מקסוס ETERRON 9 חשמלי / צילום: יח''צ
הטנדר, או ה"פיקאפ טראק" כפי שקוראים לו האמריקאים, הוא מוצר רב-תכליתי, שפונה למגוון שווקים, ובעיקר לשוק רכבי העבודה ושוק רכבי הפנאי-שטח. אבל הטנדר החשמלי, באופן ספציפי, מכוון גם, ואולי בעיקר, אל שוק ההון.
● הרכב הזה זריז, חסכוני ובמחיר אטרקטיבי. יש לו רק בעיה אחת
● זה הקרוס־אובר המהנה ביותר לנהיגה שפגשנו. כמה תשלמו עליו?
הקונספט הזה הצית בשנים האחרונות את דמיונם של המשקיעים יותר מכל קטגוריית רכב אחרת. חברת RIVIAN הצעירה, למשל, שמתמחה בפלח הזה, גייסה עד היום למעלה מ-10 מיליארד דולר בשוק ההון הגלובלי, למרות מכירות צנועות והפסדים מצטברים של מעל 20 מיליארד דולר.
גם טסלה השקיעה למעלה מ-2 מיליארד דולר בפיתוח ה"סייברטראק" המהולל שלה, אולם החזירה את ההשקעה שלה פי כמה בזכות העליות שנרשמו במניה שלה סביב הרעש הציבורי שייצר הרכב הזה במהלך השנים.
מי שמנסה להפוך את הקטגוריה הזו ליותר מאטרקציה למשקיעים הם הסינים, שנכנסו בשנתיים האחרונות לפלח. בתחילה עם דגמי בנזין או דיזל, שעברו הסבה מאולתרת להנעה חשמלית, וכיום עם דגמים ייעודיים וייצוגיים, שתוכננו מבראשית להיות חשמליים.
עיצוב חיצוני
לקטגוריה החדשה שייך גם ה-ETERRON9 החדש של מקסוס, ועוד לפני שמגיעים לעיצוב שלו, בלתי אפשרי להתעלם מממדיו העצומים. הוא נמתח לאורך 5.5 מ', לרוחב של יותר מ-2 מ' ולגובה של 1.85 מ', ודי באלה כדי להותיר רושם רציני על סביבתו.
ואם כבר הזכרנו את RIVIAN, קשה להתעלם מהדמיון הבולט בין הטנדרים של שתי החברות. הוא בולט במיוחד בחרטום האנכי של המקסוס, שכולל צמד פנסים אנכיים ומרובעים, ובמרכזם גריל עצום עם שם המותג בפונטים ענקיים, שנראים היטב גם ממרחק של עשרות מטרים.
פרופיל הצד די נאה ביחס לרכב עבודה, והמעצבים התאמצו להקנות לו מאפיינים של רכבי פנאי, כמו עמוד גג אחורי שנוטה קדימה בזווית מתונה, מסגרות דלתות מושחרות וקשתות גלגלים טרפזיות ושריריות, שמחפות על חישוקים בממדים של "מונסטר-טראק".
אפילו הזנב, שהוא לרוב חלק תכליתי בטנדרים, מצליח לשבור את השגרה עם עיצוב די מושקע. אם מוסיפים לכך צבע עם "אישיות", כמו גוון החרדל ברכב המבחן שלנו (שהוא אגב הצבע הייצוגי של RIVIAN), מקבלים רכב שיכול לשמש גם כרכב סטטוס מושך עין.
פנים הרכב
הדרך הנכונה להתמקם במושבים היא לדרוך על מדרגת הכניסה הגבוהה, לאחוז בדלת ולהוסיף תנופה קטנה של פלג הגוף העליון. הבונוס הוא נקודת תצפית פנורמית, שמסייעת לטיפוח האגו של הנהג ונוסעיו. הממדים והעיצוב מגבילים את הראות לפני החרטום הגבוה ומאחורי תא המטען, אבל את הבעיה פותרת מערכת יעילה של מצלמות היקפיות.
הקבינה המרווחת תקלוט חמישה מבוגרים ללא מגבלות במרחב הרגליים, הכתפיים והראש, ואפשר אפילו למקם נוסע רביעי בספסל האחורי בעיתות חירום, אם כי בניגוד להוראות החוק. לחלופין ניתן לשטח את המושבים הקדמיים ולהפוך את התא למרחב שינה זוגי. חבל רק שריפוד המושבים רך מדי לטעמנו, ומכביד על הגב התחתון בנסיעות ארוכות.
תא המטען האחורי הפתוח די גדול, אבל בשל המשקל הגבוה של הרכב, כושר נשיאת המטען המותר שלו הוא עד כ-620 קילו, מאות קילוגרמים פחות מדגמים מקבילים עם מנוע דיזל. מצד שני לרכב יש כושר גרירה מרשים, וממילא לקוחות רבים של טנדרים בישראל נוטים להתעלם מהמשקל המותר בחוק.
ההטענה מאחור היא מהנוחות יותר שפגשנו בטנדרים, בזכות דלת אחורית חשמלית ואופציה להנמיך את המרכב הגבוה בלחיצה על מתג. כגיבוי יש גם תא אחסון קדמי, בנפח מכובד של 236 ליטר.
עיצוב הפנים מאמץ סממנים מוכרים מעולם רכבי הפנאי החשמליים של סין, עם משטחים מוצקים, אסתטיים ופונקציונליים. מאותו עולם לקוחה גם הנדסת האנוש, שכוללת מערך פיקוד די מינימליסטי, ובמרכזו צמד מסכים רוחביים, שמחוברים ברצף.
התצוגה חדה ומאורגנת היטב, אם כי התפעול של חלק מהפונקציות, כמו ביטול מערכות בטיחות שונות, עדיין דורש נבירה בתפריטי מגע צפופים. לפחות יש גם מתג פיזי נפרד לשליטה במצב הנהיגה, פתחי אוורור מכניים גדולים וכוונון נוח של המושבים באמצעות מתגים.
איכות הייצור והחומרים מותירה רושם ראשוני חיובי בזכות חומרי דיפון נאים ובידוד רעשים רציני, אם כי המבחן המרכזי יהיה אחרי כמה עשרות אלפי קילומטר בתנאי עבודה.
מנוע וטווח חשמלי
עם 442 כ"ס ומומנט של כ-70 קג"מ משני מנועים חשמליים, הנתונים של מערכת ההנעה מרשימים כבר על הנייר. ובכל זאת הופתענו, ואפילו קצת נבהלנו, מהקצב שבו הכלי העצום והכבד הזה מזנק קדימה וצובר מהירות על הכביש.
די בליטוף קל של הדוושה כדי לגרום לו להשתלח קדימה, ולהעפיל למהירויות בלתי חוקיות, גם בעליות. זה נחמד ברכב ספורט קומפקטי, אבל דורש ערנות יתר ברכב ענק, שתופס כמעט את כל הרוחב של הנתיב. מכיוון שהבלמים מרגישים די מלאכותיים, הפעלת המערכת היעילה למחזור הבלימה, שמרסנת את המהירות בכל הרפיה מהדוושה, היא כמעט חובה.
הטנדר מצויד בסוללה בקיבולת כ-102 קילוואט, קטנה משמעותית מהסוללות שבהן משתמשים הטנדרים של טסלה והאמריקאיים. מנגד היא גם שוקלת מחצית מהם, ועם טווח מוצהר של כ-432 ק"מ היא עונה, לפחות על הנייר, על הצרכים של רוב המשתמשים.
כאשר נוסעים בטנדר הזה כמו בפרייבט, עם חמישה נוסעים ומזגן, ובמצב תכנות "רגוע", הטווח הריאלי יכול לנוע סביב 380 ק"מ, נתון מכובד בהחלט ביחס לממדיו של הרכב. אבל כמובן המבחן האמיתי לטווח הוא בנסיעת עבודה, לעיתים עם מאות קילוגרמים של מטען מאחור, וכאן יש לשער שהטווח יתקצר משמעותית.
על הכביש
באופן מפתיע, על הכביש הרכב מפגין עידון ובשלות הנדסית. על כבישים מתפתלים ההיגוי מחזיר היזון חוזר סביר ביחס לרכב כזה. מתלי האוויר עושים עבודה מצוינת בריסון תנודות הגוף בפניות, וגם בשיכוך מהמורות מכל גודל, והופכים את הרכב לאחד הנוחים ביותר בקטגוריה שלו. מנגד, יכולת התמרון בעיר דורשת חשיבה מוקדמת לפני שנכנסים לרחובות צרים, או מנסים לבצע תמרוני חנייה הדוקים. על כניסה לחניונים תת-קרקעיים היינו ממליצים לוותר.
לרכב יש הנעה כפולה ומצבי שטח לא מבוטלים, אבל עם ממדים כאלה, מרווח גחון צנוע יחסית של 23 ס"מ והרבה אלקטרוניקה, סביר להניח שהוא ירגיש נוח יותר על שבילי עפר כבושים, ולא על משעולי טרשים או שדות חקלאיים.
מחיר
המחיר של ETERRON9 מתחיל בכ-290 אלף שקל, ומגיע עד 310 אלף שקל לדגם המפואר. אלה לא מחירים יוצאי דופן בקטגוריה, למרות שמשקל הרכב הוא מתחת ל-3.5 טונות, ולכן לא ניתן לנכות על רכישתו את המע"מ, כמו אצל המתחרים האמריקאיים. יש בפלח כלי עבודה קשוחים ויעילים יותר, אבל נראה שהפוטנציאל האמיתי שלו, חוץ מאשר בשוק ההון כמובן, הוא כרכב מפנק, חסכוני לתפעול וידידותי לסביבה עבור משפחות פעילות, שיכול מדי פעם לשאת ארגזי ירקות וציוד עבודה כאשר אינו גורר איזו סירת מנוע מפוארת לחוף הים.
חלק מהמתחרות
שברולט סילברדו חשמלי
291 עד 375 אלף שקל, בהתאם לדגם ולערוץ היבוא ולפני מע"מ (שניתן לזיכוי). נמתח לאורך של כמעט 6 מ'. שני מנועים עם הספק משולב של עד 510 כ"ס וסוללת ענק עם טווח של עד 720 ק"מ.
פוטון טיונלנד חשמלי
298 אלף שקל עולה הטנדר הנמכר ביותר בפלח שלו. עיצובו תואם את המקובל בפלח העבודה. המנוע חשמלי אחורי עם 177 כ"ס וסוללה של 88 קילוואט מספקת 450 ק"מ.
