מופע האבוקות בדרבי התל־אביבי שפוצץ / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי
בכל כמה חודשים, בדיון מסדרון כזה או אחר, יוצא לי לשמוע את המשפט "אין כדורגל בישראל". הדובר, לרוב כזה שאין לו מושג בתחום, מסביר בביטחון איך הוא אוהב לראות את ברצלונה, איך הוא מתגעגע לימים הגדולים של רונאלדו ומסי, ואיך פעם היה כאן את אוחנה ורביבו. אוי, איזה ימים. והיום? בארץ? "אין כאן רמה אחי".
● הפקקים חזרו, ולא רק בשעות השיא: מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?
● מדוע התפטרה הפצ"רית ומתי הדלפה לתקשורת היא עבירה פלילית?
את הדיון הזה אני לא מתכוון לקיים כעת, או בכלל, אבל בשבועות האחרונים מהדהד בי המשפט "אין כדורגל בישראל". זה לא בגלל הרמה או היכולת הירודה (והיא בהחלט כזו לפעמים), אלא מכיוון שאנחנו פסע מכך שבאמת לא יהיה כדורגל. תרתי משמע. לא ישחקו כאן. טעימה מהעתיד קיבלנו רק לפני שבועיים, כשמשטרת ישראל ביטלה את הדרבי התל אביבי בעקבות מופע האבוקות (המוגזם בעיני) של אוהדי הפועל תל אביב.
גילוי נאות: אני אוהד מכבי תל אביב, וכנראה שהקבוצה שלי תזכה לניצחון טכני על פיצוץ הדרבי ההוא. אבל לדרבי הזה חיכיתי כל כך הרבה זמן, וגם 3 נקודות לא יפצו על כך שהוא לא התקיים. ואני בכלל לא נכנס לשאלה האם נכון היה לקיים אותו או לא, זה לא מעניין. השורה התחתונה ברורה: הדרבי הזה עשוי להיות נקודת המפנה של הכדורגל הישראלי. כזו שאחריה, הוא יראה אחרת לגמרי, אם יהיה קיים בכלל.
הטור הזה, שנכתב גם מכאב, לא יחפש אשמים. רק יעלה מחשבות על מה כל אחד מהצדדים יכול וצריך לעשות לפני שיהיה מאוחר מדי, וכדי שההצגה הזו תימשך. היא חייבת.
המשטרה: אפשר להירגע בבקשה?
ביום שלישי האחרון, לפני משחק גמר גביע הטוטו בין הפועל ת"א לבית"ר ירושלים, בחרה משטרת ישראל לפרסם סרטון על אירועי הדרבי המפוצץ. אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הסרטון משווה בין אוהדי כדורגל למתפרעים במזרח ירושלים. שלא לומר - מחבלים.
המסר של המשטרה מהסרטון ברור: אנחנו באים לקרב. אתם, אוהדי הכדורגל, אתם האויב, ואנחנו נשמור על הסדר בכל מחיר. לצערי, התמונות שאנחנו רואים במגרשים בשנים האחרונות מעלות די בבירור שהמסר הזה מחלחל: סוסים מסתובבים מסביב לאצטדיון כאילו מדובר במחזה נורמלי, אוהדים מקבלים מכות על לא עוול בכפם, שוטרים מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם.
למען ההגינות - אכן יש במגרשי הכדורגל אוהדים עבריינים ולמשטרת ישראל יש הרבה מאוד עבודה במניעת אירועי אלימות. אין בכלל ספק בכך. אבל לא ייתכן ששוטרים יגיעו למקום בילוי באווירת קרב, כאילו שהם מגיעים לאירוע לאומני נפיץ.
הסרטון הזה כולו לוקה בחוסר אחריות, אבל האמת היא שהוא מנסה לפצות על המחדל האמיתי של המשטרה: חוסר היכולת למנוע את מופעי הפירוטכניקה והאלימות שבמגרשים. כשאתה לא מוכן להודות באשמה שלך, כולם הופכים להיות אויבים. אגב, המחדל של גורמי אכיפת החוק הוא כפול: ראשית, הם לא מצליחים למנוע את האירועים; שנית, הם לא מצליחים להעניש כראוי את הפורעים. זרקת אבוקה ונתפסת? במקרה הטוב תשוחרר תוך כמה ימים. אפס הרתעה.
משטרת ישראל היא כמובן לא הראשונה שמתמודדת עם אלימות אוהדים. באנגליה, למשל, דיווחה המשטרה על עלייה של 18% בהפרות סדר במגרשי הכדורגל בעונה שעברה. מספר העצורים אמנם ירד ב־11% (בעיקר בגלל העומס המשטרתי והבחירה להוריד את רף המעצר), אך שימו לב לזה: 2,439 צווי איסור כניסה למשחקי כדורגל הוצאו באותה עונה - עלייה של 12% ביחס לעונה שעברה. אגב, במקרים חמורים גורמי אכיפת החוק באנגליה יודעים גם לטפל ביד קשה עוד יותר: 24 אנשים שהיו מעורבים בקטטה המונית במגרשים ב־2023, נכלאו בסך הכול ל־28 שנים (בממוצע, קצת יותר משנה לכל אחד).
בנוסף, אחת ולתמיד - הגיע הזמן להסדיר את ענייני הפירוטכניקה בישראל. בכל העולם אפשר לראות מופעי אבוקות לפני משחקים חשובים, ורק אצלנו כולם הופכים לעבריינים. במקומות שונים בגלובוס מצאו פתרונות: מקימים אזורים ייעודים, מגדירים זמנים מסוימים להפעלת האבוקות, משתמשים בפירוטכניקה קרה. יש כל כך הרבה פתרונות יצירתיים, רק צריך לצאת מהקופסה. אבל עד שזה יתוקן, בקשתי הכנה למשטרת ישראל: תירגעו. אנחנו בסך הכול באים ליהנות, אל תהרסו לנו את החוויה. אל תהפכו אותנו לאויבים.
הקבוצות: לא לפחד ללכת ראש בראש
לפני כשבוע וחצי נפל דבר בכדורגל הישראלי. בית משפט השלום בראשון לציון חייב 6 מאוהדי מכבי חיפה לשלם כ־1.7 מיליון שקל בעקבות התפרעותם בעונה שעברה, שהובילה לפיצוץ המשחק מול מכבי תל אביב. ההחלטה הזו הגיעה לאחר שמוקדם יותר השנה המועדון עצמו הגיש תביעות אזרחיות נגד האוהדים שנתפסו במצלמות.
לדעתי, זהו לא תפקידו של המועדון, אך אין ספק שמדובר בצעד מבורך - קבוצות הכדורגל מבינות שבסופו של דבר הן הנפגעות העיקריות מהתנהגות האוהדים (בדמות קנסות, הורדת נקודות וכו'), והן מנסות לעשות הכול כדי להילחם בתופעות.
צריך לומר שלא מדובר בצעדים פשוטים עבור המועדונים עצמם. ארגוני האוהדים עשויים להגיב בברוטליות על החלטה לתבוע או לבטל חלק מהמנויים של חברי הארגון, ובכלל זה אף פעם לא נעים ללכת ראש בראש עם אוהדי הקבוצה שלך. אבל לטווח הארוך - אין ברירה אחרת. הקבוצות יצטרכו לקבל החלטה: זה או העבריינים או המועדון.
ההתאחדות: אולי די להמציא עונשים?
אני לא חושב שיש לזה אח ורע בתחום אחר. שניים־שלושה אוהדים זורקים אבוקות, המשחק מתפוצץ, ומי בסוף נענש? הקבוצה עצמה - בהורדת נקודות, במשחקים ללא קהל, בקנסות. תחשבו רגע על בעלים שמשקיע חלקים משמעותיים מהונו כדי להצליח. איך למען השם הוא אשם בכך שיש לו כמה פרחחים ביציע?
רק שיהיה ברור - מועדון כדורגל יכול להילחם בפורעים בדיעבד, אך למעשה אין לו שום דרך למנוע מהם להתפרע. עוד לא נמצא הפטנט שימנע מאוהדי הכדורגל המתוחכמים להכניס אבוקות למגרש. גם כשהמשטרה בטוחה שאין דרך להכניס פירוטכניקה - כנראה שהיא כבר בפנים.
ההתאחדות, כמובן, חסרת אונים אל מול המתרחש ומנסה להפיל את האירוע על הגוף היחיד שהיא עומדת מולו. אך מבחן התוצאה מלמד שזה לא עובד: בשנים האחרונות בית הדין של ההתאחדות החליט להפחית נקודות למכבי תל אביב, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, ועוד. האם זה עזר? האם האלימות נעלמה ממגרשי הכדורגל?
כמדומני, הדרישה מקבוצות הכדורגל צריכה להיות יותר ריאלית - תביאו את הפורעים למשטרה, ולא תקבלו קנס. אם גם זה לא יעבוד? בסדר, עדיף לא להמציא עונשים שלא קשורים לעניין.
האוהדים: סליחה, זה בלתי נסבל
ואחרי הכול, האחריות היא גם על כולנו. על הסדרת הפירוטכניקה והאלימות המשטרתית אפשר לדבר עד מחר, אבל בשום עולם, בשום עולם, לא ייתכן שאוהדי כדורגל יזרקו אבוקות על שוטרים ואזרחים (כפי שהיה בפתיחת הדרבי). לא ייתכן שמישהו ירגיש מאויים באצטדיון בגלל יריביו הספורטיביים.
בשבוע האחרון נקלעתי לכמה דיונים על המשטרה והאלימות בספורט, ולעתים באמת אין דרך להגן על אוהדי הכדורגל: יש מקרים שאי אפשר לסנגר עליהם וצריך להודות שיש ביציע אנשים שהגיעו כדי ללכת מכות ולהרוס את המשחק. האחריות שלנו היא להיות הרוב השפוי, לשרוק בוז לשירי גזענות, להתנגד לכל אלימות ולא לתת לה לנצח.
ומילה לסיום: האירוע הזה מורכב, מסובך ואולי אפילו נראה חסר סיכוי. מי שלא חובב כדורגל גם עשוי לחשוב שזה מיותר - למה להשקיע כל כך הרבה באירוע בידורי אם בסוף הוא הופך למפגן של אלימות? האמת, קשה להסביר את זה למי שלא מגיע מהענף. פשוט תסתכלו על גלי וזיוי ברמן שחזרו מהשבי ומיד החליפו לחולצות של מכבי ת"א, או על איתן הורן שחוגג גול של הפועל באר שבע, ואז תבינו הכול.