גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האלימות משתוללת, והכדורגל הישראלי ניצב בצומת דרכים: איך מצילים אותו?

הביטול השנוי במחלוקת של הדרבי התל־אביבי העלה שוב לכותרות את חוליי הענף ● עזבו אשמים, השאלה היא איך מונעים הסלמה ● לתשומת־לב משטרת ישראל: בעולם כבר מצאו פתרונות ● כמה מילים מאוהד כדורגל מושבע

מופע האבוקות בדרבי התל־אביבי שפוצץ / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי
מופע האבוקות בדרבי התל־אביבי שפוצץ / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי

בכל כמה חודשים, בדיון מסדרון כזה או אחר, יוצא לי לשמוע את המשפט "אין כדורגל בישראל". הדובר, לרוב כזה שאין לו מושג בתחום, מסביר בביטחון איך הוא אוהב לראות את ברצלונה, איך הוא מתגעגע לימים הגדולים של רונאלדו ומסי, ואיך פעם היה כאן את אוחנה ורביבו. אוי, איזה ימים. והיום? בארץ? "אין כאן רמה אחי".

הפקקים חזרו, ולא רק בשעות השיא: מה צריך לקרות כדי שהמצב ישתנה?
מדוע התפטרה הפצ"רית ומתי הדלפה לתקשורת היא עבירה פלילית?

את הדיון הזה אני לא מתכוון לקיים כעת, או בכלל, אבל בשבועות האחרונים מהדהד בי המשפט "אין כדורגל בישראל". זה לא בגלל הרמה או היכולת הירודה (והיא בהחלט כזו לפעמים), אלא מכיוון שאנחנו פסע מכך שבאמת לא יהיה כדורגל. תרתי משמע. לא ישחקו כאן. טעימה מהעתיד קיבלנו רק לפני שבועיים, כשמשטרת ישראל ביטלה את הדרבי התל אביבי בעקבות מופע האבוקות (המוגזם בעיני) של אוהדי הפועל תל אביב.

גילוי נאות: אני אוהד מכבי תל אביב, וכנראה שהקבוצה שלי תזכה לניצחון טכני על פיצוץ הדרבי ההוא. אבל לדרבי הזה חיכיתי כל כך הרבה זמן, וגם 3 נקודות לא יפצו על כך שהוא לא התקיים. ואני בכלל לא נכנס לשאלה האם נכון היה לקיים אותו או לא, זה לא מעניין. השורה התחתונה ברורה: הדרבי הזה עשוי להיות נקודת המפנה של הכדורגל הישראלי. כזו שאחריה, הוא יראה אחרת לגמרי, אם יהיה קיים בכלל.

הטור הזה, שנכתב גם מכאב, לא יחפש אשמים. רק יעלה מחשבות על מה כל אחד מהצדדים יכול וצריך לעשות לפני שיהיה מאוחר מדי, וכדי שההצגה הזו תימשך. היא חייבת.

המשטרה: אפשר להירגע בבקשה?

ביום שלישי האחרון, לפני משחק גמר גביע הטוטו בין הפועל תל אביב לבית"ר ירושלים, בחרה משטרת ישראל לפרסם סרטון על אירועי הדרבי המפוצץ. אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הסרטון משווה בין אוהדי כדורגל למתפרעים במזרח ירושלים. שלא לומר - מחבלים.

המסר של המשטרה מהסרטון ברור: אנחנו באים לקרב. אתם, אוהדי הכדורגל, אתם האויב, ואנחנו נשמור על הסדר בכל מחיר. לצערי, התמונות שאנחנו רואים במגרשים בשנים האחרונות מעלות די בבירור שהמסר הזה מחלחל: סוסים מסתובבים מסביב לאצטדיון כאילו מדובר במחזה נורמלי, אוהדים מקבלים מכות על לא עוול בכפם, שוטרים מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם.

למען ההגינות - אכן יש במגרשי הכדורגל אוהדים עבריינים ולמשטרת ישראל יש הרבה מאוד עבודה במניעת אירועי אלימות. אין בכלל ספק בכך. אבל לא ייתכן ששוטרים יגיעו למקום בילוי באווירת קרב, כאילו שהם מגיעים לאירוע לאומני נפיץ.

הסרטון הזה כולו לוקה בחוסר אחריות, אבל האמת היא שהוא מנסה לפצות על המחדל האמיתי של המשטרה: חוסר היכולת למנוע את מופעי הפירוטכניקה והאלימות שבמגרשים. כשאתה לא מוכן להודות באשמה שלך, כולם הופכים להיות אויבים. אגב, המחדל של גורמי אכיפת החוק הוא כפול: ראשית, הם לא מצליחים למנוע את האירועים; שנית, הם לא מצליחים להעניש כראוי את הפורעים. זרקת אבוקה ונתפסת? במקרה הטוב תשוחרר תוך כמה ימים. אפס הרתעה.

משטרת ישראל היא כמובן לא הראשונה שמתמודדת עם אלימות אוהדים. באנגליה, למשל, דיווחה המשטרה על עלייה של 18% בהפרות סדר במגרשי הכדורגל בעונה שעברה. מספר העצורים אמנם ירד ב־11% (בעיקר בגלל העומס המשטרתי והבחירה להוריד את רף המעצר), אך שימו לב לזה: 2,439 צווי איסור כניסה למשחקי כדורגל הוצאו באותה עונה - עלייה של 12% ביחס לעונה שעברה. אגב, במקרים חמורים גורמי אכיפת החוק באנגליה יודעים גם לטפל ביד קשה עוד יותר: 24 אנשים שהיו מעורבים בקטטה המונית במגרשים ב־2023, נכלאו בסך הכול ל־28 שנים (בממוצע, קצת יותר משנה לכל אחד).

