גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי נתניהו או אלי כהן: אומן פסלוני מנהיגי הציונות מסביר את הרציונל

מיזם "פיסת היסטוריה" שחוגג 15 שנה, מנגיש את ההיסטוריה הציונית דרך דמויות קטנות של גדולי המנהיגים והיוצרים - מבגין ועד שרה אהרונסון ● המייסד אסף הררי מספר מה גרם לזעם עליו בציבור הדתי, מי דחה אותו ומה החלום הבא: הקמת מוזיאון ציוני

דמויות מהמיזם. ''המזכרות שהיו בשוק בכלל לא סיפרו את הסיפור של אומת ההייטק והציונות'' / צילום: פיסת היסטוריה
דמויות מהמיזם. ''המזכרות שהיו בשוק בכלל לא סיפרו את הסיפור של אומת ההייטק והציונות'' / צילום: פיסת היסטוריה

בחלונות ראווה של חנויות, ליד הקופה הרושמת ובלא מעט בתים מבצבצות להן עוד ועוד דמויות מוכרות - בהן הרצל, גולדה, ז'בוטינסקי ורפול - מנהיגים ואייקוני תרבות שהפכו לפסלונים בגובה סטמנטרים ספורים, שקשה לאספנים לא לרצות לשים על המדף.

9 שנים ללכתה של רונית אלקבץ: האומן שחייו השתנו בזכותה חוזר להשראה שלו
דוד טרטקובר נתן שפה חזותית למוזיקה הישראלית

אסף הררי לא מגדיר את עצמו אומן, הוא מעדיף את המילה "מזכרתן", אבל הדמויות הקטנות שהוא יוצר הן אכן יצירת אומנות. הררי מציין בימים אלה 15 שנה להקמת "פיסת היסטוריה", מיזם העוסק בעיצוב מזכרות ודמויות ישראליות עם אוריינטציה היסטורית. הרעיון, שהחל להתגבש בשנת 2008 וביקש לתת ביטוי מוחשי לזהות הישראלית-ציונית במרחב, הפך מאז לקהילה של כ־20 אלף מעריצים בארץ ובעולם.

אסף הררי / צילום: פיסת היסטוריה

"בכלל זה התחיל כתחביב, עם מעט מאוד פריטים", מספר הררי בראיון לגלובס. "זמן קצר אחרי שהשתחררתי מהצבא והתחלתי את הלימודים באוניברסיטה, הבנתי שזה הייעוד שלי - להיות מעצב מזכרות ציוניות. המזכרות היחידות שהיו קיימות עד אז בשווקים, כללו דברים כמו בובות של גמלים, ובכלל לא סיפרו את הסיפור של אומת ההייטק והציונות. יש פה סיפור היסטורי אדיר של דמויות מפתח בעולמות התרבות, מנהיגים, מדינאים ולוחמים, שניתן להנגיש לציבור באופן מודרני".

אקשן פיגר ציוני

כבר בילדותו, להררי (40) הייתה זיקה לפולקלור הישראלי־ציוני ולתקשורת חזותית ועיצוב גרפי. "תמיד נמשכתי לשני הנושאים. אקשן פיגרס ופריטי אספנות היו בני בית אצלי", הוא מעיד. "בחרתי ללמוד מדעי המדינה וכלכלה, אבל לא עזבתי אף פעם את עולם העיצוב והאומנות. במהלך התואר, הבנתי שאני יכול לשלב בין השניים ולעצב מזכרות ציוניות".

כשהקים את "פיסת היסטוריה", הוא השיק מספר מצומצם של פסלונים של מנהיגים מוכרים, כמו ראשי הממשלה דוד בן־גוריון ומנחם בגין. כעבור שנים בודדות, הביקוש עלה וליין הדמויות התרחב. "הרוב המוחלט של ההזמנות הוא מאספנים בארץ, אבל גם מחו"ל יש לא מעט התעניינות", אומר הררי, "היחס הוא משהו כמו 80/20.

"לאחר 7 באוקטובר נרשם זינוק בהזמנות. בעתות משבר, כמו המלחמה או הקורונה, הציבור הישראלי חש יותר פטריוטיזם. למשל, הביקוש למחזיק המפתחות עם כיתוב 'עם ישראל חי' היה מטורף עוד לפני המלחמה - וקפץ עם תחילה".

איך אתה מסביר את זה?
"בסוף, מדובר במותרות. בזמני משבר, אנשים מחפשים דרך להרגיש טוב יותר ומשקיעים כסף במתנות לעצמם ולאחרים. בשילוב עם תחושת הגאווה הלאומית שהתחזקה במהלך המלחמה, זה כנראה הניע את הציבור לקנות את המוצרים שלנו".

"לא אשיק כל דמות"

המלחמה הייתה מאתגרת במיוחד למשק. עסקים התקשו להחזיק את הראש מעל למים תחת סביבת ריבית גבוהה, ירידה בהשקעות ומחסור בעובדים. במהלך 2024, לדוגמה, כ־60 אלף חברות ועסקים נסגרו - זינוק של כ־50% בהשוואה לשנים שבשגרה - כך לפי נתוני חברת המידע העסקי Coface BDI.

בסופו של דבר, העסק שלך פונה לנישה מאוד ספציפית. עד כמה הוא רווחי?
"מדובר בעסק קטן אבל רווחי. אני חי אותו כבר 15 שנה ועובד בו סביב השעון 24/7. היום אני כבר מעסיק שלושה עובדים. יש לנו גם מחסן ומשרד במוזיאון העם היהודי באוניברסיטת תל אביב. עם זאת, לא כל הפריטים רווחים כמובן. מבחינתי, אני מוכר ערכים, ומנסה לגרום לציבור להיחשף לדמויות פחות מוכרות, כך שפסלונים כמו של ז'קלין כהנוב, גאולה כהן או מונטיפיורי לא נמכרים בהיקפים גדולים. השקת דמות עולה מקצה לקצה כ־30 אלף שקל בממוצע. אבל מבחינתי זו מטרה ערכית".

אפרופו ערכים - יש דמויות שאתה מסרב להשיק?
"הכלל שלי פשוט - להשיק רק פסלונים של אנשים שהלכו לעולמם כדי להנציח את המורשת שלהם. לא פעם שאלו אותי עוקבים ברשתות החברתיות: 'למה אתה לא מוציא דמות של נתניהו? אתה יכול לעשות קופה'. אבל אני מקפיד לשמור על העיקרון הזה.

"בנוסף, אני מניח שדמויות עם עבר שנוי במחלוקת לא אשיק. אני משתדל לשמור על ייצוג הולם לשני צדי המפה הפוליטית, אבל מבלי להיכנס לשמות, יש דמויות שככל הנראה לא יהיו".

קרה שגורמים פוליטיים הפעילו עליך לחץ?
"לא. בדרך כלל אני פונה למשפחות לפני יצירת דמות. לדוגמה, כשהשקתי את גאולה כהן ביקשתי אישור מהבן שלה, צחי הנגבי, והוא הסכים. לעומת זאת, כשפניתי למשפחה של אלי כהן, הם לא היו מעוניינים שאשיק את הדמות שלו וכיבדתי את זה. אני מודע לזה שיש רגישויות".

טלפונים זועמים

אחת הדילמות שעמדה בפני הררי ביצירת פסלוני הציוניות נגעה לדמויות דתיות, שכן האיסור התורתי "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" מעלה סוגיה הלכתית מורכבת. "מצד אחד, לא רציתי לדרוך על הבהונות של הציבור הדתי, ומצד שני מאוד רציתי להשיק דמויות של רבנים, כמו הרב קוק. קיבלתי מבול של טלפונים, המון מיילים - חלקם אפילו זועמים - על כך שאני מדיר מגזר שלם.

"החלטתי לבחון את העניין ושוחחתי עם דמויות מהציונות הדתית כדי להבין את גבולות הגזרה. אפילו פניתי למספר רבנים כדי לקבל הכשר לכך, אבל ללא הצלחה. בסוף החלטתי להשיק שתי דמויות - הרב עובדיה והרב קוק - שזכו להצלחה אדירה במגזר. אפילו ילדיו של הרב עובדיה רכשו פסלון. מאז הוצאתי גם את הרב גורן ועוד מעט אשיק דמות של הרב עוזיאל".

"חסרה 'חללית אם'"
מעבר למיזם "פיסת היסטוריה", הררי חרט על דגלו מטרה שאפתנית נוספת: קידום הערכים הציוניים במרחב הציבורי. "לפני כשנתיים יצאתי למסע שנועד להקים את מוזיאון התנועה הציונית", הוא מספר, "מוסד ליבה לאומי שהיעדרו מהמפה התרבותית הוא כמעט אנומליה היסטורית. במדינה קיימים עשרות מרכזי מבקרים ואתרי הנצחה - אך חסרה לנו 'חללית אם' אחת, מוסד מרכזי שיאגד ויציג את הסיפור המלא של התנועה הציונית".

הפרויקט, בהיקף מוערך של כ־150 מיליון שקל, החל לקבל תאוצה ממשית. הררי הקים חברה לתועלת הציבור - "המרכז למורשת התנועה הציונית" - והצליח להבטיח תשתית ראשונית: עיריית מודיעין הסכימה להקצות שטח למוזיאון ומשרד המורשת הביע תמיכה ברעיון. "כרגע אנו ממוקדים בגיוס משאבים", מסכם הררי, "מקיימים שיחות מתמשכות עם שותפים ותורמים פוטנציאליים שיעזרו לנו להפוך את החזון למציאות".

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עלייה של 2% במחירי הדירות במחוז ת"א? הגרף שמטיל ספק במגמה

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור