות השקעה ישירה בחברה, אמר אדם שדיבר איתו.

חשבון ה־X של אנבידיה פרסם לאחר מכן צילום מסך של כתבה, שבה OpenAI הכחישה כי היא מתכננת להשתמש בשבב פנימי של גוגל.

אנבידיה חתמה בסופו של דבר על הסכם, שלפיו היא תשכיר עד 5 מיליון שבבים שלה ל־OpenAI, בעלות של 350 מיליארד דולר לפי סטנדרטים של היום. יש לה גם הזכות להשקיע עד 100 מיליארד דולר, כדי לסייע לסטארט־אפ לשלם עבור העסקה.

כחלק מן העסקה, אנבידיה דנה גם במתן ערבות לחלק מההלוואות ש־OpenAI מתכננת ליטול כדי לבנות מרכזי נתונים משלה, אמרו מקורות המעורים בנושא - מהלך שעלול להכניס את ענקית השבבים להתחייבויות במיליארדי דולרים, אם הסטארט־אפ לא יוכל לשלם עבורן. ההסדר לא דווח בעבר.

"אייקון של AI"

ביוני, אלטמן הוזמן להיות מופע הסיום של הנאום המרכזי הראוותני של AMD בנושא "קידום הבינה המלאכותית", שנערך במרכז כנסים ענק במרכז סן חוזה. לאחר שעלה לבמה לקול מחיאות כפיים סוערות, הוא נתן חיבוק מהיר למנכ"לית חברת עיצוב השבבים, ליסה סו, ואז נשאל שאלה מעט מביכה.

"האם אפשר לקרוא לך אייקון של בינה מלאכותית?" שאלה סו.

באותו יום, אלטמן התמודד עם רשימה הולכת וגדלה של בעיות שנראו בלתי פתירות, לרבות מאבק פוליטי בקליפורניה על ארגון מחדש של החברה למודל למטרות רווח, שאיים להטביע את החברה. אבל שאר עולם הטכנולוגיה בהחלט התייחס אליו ככזה - כולל סו.

"OpenAI נמצאת באמת במרכז היקום", המשיכה ואמרה לקהל. "כולם מקשיבים למה שיש לסם אלטמן לומר".

AMD השיקה כבר בשנת 2018 את קו המעבדים הגרפיים הראשון שלה, שנקרא Instinct, שתוכנן במיוחד לעומסי עבודה של בינה מלאכותית. אך היא התקשתה לעמוד בקצב של אנבידיה. סו רצתה להשיג מהלך גדול של בינה מלאכותית, והרגישה שהיא מתקרבת לאלטמן. OpenAI עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם AMD על עיצוב השבב החדש שלה, MI450, והייתה אופטימית לגבי יכולותיו הפוטנציאליות.

כאשר סו שאלה אותו אם אי פעם יהיו מספיק מעבדים גרפיים, אלטמן אמר תוך הרהור כי חלק ניכר מן האנרגיה של כדור הארץ צריך לשמש להפעלת בינה מלאכותית.

שתי החברות החלו במגעים על עסקה, שלפיה OpenAI תוציא עשרות מיליארדי דולרים על רכישת קיבולת של עד 6 ג'יגה־וואט מ־AMD. סו הייתה מוכנה לתת להם עד 10% ממניות AMD העתידיות כתגמול על כך שנתנו הזדמנות לשבבים הלא מוכחים שלה, ובכך למעשה העניקה ל־OpenAI סובסידיה אדירה.

בריאיון משותף עם סו, אלטמן ונשיא OpenAI גרג ברוקמן, שאל ה"ג'ורנל" את סו האם היא חשה חרדה כלשהי בגלל גודל הנתח משווי השוק של עולם הטכנולוגיה שתלוי ב־OpenAI. "לא", ענתה סו. "הדבר שמטריד את מנוחתי בלילה הוא איך להעביר את כמות המחשוב הגדולה ביותר שאני יכולה לסם וגרג, כדי שיוכלו באמת לממש את כוחה של הבינה המלאכותית".

לאחר ש־AMD הכריזה על העסקה שלה עם OpenAI ב־6 באוקטובר, מנייתה זינקה ב־24%, אחת העליות הגדולות ביותר שלה אי פעם ביום אחד.

"בהתחשב בכך שהם היו כה נרגשים ממוצר הדור הבא שלהם, אני מופתע שהם היו מוכנים לוותר על 10% מהחברה עוד לפני שבנו אותו", אמר הואנג בטלוויזיה על העסקה.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה הודעה נוספת: ברודקום הסכימה לבנות שבב ומערכת מחשוב חדשים עם מהנדסי OpenAI. שני הצדדים שיתפו פעולה מתחילת 2024 על השבב, אך הדיונים על עסקה הואצו לאחר ההכרזה של אנבידיה. ברודקום השוותה בסופו של דבר את גודל העסקה לזו של אנבידיה, והציעה ל־OpenAI קיבולת מחשוב של 10 ג'יגה־וואט.

עוד כתבות

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף