שתי העיריות אינן משלימות עם פסק הדין שניתן לפני כשבועיים, שעלול לעלות להן בהפסדים של מיליוני שקלים ואף מיליארדים מהיטלי השבחה ● מומחים מעריכים כי סיכויי הבקשות להתקבל אינם גבוהים
רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן
לאחר פסק דין דרמטי שהתקבל בבית המשפט העליון לפני כשבועיים, בו נקבע כי עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לא ייהנו מהיטלי השבחה המוערכים במיליארדי שקלים - העיריות עותרות כעת לדיון נוסף, במטרה לשנות את ההכרעה המשפטית ולהשפיע על הלכת העליון.
● שאלות ותשובות | "יפסידו סכומים אסטרונומיים": הפסיקה שמסעירה את עולם הנדל"ן
● מהחרדים עד הירוקים: מתנגדים מכל כיוון לתוכנית לשכונה חדשה בבית שמש
הפסיקה, שהתקבלה בהרכב של שלושה שופטים, עוסקת בשאלה אם תוכניות מתאר מקומיות שהוכנו מכוח תמ"א 38 - תוכנית התחדשות לבניינים בודדים - מצדיקות גביית היטלי השבחה מבעלי נכסים בתוכן.
השופטים דחו את הערעורים שהגישו עיריות תל אביב וירושלים, והותירו בתוקף את ההחלטות שהתקבלו בערכאות נמוכות יותר, מה שמוביל לכך שעתה, על-פי ההחלטה, העיריות לא ייהנו מהכנסות של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מגביית היטלי השבחה.
הסוגיה המשפטית החלה כאשר ועדת הערר לתכנון ולבנייה בירושלים קבעה כי לא ניתן לגבות היטלי השבחה בגין תוכנית המתאר לשכונת רחביה, קביעה שאומצה גם על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. גם בתל אביב, בית המשפט לעניינים מינהליים ביטל החלטה של העירייה לחייב בעלי נכסים בהיטל השבחה בגין תוכנית הרובעים בעיר.
פסקי דין אלה עסקו בשאלה אם היטל ההשבחה מושפע מעליית הערך ששיקפה תמ"א 38 עוד לפני אותן תוכניות שהוכנו מכוחה. בית המשפט העליון קבע שכן - מה שמוביל בהכרח להיטלי השבחה נמוכים בהרבה מאלה שדרשו או ציפו לדרוש העיריות.
ההחלטה משמעותית במובנים רבים, משום שהיא עשויה לשנות את הדרך בה עיריות גדולות, כמו תל אביב וירושלים, מנהלות את נושא היטלי השבחה בעת ביצוע תוכניות מתאר ובפרויקטים של התחדשות עירונית - ועל-פי ההערכות הזהירות תתבטא במאות מיליוני שקלים שלא יקבלו מהיטלי ההשבחה עבור תוכניות כאלה.
לאור פסק הדין, עיריית תל אביב כאמור הגישה בסוף השבוע האחרון עתירה לעליון לקיום דיון נוסף בסוגיית היטלי ההשבחה. עוד קודם לפרסום ציין מהנדס העיר, אדריכל אודי כרמלי, בכנס הנדל"ן של ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, כי "נמשיך למצות כל הליך משפטי. אנחנו באמת מאמינים שיש כאן טעות יסודית".
לגלובס נודע כי גם עיריית ירושלים עותרת מטעמה לבית המשפט העליון, "בתיאום עם עיריית תל אביב והמשיבים הנוספים", כפי שנמסר מהעירייה.
סיכויי הבקשות אינם גבוהים
על-פי גורמים מומחים מתחום המשפט, הסיכוי של בקשות העיריות לדיון נוסף אינו גבוה - ולו משום שפסק הדין שקיבל בית המשפט העליון לפני כשבועיים התקבל פה-אחד בהרכב של שלושה שופטים: השופט אלכס שטיין, המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג והשופט בדימוס יוסף אלרון.
ככלל, המבחן העיקרי לגבי קיום דיון נוסף בהכרעה שכבר התקבלה הוא אם פסק הדין חידש מבחינה משפטית ושינה את הכלל המשפטי שהיה קיים עד אליו. כך, לרוב מי שמבקש את הדיון הנוסף טוען כי יש חידוש בהחלטה שאותה ירצה לתקוף, ולכן יש הצדקה לקיים דיון נוסף - בעוד המתנגד טוען כי גם אם מדובר בהחלטה דרמטית, היא לא בהכרח מהווה חידוש מבחינה משפטית.
במקרה שלנו, החלטת בית המשפט אכן דרמטית, ומשמעותה עשויה להיות מאות מיליוני שקלים לעיריות, אך לא בהכרח מחדשת - כפי שרמז השופט שטיין עצמו בפסק הדין שנתן, ובו כתב בין היתר כי "חרף פרטיה המסועפים של הסוגיה המונחת לפנינו, הדין מספק לה מענה ברור ומפורש", ובמילים אחרות - אינו מחדש אלא נעזר בכלים שהחקיקה הקיימת כבר מציעה כיום.