בנוסף, אחת ולתמיד - הגיע הזמן להסדיר את ענייני הפירוטכניקה בישראל. בכל העולם אפשר לראות מופעי אבוקות לפני משחקים חשובים, ורק אצלנו כולם הופכים לעבריינים. במקומות שונים בגלובוס מצאו פתרונות: מקימים אזורים ייעודים, מגדירים זמנים מסוימים להפעלת האבוקות, משתמשים בפירוטכניקה קרה. יש כל כך הרבה פתרונות יצירתיים, רק צריך לצאת מהקופסה. אבל עד שזה יתוקן, בקשתי הכנה למשטרת ישראל: תירגעו. אנחנו בסך הכול באים ליהנות, אל תהרסו לנו את החוויה. אל תהפכו אותנו לאויבים.

הקבוצות: לא לפחד ללכת ראש בראש

לפני כשבוע וחצי נפל דבר בכדורגל הישראלי. בית משפט השלום בראשון לציון חייב 6 מאוהדי מכבי חיפה לשלם כ־1.7 מיליון שקל בעקבות התפרעותם בעונה שעברה, שהובילה לפיצוץ המשחק מול מכבי תל אביב. ההחלטה הזו הגיעה לאחר שמוקדם יותר השנה המועדון עצמו הגיש תביעות אזרחיות נגד האוהדים שנתפסו במצלמות.

לדעתי, זהו לא תפקידו של המועדון, אך אין ספק שמדובר בצעד מבורך - קבוצות הכדורגל מבינות שבסופו של דבר הן הנפגעות העיקריות מהתנהגות האוהדים (בדמות קנסות, הורדת נקודות וכו'), והן מנסות לעשות הכול כדי להילחם בתופעות.

צריך לומר שלא מדובר בצעדים פשוטים עבור המועדונים עצמם. ארגוני האוהדים עשויים להגיב בברוטליות על החלטה לתבוע או לבטל חלק מהמנויים של חברי הארגון, ובכלל זה אף פעם לא נעים ללכת ראש בראש עם אוהדי הקבוצה שלך. אבל לטווח הארוך - אין ברירה אחרת. הקבוצות יצטרכו לקבל החלטה: זה או העבריינים או המועדון.

ההתאחדות: אולי די להמציא עונשים?

אני לא חושב שיש לזה אח ורע בתחום אחר. שניים־שלושה אוהדים זורקים אבוקות, המשחק מתפוצץ, ומי בסוף נענש? הקבוצה עצמה - בהורדת נקודות, במשחקים ללא קהל, בקנסות. תחשבו רגע על בעלים שמשקיע חלקים משמעותיים מהונו כדי להצליח. איך למען השם הוא אשם בכך שיש לו כמה פרחחים ביציע?

רק שיהיה ברור - מועדון כדורגל יכול להילחם בפורעים בדיעבד, אך למעשה אין לו שום דרך למנוע מהם להתפרע. עוד לא נמצא הפטנט שימנע מאוהדי הכדורגל המתוחכמים להכניס אבוקות למגרש. גם כשהמשטרה בטוחה שאין דרך להכניס פירוטכניקה - כנראה שהיא כבר בפנים.

ההתאחדות, כמובן, חסרת אונים אל מול המתרחש ומנסה להפיל את האירוע על הגוף היחיד שהיא עומדת מולו. אך מבחן התוצאה מלמד שזה לא עובד: בשנים האחרונות בית הדין של ההתאחדות החליט להפחית נקודות למכבי תל אביב, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, ועוד. האם זה עזר? האם האלימות נעלמה ממגרשי הכדורגל?

כמדומני, הדרישה מקבוצות הכדורגל צריכה להיות יותר ריאלית - תביאו את הפורעים למשטרה, ולא תקבלו קנס. אם גם זה לא יעבוד? בסדר, עדיף לא להמציא עונשים שלא קשורים לעניין.

האוהדים: סליחה, זה בלתי נסבל

ואחרי הכול, האחריות היא גם על כולנו. על הסדרת הפירוטכניקה והאלימות המשטרתית אפשר לדבר עד מחר, אבל בשום עולם, בשום עולם, לא ייתכן שאוהדי כדורגל יזרקו אבוקות על שוטרים ואזרחים (כפי שהיה בפתיחת הדרבי). לא ייתכן שמישהו ירגיש מאויים באצטדיון בגלל יריביו הספורטיביים.

בשבוע האחרון נקלעתי לכמה דיונים על המשטרה והאלימות בספורט, ולעתים באמת אין דרך להגן על אוהדי הכדורגל: יש מקרים שאי אפשר לסנגר עליהם וצריך להודות שיש ביציע אנשים שהגיעו כדי ללכת מכות ולהרוס את המשחק. האחריות שלנו היא להיות הרוב השפוי, לשרוק בוז לשירי גזענות, להתנגד לכל אלימות ולא לתת לה לנצח.

ומילה לסיום: האירוע הזה מורכב, מסובך ואולי אפילו נראה חסר סיכוי. מי שלא חובב כדורגל גם עשוי לחשוב שזה מיותר - למה להשקיע כל כך הרבה באירוע בידורי אם בסוף הוא הופך למפגן של אלימות? האמת, קשה להסביר את זה למי שלא מגיע מהענף. פשוט תסתכלו על גלי וזיוי ברמן שחזרו מהשבי ומיד החליפו לחולצות של מכבי תל אביב, או על איתן הורן שחוגג גול של הפועל באר שבע, ואז תבינו הכול.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד